תמשיכייייייי
סיפור מהמםםםםםםם
מהממםםם!!
רק חסר שהיא תיראהה את אליייייייייייייי
יוואווו..=[[[
איזה רעהה למה בוגדת ככה?!!
המשךך
בתאלוששששש
אנשים אני מרגישה על הפנים!!
אני אמשיך מחר אוהבת אתכם!!
טוב תרגישי טוב בובה!!
בתאלושששש
הייתי בשוק! מה שראיתי שם..
אלי.. הוא הסתכל במבט כועס ולא מבין..
העפתי ממני את ליאור ורצתי מהר אל אלי
"אל תתקרבי אליי יותר בחיים שומעת!? יא חתיכת זונה!"
"אבל אלי!!!!!!!!" צעקתי "לא רוצה לשמוע!" והוא התחיל לרוץ משם
"אלייייייייי אליייייייייייי" צעקתי.. הוא לא עצר ולא כלום..
ליאור בא אליי ואמר לי "מה-זה היה הדבר הזה!?"
"ממ סתם.. עזוב.. בעיות.. אמרתי לך אסור שהוא ידע ו.. הוא עלה על זה.."
"כן.. אני מבין.." הוא חיבק אותי.. ולי היו דמעות בעיינים שהשתדלתי להחזיק
"אולי.. אולי נלך הביתה..? באמת כבר אין לי מצברוח להישאר" אמרתי
"בסדר מתוקה שלי.. אני מבין אותך!"
הוא ליטף אותי, ארזנו את הדברים והוא הסיע אותי הביתה..
כשעליתי הביתה אמא אמרה "היית בים!?"
"כן אמא.."
"טוב! אני ממש לא מבינה מה קורה איתך בזמן האחרון!"
"מה שקורה איתי אמא! זה לא עניינך מו-בן?!"
"אהה מתוקה שלי! תלמדי לדבר לאמא שלך אח..."
וכבר לא שמעתי מה שהיא אמרה, טריקת הדלת קטעה את הרעש שהיא עשתה
על השולחן שלי בחדר ראיתי מכתב פתחתי אותו..
"שיר,
אני אוהב אותך, אני לא אשקר לך.
אבל אני רואה שזה לא הולך באמת, ולמרות שהבטחת לא קיימת
שיקרת לי..
באופן כללי אם זאת הייתה מישהי אחרת, לא הייתי סולח לה
אבל משום מה הפעם אני לא סולח לעצמי
החלטתי.. ואולי זה הכי טוב..
מקווה שקראת את המכתב מספיק מאוחר
ואת יודעת שעכשיו אני.. מת..
שיר תדעי לך שהמילים האחרונות שלי הן
א-נ-י א-ו-ה-ב א-ו-ת-ך"
לא יכולתי לראות את המכתב הזה פרצתי בבכי אכזרי!
אבל לא יכולתי להישאר בחדר עוד הרבה זמן..
יצאתי מהבית וטרקתי את הדלת שוב.. מן מנהג של עצבים כזה אצלי
אמא שלי פתחה אותה וצעקה "מה עכשיו!? עכשיו את הולכת לבריכה?"
כזאת לא קשורה לפעמים
המשכתי ללכת, יותר נכון לרוץ!
רצתי רצתי עד שהגעתי לבניין שהיה לי הגיוני שממנו הוא יקפוץ..
ראיתי אותו.. אבל..
האם היא ראתה אותו מת?
האם הוא המלאך השומר שלה?
העלילה מפעם לפעם הולכת ונהיית יותר מסובכת
הסיפור לקראת הסוף לדעתי אלא אם כן תרצו המשך 😊
אוהבת אתכם!!!
יאא אמא איזה מפחיד!!
המשךך נשמה!!!!!!!!!!! 😮 😮 😮 😮
איזה סיפור יפה אני ממש רוצה המשך, אבל עכשיו מובן?
חח סתם אבל שימי המשךך
😢 עוד תגובה אחת לפחות תקבלו המשך...
מה הסיפור לא מעניין..?
אמאלהההההההההה מה הוא ימותתתתתתתת מסכן אלי הוא כזה חמוד
המשך דחווווווווווף
הנה נו תמישכיי כבררררררררררר
ראיתי אותו, אבל הוא עוד לא קפץ..
הוא עמד על אחד הבלוקים.. ראיתי אותו בוכה
כמעט יכולתי להרגיש את הדמעות שלו..
כ"כ היה לי קשה לראותו ככה, לא ביזבזתי הרבה זמן בלהביט בו ככה
רצתי למעלה מעלה למעלה עד שהגעתי אל הגג..
רצתי אליו וחיבקתי אותו "בקשה אל תעשה את זה!" ובכיתי
הוא ניסה להאיבק בי ולדחוף אותי ממנו "תעזבי אותי! דיי תעזבי אותי!!"
והוא ממשיך להיאבק בי "דייי" והתחיל לבכות ממש.. וגם אני בכיתי ואז הוא חיבק אותי..
התיישבנו לאט לאט על הגג הזה
מחובקים..
"אני אוהבת אותך אני נשבעת!"
הוא לא אמר כלום.. רק המשיך לבכות שותק..
