noogo ברוך הבא!
שמחה לדעת שההודעה הראשונה שלך הלכה עליי! 😊
עוד כמה תגובות ויהיה גם המשך..
אויייששש שונאת ת'ליאוררר הזהההההה
מה הוא הולך גם לבית חוליםם אין לו בושההה?
תמשיכיי דחוףףףף
אנשים אם אם אני לא מוסיפה תגובה עכשיו אז או יותר מאוחר או מחר
חכו במתחחחח חחח
בטח זה ליאורררר איך הוא לא מתבייש ללכת אליה!!!!!?!??!?!?!!? 😠
שימי המשך מאמי
מוואה ענקיתתת
דיייי איזה יפהההה
אבל קצת עצובי...
המשךךךך ומהררררררררר
יאאא איזה יפהה....
אלי חמודד...=)
המשך דחוףףףף...
אוהבת המונים שלי! 😊
דבר אחד אני לא מבינה, למה כשאתן מקללות אותו אתן שמות
כוכביות, מגיע שיידעו למה הוא שווה!!!
הוא מגעיללללללללל
דוחהההההההה
בן זונההההההההההההה
הוא אנס, מגעיל לו רצחחחחחחח
שיימות יינשאלה!!!!
שייפול לתוך הגהינום השחור!!!
שישרף!!!!!!!!!
אני בשוק, קשה לי להקליד מרוב פחד, ולחשוב שיש מקרים כאלו במציאות בכלל מעציב...
שימי המשך!!!
סיפור מהמםם!!!!!!!!!!!!
תמשיכי דחוףףףף
אוהבת המונים!!!😊
קראתי את כל הסיפור והוא מדהיםםםםםםם!!!!
איזה זבל הבן-אדם הזה!!! איכססססססססססס
תכתבי המשך ארווווווך בקשה!!!
מיטל...
לא יכולתי לחייך..
זה היה ליאור.. הוא בא עם זר פרחים ועם חיוך שטני
כולי פחדתי ורעדתי, התחרטתי על זה שביקשתי מאלי ללכת
הוא בא התייבש ליידי חייך אליי, ליטף אותי
"עד כדי כך עשית סצנות אה מתוקה..?"
הוא דיבר מגעיל אבל בטון של דאגה כזאת, כזה שלא נראה חשוד
אני שתקתי.. "למה את לא עונה..? אהה מתוקה? פוחדת..? ממה יש לך לפחד..?
לדעתי את רק נהנית מהפעם ההיא, כמה מכות זה כלום.. נכון נהנית..?"
לקחתי נשימות ארוכות וכבדות
"ואני גם רואה שהפצעים והמכות לא כ"כ חמורות יעבור לך מתוקה"
"תלך מפה!" אמרתי בטון כועס אבל בשקט
"את יודעת מה יקרה לך אם תספרי משהו נכון..?" ואז הוא שלף סכין נוצצת וחייך חיוך ערמומי
ברגע שראיתי את זה כ"כ נבהלתי שפשוט עצמתי עיינים חזק חזק וניסיתי לחשוב על משהו אחר
על אלי למשל
הוא ליטף לי את הראש, דקר דקירה קטנה עם הסכין בצוואר תוך כדי ואמר "תזכרי מתוקה.."
והלך, המשכתי לעצום עיינים וכנראה נרדמתי
כשהתעוררתי ההורים שלי היו שם
וגם אלי. "מה השעה..?" שאלתי
"9 בבוקר חומד.." אבא שלי ענה
"אלי.. למה אתה לא בבי"ס??" שאלתי בדאגה
"זה בסדר.. ביקשתי שישתחררו ומי שפה דואגת.. אני דואג יותר.."
"חח אני כבר בסדר.." ובלב שלי הרגשתי שאני ממש רוצה להישאר לנצח בבי"ח רק כדי
שליאור לא יגע בי אפילו לא בלייזר
ככה עברו להם 3 ימים שבהם הייתי מאושפזת
ואז השתחררתי, אמרו לי לנוח וללכת לטיפול פסיכולוגי.
ההורים שלי מייד לקחו לי את אחד הפסיכולוגים המובילים,
מצד אחד הייתי בסדר מצד שני- על הפנים
ניסיתי להראות שהכל מושלם אצלי.
אלי תמיד היה איתי ושמר עלי, הבן היחידי
נתקתי קשר מכולם
וגם עם אלי, לא יכולתי להתנשק, רק להתחבק, החיבוקים חיזקו אותי
ולמרות שאלי היה הראשון שלי, הקירבה הקשתה עליי ובצדק.
אלי תמיד רצה לדווח על ליאור אבל אני תמיד אמרתי שאני צריכה את הזמן שלי
וביינתים כל הזמן חשבתי ופחדתי ממה שליאור אמר
הדבר היחידי שעצר בעדי ולא סיפרתי לאף אחד!
