QUOTE (sapiri2006 @ 03/07/2008) קצר אבל יפה 😊
חח תודה :] מבטיחה לצפר בפרק ארוך יותר
QUOTE (גלגלית_15 @ 03/07/2008) יש יש ישששש ... הדררררררררררררר
חחחחחחחחחחח
ואי כמה חיכיתי לפרק הזהההה !!
ואי אל תעשי שהיא תיהיה את שחר
אני יותר אוהבת את בןןןן 😊
כותבת מהמממממםםם !!!
המשךךך דחוווףףף
מואאאהההה
חחחחחחחחחחח מה יש לכולם נגד שחר? מסכן...
חחחחחח תודה
את מצחיקה אותי 😊
כבר ממשיכה
QUOTE (-ליאורוש- @ 03/07/2008) וווווווואוווו מדהים !
תמשיכי .
😁 תודה מאמי חחח
QUOTE (karnusha_167 @ 04/07/2008) וואי שושי אני יבטל את החתונה עם היא תיהיה עם שחר!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח סתם אבל מותר לי לאיים😉
וואי סוף סוף היא חזרה=]] יאי=]
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח אל תאייימי עלי שומעת!! חחח
איזה ריבים יש לנו 😮
אוהבת אותך המון
QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 04/07/2008) מדהים
תודה :]
QUOTE (ImACookie @ 04/07/2008) יאייייייייי הדר חזרההההההההה😛 איזה אושר ושמחה=]]
חחחח כל מה שיעשה אותך מאושרץ 😊
QUOTE (koka15 @ 04/07/2008) מדהים , המשךךךךךךךךךך !
תודה עוד מעט ממשיכה
QUOTE (lidorushit @ 05/07/2008) השלמתי (: ממש יפה. שבת שלום 3>
תודה לידורי :] אוהבת שבת שלום
למחרת שחר דווקא הלך לבית ספר, הוא השאיר את רועי עם סיוון.
נכנסתי לכיתה הלכתי לליאת וטל. "היי" אמרתי.
"שמעתי על.." אמר טל ונעצר.
"אני לא רוצה לדבר על זה" אמרתי.
"איך שאת רוצה" אמר טל.
"זאת היה החופש הכי גרוע בחיים שלי" אמרתי.
"גם שלי" אמר טל.
ליאת שתקה, חוץ מהעניין עם הדר היה לה מושלם, היא עם אור, והכל טוב אצלם, ויפה כל כך.
כן קינאתי בהם.
הסתכלתי על ליאת שענייה נפערו. "אני לא מאמינה" אמרה.
אני וטל הסתובבנו והסתכלנו על הדלת.
"הדר" לחשתי.
פרק 50.
הדר הסתכלה עלינו, יותר נכון לומר על טל, ישר בעיניים שלו. היא הלכה אלינו, אנחנו לא זזנו, בטוחים שאנחנו מדמיינים שהיא לא באמת כאן. "היי" אמרה. היה לה משהו שונה בקול, מהסס אבל בוגר יותר.
"היי" אמרתי.
"חזרת" אמר טל.
"כן" אמרה הדר.
"אבל..." באתי לומר משהו ונעצרתי.
"אבל כלום, חזרתי" אמרה הדר ובכך סגרה את השיחה.
חיבקנו אותה. החיבוק שלה היה חזק, כמבקש ממנו לא לעזוב אותה לרגע כי היא לא יכולה לבד.
שהיא חיבקה אותי היא לחשה לי בשק שאף אחד לא ישמע "תעזרי לי נכון?"
"תמיד" אמרתי.
בהפסקה ישבנו בפרגולה בחוץ. אני ישבתי בצד אחד של הדר, ליאת בצד השני. טל רחוק יותר ממנה, לא מפסיק להסתכל עליה, גם היא עליו. מנסים לפרש במבטים מה עובר בראש של השני.
"אז מה?" שאלה הדר "מה איתכם?"
"בסדר" אמרתי.
"מה בסדר? תתחילי לדבר" אמרה הדר.
"ואו קרה כל כך הרבה הלוואי וידעתי מאיפה להתחיל" אמרתי.
"מההתחלה" אמרה הדר.
סיפרתי לה על שחר ורועי הקטן שיגדל בלי אמא.
"מוזר איך כל דבר נורא קורה לנו" אמרה הדר.
"האמת שאצלי דברים מתחילים להסתדר" אמר ליאת "אני עם אור עכשיו"
"באמת?" שאלה ליאת בחיוך "מזל טוב!"
"תודה" אמרה ליאת "הוא באמת מדהים."
"אני שמחה בשבילך" אמרה הדר.
"ומה איתך?" שאלתי.
"מה איתי?" שאלה הדר "הרבה השתנה"
"את השתנת המון" אמר טל פתאום.
