נווווווווווו מה קורה?!?!?!!?!?!!?!
ואיי סורי פשוט לא היה לי ת'זמן להיכנס..המשך:
"את באה איתי עכשיו" אמר לי נתי ומשך אותי.."מה יש לך בזמן האחרון? לאן נעלמה דנה המצחיקה והחייכנית?" שאל אחרי שלקח אותי הצידה, ראיתי את אמא שלי מסתכלת עלינו מסוקרנת.
"סתם שטויות.." אמרתי והשפלתי את מבטי. "אני יכול לעזור במשו?"
"לא לא ממש..זה גם לא משו מיוחד..סתם אני רוצה כבר להגיע למלון." אמרתי. הוא נשק לי על הלחי והלכנו לכיוון המשפוחה שלי.
אחרי משו כמו עשרים דקות כבר היינו בדיוטי פרי. הלכתי עם אמא שלי לקנות את הדברים שרציתי.
מדדנו שתי חולצות מדהימות ומכנסון חמודון. אמא שלי מצאה לה איזו חצאית יפה וחולצה ורודה מתוקה, מצאתי את כול מה שרציתי פלוס כמה דברים והייתי טיפה יותר שמחה.
עלינו על המטוס והוא נראה ממש מפחיד. "למה נוסעים על מטוס כזה ולא על אחד יותר נורמלי? שאלתי את אמא שלי.
"זה בערך המטוסים שנוסעים לטורקיה." ואווה אני כבר מתחילה להתחרט שאני נוסעת.
הוצאתי את אחד מהספרים שלי ושקעתי לתוכו. התעוררתי כשאחי נתן לי איזה מרפק לפרצוף.."עיידדןןן!!!" צעקתי והחטפתי לו טיפה.
"עוד כמה זמן אנחנו מגיעים? שאלתי ובלעתי פיהוק.
"עוד משו כמו חצי שעה.." אבא שלי ענה.
פאק..הוצאתי את הדיסקמן שלי והאזנתי לכמה שירים נחמדים.
"ואוו איזה חוםם" אמרתי כשיצאנו מנמל התעופה של טוריקה. "בואו לפה.." אמר אבא שלי והוביל אותנו לכמה אנשים שהחזיקו שלט עם השם-'השטיח המעופף'. "ואיי חיכינו לכם מלא זמן..אליהו ורחל?" שאלו את ההורים שלי.."כן אלה אנחנו"
"אוקיי אז תמשיכו לאטובוס מספר 3..הוא שם" אמרו והצביעו על אוטובוס.
עלינו על האוטובוס והיתייבשתי על מושב פנוי שהיה. נתי הגיע אחריי והתיישב לידי. רציתי להוציא את הספר מהתיק אך העייפות השתלטה עליי. עצמתי את עיני והנחתי את ראשי על הכתף של נתי.
היתעוררתי כשהרגשתי שהאוטובוס מפסיק לנסוע. "בוקר טוב.." אמר לי נתי ורק עכשיו שמתי לב שממש נימרחתי עליו.."אוו סוף סוף את מחייכת".
"יאללה ילדים קחו את התיקים שלכם". שמעתי את אבא שלי. ירדנו עם האוטבוס והיתבוננתי על המלון. ואיי דווקא נחמד.
נכנסו ונתנתו לנו שתייה בפחיות. היה או פטל או אשכוליות. אישית אני לא אוהבת לא את זה ולא את זה אבל ממש התחשק לי לשתות משו. אז לקחתי ת'פטל והלכנו לדלפק. אמא שלי ומי שהיה שם החליפו כמה מילים הם סידרו שאנחנו ניהיה קרובים לחדר של חן ונתי וכשכבר הכול היה מוכן הם נתנו לנו צמידים כתומים שאנחנו צריכים לשים. "קחי מאמי." הביאה לי אמא שלי. לקחתי אותו וניסיתי לשים אך הוא היה ממש גדול ואפילו החור האחרון לא הספיק כדי שהוא לא יצא לי מהיד. "תני לי לנסות" אמר לי חן כשקלט את מצוקתי.
הוא לקח איזה עט ועשה חור נוראי. "חח תודה מאמי..אבל תביא שנייה ת'עט." לקחתי מידיו ומשכתי את יד ימין על הצמיד שלו וציירתי לו איזה פרח חמוד. הוא חייך אליי ולקח את ידיי וצייר על שלי או לפחות ניסה לצייר לב.."איזו סטייליסטית" אמר לי ודיגדג..אויי אני חולה עליו.
עלינו לקומה החמישית וכול משפחה נכנסה לחדר שלה. הורדתי את התיק שלי ניכנסתי לאמבטיה.
חיכיתי עד שהמים מילאו את האמבטיה והתפשטתי. ריח נעים של לבנדר התפשט באמבטיה.
ניכנסתי בזהירות למים הרותחים ועצמתי את עיניי.
פיתאום קלטתי שמישהו מנסה ליפתוח ת'דלת בכוח.."הייי!!" צרחתי..אך היה מאוחר מידי הדלת כבר ניפתחה.
*****
איזה סיפור י-פ-ה!!!
תמשיכייי מאמי 😁
א-מ-אא מי זה חחח.........
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
טוב שנזכרת להמשיך!!!!!!!!
יאללה אל תפסיקי עכשיו!
למה הפסקת??? מי נכנס לחדר? אני מקווה שנתי 😊
בקשה המשך..:
פיתאום קלטתי שמישהו מנסה ליפתוח ת'דלת בכוח.."הייי!!" צרחתי..אך היה מאוחר מידי הדלת כבר ניפתחה.
