דייייי איזה סיפור חבל"ז... אני חייבת המשך...
דחווווווווווף!!!!
פליז מאמי תכתבי המשך מהר...
[FONT=Arial][SIZE=1][COLOR=blue]
יווווו איזה יפההההההה..איזה כשרון ישלך!!!!!!!
בבקשה תעשי המשך..אני רוצה לדעת מה היההההההה
וד.א
איזה חמודד שלומייייי :] הלוואי וכל הבנים היו כמוהו חיחי 😛
למה קיללת את אחותך??? חחחחחח....
אוףףףף טוב נו אז כשתחזרי עוד עונש- המשך גדול כל יוםםםם😊
חיחיחי סתם!
לא נורא בובה הסיפור מותחחח....
אני מחכה!
😊
רומי.
וואי איזה מהמם תמישכייייי
יואוו איזה עצובב אלוהים זה עשה לי צמרמורת בכל הגוףף
מבאס שאולי לא תהיי שבוע אבל לא נורא מאמי המשפחה לפני הכל
אני מקווה שהכל יסתדר
אני אתגעגע מלאאא מתה עליך יפתי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אתכותבת מזה יפהה המשךךךךךך
תודה נשמות שלי אני מתה עליכןןן אוהבתותןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
בנתיים ההורים שלי ישנים אז יש לי חמש דקות על המחשב ניראה אם אני אספיק לרשום משו
בגלל שאני כל כך אוהבתותכם ולא רוצה למתוח אתכם השתדלתי לעשות ארוך וקצת פחות מותח...
תהנוווווווווווווווו
---------------------------------
הרופא יצא החוצה ובא לבשר לנו מה עם שלומי. כיוון שאמו הייתה שם הוא העדיף לקחת אותה ולבשר לה את הבשורה ולעדכן אותה בכל מה שקרה עד עתה הם נכנסו למשרדו של הרופא ואני נותרתי לבדי בחוץ. לאחר חמש דקות אמו של שלומי עוד לא הופיע אני התחלתי להתהלך הלוך ושוב הלוך ושוב ללא הרף. לאחר רבע שעה אמו של שלומי יצאה. היא חיבקה אותי חזק כל כך והחלה לבכות אני הסתכלתי לה בעיניים והדמעות איימו לצאת,שאלתי אותה "מה הוא אמר לך?" בקול צרוד וחנוק. "הוא אמר ש...ש...שלומי יצא מסכנהההה ועוד שבוע הוא יוצא מפהההה" התחלתי לבכות מרוב שמחה אני הרגשתי הכי מאושרת בעולם כאילו שמישהו החזיר לי את החיים מחדש כאילו נולדתי שוב בלי כל אותו יום זוועתי. כל משפחתו של שלומי הגיע ואני אמרתי להם שלום חיבקתי את אימו והלכתי לביתי. הייתי כל כך עייפה שאפילו לא הלכתי לאכול.
לה לה לה לה... הצלצול של הפלא העיר אותי זאת היתה שירן.
"הלו שירן?!"
"יוו שירלי אני חפשתי אותך כל היום כל השכבה מדברת על זה. זה נכון ש...ש...ששלומי נדקר?"
"לצערי כן. ואנחנו מחפשים את החשוד. כניראה זה ירון..."
"יווו הירון הזה אני יהרוג אותו שאני אתפוס אותו"
"לא רק את...כל העולם יהרוג אותו" ניתקתי את הטלפון וירדתי לאכול. טוק טוק טוק...נשמעה דפיקה בדלת. פתחתי את הדלת ולא ראיתי אף אחד. הסתכלתי ימינה הסתכלתי שמאלה ואף אחד לא היה. באתי לסגור את הדלת אך בזווית העין ראיתי מכתב. מכתב קטן.דף ירוק ומקומט. הרמתי אותו מהרצפה נכנסתי הביתה התיישבתי על כיסא והתחלתי לקרוא.