"אתה לא תצליח להבין אפילו עד כמה" אמרה הדר בכאב.
שמתי יד על גבה, מן יד תומכת כזאת שמנסה להעביר אליה כל כוח אפשרי, כי זה היה ברור לי שבמלחמה שלה היא צריכה הרבה כוח.
אחרי הצהרים הדר באה אלי, התיישבנו על הספא של בן, בסלון של בן. "אז כאן את גרה?" שאלה הדר.
"כן" אמרתי.
"וזה לא עושה לך כלום?" שאלה הדר.
"רק מזכיר לי כמה וכמה זיכרונות" אמרתי.
היא חיבקה את ברכיה. "אני שונאת זיכרונות" אמרה הדר בקול שקט.
"חשבתי שאת לא תחזרי" מצאתי את עצמי פותחת את מה שרציתי להגיד לה עוד מהבוקר.
"פגשתי שמה מישהי, קוראים לה טופז, היא גם נאנסה" אמרה הדר "היא יותר גדולה ממני...היא עובדת עכשיו, התחתנה ויש לה ילדים, היא לא מפחדת להמשיך ואנחנו נפגשות המון ומדברות המון על זה, זה נותן לי כוח לצאת למלחמה, היא גורמת לי להבין שאם אני ירצה אני יוכל לחזור לחיות, ומותר לי."
הסתכלתי עליה בשתיקה. "אני לא רוצה לחזור להיות שוב מתה חייה, זה לא קל להתגבר על כאב, אבל יש לי עוד הרבה זמן לחיות...ואני רוצה לחיות"
"כי מגיע לך" אמרתי.
"לפני שעזבתי את אמרת לי ש...שלא מגיע לו לקחת לי את החיים, שאין פה כוח קסם או מלאך שיעזור לי. פה זה רק אני! ובגלל זה אני הולכת להלחם על כל דקה"
"אני גאה בך" אמרתי "כל כך גאה בך."
"זה עושה טוב לדעת שאפשר להתגבר על זה, לא לגמרי אבל אפשר להמשיך לחיות למרות הכל" אמרה הדר.
@#$@#$%$^%$
אמצע יולי
"היי" אמרה טופז.
"כן אני יודעת שאני קרציה אבל אין לי עם מי לדבר"
"את יכולה לבוא תמיד"
"איך מתגברים על זה?"
"מתגברים, חברים משפחה אהבה ובעיקר הבנה שזה לא את"
"אני יודעת שזה לא אני, אבל עדיין בא לי למות"
"אל תדברי ככה" אמרה טופז "את חייה! ומותר לך לחיות, לאף אחד אסור לקחת לך את הדבר היחיד שיש לך."
"אבל אני חשבתי שהגוף שלי הוא לרשותי"
"תקני גז מדמיע את תראי כמה זה עוזר שיש לך משהו לשעת צרה בתיק, וחוץ מזה את תמיד יכולה לספר לי איך את מרגישה."
"אני שונאת לדבר על זה, זה גורם לי להיזכר"
29 ביולי
"אני לא יכולה יותר! אני רואה כל הזמן את המבט המפחיד הזה שלו" אמרתי "הוא רודף אותי!"
"זה המבט או המגע?"
"הכל יחד, הלוואי וזה יעבור כבר"
"אל תנסי לזרז שום דבר" אמרה טופז "זה לא יעזור לך"
"לא קורה שאת נזכרת..."
"אני נזכרת בכל יום וכל לילה" אמרה טופז "אבל אז אני רואה את בעלי ואני נזכרת למה אני צריכה לחיות, בשבילם, בשביל עצמי ובשביל כל מי שאכפת לו ממני."
"ברגע זה אני לבד"
"זאת הייתה בחירה שלך לעזוב"
"הכל הזכיר לי כל כך את מה שקרה"
"זה לא המקום" אמרה "זה הזיכרונות תזכרי את זה? אם יהיה לך זיכרונות טובים הם יתפסו את המקום של כל הדברים הרעים שקראו לך, תכירי מישהו.."
"יש מישהו"
"ו..?"
"הוא היה הסיכוי למשהו טוב בשבילי" אמרתי "אבל לא היה לי אומץ, אני פחדנית, אני שונאת מלחמות כאלה"
"אין מה לעשות את חייבת להלחם"
"את צודקת."
סוף אוגוסט.
"אני חוזרת."
"לאן?"
"הביתה"
"יופי של בחירה"
"אני יוכל עדיין לבוא לדבר איתך לפעמים?"
"תמיד!"
"תודה על הכל, אני מרגישה לפעמים שאני מסוגלת לחייך שוב"
"מי ייתן והאושר יחזור אלייך."
!@#%$$%%$&%^
"את בסדר?" הערתי את הדר מהמחשבות שלי.
"אז את אוהבת את שחר?" שינתה נושא.
