אין בכלל מלאכים בשמיים

מדהים...
כמו תמיד...
אמא אני מאוהבת בכתיבה שלך....
ובך...
אז מה? סגרנו על טונה ועגבניות? ומה שלא יהיה בלי זייתים😉

המשך😊

וווווואאאיייי,כמה פרקים השלמתי!!!

מדהים מדהים מדהים!!

המשךךך3>

התחלתי לקרוא לפני יומיים והתאהבתי! תמשיכי בבקשה!

QUOTE (karnusha_167 @ 06/07/2008) מדהים...
כמו תמיד...
אמא אני מאוהבת בכתיבה שלך....
ובך...
אז מה? סגרנו על טונה ועגבניות? ומה שלא יהיה בלי זייתים😉
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לא אמרנו גבינה צהובה ועגבניה!! חחח
אוהבת אותך


בנווות תודה
אני שמה עכשיו המשך

"תגיד לי שאני יפנה..."
"את עד כדי כך לא רוצה לראות אותי?" שאל בן.
"אל תחמיא לעצמך" אמרתי.
הוא צחק. "טוב אז נדבר?"
"בלי עין הרע" אמרתי.
"תהיי נחמדה אלי" אמר בן.
"אתה בעל הבית זוכר?"
"ביי"
"ביי"
לרגע חשבתי שאני באמת מרגישה אליו משהו, אבל רק לרגע אחר כך זה נעלם.

פרק 51
"אני צריכה לחפש דירה חדשה" אמרתי לשחר.
"את תמיד מוזמנת לפה" אמר שחר שהאכיל בדיוק את רועי.
הסתכלתי על רועי ואז על שחר. "אני חושבת שעדיף שלא" אמרתי.
"לא יזיק לו אמא" צחק שחר, ואז הרצין שראה את פני.
"שמע הוא חמוד, ואני מאוד אוהבת אותו" אמרתי כמובן שהתכוונתי לרועי "אבל אני לא הולכת להיות אמא שלו, זה לא בשבילי"
"ברור, אני צחקתי" אמר שחר.
"יופי" אמרתי רגועה.
"מאיפה יהיה לך כסף לדירה?" שאל שחר.
"ירושה מאמא שלי" אמרתי.
"זה הרבה?"
"מספיק לדירה" אמרתי "הבעיה היא שאני צריכה לחפש דירה".
"זה לא כזה בעיה, תמצאי לך דירה של חדר וחצי דחפי לשמה כמה רהיטים וזהו" אמר שחר.
התחלתי לצחוק. "כן, כל דבר פשוט כל כך" אמרתי.
"מה עם אבא שלך?" שאל שחר.
"מה איתו?"
"הוא לא יכול לעזור לך?" שאל שחר.
"איזה לעזור ואיזה נעליים" אמרתי "אני לא רוצה קשר אליו."
"כועסת?"
"מלא יש לו משפחה, מלא נעלם שוב, הוא שמע אותי ואפילו לא הסתכל עלי" אמרתי.
"ואולי הוא לא שמע"
"אני מכירה אותו, הוא שמע"
"אז זהו? את לא רוצה קשר אליו יותר?" שאל שחר.
"כן" אמרתי "אני כבר רגילה לגדול בלי הורים, זה לא יהיה כזה בעיה בשבילי"
"טוב אני הולך להתקלח, שמרי עליו בינתיים" אמר שחר.
"טוב" אמרתי.
התקשרתי בינתיים להדר. "הלו?" ענתה אחרי שני צלצולים.
"מה נשמע?"
"כרגיל את יודעת, מה איתך?"
מאז שחזרה התשובה שלה תמיד הייתה 'כרגיל' או 'נחמד' אף פעם לא 'בסדר' או 'מעולה'. "בסדר" אמרתי "דיברת עם טל?"
"קבעתי איתו היום" אמרה הדר.
"בהצלחה" אמרתי.
"תודה" אמרה הדר.
"אל תוותרי עליו"
"בחיים לא"

