סורי נשמות שלי , מיהרתי בעבודה בשביל להגיע כמה שיותר מהר... הינה ההמשך.. ואתן כלכך מתוקות תודה על הפירגון אתן לא יודעות כמה שזה חשוב לי! מואהההההההההההההההה!!!!
נכסנו לקופת החולים וחיכינו לבתור שלנו לד"ר ארינג. הייתי לחוצה , הסתכלתי לכל מקום ללא הרף , הרגשתי כאילו הקירות סוגרים עליי, כולם מביטים בי באצבע מאשימה... יודעים למה באתי , הם יודעים שאני מכורה...
רעדתי בכל הגוף. "מה יש לך מאמי? את כולך רועדת.." שאל נתי בדאגה. "לא יודעת זה המקום הזה..."
"אל תדאגי מאמי,המקום הזה יעזור לך לצאת מהמצב הזה.... עודמעט הכל יגמר.." "אני מקווה..." נתי הסתכל עלי וליטף את שערי , הוא ניסה להביע תמיכה אך לא ידע כיצד.. מסכן ,איך נפלתי עליו עם כל המצב שלי .. והוא כל כך מדהים רק מחפש לעזור לי.. "שירן גדליהו?" "כן זאת אני.." אני ונתי קמנו מהמקום והלכנו לכייוון האחות... "קדימה אחריי , ד"ר ארינג מחכה לך.." הלכנו אחרי האחות בצעדים מהירים לאורך המסדרון ,הגענו לחדר שניצבה מולי דלת לבנה גדולה הפתוחה לרווחה. ידעתי שעכשיו אני צריכה להתחיל להתמודד עם הכל... אני מספיק חזקה בשביל זה? נתי התקרב אלי ואחז בידי. "את רוצה שאני אכנס איתך?"
חייכתי אליו. "כן מאמי , תודה.." נכנסנו משולבים יד ביד למשרדו של ד"ר ארינג , הוא הביט בי מבעד לזגוגית משקפיו ובחן אותי.. "כן , שבו בבקשה.." נתי משך את הכיסא והורה לי לשבת , הוא התיישב אחריי.
"כן אז מה בידיוק הבעיה?" שאל ד"ר ארינג כשמבטו לא מרפה ממני. "אני באתי אליך כי אני...אני...."
"כן , את..?" לחצתתי על ידו של נתי , הוא ליטף אותה ברוך . הסתכלתי בעיניו הוא הינהן עם ראשי , כאילו אומר שזה בסדר. "אני מכורה לסמים..!" "הצעד הראשון והכי נכון לעשות הוא להודות במחלה.. יופי כל הכבוד.. אז אם כן במה אני יכול לעזור לך? אינני יודע כיצד לעזור לך להיגמל.." "כן , אני יודעת , אבל חשבתי שאולי אתה מכיר מוסדי גמילה שונים שיכולים לעזור לי בתהליך?" "כן , כן בוודאי ,תני לי רק לבדוק כאן.." ד"ר ארינג חיפש בין הדפים את המספר או הכתובת של אותו מקום כעבור כמה דקות הוא מצא אותו. "הינה פה יש מוסד גמילה מעולה שעזר להרבה אנשים ,אני מאמין שהוא יועיל גם לך.." "תודה רבה לך!" קמתי ולחצתי את ידו , הוא השיב בחיוך קל ואני ונתי יצאנו מהחדר כשידינו עדיין משולבות.....
"אז מה עכשיו?" שאלתי. "עכשיו נתקשר למקום הזה וניקבע לך פגישה..." "חח וואלה איך לא חשבתי על זה?" "בשביל זה אני פה!" חייך וקרץ לי. חייגתי מהטלפון הציבורי וענתה לי בחורה מהצד השני. "מוסד גמילה השרון שלום.." "שלום.." "כן , במה אוכל לעזור לך גבירתי?" "אני רוצה לקבוע תור לקבוצת תמיכה..."
