חוסר אושר במערכות יחסים ארוכות
ישנה תופעה נפוצה בה זוגות רבים הנמצאים בעיצומו של קשר ארוך אינם רואים עצמם מאושרים,
אלא עומדים במקום ללא יכולת נפשית לתזוזה.
אם כך, נשאלת השאלה - מדוע רבים ממשיכים להישאר בקשר שבו אינם מרגישים שייכים ואפילו לא שלמים עם עצמם כבני אדם?!
האם הם מאמינים שהאושר יבוא בהמשך הימים או שמא הם מוותרים על האושר בתכלית?!
תהיה זו עולה לא פעם בקרב בני זוג אשר שואלים עצמם מה גורם להם להישאר בקשר שמראש יודעים שאין לו עתיד
במידה לא מובנת הם אינם מסוגלים לתת תשובה מוחשית לסיטואציה זו.
אם כך, מה בעצם גורם לאדם להישאר בתוך מסגרת של מחנק ולא לבקש להמשיך הלאה?!
ר' בחור בשלהי ה-20 לחייו נמצא עם בת זוגתו ע' כבר מעל לשנה. לדבריו, כבר מעל לחצי שנה הוא אינו מרגיש שלם בקשר ובנוגע לשאלת האושר איננו מסוגל לתת תשובה.
"הקשר כבר לא כפי שהיה בתחילה, אין את ההתלהבות, את האהבה את הנשיקות והחום... כעת נשארו רק ריבים והרגשת גועל."
אומר ר'.
לשאלתי מדוע אם כך הוא אינו נפרד מבת זוגתו ומנסה ללכת לכיוון אחר אינו יכל היה ר' להיות החלטי,
"אינני יודע מדוע אני לא קם והולך... היחס שלה משפיל ולא אוהב ...
רע לי בקשר, אני מודה אך יחד עם זאת אינני מסוגל לראות את עצמי בלעדיה".
תופעה זו הנה שכיחה מאוד.
אנשים מגיעים לכדי הרס עצמי, ביטול עצמי, אך הם אינם מסוגלים לבנות את עצמם מחדש.
במילים אחרות - הם לא נותנים לעצמם הזדמנות לפנות לכיוון חדש וטוב יותר.
אנשים אלה מודעים לכך שהם אומללים בקשר אך במידה מסוימת למדו לחיות ולטפח את הרגשות לדבר יום-יומי ושיגרתי.
מצבים כדוגמת הקשר שתואר לעיל ועוד מצבים שונים ברמות שונות הן למעשה סיטואציות בה נמצא בן הזוג כשהוא מאופיין לרוב
כחסר בטחון - איננו מסוגל להיות ללא בן זוג, מרגיש מנותק מהסביבה וללא יכולת להתפתח בעצמו.
בתחילתו של קשר שתואר לעיל, באופן הכי טבעי הכול ורוד במהותו וטהור ואילו בנקודה מסוימת במהלך קשר זה נקטם האושר.
ברגע זה מתחילות לחלחל אל נפש האדם רגשות מעורבים ואף סלידה חזקה מבן הזוג.
לפתע שמים לב לפרטים הקטנים שבן הזוג עושה, הכול נראה מתועב ולא צודק.
כבר אין את ההתרגשות מבן הזוג ואת ההערצה, אלא מתחילה דרכה של קבלת המצב כפי שהוא ללא ניסיון לשפרו.
מה גורם לאדם להתנהג כך?
לרוב בני הזוג מתאהבים באופן עוצמתי ברמות שאי אפשר לתאר, ומפתחים בהדרגתיות תלותיות בבן הזוג.
בשלב שבו מתחיל הריב הראשון והשני והשלישי מנסים להתמודד, אך בנקודה מסוימת מבינים שמדובר בשני אנשים שונים, בשני עולמות מיוחדים שלרוב לא ניתן לשנותם.
לכן, לומדים לקבל את האחר ללא ניסיון לשנותו מפחד לאבדו. מבליגים ומוותרים עד אשר טבע האדם לא נותן לו יותר את היכולת להבין ולהתרכך.
כעת, האדם מגיב ומנסה את יכולתו לעמוד על שלו, דבר אשר ברוב המקרים יוצר מלחמת עולם ותוספת של רגשות מעורבים ולא כל כך חיוביים לגבי בן הזוג איתו הוא נלחם.
