תודה תודה תודה תודה לקוראים והקוראות המקסימים והמקסימות שקוראים את הפרקים ק=ב=ו=ע 😊
ותודה על התגובות שזה הכי חשוב לי 😊
רק שתדעו, שגם תגובות יכולות להשפיע על המשך הסיפור, אז אל תפחדו להביע את דעתכם לגבי ההעדפה לפרק הבא. 😉

(מקוצר)
*"אור אני יודעת, שאיתך יכול להיות לי רק טוב. אני יודעת שאני ארגיש כמו נסיכה ואני יודעת שאני לעולם לא אתאכזב ממך...
אבל אור הלב שלי נמצא במקום אחר ואני לא רוצה לפגוע בך אתה הידיד הכי טוב שלי.
אני יודעת שמה שאתה מרגיש אליי זאת הידלקות זמנית ואני לא אתן לזה להרוס את החברות שלנו."
*חיפשתי את עידו, בכל בית הספר.
*"אז את השרמוטה שמבזבזים עליה כסף בבית הזה?! הא?!?! "
*"תתקשרו לאמבולנס!"
*"אני רוצה שנהייה ביחד... אני יודעת שיכול להיות שזאת טעות גורלית בשבילי ושאני אפגע, כי אתה עדיין אולי אוהב את מירי, אבל זה מה שיכול לשמח אותי כי
אחרת אני פשוט אחיה בשאלה שלא תעזוב אותי " מה היה יכול לקרות אם כן היינו ביחד."
הוא הסתכל עליי במבט של הקלה וחיבק אותי חיבוק כמו בהתחלה, כזה שממלא את הנשמה באושר.
"אני אוהב אותך שני...אני פשוט אוהב אותך."
לפתע נשמעו רעשים מבחוץ...
קולות האמבולנס הרעישו את כל החרוב.
שני אנשים באו, העמיסו אותו על האלונקה והכניסו אותו לאמבולנס.
הסתכלתי על עידו.
פניו היו מושפלות.
"אל תדאג, הוא יהיה בסדר..."
אמרתי לו בתקווה שזה ישנה משהו..
"הלוואי שימות."
הוא אמר בכעס.
"אני לא סובל אותו יותר, שני. אני לא יכול איתו."
"די, עידו. בוא נעביר נושא. בוא נלך לטייל."
"בסדר. אני רוצה שתפגשי אותי עוד חצי שעה על חוף הים. אל תאחרי."
"אוקיי" אמרתי וחייכתי אליו חיוך מבויש...
הלכתי הבייתה. לבשתי חצאית ובגד ים, וחולצת טי רגילה.
נשכבתי על המיטה.
"אנחנו ביחד...אנחנו סוף סוף ביחד. אני לא מאמינה שזה אמיתי..."
חשבתי לעצמי וחיבקתי את הבובה שלי.
הסתכלתי על השעון. עוד רבע שעה אני צריכה להיו בים.
שמתי את כפכפי האצבע שלי ויצאתי.
כשהגעתי הוא חיכה לי על החוף.
החוף היה כמעט ריק והשקיעה הסגולה-כתומה האירה את החוף.
הוא חיכה לי על שמיכה גדולה שהיה מונח עליה סל פיקניק.
"יואו עידו... איזה מתוק..."
אמרתי בעודי מסתכלת על פניו.
"אני אוהב אותך."
הוא אמר, כאילו לא היה משהו מתאים יותר לומר.
"גם אני אוהבת אותך."
אמרתי לו חזרה.
התיישבתי ליידו ורוח קרירה ציננה את פני המיוזעות.
נשענתי עליו.
הסתכלתי בעיניו.
הוא הסתכל בשלי.
הוא ליטף לי את הפנים...את האף, הלחיים, ואז הוא ליטף לי את השפתיים..
הוא קירב את ראשי לראשו... והצמיד את שפתינו.
זאת הייתה נשיקה מדהימה ורציתי אותה כל כך ... כל כך הרבה זמן...
וחשבתי שהדבר הנכון הוא לא לרצות שום קשר אליו... בזמן שזה באמת הדבר הנכון להיגיון, אבלל ללב...זאת טעות.
שפתיו היו חמות ועבות..וממש לא רציתי להפסיק.
הוא הרים את גופי והצמיד אותי לגופו.
הוא חיבק אותי חיבוק חם...
התנשקנו המון... בערך 10 דקות.
נשכבתי על השמיכה ושערי התפרע עליה.
הוא נשכב מעליי.
התנשקנו המון, ומידי פעם פקחתי את עיני וראיתי אותו מסתכל עליי בעיניים נוצצות. ממש כמו בסרטים.
התגלגלנו ביחד על השמיכה וככל שעובר הזמן מחשיך עוד ועוד.
לבסוף חדלנו מלהתנשק.
הוא התיישב,ואני נשכבתי על רגליו.
"אני רוצה להראות לך משהו."
אמרתי לו.
הורדתי את החולצה והחצאית ונשארתי עם בגד ים.
הוא הביט בגוף שלי בתדהמה.
"איזה מושלמת..."
הוא אמר ואני הסמקתי.
"בוא כבר " אמרתי בחיוך.
תפסתי אותו ביד ונכנסנו לים.
שחיתי איתו לשובר הגלים והתיישבנו על סלע גדול.
"נכון שהכל מדהים מכאן?"
שאלתי אותו...
"במיוחד את."
הוא אמר ונתן לי נשיקה חטופה בלחי.
"עידו, תבטיח לי משהו..."
"כל דבר.."
"פשוט אל....אל תפגע בי, טוב?"
"אני לעולם לא אפגע בך."
חזרנו לחוף אחרי שישבנו שם קצת...
נשכבנו שנינו על השמיכה, רטובים עד העצם.
" אני לא רוצה שהרגע הזה ייגמר..."
אמרתי לו...
"גם אני לא.."
לפתע נשמע קול של בחורה ...
המשך[!?] יבוא...
אני אוהבת ניחושים 😊 נסו לנחש מי היא ומה היא רוצה