"אוקיי.. אבל של מה? סמים ? אלכוהול?" "סמים.." "אוקיי.. בת כמה את?" "17.." "בסדר....עכשיו יש לך כרטיס מושלם.?" "כן!" "יופי אז הסדנה תינתן לך בחינם.." "אהה אבל יש לי בעיה , אין לי את הכרטיס.. זה בסדר אם אני אגיד לך את הת.ז בשביל לאשר אותה?" "אממ אני לא יודעת.." 😕 "מה קרה?" שאל נתי. "היא לא יודעת אם לאשר אותי בגלל הכרטיס מושלם.." "תני לי רגע את הטלפון!" נתי חטף מידי את הטלפון , הוא התחיל לצעוק על הפקידה המסכנה שהם חייבים לעזור לי! אחרי כמה צעקות הוא נירגע.. "כן בסדר היא תגיע מחר ב7.. ביי" נתי ניתק את הטלפון. הסתכלתי עליו בתמיהה. "מחר ב7 יש לך את הפגישה הראשונה.." "מה איך עשית את זה?" "חחחח הסברתי לה שאם היא לא מסדרת את זה אני יכעס..." "חחח אין עלייך!!!!" קפצתי על נתי וחיבקתי אותי , הוא הניף אותי באוויר.. קיבלתי סחרחורת הכל מסביב ניראה שחור ,היה לי קשה לינשום איבדתי שליטה קרסתי לריצפה....
המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך! המשך!
וואי סיפור הורסס....
היא לא צריכה להרגיש רע עכשיו בגלל הסמים?
😯
תמשיכי בבקשה...
😊
המששששששששששששךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
=]
סיפוררררררררר מותחחחחחח תמשיכיי!!!!!!!!!1
אני במתחחח חחחח
יאאאאאאאאאאאאאאא סיפור מעלףףףף
כפרות עליך ועל המוח הקטן שיש לך בראש היפה הזההההה חחחחח
מחכה להמשךךךךךךךך
אני בטוחה שאת כולך בלחץ-לימודים, מבחנים, עבודה , לכתוב פה באתר והכל הכלל ביחד
אבל עם כל זה, אני אשמח אם תגיבי לי על התגובה שכתבתי לך בעמוד הקודם
וכמובן כמו כולם מחכה להמשךךך (התמכרתי... אבל רק לסיפור😊)
יההההההההה
יפה יפה יפה
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך
וואיייייי המשךךךך מתה על הסיפור הזהההה איזה כשרוןן אמאא!
מואההה ג'ויה 😛
המשך!!!!!!!!!!!!!!!
המשך!!!!!!!!!!!!!!!
המשך!!!!!!!!!!!!!! 😂 😂
מתי הוא יהיה?????? (ההמשך..) 😛
אני כבר מחכה...... 😕 😕
המשך דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊 😊
אני עכשיו כותבת המשך נשמות שלי
ורעותיקס שלחתי לך הודעה פרטית כי מוחקים פה הודעות עם אייסי וכאלו... לאב יו בוביתת!
קפצתי על נתי וחיבקתי אותי , הוא הניף אותי באוויר.. קיבלתי סחרחורת הכל מסביב ניראה שחור ,היה לי קשה לינשום איבדתי שליטה קרסתי לריצפה.... "שירן?? שירן את בסדר??" נתי השכיב אותי על הריצפה בעדינות וניער אותי בכדי שאני אתעורר... הבזק חלף מעייני וכאילו שבתי לחיים.. "מה , מה מה קרה פה??"