הרגשתי איך הלב שלי דופק ובשיא המהירות סגרתי את ווילון האמבטיה.
"עידןןןןןןןןןן" צרחתי.."צא מיד עם המצלמה הזו!!!!"
כן כן אח שלי-עידן נכנס לאמבטיה עם המצלמה הדיגיטלית בכוונה לצלם את החדר שלנו.
או ככה זה היה נדמה לי..ההורים שלי קנו לא ממזמן את המצלמה ואחי מצלם כמעט כול מה שזז..תמיד זה ככה קונים לנו משו כמו טלוויזיה ולכמה שבועות אנחנו כמו מכורים כול היום מולה ואחרי זה פשוט נמאס.
ראיתי שאח שלי דיי נבהל, הוא לא ידע שאני באמצע אמבטיה.
החלטתי שמספיק ויצאתי מהאמבטיה. התנגבתי והתסלכתי בראי בזמן שהסתרקתי.
פאקתעוד פעם העור שלי מתקלף..כול שינויי אקלים רציני העור שלי מתקלף. רק בקיץ של ישראל הוא פסדר ולכן אני לא סובלת ת'חורף. "אמממאאא" צרחתי. "צריך לקנות קרם פנים...שובבב".
לא היה לי כוח להתלבש וגם לא ידעתי לאן אנחנו צריכים ללכת אז יצאתי עם מגבת ונישכבתי במיטה הוצאתי ספר שנקרא "סיפור אהבה בלתי נשכח" ושקעתי לתוכו.
שמתי לב שכבר החשיך ואני לבד בחדר. הדלקתי את המנורה ולבשתי סתם איזה חולצה וטרניג ועשיתי קוקו מאעפן. ראיתי שאמא שלי הניחה קרם ולידו פתק:
'ידעתי שתיצתרכי..יצאנו להסתובב חוזרים בשמונה המפתח ליד הדלת.' כתבה.
הוצאתי מי סודה ומרחתי את הקרם שישר עשה את העור שלי רך..הספר היה נחמד..הוא התחיל בחברות ילדים בני 17 16 ששיחקו משחקי כבוד..לא אוהבת ת'קטעים האלה אבל לפי השם של הספר קיוויתי שהוא ישתפר.
מממ מעניין עם נתי וחן גם יצאו. כבר לבשתי נעלי בית ותיכננתי לצאת לחדר שממול אך מבט מהיר במראה הבהיר לי שלא כדאי. ואיי איך בא לי ללכת לבריכה..התסכלתי בבוז על החושך ששרר בחוץ.
הלכתי הלוך ושוב בחדר והחלטתי שהגיע הזמן לעשות סיור במלון. לבשתי חולצה ורודה ומכנסי ג'ינס ויצאתי יחפה אחרי שסידרתי קצת את השיער.
דפקתי על הדלת של חן ונתי. לא היה תשובה. ניסיתי שוב ושמעתי צעדים. חן פתח את הדלת ומיצמץ בעיניו כמתרגל לאור.
"בוקר טוב מאמי...מה חם לך?" שאלתי כשראיתי את החולצה זרוקה לידו.
"מה את רוצה?" שאל..הוא תמיד עצבני כשהוא קם. "הוד מעלתו נתי קם כבר?" שאלתי בתיקווה.
ממש לא התחשק לי להסתובב פה לבד.
"לא הוא עושה משו שגם אני קיוויתי לעשות עד שאיזו קרצייה חמודה תיקתקה בדלת. הוצאתי לו לשון והלכתי לכיוון המעלית. ממ לאיזו קומה בא לי להגיע??
"את רוצה אני אחליט בשבילך?" מיד קפצתי. לא חשבתי שיש עוד מישו איתי במעלית. שמעתי מבטא ישראלי כשהוא שאל אותי באנגלית והחלטתי לשאול...
הסתובבתי וראיתי לפניי נער כבן 15 16 עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני. הוא היה ממש חמוד וגבוה טיפה יותר מאיתי. הסתכלתי עליו וניזכרתי בתווי פנים של איתי. הרגשתי את הגעגועים מציפים אותי שוב. חייכתי אליו חיוך קונדסי "מאיפה אתה?" שאלתי אותו באנגלית..."נחשי".
אמר.."ממ ישראל נכון?" ואת זה כבר אמרתי בעברית.."חח יפה יפה..גם אני חשבתי אך לא הייתי בטוח." חייכתי אליו וקלטתי שאנחנו עדיין באותה הקומה. "אז לאן אתה הולך עכשיו?" שאלתי. "סתם תיכננתי ללכת לאחותי אבל אם בא לך בואי..ראית כבר ת'ים?" שאל אותי בעיניים נוצצות וכבר הבנתי שהוא מת על ים
."יש פה ים??" שאלתי והבחנתי במבטו סוקר אותי. "כן בואי..אני אראה לך." אמר ולחץ על קומה.
"ממ תודה אבל אני צריכה ללכת להורים שלי..אז אוליי בפעם אחרת." אמרתי לו ולחצתי על קומה אקראית..דיי נלחצתי לא יודעת למה. לא יכולתי להפסיק לחשוב על הנשיקה שלי עם איתי.
***
אני מכורהה המשךך מותקקקקקקקקקק
מדהייייייייייייםםם!!!
את כזאת מוכשרתתתתתתתתת!!!
תמשייככייייייייי!!!!!!!
דניאלוושש 😊
את כותבת ממש ממש יפההההההההההההההה תמשיכיייייייייייייייייייייייי 😊
אתר האהבה הישראלי