תמשיכי בובה!!!!!!!!!!!!!!
סיפור חמוד ביותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 😁 😁
איזה כיף זה להתעורר וליראות את כול התגובות האלה..תודה רבה לאב יו..😊
המשך:
כבר הגענו לבית של אילת..טוב מה עכשיו עושים? הלוואי עוד נשיקה!!!
"היי סנובית" צעק לאילת, "למה סנובית?" שאלה- היא נראתה דיי מרוגזת..ואיי איך אני שונאת שהיא כועסת עליי..לוקח לי שנים להוציא ממנה מה קרה..
"לא שלום לא כלום.." אמר, "שמע אין לי מצב רוח, דנה בואי כבר".
"ביי מאמי.." אמר לי איתי. 😢 אין נשיקה אין חיבוק אין כלום..רק ביי מסכן!!!
"ביי" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ. פתחתי את השער והגעתי לאילת. התבוננתי בה "קרה משו?"
"לא" אמרה וחיכתה שאני אכנס לבית...אוי זה היה כזה מובן מאליו שהיא רוצה להרביץ לי מרוב שהיא כועסת. הפלאפון שלי צילצל..הודעה חדשה..אחח הלוואי ממנו!!! למרות שרק ליפני דקה הוא היה לידי התגעגעתי אליו.
פתחתי את ההודעה..שרון שלחה לי..'נו מה היה?? אני רוצה פרטים! תקשרי כשתוכלי לאב יו שרון..'
"אילת אפשר רגע להתקשר לשרון?" קראתי לה, "בקשה" אמרה והתחילה לעלות במדרגות לקומה השנייה.
"בובההההההההההההההההההההההה" צרחתי לתוך הטלפון כששמעתי את הקול הישנוני של שרון..לשרון יש הרגלים לקום בשעות 4 5 ככה..בימים שיש בית ספר היא ממש סובלת.
"ואיי מאמוש! עכשיו ברגע זה! את מספרת לי ה-כ-ו-ל!!!!!" אמרה. "תגידי דיברת עם אילת?" החלטתי למתוח אותה טיפה ולברר אם היא יודעת מה קרה.
"כן לפעמיים יוצא לי." לחשה. "נו מאמי אני מדברת על היום". לחשתי גם.
"ממ היום, לא למה?"
"אז איך ידעת שזה נגמר?"
"חיחיח לא ידעתי, ואיי מאמי את לא יודעת מה עשיתי היום!!" אמרה לי והתחילה לצחוק, אני פשוט חולה על הילדה הזאת!!! "ספרי נשמתי," אמרתי והתחלתי לעלות במדרגות.
"ואיי תיראי מה את עושה. ספרי עכשיו מה היה!!!" צעקה עליי.."מממ...אבל.."
"שום אבל!" קטעה אותי שרון.."ואיי מאמי שמעי..יש לי רק חצי שעה לברר מה קרה לאילת ואז אמא שלי לוקחת אותי..אז כבר נדבר במסנג'ר ותדעי כול מה שאת צריכה לדעת..טוב?"
"טוב..רק שאלה אחרונה.." אמרה לי
"נו" זירזתי אותה..האמת שלא ממש מיהרתי כול כך פשוט לא היה לי כוח!!!
"מתי את נוסעת לטורקיה.?" שאלה, "רוב הסיכויים שבשבוע הבא..סופסוף אני אנצל את החופש הזה כמו שצריך..ביי מאמי" וניתקתי..
טוב אז עכשיו..איך אני מבררת מה יש לה??? עליתי לחדר שלה וראיתי אותה יושבת על המיטה שלה וכותבת ביומן.."אוף אילתת.. מה יש בובה?!" אמרתי. "כלום...." היה לי פלא.."שני, צאי החוצה אני פה אין לי זמן אז תמהרי, ביי".
"יש לי משו כמו שתי דקות..אוליי תספרי מה קרה??"
איזה יפהההההההההההההההה
תמשיכייייי מהר ולא אחרי שנה טוב??!
במילה אחת
ה-מ-ש-ך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עכשיו עכשיווווווו המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יאללה נו, צ'פרי אותנו באיזה המשך ארוך ומפנק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
😁 😁 😁 😁 😁 😁
המשך ארוך ארוך..כמו שביקשתן..
"יש לי משו כמו שתי דקות..אוליי תספרי מה קרה??"
"העיניין הוא.." אמרה אילת, "שזה נראה, שכשאת עם איתי..אני כאילו לא קיימת,כאילו רק כשאת צריכה אותי את יודעת ליהיות איתי ולדבר איתי ולנשק אותי, אבל כשאת לידו שום דבר, את פשוט ס=נ=ו=ב=י=ת!!!"
