יוווווווווווווווווו תנו לי להתלהב... יוווווווווווו הגעתי לאלף תגובותתתתתתתתת!!!!!!!!!
מטורפת עליכןןן!!!!
חחחח איזה חמודה..
מאמי... תתלהבי תתלהבי אבל תמשיכי את הסיפור נשמה...
אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
כמה שזה יפה!!!!!!!!!!!!!
זה באמת הסיפור הכי יפה...................................
אוווווף שחבר שלי יהיה כמו נתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יאאאאאא איזה חמודים!!!!
חיחי
המשךךךךךךךךךך
יאא איזה יופייייייי חחחחחחח
שימי המשך נשמה ויותר ארוך....
איזהה יפהההה............
המשךךךךך.. ושיהיה יותר ארוךך !!!
נו כבררררררררררררררררררררררררררררררררררררר
אני מתגעגעת לנתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חיחיחיחיחי
😊 😊
הילוששש מתוקה שלי סורי לא ייוצא לי ממש להגיב הרבה אני יותר קוראת
אבל אני עוקבת אחרי הסיפור שלך והוא מהמם כמוך מאמוששששש
תעשי המשך אני חולה עליך בובה!!!!!!!!!!!!
את כותבת ממש יפה!!
איפה ההמשך????
הילהלהלהלהלהלההלהללהלהללהה צ'טערת.. לא הייתי פה.. אני מהדרום.. חוחוחו
אני צ'ה המשך..........................😢 😢 😢
ווקשע..............😢
אוהפת'ך חוחו התאהבתי בכישרון שלך.. 😛
יאללה ה-מ-ש-ך.. בעייייייייי 😂
יאאאאאא איזה יפהההההההההההה
המשךךךךךךךךךך
סורי על העיקוב אבל הינה ההמשך... מאוד קרוב לסוף של הסיפור 😢
"את רוצה שאבא יקפיץ אותך?" אמא עצרה אותו בדרך החוצה. "לא זה בסדר , אני רוצה לעצור בדרך אצל רונית..." "רונית? חשבתי שאתן כבר לא חברות.." "נכון.. אני רוצה לתקן את המצב הזה.. אני חייבת לה כל כך הרבה ואני פגעתי בה המון! אני חייבת ללכת להתנצל בפניה..." "אני מבינה אותך ביתי , זה צעד חכם!"
"תודה אמא!" התקרבתי אליה ונתתי לה חיבוק גדול. "להתראות מתוקה , אם את צריכה משהו תתקשרי!"
"בסדר אמא אין בעיה! ותעשי טובה אל תעירי את נתי תני לו לישון עד מאוחר בסדר?" "בסדר.. אבל למה קרה משהו?" "לא.. פשוט ניראה לי שהוא צריך קצת מנוחה מהחיים המטורפים האלו.." "אני חושבת שכולנו צריכים..." השבתי לה בחיוך ויצאתי מהבית. כל הדרך אל רונית חשבתי מה אני אגיד לה.. איך אני אפנה אליה בכלל.. אולי זאת טעות? לא לא! בגמילה אמרו לנו לפתור את כל הבעיות הריגשיות שלנו ולבקש מכולם סליחה. ורונית היא הבנאדם הראשון שאני צריכה להתנצל בפניו... אני לא אשכח את המבט השבור שלה , את הדמעות נוזלות אט אט והיא מנסה לאסוף את חתיכות הפסל שניפצתי.. ידעתי שהפסל הזה חשוב לה.. אולי הכי חשוב לה בעולם..זה היה הדבר היחיד שנישאר לה מסבתא שלה.. הן היו כל כך קרובות , היא אהבה אותה כל כך . אני זוכרת שהיא נפטרה איך ניחמתי את רונית ימים ולילות. כמה שהאובדן הזה היה לה קשה.. ואני , אני השתמשתי בזה נגדה. פגעתי בה יותר ויותר... נהנתי לראות אותה סובלת... היה לי טוב שלה היה רע...אני שונאת את עצמי!!!! איזה מין בנאדם אני?? אני חייבת לה הכל , אפילו את החיים שלי!
צעדתי מהר יותר ובצעדים בטוחים. הגעתי לביתה ודפקתי בדלת.. אחרי כמה שניות היא נפתחה. נעמדה מולי ילדה קטנה וצנומה. "כן? מה את רוצה?" שאלה . "אממ את רונית.." "כנסי היא בחדר..." ניכנסתי והסתכלתי סביב , הכל ניראה כל כך שונה.. "תעלי במדרגות , זו הדלת הראשונה מימין.." "כן ,כן.." השבתי במהרה וטיפסתי במעלה המדרגות. נעמדתי מול דלתה של רונית ודפקתי קלות , לא נשמע שום קול. נקשתי יותר חזק. "כן?" נשמע קול חלש מהצד השני. "רונית זאת...." נעצרתי לפתע היה לי קשה להגיד לה שזאת אני. מיליון מחשבת התרוצצו לי בראש על הפגיעה על החברות על גיא על הסמים על איך שהכל השתנה...
"מי שם?" שאלה רונית. "רונית זאת אני, שירן..." דממה נפלה בחדר , בקושי נשמתי.. רציתי לשמוע כל תזוזה שלה. שמעתי את המפתח נכנס לתוך המנועל כשהיא מסובבת אותו והדלת נפתחה בפני...
ואאאאאאאאאאיייייייייייי מדהייייייייםםםםםםםם!!!
כישרוווווווווןןן נשפךךךךך פהההההה....
ואיזה באסה שמגיע הסוףף......😢
אבל את תכתבי לנו עוד סיפור נכון???
בעצם עוד הרבה סיפוריים!!
כןן!!! בטחחח שכןן!!!!
בינתיים אני רוצה המשךךך!!!!!!!!!
בבקששה!!!
אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
דניאלווש 😊
סיפור מהמם!!!!!!!
שימי המשך דחוףףףףףףףףף