"כן" אמרתי.
"ומה עם בן?"
"בזמן האחרון אני לא מפסיקה לחשוב עליו" אמרתי.
"את גרה אצלו" אמרה הדר.
"זה משנה? הוא לא פה" אמרתי.
"אני לא יבלבל אותך" אמרה הדר.
"גם לא בא לי לדבר על זה" אמרתי "רוצה לבוא איתי לשחרר את סיוון מהביביסיטר ולראות את רועי? את תמו..." באתי לומר תמותי, אבל לא רציתי לומר את המילה הזאת יותר, לא בזמן שכולם נעלמים להם ככה פתאום בלי אזהרה מוקדמת "את תאהבי אותו" תיקנתי.
"בואי" אמרה הדר.
הלכנו לבית של שחר. כשסיוון הלכה הרמתי את רועי.
"דומה לשחר" אמרה הדר.
"כן" אמרתי "היית צריכה לראות, שחר פשוט התאהב בו!"
"הוא מדהים" אמרה הדר.
ליטפתי את שיערו של רועי, ואז סתמתי את אוזניו כדי שלא ישמע. "ואמא שלו..."
"אמא שלו תהיה גאה לראות את הילד היפה שלה גדל" אמרה הדר.
"כן" אמרתי.
"את מזדהה איתו, כי גם לך לא היה אמא הרבה זמן" אמרה הדר.
"או כן!" אמרתי "בגלל זה אני כל כך דואגת גם לשחר, שלא יעשה שטויות שיהיה אבא."
"ומה עם אבא שלך?"
"לומר את האמת?" שאלתי "כבר לא אכפת לי."
"מדהים איך אנשים עושים את אותה טעות פעמים" אמרה הדר.
"נכון? ועל טעות שעושים פעם שנייה קשה לסלוח" אמרתי.
"עצוב".
"הדר! את לא מבינה כמה התגעגעתי אלייך" אמרתי.
היא חייכה אלי. "גם אני אלייך" אמרה הדר "לכולם! בגלל זה חזרתי."
"ומה עם טל?" שאלתי.
"אני לא יכולה לעשות לו את זה" אמרה הדר.
" הוא אוהב אותך" אמרתי.
"אני יודעת, וגם אני אותו, ואני יודעת שהוא יכול לעזור לי כל כך להתגבר על הכאב אבל אני מפחדת" אמרה הדר.
הסתכלתי על רועיקי הקטן שעצם את עיניו, ואני חושבת שהוא נרדם.
קיוויתי בשבילו שכשהוא יגדל יהיה הרבה יותר טוב.
"את צריכה להפסיק לפחד" אמרתי "את לא תשיגי מזה כלום"
"אני יודעת אבל...."
"אבל כלום" אמרתי "לכי אליו"
"עכשיו?"
"אז מתי?" שאלתי.
"אז אני ילך אליו" אמרה הדר.
שהיא הלכה צחקתי. "מה מצחיק?" שאל שחר שחזר.
"אנחנו" אמרתי.
הוא הביט בי לא מבין. "מה מצחיק בנו?" שאל שחר.
נתתי לו את רועי. "עזוב" אמרתי.
התיישבנו על הספא וראינו איזה סרט.
"הלו?" עניתי לטלפון שבבית של בן שצלצל.
"מעיין?"
"בן?"
"כן"
שתיקה.
"הכל טוב?"
"אני חוזר בקרוב"
"לפנות את הדירה?" שאלתי.
"לא צריך"
"אז איפה אתה..."
"אני לא יודע בדיוק מתי, אני יגיד לך שאני יחזור" אמר בן" רק רציתי להגיד לך שאני עוזב."
"תגיד לי שאני יפנה..."
"את עד כדי כך לא רוצה לראות אותי?" שאל בן.
"אל תחמיא לעצמך" אמרתי.
הוא צחק. "טוב אז נדבר?"
"בלי עין הרע" אמרתי.
"תהיי נחמדה אלי" אמר בן.
"אתה בעל הבית זוכר?"
"ביי"
"ביי"
לרגע חשבתי שאני באמת מרגישה אליו משהו, אבל רק לרגע אחר כך זה נעלם.
אייי כואב כמה שזה יפה 😊 הכי יפה שיש 3>
QUOTE (sapiri2006 @ 05/07/2008) כ"כ יפה 😊
😊
אייי כזההה יפההה...!!
סופסוף הדר חזרה 😊
מממ עכשיו רק תחזירי את בן ושיתנשקו והכול יופי טופי חחחח
סתם דיי נידפקתי אל תשימי לב.....
[ואל תהרגי אותו]
חח
יאלהה
שבת שלום מאמייי
שני פרקיים מדההימייים פפשוט
יש הדר חחחזרה :]
תמשייכי..
3>
אתר האהבה הישראלי