האמת שהייתי בשוק, אני מודה שמתישהו חשבתי שאוליי הסיבה שהיא מקנאה זה שהיא רוכשת לאיתי קצת יותר מידידות..
"מאמי שמעי, אני מתה עלייך ושום ילד גם לא איתי יכול לשנות את זה, אוליי הרגשת שאני קצת סנובית כי ראסמי הייתי בהלם, אבל אני אף פעם לא אעדיף אותו על פנייך.." אמרתי וחיבקתי אותה.. אחחחח היא נשכה אותי!!! "אילללתתתת" צעקתי ושתינו צחקנו..הילדה הזאת משוגעת, פעם היא נשכה אותי בלחי, וזה ממש כואב!!!!
"ואיי באמת..ספרי מה היה??" צעקה וקפצה עליי..!! "חחח אני מזה לא יכולה..אמא שלי כבר מחכה לי למטה.." אמרתי.."יאללה מאמי אז ישר כשאת מגיעה הבייתה תקשרי אליי..!!".
לקחתי את התיק נתתי לאילת נשיקה ויצאתי לאמא שכבר חיכתה לי במכונית...
"היי מאמי..איך היה בעבודה??" כן כן אני מודה..לאמא שלי אני דיי אוהבת להתחנף..כי כשהיא לא עצבנית היא האישה הכי נדיבה בעולם! אבל כשהיא כועסת או עצבנית ואווה לא כדאי ליהיות לידה..היא
חייכה אליי וכבר קלטתי שהיא במצב רוח טוב.. "היה נחמד מאוד, קצת מעייף אבל לא נורא.." אמרה
"סבבה." אמרתי וחגרתי ת'חגורת בטיחות, "אנחנו לא נוסעות עכשיו הבייתה, אני קופצת שנייה לקנות אוכל." אמרה והבטן הזכירה שאין בפנים כלום חוץ ממים.
אמא שלי..לא אוהבת הכי לבשל, ועד שהיא לא גילתה את המקום שאת שמו שכחתי שם מוכרים כמו אוכל ביתי היינו אוכלים ארוחות מוקפאות. "פפי וממי באים אלינו לאכול ארוחת ערב אז בואי תעזרי לי לבחור מה לקנות"- טוב אז ככה..המשפחה של אמא שלי עלתה מצרפת, ופפי וממי זה סבא וסבתא בצרפתית-כמה מגעיל שזה ישמע אני לא כול כך אוהבת אותם,כי הם לא הכי נחמדים בעולם.
הפעלתי את הרדיו והתרווחתי בכיסא, 'האם ליהיות בך מאוהב, זה כשאני עצוב עכשיו והחלון מראה לי סתיו. האם ליהיות בך מאוהב זה כשהלב מרגיש רעב כשאת לא פה לידי, ואם את רוצה לפרוח תיברחי כי הכול נובל אצלי ואם את רוצה לשמוח תיברחי כי כלום לא מצחיק אותי.' הקשבתי למילים מתנגנות, אני לא מתה על אביב גפן אבל זה אחלה שיר..
עצמתי את עיניי ונזכרתי באיתי, כול הזמן אני עושה את אותו הדבר. אני מתאהבת בילדים שאני יודעת שאני רק אפגע מהם. בפעם האחרונה שהתאהבתי זה היה בילד מגעיל שניצל אותי ועכשיו כשאני מסתכלת אחורה אין לי שמץ של מושג מה מצאתי בו.
הרגשתי את האוטו עוצר וידעתי שהגענו..ואיי איך אין לי כוח בשביל זה..אני רק רוצה להגיע כבר הבייתה ולהתקשר לשרון וירדן ולספר הכול.
יצאנו מהאוטו ונכנסו למין ביניין גדול ואפור, לא אהבתי את המקום.
אבל מבפנים כולם נראו ממש נחמדים, חייכו וסיפרו בדיחות הרגשתי כמו אצל רופא השיניים שלי שהמזכירות שלו מנסות להפוך את המקום לטיפה יותר נחמד.
העפתי מבט מהיר וראיתי בן שנראה בגילי..כמובן ששיערתי כי הוא היה בגבו אליי אבל הוא נראה דיי גבוה.
"אמא אני כבר חוזרת" אמרתי והלכתי להעיף מבט.
*******
יוווו סיפור יפהההההה!!!!
המשךךךךך
מילה שהוא אחד ה=י=פ=י=ם וגם ההיגיונים יותר...
חחח אהבתי 😁
תמשיכי בובה