איך לגשת
נתקלתי בחיי לא פעם באנשים שיש להם הרבה התלבטויות בנוגע לצעד הבא שזה דבר טוב לכשלעצמו.. רק הבעיה היא, שהבעיות שלהם נראות כך "אני רוצה, ולא יודעת מה לעשות" "אני אוהב אותה, אבל אני מפחד ש.." "ראיתי מישהו חתיך והוא לא.."
זה קצת עצוב לי, בשיא הכנות! הרבה אנשים סביבי ובטח שגם סביבכם (אם לא אתם), לא מאמינים בעצמם, במקום לחשוב "ראיתי מישהו חתיך, הוא מת להכיר אותי ואני צריכה לתת לו הזדמנות" חושבים "אולי הוא לא ירצה אותי"...
הדברים האלו פוגעים, פוגעים בכם, בחופשיות שלכם בסביבה, ובהנאה שלכם ביצירת קשר עם אנשים חדשים! אני יכול לדבר על שפת הגוף, על טון דיבור, לבוש.. אבל את הדברים האלו אתם לא צריכים לדעת לפחות לא בתור התחלה.
אתם בהחלט לא צריכים לדעת איך להזיז את היד בשביל שהתת מודע שלה יגרום לה להימשך אליכם. אתם צריכים לדעת דבר אחר:
מה שאתם מאמינים בו, מה שאתם יודעים שנכון, זה מה שתשדרו בשפת הגוף שלכם ובטון הדיבור שלכם
אם תצאי הבוקר מהבית, ולפני שתצאי תסתכלי במראה ולא תאהבי את איך שאת נראית, סביר להניח שיקרו כמה דברים.
1. את תימנעי מלגשת לאנשים חדשים בשביל להכיר גם אם מאוד תרצי, את רק תחשבי עליהם!
2. את תלכי בצורה כזו שמדגישה שאת לא אוהבת את איך שאת נראית
3. אנשים סביבך, יראו את זה, כי זה מה שתשדרי!
אבל אם את יוצאת למסיבה, יוצאת עם החברה, ואת פשוט, פשוט מקסימה! מוכרת למישהי התחושה?
איך לדעתך אנשים סביבך יסתכלו עליך?
אם אנחנו מאמינים, שהבחורה הזו, או הבחור הזה, נורא יפים, ונורא מקסימים, וגם נורא רוצים להכיר אותנו כשאנחנו ניגש לדבר איתם, אנחנו נשדר את זה, וכבר יהיה לנו יותר קל! הכל, הכל בראש!
במקום להאמין שאנחנו יכולים, אנחנו מציירים לעצמנו בראש בעייות.
"הוא בטח עכשיו עם.."
"ואז הוא יגיד לי.. ואני אפגע"
"היא כוסית גם ככה, היא לא תשים עלי"
"אני אעשה פאדיחות"
ואז לא רק שאנחנו לא מרגישים חופשי לגשת לאנשים שמוצאים חן בענינו ברחוב, במסיבה, בעיר.
אנחנו מראים לכולם, את זה! וזה כבר מונע מהם לגשת או אפילו לחשוב עלינו..
למחוק למחוק למחוק!!! אנחנו טובים, אנחנו יפים, אנחנו מקסימים! וזה מה שצריך לזכור! ולהאמין!
אני נגד משפטי התחלות. אני חושב שזה לא יעיל. כי כשאני אבוא לבחורה ואומר לה, "יש בך משהו מיוחד, שגרם לי להגיע אליך" שפת הגוף שלי תשדר את הביטחון שאני מאמין בו, ולרוב יצא משהו מה"התחלה" המוזרה הזו. זה שווה יותר מאלף "מאיפה את?" "את מוכרת לי.." "מה השעה" של אדם שלא מאמין בעצמו.. מי שמשתמש רק במשפטי התחלה, מתחבא מאחורי משהו כתוב מראש, ולא אומר את הדברים שהוא באמת חושב, ובחורות/בחורים, יודעים לשים לב לדברים האלו.. גם לא במודע..
(אני אגב כן משתמש במשפטי פתיחה, אבל בסיטואציות מסויימות.. ומשפטי פתיחה מאוד מסויימים )
התת מודע שלנו לא יודע לצחוק! ברגע שתגידו, אפילו בלי להאמין לזה, "אתה רואה אותה? מתה להכיר אותי" "ואי החתיך הזה כל כך מחכה שאני אבוא אליו" לאט לאט תראו, שזה יתחיל לחלחל בכם, אתם תתחילו להאמין בזה, ואתם תתחילו להצליח!