וככה עברו להם הימים ואיזה שבוע או שבועיים ופתאום
קרה דבר מוזר...
מה קרה מה קרה מה קרה????
אנשים בסביבות ה-2 או 3 פרקים הסיפור נגמר!!!
מההה?? מההה קרהההה??
לא כבר זה נגמררר?
איזה בן זונה הליאור הזה אמן ימותתתתת ימך שמו
המשך דחוףףףףףףףףףףףף
QUOTE (שרוטה-מהאהבה @ 03/03/2005)מההה?? מההה קרהההה??
לא כבר זה נגמררר?
המשךךךךךךך
קרה דבר באמת מוזר!
המחזור שלי מאחר
התחלתי לקשר בין הדברים, אבל רציתי להאמין שזה לא זה
שאני לא בהריון!
דבר ראשון שעיתי היה להתקשר לאלי
"אלי..?"
"כן שירוש.."
לקחתי נשימה עמוקה
"קרה משהו..?" הוא שאל
"אתה יכול לבוא אליי בקשה..?"
"כן מתוקה שלי.. אבל עוד.. שעה בסדר.?"
"אין בעיה.."
"אבל קרה משהו..?"
"לא. אני בסדר.. סתם אני צריכה אותך איתי, משעמם קצת.."
"בסדר מותק, תוך שעה אני אצלך.."
ביינתים ניסיתי להעביר את הזמן, מרוב לחץ התחלתי "לתפס" כבר על קירות
הדלקתי רדיו רציתי לשמוע מוזיקה, הייתה מוזיקה מגעילה
אז הלכתי לראות טלוויזיה, אבל כמו הסיוט הכי גדול שלי הייתה שם אישה בהריון
כיביתי אותה ונכנסתי להתקלח מקלחת ארוכה.
יצאתי ואז כמה דק' לאחר מכן אלי בא.
איך שהוא הגיע באתי אליו וחיבקתי אותו
הוא חיבק אותי חזק ואמר "אז כן קרה משהו.."
"ממ כן.. קרה.. אלי.. אני..."
"את..?"
"אני.."
"את....?????"
"לא מקבלת.. אני לא מקבלת המחזור מאחר לי כבר בלא מעט זמן.."
"מה??????? בכמה זמן!?"
"שבוע וחצי, בהתחלה חשבתי שזה סתם לא סדיר אבל ממתי הוא לא סדיר אצלי??
אצלי הוא סדיר כבר מגעיל 15!"
"אני לא מאמין! אני לא מאמין!"
"אלי תרגע!" הגעתי למצב שהייתי צריכה אני להרגיע אותו ולא להפך..
"אני רק צריכה לעשות בדיקות, וזהו.."
"יש לי רק שאלה אחת קטנה! אם את בהריון..? מה את עושה?" הוא אמר כשכולו במצב לחץ אבל מנסה להירגע
"הפלה מה נראה לך!?"
משום מה לא בכיתי. לא רציתי לבזבז דמעות על דבר שהוא לא בטוח
"ההורים שלך יודעים..?"
"לא! הם לא! ואסור שידעו!"
"למה?? רגע את רצית להיכנס להריון או שזה מה שקרה בגלל האונס!?"
"אני לא רציתי דיי אלי ואל תדבר על זה!"
הדמעות עמדו לי בעיינים, ז עצמתי אותם, וספרתי עד 10 ונשמתי נשימות עמוקות
אלי שם את היידים שלו עם הכתפיים שלי בצורה שאומרת "תייהי חזקה"
"טוב שיר, מתי את רוצה לבדוק את זה?"
"עוד היום.."
הלכנו לקופ"ח ועשינו בדיקות שתן
אמרו לי שהתשובות יגיעו כבר בקרוב
אלי השביע אותי שאני אספר לפחות לאמא שלי
אז באמת סיפרתי לה, התגובה שלה הייתה היסטרית, היא התחילה לבכות
אני רק כעסתי. "אמא את צריכה להיות חזקה! לא בשבילי! לא במקומי! איתי!"
"אבל שיר! מממה למה??? למה דווקא לך?!?!"
"אמא.. אני יעשה הפלה ואת תראי שאפילו לא תזכרי שזה קרה!"
אמא שלי הפסיקה מעט לבכות וחיבקה אותי חזק
עברו מספר ימים והתוצאות הגיעו בטלפון
"הלו..? שיר..?"
"כן.."
"שלום מדברים מקופ"ח, יש לי נו את התוצאות"
"והן..?"
"אוקי אז...
מה יגידו לה??? מה יגידו לה???
חחח תגידו לי מה הייתם מעדיפים?
למרות שעוד 2 פרקים הסיפור נגמר...