מצטערת מצטערת מצטערת מצטערת מצטערת מצטערת מצטערת מצטערת
על זה שחיכיתם כללל כךךך הרבה זמן...
שובב מצטערת מצטערת מצטערת ....
אני פשוט בזמן האחרון חסרת השראה.
התיישבתי על המחשב ופשוט לא ידעתי מה לכתוב
והאמת חשבתי שכולם כבר שכחו מהסיפור :\
אז שוב... אני הכי מצטערת בעולםם ואני ממשיכה את הסיפור
ומי שבעד שאני לא יפסיק שיגיד... אני בטח איכזבתי אותכם נורראא... :\
(מקוצר)
*"שבץ? זה לא קטלני?" הוא שאל בקול מעורער...
*"למה הוא היה צריך לחיותת למה?!!!? איך תמיד המנייאקים ניצליםםםם?!!?"
*"לא מאמי אני נראה לי יוצא עם חברים... דברי איתי מחר "
*היא השפילה מבטה על הרצפה.
היא בכתה כמו שמעולם לא ראיתי אותה בוכה.
*2 בקבוקי וודקה?
2?
*אחרי חצי שעה התקשרו אליי כמה חברים שלו...
"שני? את לא מבינה... עידו...
...השתכר והשתולל בכביש איפה שכולם יושבים...
והוא רץ ומכונית התנגשה בו...הוא בבית חולים את חייבת לבוא!!!"
הפלתי את הסלולארי שלי
הייתי המומה
דמעות
הרבה דמעות
פשוט כמו התפרצו מעדן עיניי ,כמו שבכיתי שעות
הגרע הזה נמשך יותר מידי, הוא פשוט כאילו לא נגמר...
הזמן עצר מלכת ויכולתי לראות את עצמי עומדת שם עם דמעות והאיפור מרוח
והטלפון מוטח כנגד הריצפה
תפסתי את הטלפון וקבעתי עם חברים שלו ברחוב מתחת לבית שלי, הייתי חייבת לבוא.
כל הנסיעה בכיתי...בכיתי...ובכיתי...
לא יכולתי שלא לחשוב על מה שקרה לו...מה שיקרה לו...
כשחשבתי על זה רק עוד דמעות התפרצו על הלחיים האדומות שלי..
חבר של עידו חיבק אותי ואמר "די, יהייה בסדר נשמה... בטח לא קרה לו כלום..."
"יואו אני כל כך מקווה..."
אמרתי בקול חנוק מדמעות בעודי מסתכלת על הנוף המתחלף בחלון האוטו
הגענו לבית החולים
הפקידה הפנתה אותנו לפגיעות מוח.
עבר שם רופא "אתה יודע אולי איפה נמצא ילד בש עידו? הוא בידיוק היה מעורב בתאונת דרכים..."
"הוא בחדר ניתוח... תשבו ותחכו לו."
ישבנו.
פגיעות מוח? יש לעידו פגיעת מוח?
זה פשוט לא יכול להיות טוב...
עם המחשבות שהיו לי והתרוצצו לי בלי הפסקה בראש...
נרדמתי מהבכי..
התעוררתי לפתע לצלילי חריקת העגלה עליה הביאו את עידו,לאשפוז.
"מה השעה?"
הסתכלתי בשעון שעל קיר חדר ההמתנה.
1:47 לפנות בוקר.
הבטתי לעבר עידו, אותו העבירו למיטה .
חבול,פצוע,ופגוע עם תחבושות,אינפוזיות וצינורות בכל מקום.
באותו רגע שראיתי את זה, הרגשתי את הגוף שלי חלש יותר ויותר,
לפתע איבדתי הכרה.
התעוררתי והביאו לי כוס מים..
"אני רוצה את עידווווווווווו
למה הוא לא מתעורר?? אני רוצצה את עידווו!!!
אלוהים למה גרמת לי לאבד את הדבר הכי יקר לי בעולם! כבר איבדתי את אבא שלי, ואת ג'וספין, את הבית שלי...ועכשיו אני מאבדת את החיים שלי?! שיתעורר אלוהים בבקשהההה"
השתגעתי מהכאב.
לראות אותו שם, חסר אונים, חיוור,פצוע,ישן..
זה כאב לי כל כך.
הייתי רוצה לחבק אותי חזק, אם לא היו את כל הצינורות והמחטים האלה סביבו..
הרופא נכנס לחדר...
"אתם מעוניינים בדיווח על מצבו?"
אתר האהבה הישראלי