הבכי שלי, שכמו שהוא נרגע ככה גם התגבר כבר היה ממש בלתי נשלט
"אם היית קופץ הייתי קופצת אחרייך אתה מבין אותי?! אתה מבין!?"
צעקתי וכשכולי נסערת
"אז למה עשית לי את זה למה?!?!" הוא צעק..
הבטתי בעייניו "אתה.. אתה היית הבוגר.. החכם.. המציאותי.. הגבר.."
שתקתי.. הוא הביט בי מחכה שאני אמשיך ולאט לאט הדמעות שלו נרגעו.
"הוא.. היה הילד.. השובב.. הקופצני"
ושוב שתיקה..
"חיפשתי בגבר אחד מה שיש לשניכם
אבל מצאתי שניים, וניראתי לעצמי מגעילה, אבל מצד שני זה נראה לי די מגניב.."
"ואיך אני יכול לסמוך עלייך שוב?" הוא שאל
"אתה לא... כלומר.. אני מבטיחה לסיים איתו את הקשר, אני מבינה שאתה לא תרצה להיות איתי שוב"
"אני מבין אותך שיר.. אני באמת מבין אותך! אבל קשה לי.." הוא אמר בקול חנוק..
הבכי שלי התפרץ.. "אני רואה שקשה לך! אבל גם לי קשה!"
ישבנו שם מחובקים.. עד שעה מאוחרת..
הבטנו על הנוף שנראה מהבלוק ההוא..
היה לילה חם אותו לילה
בסביבות 2 בלילה בערך.. הלכנו הביתה.. ברגל.. מחובקים..
הגעתי הביתה.. נפלתי על המיטה ונרדמתי..
בבוקר כשהתעוררתי הסתדרתי אבל לא היה לי מצב רוח ללכת לבי"ס
משכתי את עצמי בכוח..
החלטתי היום זה היום..
מה יש היום מה יש היום???
רציתם המשך קיבלתם המשך+מתח
הגדלתי לכם ב-שקל 90..
היום היום הזה ממש.... חחחחח 😁
סיפור מ-ה-מ-םםםםם
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתתת
החלטתי שהיום זה היום!
היום אני הולכת לסיים את זה עם ליאור!
לתמיד!
הלכתי לבי"ס, היה לי ממש קשה להביט לי אלי בעיינים
הם נראו לי כ"כ עצובות..
לא ידעתי איפה לקבור את עצמי!
העדפתי להתחמק ממנו..
היום הסתיים לאט, לא הייתי מרוכזת, אפילו החברות שלי כבר לא ידעו מה איתי!
עד שסוף סוף היום הסתיים ליאור התקשר אליי..
"שיר..?"
"כן.." עניתי במין עייפות-אדישות שכזאת
"מה קורה איתך? נעלמת.."
"ממ עזוב.. אהה ליאור אנחנו צריכים לדבר.."
"אוקי... מתי לאסוף אותך?"
"לא! לא לאסוף אותי.. ניפגש ב.. איפשהו.."
"את רוצה בים?"
"לא. לא בים.."
"את רוצה אצלי בבית??"
"ממ.. " חשבתי שאולי באמת עדיף אצלו בבית
"מה את חושבת יותר מדי, חח זה בסדר את רוצה אצלי?"
"טוב יודע מה..? בסדר.."
"מתי תיהי אצלי מתוקה?"
"ב.. 5 זה בסדר?"
"כן זה בסדר גמור! את יודעת איפה אני גר!"
"כן אני יודעת.."
"אין בעיה להתראות אהובתי!"
"להתראות.."
לפני שהגעתי אליו, לא השקעתי כ"כ במראה שלי, לא חשתי בזה "צורך"
רק רציתי לסיים את זה וללכת ישר אל אלי, כדי לספר לו.
דפקתי בדלת.. הוא פתח..
הוא נראה טוב.
"בואי תכנסי, רוצה לשתות משהו?"
"לא תודה.."
"שבי"
התיישבתי על המיטה שלו
"על מה רצית לדבר איתי מתוקה שלי?"
"תראה.. מה שהיה בינינו.. בוא.. אהם.. בוא נסיים את זה?"
הוא הביט בי במבט של למה.. והוסיף לשאול "אבל.. למה..? היה לנו כיף באמת נהנתי איתך!"
"אני יודעת אבל.. וגם אני נהנתי איתך מאמי אבל פשוט זה שהיה אתמול, האקס שלי
ניסה להתאבד.."
"ובגללו את רוצה לסיים את זה!?!? בגלל העבר שלך את רוצה לחתוך לעצמך את ההווה?!
"כן.. ממ כן.."
התרוממתי כדי לקום "שבי!" הוא צעק ודחף אותי על המיטה
"אבל.. אני רוצה ללכת.."
"את לא הולכת לשום מקום!" הוא המשיך לצעוק
התחלתי לפחד.
"כמה את יפה.." הוא ליטף אותי פני ואת שיערי
"את יודעת כמה את עושה לי את זה??"
הוא פתח את המכנס שלו
"מה..?" שאלתי
וואי מה קורה פה? מה הוא יעשה?
מה היא תעשה
3 תגובות תקבלו המשך!
אתר האהבה הישראלי