אחרי שפרסמתי את "איך כובשים אותנו הבנים", "איך מציבים אתגרים לעצמנו", "ואיך בכלל בונים קשר.." רציתי לדבר על משהו עמוק יותר, שבתוך הקשר בין נער ונערה.
הגורם המרכזי ליצירת משיכה ועניין בקשר, הוא החיבור שבין הנער, לנערה.. ולא חיבור פיזי, אלא חיבור פנימי עמוק..
וכשאני אומר קשר, אני מתכוון לכל קשר שהוא, ידידים, דייט ראשון, חברה, אישה.. הכל..
ואו, מילים מפוצצות הא? אז כן.. אם תבחנו את החברים שלכם, ואז את החברות, תחפשו את החברים היותר טובים, ותנתחו מה אתם עושים יחד.. תגלו, שלפחות אתם – חשפתם את עצמכם הפנימי בפניהם..
ז"א, עשיתם איתם, את הדברים שגורמים לכם להרגיש טוב, דיברתם איתם שיחות נפש עמוקות וסיפרתם את מה שיש לכם בלב.. בקיצור – יצרתם חיבור פנימי עמוק בניכם...

בעולם של חיצוניות, שכל אדם מנסה להחצין את עצמו כמה שיותר, ולכן מתלבש כך, ועובד בזה, מסתובב עם אלה, והולך למקומות ששם.. חסר משהו אחד – הפנימיות שלנו..
היא סגורה בתוך עצמנו עד שאפילו אנחנו לא תמיד יודעים על עצמנו דברים מאוד בסיסיים כמו "מה עושה אותנו שמחים באמת?"
ואז, ברגע שאנחנו חושפים בפני מישהו רגשות שלנו, תחושות שלנו, או לחילופין אנחנו מבלים איתו במקומות או בצורות שגורמות לנו לחוש את עצמנו, או לגלות על עצמנו דברים חדשים – אנחנו נמשכים אליו!
למה? פשוט מאוד! כי אנחנו אוהבים את עצמנו! ואם יש מישהי שעושה לי טוב להיות איתה, אני רוצה להיות איתה עוד!
כמובן שהדברים האלו מופשטים לגמרי במשפטים האחרונים ויש בהם הרבה יותר עומק ממה שכתבתי.. אבל ברמת הבסיס, זה מה שחשוב בשביל להבין.
ועוד משהו, הדברים האלו כולם, מתנהלים בתת המודע של האדם.. אנחנו לא מודעים לדברים שמושכים אותנו בה.. אנחנו פשוט נמשכים.. 
נסו לחשוב על זה, ידידים. מכירים את המקרים שזוג הופכים ידידים, ואז מדברים אחד עם השני בצורה אמיתית.. ואז – מישהו מתאהב במישהי? או הפוך?
אני יודע, זה לא קורה תמיד.. כי גם בעניינים האלו צריך לרדת כל מקרה לגופו אבל מה לדעתכם גורם לצד אחד בידידות להימשך יותר לצד השני? (בהתחשב בעובדה שהוא לא מכחיש את הרגשות שלו)
כמובן, המשיכה הפנימית... הצורה שבה צד אחד חשף את עצמו!

אז מה זה קשור אליכם? ואיך מוציאים את זה לפרקטיקה?

דבר ראשון:
הכלי הזה של ההקשבה ללב של האדם הוא כלי חזק מאוד, וצריך לעבוד עליו כל הזמן..
ברגע שאנחנו יותר מקשיבים מאשר משתפים – אנחנו יותר בשליטה, אנחנו יכולים ביתר קלות להזיז את הדברים למקומות הנכונים..
וזה לא אומר שאם שואלים אותנו אנחנו מתחמקים, ולא עונים.. כי גם את זה מרגישים, ואז אין רצון לשתף בחזרה.. הרעיון הוא לשמור על איזון שבין להקשיב, ולשתף..
אז מה זה אומר?

אז אם אני רוצה שאותה ידידה, תתעניין בי יותר, אם אני רוצה שהעניינים בנינו יהיו יותר מסתם בילוי של צחוקים.. אני צריך להכיר אותה.. להכיר את הלב שלה!
ולא ע"י סיפורים שאני מספר לה והיא מגיבה.. אלא ע"י שאלות מנחות, שאלות שבאמת מתעסקות בה! באמת שלה!
לשאול "מה הפחד הכי גדול שלך" יכול להוות פריצת דרך מבחינת הקשר.. אבל זה גם יכול להיות שאלה עוברת כמו "מה את רוצה לאכול" מי עושה את ההבדל?
אנחנו! עד כמה אנחנו באמת מקשיבים לתשובה? עד כמה אנחנו באמת רוצים לדעת מה היא מרגישה לגבי מה ששאלנו, יותר מאשר התוצאה הסופית תהא אשר תהא?
"מה היה עושה אותך שמחה?" תחשבו על השאלה הזו, אתם קולטים לאיזה חדרים עמוקים השאלה יכולה לחדור אם שואלים אותה בצורה נכונה?
והצורה הנכונה, היא לשאול את השאלה – מהמקום שבו אנחנו באמת רוצים לשמוע את התשובה! אדם ששואל את השאלה לא מהמקום של לרצות את התשובה יכול להסתפק בתשובה כמו "לראות שקיעה".
אבל האדם שבאמת רוצה להכיר את הבחורה.. לא יסתפק בתשובה הזו.. הוא ישאל עוד! לא בצורה של חפירה מקצועית.. אלא בצורה עניינית ונעימה..
"למה שקיעה משמחת אותך?" הוא ישאל "מתי פעם אחרונה הלכת לראות שקיעה?" הוא ימצא שאלות שיצרו עניין בשיחה, שיחות שהם יספרו אחד לשני סיפורים בנושא, עם תוספת של הומור..
ויצור, משאלה אחת פשוטה שיחה מדהימה ומעשירה!
לאיזה אדם אני שייך?