"שירלי אני מצטער על מה שעשיתי אני לא יודע מה חשבתי באותו הרגע. אני חשבתי עליך ועל כל מה שעשינו יחד על כל הזמן הזה יחד. אני פשוט מתגעגע לזה. לא חשבתי שזה יוביל לזה. אני פשוט כל כך מצטער. אני לא יודע אם תוכלי לסלוח לי אחרי מה שעשיתי אבל אני באמת באמת מצטער. אנחנו לא נתראה הרבה זמן אני יוצא מהארץ. תקבלי את המכתב אני כבר לא אהיה פה...
על החתום ירון."
על המכתב היו טיפות מים. אני חושבת שאלו היו דמעות. עד כמה שכאב לי לא חשבתי פעמיים הלכתי למשטרה ונתתי להם את המכתב. הם לא אמרו מילה הפנו אותי לחכות במסדרון והם נעלמו בתוך המשרד. אחרי חצי שעה יצאו השוטרים והחלו להתרוצץ אני לא הבנתי מה קרה הלכתי אחרי השוטר והתחלתי לשאול אותו מה קרה ומדוע הם מתרוצצים ככה.
"ירון יצא מהארץ. אנחנו חייבים להתחיל בחיפושים מיד לפני שיהיה מאוחר מדי. לכי לביתך ואם יהיו חדשות אנחנו נתקשר אליך."
הסתובבתי ויצאתי מהתחנה הישר לבית החולים. אמו של שלומי קיבלה אותי בחיוך על הפנים.
"הוא התעורר הבן שלי התעורר. לכי לראות" רצתי לחדרו ונכנסתי עם חיוך של יופה על הפנים. הדבר הראשון שעשיתי זה היה לבדוק אם הוא מזהה אותי. "שלומי אתה יודע מי אני". "את קרובת משפחה שלי?" ענה בקול שקט. " מה קרובת משפחה?!?!?! אני שירלי החברה שלך."
"שירלי?! חברה?! על מה את מדברת? בתם מטומטמת שלי מה את נורמלית???? בטח שאני מזהה אותך איך אפשר לא לזהות יופי מושלם כמו שלך?"
"יוו שלומי שבחיים לא תעשה לי את זה אתה לא יודע כמה נבהלתייייי" הוא תפס אותי והשכיב אותי עליו עם כל הגוף השרירי שלו, טוב נו שנה וחצי של אימונים לא באים לחינם! הוא נתן לי נשיקה חלומית אוחחח כל כך פחדתי שבחיים לא ארגיש עוד את המגע שלו לאחר שהפסקנו להתנשק, בערך אחרי 10 דקות ראיתי את השוטרים מאחורי נעמדים ליד הדלת. הרגשתי כל כך מובכת.
"חחח נהניתם?! לא רצינו להפריע לכם אז חיכינו. שירלי אנחנו מצטערים אבל תאלצי לצאת מהחדא אנחנו צריכים לקחת פרטים על המקרה." יצאתי בלי להתווכח והלכתי לשתות קפה שקצת יעורר אותי.
לאחר שקניתי את הקפה מישהו עצר אותי. כל כך נבהלתי שהקפה נפל לי מהידיים הסתובבתי וראיתי איש בן גילי בערך...
-------------------------------------
למזלי אין לי עונש במחשב אבל...אין לי דמי כיס חודש 😢 😢 😢
מזה העונש הזה???????
אוווף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יופה=יופלההההההההההההההההההההההההההההההה
בטם=בטח
המשך אל תתני לי ללכת לישון עם הסקרנות הזאתיייי..................
וואי מאמי איזה סיפור יפה זה אני מתהההההההההההההההההההה
תמישכייייי דחוףףףףף 🙄
מצטערת היה לי היום מבחן אז אתמול לא המשכתי את הסיפור ואני אמשיך את הסיפור כניראה היום בערב או מחר