ותזכרו דבר אחד: כישלון = לימוד = הצלחה = הנאה..
אני נהנה גם מהכישלון..! כישלון הוא הצלחה, אם לומדים ממנו!
גלעד.
זה קצת עצוב לי, בשיא הכנות! הרבה אנשים סביבי ובטח שגם סביבכם (אם לא אתם), לא מאמינים בעצמם, במקום לחשוב "ראיתי מישהו חתיך, הוא מת להכיר אותי ואני צריכה לתת לו הזדמנות" חושבים "אולי הוא לא ירצה אותי"...
הדברים האלו פוגעים, פוגעים בכם, בחופשיות שלכם בסביבה, ובהנאה שלכם ביצירת קשר עם אנשים חדשים! אני יכול לדבר על שפת הגוף, על טון דיבור, לבוש.. אבל את הדברים האלו אתם לא צריכים לדעת לפחות לא בתור התחלה.
אתם בהחלט לא צריכים לדעת איך להזיז את היד בשביל שהתת מודע שלה יגרום לה להימשך אליכם. אתם צריכים לדעת דבר אחר:
מה שאתם מאמינים בו, מה שאתם יודעים שנכון, זה מה שתשדרו בשפת הגוף שלכם ובטון הדיבור שלכם
אם תצאי הבוקר מהבית, ולפני שתצאי תסתכלי במראה ולא תאהבי את איך שאת נראית, סביר להניח שיקרו כמה דברים.
1. את תימנעי מלגשת לאנשים חדשים בשביל להכיר גם אם מאוד תרצי, את רק תחשבי עליהם!
2. את תלכי בצורה כזו שמדגישה שאת לא אוהבת את איך שאת נראית
3. אנשים סביבך, יראו את זה, כי זה מה שתשדרי!
אבל אם את יוצאת למסיבה, יוצאת עם החברה, ואת פשוט, פשוט מקסימה! מוכרת למישהי התחושה?
איך לדעתך אנשים סביבך יסתכלו עליך?
אם אנחנו מאמינים, שהבחורה הזו, או הבחור הזה, נורא יפים, ונורא מקסימים, וגם נורא רוצים להכיר אותנו כשאנחנו ניגש לדבר איתם, אנחנו נשדר את זה, וכבר יהיה לנו יותר קל! הכל, הכל בראש!
במקום להאמין שאנחנו יכולים, אנחנו מציירים לעצמנו בראש בעייות.
"הוא בטח עכשיו עם.."
"ואז הוא יגיד לי.. ואני אפגע"
"היא כוסית גם ככה, היא לא תשים עלי"
"אני אעשה פאדיחות"
ואז לא רק שאנחנו לא מרגישים חופשי לגשת לאנשים שמוצאים חן בענינו ברחוב, במסיבה, בעיר.
אנחנו מראים לכולם, את זה! וזה כבר מונע מהם לגשת או אפילו לחשוב עלינו..
למחוק למחוק למחוק!!! אנחנו טובים, אנחנו יפים, אנחנו מקסימים! וזה מה שצריך לזכור! ולהאמין!
אני נגד משפטי התחלות. אני חושב שזה לא יעיל. כי כשאני אבוא לבחורה ואומר לה, "יש בך משהו מיוחד, שגרם לי להגיע אליך" שפת הגוף שלי תשדר את הביטחון שאני מאמין בו, ולרוב יצא משהו מה"התחלה" המוזרה הזו. זה שווה יותר מאלף "מאיפה את?" "את מוכרת לי.." "מה השעה" של אדם שלא מאמין בעצמו.. מי שמשתמש רק במשפטי התחלה, מתחבא מאחורי משהו כתוב מראש, ולא אומר את הדברים שהוא באמת חושב, ובחורות/בחורים, יודעים לשים לב לדברים האלו.. גם לא במודע..
(אני אגב כן משתמש במשפטי פתיחה, אבל בסיטואציות מסויימות.. ומשפטי פתיחה מאוד מסויימים )
התת מודע שלנו לא יודע לצחוק! ברגע שתגידו, אפילו בלי להאמין לזה, "אתה רואה אותה? מתה להכיר אותי" "ואי החתיך הזה כל כך מחכה שאני אבוא אליו" לאט לאט תראו, שזה יתחיל לחלחל בכם, אתם תתחילו להאמין בזה, ואתם תתחילו להצליח!
ותזכרו דבר אחד: כישלון = לימוד = הצלחה = הנאה..
אני נהנה גם מהכישלון..! כישלון הוא הצלחה, אם לומדים ממנו!
גלעד.