שאלתי בבהלה.. "אוו אלוהים תודה! כבר חשבתי שקרה לך משהו!" נתי התקרב אלי וחיבק אותי חזק , הוא נתן לי נשיקה קטנה במצח... "מה קרה????" שאלתי עדיין לא מבינה מה מתרחש סביבי. "אני לא יודע , את קפצת עלי וחיבקת אותי ופתאום קרסת לי לריצפה...." "מהההה" קראתי בתדהמה. "כן.." "באמת? אלוהים.. המצב כנראה מחמיר.. חשבתי שזה הסוף שלי..." "אל תדאגי מאמי , מחר את מתחילה את הגמילה... את חזקה , את תצליחי לצאת מזה..." "אני לא חזקה.. אני רוצה את הסם הזה כל כך .... אני משתוקקת אליו.. אני מוכנה לעשות הכל בשביל להנות ממנו עכשיו..!" דיברתי במבט מהופנט , כאילו אחוזת דיבוק.. "דיי שירן , תצאי מזה , את מפחידה אותי..." "אז אולי נשיג לי ? ככה פעם אחרונה..." "לא שירן!" קרא בכעס. התקרבתי אל נתי , ידעתי שהמגע שלי מטריף אותו........ ליטפתי את פניו ,וקירבתי את שפתיי.. "נו מאמי.. פעם אחרונה.." נתי עצם את עיניו וניסה להאבק בכל כוחו . "לא שירן... זה פשוט לא שווה את זה.." אמר בנחישות... השפלתי את פני , ידעתי שהוא צודק. "בואי נלך הבייתה מאמי,מחר יש לנו יום עמוס לפנינו..."
😁 .....
"וואי איזה קר פה מזה..." "חח שירן את בסדר? אוגוסט עכשיו איזה קר? אני מת מחום!!" "וואי איך חם לך.. איזה מוזר אתה אני קופאת..." "שירן , את רועדת!" "נו כי קר לי מטומטם!!!" קראתי בכעס... נכנסתי מיד מתחת לפוך. "חםםםםםםםםםםםםםם!!" קפצית מהמיטה במהרה. "תשבי רגע.." ביקש נתי. "לא רוצההההה!! זוז ממניייייי אני לא יכולה יותרררררררררררררררררררררררר.!!!" ניסיתי לקפוץ אל הדלת אבל נתי תפס אותי חזק ולא נתן לי לברוח , נאבקתי בו בכל הכוחות שנותרו לי. "די נתי עזוב אותי!!" "אני לא יעזוב אותך! עברת את כל התהליך הזה בשביל ליפול עכשיו??? תפסיקי!! את רוצה שוב להיות תלויה בזה? את רוצה לראות איך אמא שלך ניראת? היא ניראת כמו רוח רפאים! את יודעת מה עשית לה??? ולרונית? היא בכלל לא חזרה לעצמה מאז ששברת לה את הפסלון... את רוצה לחזור ולהיות אותו אדם?!!?!?הא?? הא???" שתקתי ולא נעתי. "את רוצה? אז תעופי מפה!! אני רוצה לעזור לך אני לא מוכן למשחקים האלו!!!!" "באמת אמא לשי ורונית במצב קשה?" התיישבתי חזרה. נתי שהיה עדיין ניסער התהלך בחדר בכעס. "כן! אמא שלך.. היא רזתה המון , היא ניראת כמו רוח רפאים , לא שלווה כאילו משהו רודף אותה.. אני כל הזמן רק רואה אותה בוכה... מסכנה ניקרע לי הלב עליה... ואת , את רוצה לחזור לזה??" קיפתי את רגליי והצמדתי אותן לגוי , התחלתי לנוע קדימה ואחורה , קדימה ואחורה... "לא , לא אסור לך! תהיי חזקה..." מילמלתי לעצמי... נעתי מהר יותר ומהר יותר.. הדיבור נעשה חזק יותר וחזק יותר. "אסור לך אסור לך אסור לךךךךךךךךךך!!!!!!" צרחתי, התחלתי להרביץ לעצמי קרעתי את השיער , בכיתי... "שששש... די ,די... תלכי לישון , הכל יעלם...." נתי השכיב אותי על הספה וכיסה אותי , הוא ישב לצידי והמתין עד שאני ארדם.....