לאחר שנפגע בטחונו של בן הזוג הוא מוצא עצמו במלחמה מתמדת עם עצמו ובסופו של דבר כוחותיו אבדו מלנסות והוא מאפשר לרגעים מאמללים להיות כחלק מהקשר שהוא בנה, תוך קבלה של מצב זה.
האהבה העיוורת נותנת לבן הזוג להאמין שישנה עוד תקוה שבן הזוג אולי ישנה מהרגליו, אך ברוב המקרים אין זה כך.
לכן, לומדים לאהוב באופן מעוות את בן הזוג אשר הספיק כבר להשתלט על כל מערכות הלב והמוח שהיה עד לא מזמן הגיוני לחלוטין.
ישנם אנשים אשר אינם מסוגלים להבין כי בזוגיות האושר הוא אחר, הוא חיובי יותר ושבקשר יש אהבה ונתינה פילנטרופית אינסופית ולא רק מריבות וקשיים וסבל וביטול עצמי ועוד...
הם מאמינים שכך קשר צריך להיות מלווה בסבל משום שבשביל לאהוב צריכים לסבול.
הם מעולם לא חוו קשר בריא לכן פיתחו לעצמם השקפה מעוותת לאיך קשר צריך להתנהל ומה בריא בקשר ומתי צריכים להדליק נורות אדומות.
אנשים אלו מנהלים קשר באופן הלא נכון עוד מראשיתו של הקשר אליו נכנסו.
לכן, כשיבואו אליהם בטענה שאין זה נכון להיות עצוב בתוך זוגיות הם יבטלו מיידית דעה זו.
וברגע שבו יגיעו אף הם להבנה שדעה זו הנה אכן מופרכת הם ינתקו מגע אך מהר מאוד יחזרו למיטה החולה אותה הכינו לעצמם.
בהמשך שיחתי עם ר' אימתתי את תחושתי לגבי הסיבה אשר מונעת בעדו להמשיך הלאה.
"... לעולם אני לא אמצא משהי שאוכל לאהוב בעוצמה כזו
גם אני לא חושב שאמצא מישהי אחרת ..."
חוסר בטחון עצמי.
עם הזמן אנשים מפתחים תלותיות אשר גורמת להם לבטל את עצמם. הם מרגישים שאינם יכולים לפעול בכוחות עצמם.. לא מאמינים שיוכלו לחוות אהבה שניה ואף גדולה יותר.
הם מונעים מעצמם להרגיש אושר מהו.
תמיד ישוו בין בן הזוג לבני זוג עתידיים, ובמידה ולא יהיו תואמים יבטלו מיד אפשרות להמשכיות הקשר החדש.
אנשים אלה לא מאמינים שיוכלו להרשים אנשים חדשים ויותר מכך לא מאמינים בכוחם לאהוב שוב מחדש.
"אף אחת לא תאהב אותי... אני לא יודע אם אני רוצה להתחיל מחדש קשר ולאחר מכן להיפגע בשנית"
הטיח בפני ר'.
משפט זה הנו ניסיון לשכנוע עצמי מדוע כן להמשיך ולהישאר בקשר הרע.
-אף אחת לא תאהב אותי- כלומר מבחינתו יש לו עתיד רק עם בחורה אחת... אף אחת לא תרצה אותו חוץ ממנה לכן יישאר עם הבחורה היחידה שרוצה אותו וזאת על מנת להישאר בתוך מסגרת זוגית.
-לא רוצה להיפגע בשנית- כלומר מבטל מיידית אפשרות להתחיל מחדש, מאפס, משום שהוא כבר נכווה בעבר, יודע שהשקיע את כולו ובסוף "קיבל" סטירת לחי, לכן אבד האמון באנשים חדשים, נהיה חשדן ולא מאמין באפשרות שבאמת רוצים אותו וחושש מאכזבה בשנית.
במידה ולא יתחיל ר' לקחת עצמו בידיים ולשנות גישה לחיובית יותר, ימשיך להיות בקשר בו הוא סובל, לטפח את הדיכאון ששורר בתוכו ואת הסלידה מבת זוגתו.
במידה ולא יאפשר לעצמו להמשיך לכיוון חדש-
לא יוכל למצוא את האושר.
בכדי למצוא את האושר עלינו לפעול בעקשנות עד אשר נעמוד על דעותינו ותחושותינו ולא ניפול אחר חולשותינו להישאר במקום שבו כפינו את עצמנו להישאר בו.
