אמאאא איזה בן זונה הליאור הזהההה
נ מה היא החליטה???
סיפור מהמם!!
תמשיכיייי
אוהבת*-*אולוש*-*
"החלטתי.. אני לא עושה את ההפלה הזאת.."
ישר אמא שלי ואלי הסתערו
"מה?? את לא מתביישת?" אלי אמר בכעס
"אבל מתוקה שלי! שיר אני לא מבינה!" אמא שלי החלה לבכות
התחלתי לבכות, אלי חיבק אותי..
הרגשתי רע עם עצמי
החלטתי שאת הילד אני אתן לאימוץ או משהו כזה,
אבל מה שבטוח, הילד הבא שלי יהיה עם אלי
חזרנו הביתה, אמא שלי כל הזמן מילמלה כל מיני דברים,
אבא שלי לא היה בתמונה, ההורים שלי היו גרושים ככה שהיה יותר קל להסתיר ממנו.
ישבנו בחדר ואלי ישב מולי
"מתוקה שלי, כמה שאני מנסה, לפעמים אני לא מבין אותך.."
"אלי.. אני מצטערת.. שלא תבין לא נכון.."
"לא שיר.. תביני, קודם את לא רוצה להלשין עליו עכשיו שומרת את התינוק שלו.."
"אלי... אני צריכה לספר לך משהו.."
"דברי.."
"הוא יבקש.. שאני לא אדבר, נכון כשהלכת מהבי"ח?"
"כן..?"
"הוא בא עם זר פרחים ואיים עליי שאם אני אספר... ואז שלף סכין"
"מה?!?! אני לא מוכן לזה!!"
"אלי.. אני לא יודעת מה לעשות" ושוב בכיתי, למרות שנראה כאילו נגמרו כל הדמעות בעולם
אצלי נשארו עוד המון.
הוא חיבק אותי וליטף אותי.
"מתוקה.. אני.." ואז הביט בשעון ואמר "וואי מאוחר! אני זז.."
"אתה תחזור לפה אח"כ..? אני לא רוצה להיות לבד.."
"ברור שאני אחזור יפה שלי!!"
"יופי אלוש.. אני מחכה לך.."
"בסדר מתוקה, ביינתים אולי תתקלחי תאכלי משהו, נלך יותר מאוחר לטייל שתרגעי קצת.."
"תודה יפה שלי!"
נתנו נשיקה על השפתיים, נשיקה שהעלתה לי חיוך שמעול בעצב ודמעות
עם כל מה שעובר עליי.
"ביי ביינתים אלוש.."
"ביי מותק שלי" הוא אמר והלך..
נשארתי בחדר מביטה על הקיר ומנסה לחשוב,
אבל לא הצלחתי, התקלחתי אכלתי בדיוק כמו שאלי אמר,
ואז אלי חזר, אני לא ידעתי, אב בזמן שאלי לא היה איתי הוא היה במשטרה והגיש תלונה על ליאור.
אלי בא אליי והלכנו לטייל, טיילנו בים על החוף, ישבנו קצת
כמעט ולא דיברנו פשוט נשמנו את האוויר של היום והבטנו על הכוכבים והיה לי טוב.
טוב- לא ממש טוב, אבל נחמד אחרי כ"כ הרבה בלאגן ורעש, קצת שקט לא הזיק לי.
חזרנו בלילה וממש לפני שהלכנו לישון נשבענו..
"אני אני נשבעת לך, אני אוהבת אותך יותר ממה שמישהי יכולה לאהוב מישהו
אני רוצה לחיות איתך עד סוף החיים שלי!"
"גם אני נשבע לך, אני אוהב אותך יותר ממה שמישהו יכול לאהוב מישהי אי פעם!
אני רוצה לחיות איתך ולהביא לך ילדים ולהתחתן איתך!"
ושלף טבעת "את מסכימה..?"
"כן! בטח שאני מסכימה!" התחבקנו חזק חזק היו לשנינו דמעות בעיינים,
נתתי לו נשיקה ונרדמנו מחובקים.
בבוקר אמא שלי אמרה לי שאלי כבר הלך לבי"ס ושאני והיא נלך לשופינג..
אז הלכנו, והיה ממש נחמד, קנינו בגדים וכאלה.
קצת הרגשתי שונה, והרגשתי יותר טוב,
אבל אני לא יכולה להגיד שלא חשבתי כל הזמן מה עושים עם ליאור..
כשאני ואמא שלי חזרנו הביתה בצהריים הבית היה כולו הפוך ושבור
אני ואמא שלי היינו בשוק!
רצתי אל החדר שלי והחדר היה כולו הרוס! שבור! מבולגן!
הבנו שפרצו לנו הביתה
על השולחן שלי בחדר היה מכתב, פתחתי אותו והיה כתוב בו..."
אנשיייים הפרק הבא זה הפרק האחרון!!!
יאאאאאאאאאאאאא מה אחרון..????
יאווו סיפור כזה מושלםםם..!!!
המשךךךךךך אחרון חביבוןןן ודחווףףף
אוהבת המונים שלי! מווואאה =)
טוב לא רוצים לא צריך
אין המשך אני את הסוף שלי כבר יודעת!
מה כתוב??????.
המשך דחווווווווף!!!!!
מיטל...
מה היה כתוב???
סיפור מהמם!!
שימי המשך ד-ח-ו-ף!!
אוהבת*-*אולוש*-*
אווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😢 😠 😢 😢
דייי את חיבת לכתוב המשך...
אבל למה סוף?! כל כך מהר?! אוווף... אני מקווה שיהיה ארוך..
המשךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך מהר בטח שרוצים המשך
מה אין המשך...
נו תמשיכי.......
אוהבת המונים!!!
המשךךךךךךךךךךךך נו אני סקרנית
ואיי מאמי את כותבת ממש יפה!!! תמשיכייייייייי
איזה רעה 😊
פרסמי פרק אחרוןןן למה להשאיר אותנוב במתח???
המשך ומיד =] אני דורשתת
והליאור הזה בן זונה ואלי חמוד =]
מאמי סיפור מדהים
אוהבתותך =]
המשךךךך דחוףףףףףף
פשוט אל הייתי כאן איזה יום שלםםםם
יואו זה בטחחח ליאוררר המכועררר