ואם אנחנו רוצים שהקשר שיש לנו עכשיו, יתפתח ויפרח.. יהיה קשר כיף ואמיתי.. עם פחות מה שכולם רואים, ויותר מה שאני רואה.. כבר ציינתי במאמר של "איך בונים קשר" על הכוח של הדיבור..
אם הכוח של ההקשבה ללב כ"כ חזק בין שני אנשים שאין בניהם רגשות חזקים, תארו לעצמכם עד כמה חזק זה בין זוג שמגדיר את עצמו אוהב.. זוג עם פז"מ של רגשות נעימים..
תחשבו על זה.. לעצום לו את העיניים ולשאול אותו מה הדברים שהוא אוהב בעצמו.. יש למישהו מושג עד כמה קשה לענות על השאלה הזו?
להחזיק לה את היד בשקט ולדבר איתה, על איך היא רואה את עצמה בעוד 10 שנים מהיום.. מובן כמה זמן יכולה להמשיך שיחה משאלה אחת כזו?

הנקודה ברורה.
אנחנו לא בוחרים את האנשים שאנחנו אוהבים, וגם לא את האנשים שנראים לנו טוב..
אנחנו בוחרים את האנשים שאנחנו מסתובבים איתם, חיים איתם, מדברים איתם – ע"פ מה שאנחנו מרגישים בחברתם.. לכל אדם בחיינו יש תפקיד..
כל אחד מהחברים שלנו, ממלא משהו מסוים בנו שגורם לנו לרצות להיות בקשר איתו.
לכן אני יכול לבעוט באנשים שבאים לבחורה ברחוב ואחרי פתיחה ממוצעת של "מאיפה את" "בת כמה את" ממשיכים לחפור על נושאים כאלו שטחיים
במקום לשאול שאלות קטנות של "ומה את אוהבת לעשות?" "איזה סוג של אדם את?"
כי הכל אפשרי! גם לקחת את התשובות שלה, ובמקום לקבל אותם כמו שהן – להוביל אותן לשיחה טובה יותר.. אם היא תענה לי "אני לומדת משפטים בבר אילן" לא אקבל את התשובה ואמשיך לשאלה הבאה,
זה לא ראיון! אני אשאל אם היא נהנית שם, מה היא אוהבת שם, מה לא.. האם זה קשה? והאם היא תרצה לעסוק בזה בעתיד.. אני אתן לה להרגיש (רק אם באמת אהיה כזה) שמולה עומד מישהו שבאמת רוצה להכיר אותה..
אמנם כאן זה נשמע כמו חפירה פילוסופית רצינית - אבל בתוך שיחה, כשזה משולב בעוד נושאים, ובעוד רעיונות, ואפילו עם הומור.. זה בהחלט מעלה את השיחה לרמה גבוהה יותר..
(ולרווקים שבינינו – הסיכוי גוברים להחליף עם הבחורה מספר.. למה? כי אתה כבר שונה מכולם..)

לסיכום:
לרווקים – ככל שנתעניין יותר בבחורה שעומדת מולנו, נשמע מה קורה לה בפנים (ואני לא מדבר על להיות כותל! לא הופכים לקיר שעליו אפשר לבכות אלא לבן שיח) יותר נדע מה היא חושבת על דברים מסוימים, כך נקרב אותה יותר אלינו, ויש יותר סיכוי שהיא תרגיש כלפינו משהו..
ולגלות לכם סוד? כך גדל גם הסיכוי שאתם תדעו מול מי אתם עומדים ואם אתם באמת רוצים דווקא אותה.. וכך גם אתם לומדים להקשיב בצורה אמיתית, כי בכל זאת, אם לא תקשיבו למה שהיא אומרת – היא תרגיש את זה.. וזה אפילו יותר פוגע מלומר לה שהיא לא יפה  (בלי לדבר על ההשלכות.. )

ולזוגות – אם נהפוך את הקשר שלנו לקצת יותר מזירת שעשוע למשהו שמכיל בתוכו את הרגשות הכנים של שני בני הזוג ולא רק הרגשות שבין אחד לשני..
אם נתייחס לחברה שלנו בתור אדם מעניין ולא כאל אובייקט שעשוע (ואני לא נוגע בכלל למין עכשיו) שמתי שבא לי, יש עם מי לצאת, שכששואלים אם אני תפוס יש לי תשובה חיובית, שיש למי להתקשר בשעת ת"ש, לפני השינה, כשעצוב, כששמח.. וכו'..
אז נתחיל לראות את האדם שעומד מולנו באמת, ונוכל להגדיר מחדש את המושג אהבה..

אני לא אומר שזה קל.. זה דורש המון עבודה.. אבל בעבודה קשה מסוג זה.. התגמול הוא מתוק מדבש..
מי רוצה לנסות?

בהצלחה,
גילעד