כל אחד מאיתנו יוכל למצוא את מקומו בעולם זה בלי לחוות שבר רגשי זה או אחר.
בהצלחה.
אלא עומדים במקום ללא יכולת נפשית לתזוזה.
אם כך, נשאלת השאלה - מדוע רבים ממשיכים להישאר בקשר שבו אינם מרגישים שייכים ואפילו לא שלמים עם עצמם כבני אדם?!
האם הם מאמינים שהאושר יבוא בהמשך הימים או שמא הם מוותרים על האושר בתכלית?!
תהיה זו עולה לא פעם בקרב בני זוג אשר שואלים עצמם מה גורם להם להישאר בקשר שמראש יודעים שאין לו עתיד
במידה לא מובנת הם אינם מסוגלים לתת תשובה מוחשית לסיטואציה זו.
אם כך, מה בעצם גורם לאדם להישאר בתוך מסגרת של מחנק ולא לבקש להמשיך הלאה?!
ר' בחור בשלהי ה-20 לחייו נמצא עם בת זוגתו ע' כבר מעל לשנה. לדבריו, כבר מעל לחצי שנה הוא אינו מרגיש שלם בקשר ובנוגע לשאלת האושר איננו מסוגל לתת תשובה.
"הקשר כבר לא כפי שהיה בתחילה, אין את ההתלהבות, את האהבה את הנשיקות והחום... כעת נשארו רק ריבים והרגשת גועל."
אומר ר'.
לשאלתי מדוע אם כך הוא אינו נפרד מבת זוגתו ומנסה ללכת לכיוון אחר אינו יכל היה ר' להיות החלטי,
"אינני יודע מדוע אני לא קם והולך... היחס שלה משפיל ולא אוהב ...
רע לי בקשר, אני מודה אך יחד עם זאת אינני מסוגל לראות את עצמי בלעדיה".
תופעה זו הנה שכיחה מאוד.
אנשים מגיעים לכדי הרס עצמי, ביטול עצמי, אך הם אינם מסוגלים לבנות את עצמם מחדש.
במילים אחרות - הם לא נותנים לעצמם הזדמנות לפנות לכיוון חדש וטוב יותר.
אנשים אלה מודעים לכך שהם אומללים בקשר אך במידה מסוימת למדו לחיות ולטפח את הרגשות לדבר יום-יומי ושיגרתי.
מצבים כדוגמת הקשר שתואר לעיל ועוד מצבים שונים ברמות שונות הן למעשה סיטואציות בה נמצא בן הזוג כשהוא מאופיין לרוב
כחסר בטחון - איננו מסוגל להיות ללא בן זוג, מרגיש מנותק מהסביבה וללא יכולת להתפתח בעצמו.
בתחילתו של קשר שתואר לעיל, באופן הכי טבעי הכול ורוד במהותו וטהור ואילו בנקודה מסוימת במהלך קשר זה נקטם האושר.
ברגע זה מתחילות לחלחל אל נפש האדם רגשות מעורבים ואף סלידה חזקה מבן הזוג.
לפתע שמים לב לפרטים הקטנים שבן הזוג עושה, הכול נראה מתועב ולא צודק.
כבר אין את ההתרגשות מבן הזוג ואת ההערצה, אלא מתחילה דרכה של קבלת המצב כפי שהוא ללא ניסיון לשפרו.
מה גורם לאדם להתנהג כך?
לרוב בני הזוג מתאהבים באופן עוצמתי ברמות שאי אפשר לתאר, ומפתחים בהדרגתיות תלותיות בבן הזוג.
בשלב שבו מתחיל הריב הראשון והשני והשלישי מנסים להתמודד, אך בנקודה מסוימת מבינים שמדובר בשני אנשים שונים, בשני עולמות מיוחדים שלרוב לא ניתן לשנותם.
לכן, לומדים לקבל את האחר ללא ניסיון לשנותו מפחד לאבדו. מבליגים ומוותרים עד אשר טבע האדם לא נותן לו יותר את היכולת להבין ולהתרכך.
כעת, האדם מגיב ומנסה את יכולתו לעמוד על שלו, דבר אשר ברוב המקרים יוצר מלחמת עולם ותוספת של רגשות מעורבים ולא כל כך חיוביים לגבי בן הזוג איתו הוא נלחם.
לאחר שנפגע בטחונו של בן הזוג הוא מוצא עצמו במלחמה מתמדת עם עצמו ובסופו של דבר כוחותיו אבדו מלנסות והוא מאפשר לרגעים מאמללים להיות כחלק מהקשר שהוא בנה, תוך קבלה של מצב זה.
האהבה העיוורת נותנת לבן הזוג להאמין שישנה עוד תקוה שבן הזוג אולי ישנה מהרגליו, אך ברוב המקרים אין זה כך.
לכן, לומדים לאהוב באופן מעוות את בן הזוג אשר הספיק כבר להשתלט על כל מערכות הלב והמוח שהיה עד לא מזמן הגיוני לחלוטין.
ישנם אנשים אשר אינם מסוגלים להבין כי בזוגיות האושר הוא אחר, הוא חיובי יותר ושבקשר יש אהבה ונתינה פילנטרופית אינסופית ולא רק מריבות וקשיים וסבל וביטול עצמי ועוד...
הם מאמינים שכך קשר צריך להיות מלווה בסבל משום שבשביל לאהוב צריכים לסבול.
הם מעולם לא חוו קשר בריא לכן פיתחו לעצמם השקפה מעוותת לאיך קשר צריך להתנהל ומה בריא בקשר ומתי צריכים להדליק נורות אדומות.
אנשים אלו מנהלים קשר באופן הלא נכון עוד מראשיתו של הקשר אליו נכנסו.
לכן, כשיבואו אליהם בטענה שאין זה נכון להיות עצוב בתוך זוגיות הם יבטלו מיידית דעה זו.
וברגע שבו יגיעו אף הם להבנה שדעה זו הנה אכן מופרכת הם ינתקו מגע אך מהר מאוד יחזרו למיטה החולה אותה הכינו לעצמם.
בהמשך שיחתי עם ר' אימתתי את תחושתי לגבי הסיבה אשר מונעת בעדו להמשיך הלאה.
"... לעולם אני לא אמצא משהי שאוכל לאהוב בעוצמה כזו
גם אני לא חושב שאמצא מישהי אחרת ..."
חוסר בטחון עצמי.
עם הזמן אנשים מפתחים תלותיות אשר גורמת להם לבטל את עצמם. הם מרגישים שאינם יכולים לפעול בכוחות עצמם.. לא מאמינים שיוכלו לחוות אהבה שניה ואף גדולה יותר.
הם מונעים מעצמם להרגיש אושר מהו.
תמיד ישוו בין בן הזוג לבני זוג עתידיים, ובמידה ולא יהיו תואמים יבטלו מיד אפשרות להמשכיות הקשר החדש.
אנשים אלה לא מאמינים שיוכלו להרשים אנשים חדשים ויותר מכך לא מאמינים בכוחם לאהוב שוב מחדש.
"אף אחת לא תאהב אותי... אני לא יודע אם אני רוצה להתחיל מחדש קשר ולאחר מכן להיפגע בשנית"
הטיח בפני ר'.
משפט זה הנו ניסיון לשכנוע עצמי מדוע כן להמשיך ולהישאר בקשר הרע.
-אף אחת לא תאהב אותי- כלומר מבחינתו יש לו עתיד רק עם בחורה אחת... אף אחת לא תרצה אותו חוץ ממנה לכן יישאר עם הבחורה היחידה שרוצה אותו וזאת על מנת להישאר בתוך מסגרת זוגית.
-לא רוצה להיפגע בשנית- כלומר מבטל מיידית אפשרות להתחיל מחדש, מאפס, משום שהוא כבר נכווה בעבר, יודע שהשקיע את כולו ובסוף "קיבל" סטירת לחי, לכן אבד האמון באנשים חדשים, נהיה חשדן ולא מאמין באפשרות שבאמת רוצים אותו וחושש מאכזבה בשנית.
במידה ולא יתחיל ר' לקחת עצמו בידיים ולשנות גישה לחיובית יותר, ימשיך להיות בקשר בו הוא סובל, לטפח את הדיכאון ששורר בתוכו ואת הסלידה מבת זוגתו.
במידה ולא יאפשר לעצמו להמשיך לכיוון חדש-
לא יוכל למצוא את האושר.
בכדי למצוא את האושר עלינו לפעול בעקשנות עד אשר נעמוד על דעותינו ותחושותינו ולא ניפול אחר חולשותינו להישאר במקום שבו כפינו את עצמנו להישאר בו.
כל אחד מאיתנו יוכל למצוא את מקומו בעולם זה בלי לחוות שבר רגשי זה או אחר.
בהצלחה.