!@#$%^&*))*&^%$#@@
בערב שהגיע הזמן להיפגש עם טל לבשתי סתם ג'ינס ארוך וחולצה צמודה.
טל דפק בדלת ולקחתי אותו לחדר.
"שמע הייתי עושה את מקושט ומצועצע יותר, אבל הבנתי כמה כל זה כבר לא חשוב" אמרתי "אני רוצה לעשות את זה חלק ופשוט."
"אז תעשי את זה חלק ופשוט" אמר טל.
"אני אוהבת אותך, אולי יותר מידי. אני גם יודעת שאתה התרופה היחידה שלי מכל הסבל הזה שיש לי בזמן האחרון" אמרתי.
"אני לא התרופה היחידה שלך, הדר את חזקה את תצאי מזה איתי או בלעדי" אמר טל.
"ואני בוחרת איתך" אמרתי.
חיוך עלה על שפתיו הוא התקרב אלי קצת שם יד על הלחי הימנית שלי כמלטף ואז נעצר. "אני יכול לנשק אותך?" שאל טל ואני הרגשתי חום עולה מהחזה שלי, מהלב שלי.
"תמיד" אמרתי.
אז הוא נישק אותי, תמיד.
אהבה אותי, תמיד.
אומרים שאף אחד לא יכול לדעת כמה זמן אהבת נעורים תימשך, שלי ושל טל עברה את גבול הנעורים, זה יותר מזה.
ואני יכולה לדעת רק מסתם מגע קטן כמה אני אוהבת אותו וכמה הוא חשוב לי.
ואני לרגע מדמיינת את החיים שלי תמיד לצידו, ואני חוזרת להיות ההדר של פעם, חסרת מעצורים, והוא אוהב אותי תמיד. תמיד ולנצח.
"אני אוהב אותך" לחש לי טל.
"גם אני" אמרתי "תמיד."

!@#$%^&*&^^%$#@!

"אני מאוהבת כל כך בו!" אמרה ליאת בטיול בפארק.
חייכתי. "הוא עושה לך טוב אה?"
" כן!" אמרה ליאת "הוא מושלם."
"רואה? גם לך גם להדר וגם לי יש חבר, מי היה מאמין שהיום הזה יגיע" חייכתי.
"ושנהיה מאושרות" אמרה ליאת.
שתקתי.
"כלומר את מאושרת" אמרה ליאת "נכון?"
"שמעי שחר הוא מתוק ומדהים, אבל קשה לי עם זה שאי אפשר לצאת, שהוא מגדיש הכל לרועי, אני מאוד מעריכה את זה" אמרתי "אבל איכשהו אני מרגישה שהכל גדול עלי."
"ואת תיפרדי ממנו בגלל זה?"
"מה פתאום להיפרד?" שאלתי "אני רק צריכה להתרגל."
"אם את אומרת" אמרה ליאת.
הבחנתי במישהו שמסתכל עלינו, כן, זיהיתי אותו שהתקרב אלי בצעדים ענקיים ולא התכוונתי לזוז.
"מעיין, אני יכול לדבר איתך?" שאל.
"אני מצטערת אדוני, אני לא מדברת עם אנשים זרים" אמרתי.
"אני ילך" אמרה ליאת.
"לא תישארי" אמרתי "הוא ילך."
"זה חשוב" אמר.
"חיים, גם בפעם הראשונה שרצית שנדבר זה היה חשוב, ועזבת אותי שוב, ואז אני מגלה שאתה נשואי ויש לך ילדה? מזל טוב באמת!" אמרתי "איפה הטבעת?"
"חוזרים לנקודת ההתחלה?" שאל חיים.
"אבל זאת הבעיה שלך!" אמרתי.
"אני מצטער"
"סליחה עוזרת בפעם הראשונה, עזבת סלחתי, עזבת ושיקרת ועזוב את זה התעלמת ממני למרות הכל? לזה אין סליחה" אמרתי "תהינה מהמשפחה החדשה שלך, כי זה כל מה ששאר לך."
"סיפרת גם לדרור?"
"לא, עדיין לא, אבל אני יספר! כי מגיע לו לדעת על האבא האוהב כל כך שלו" אמרתי.
"אני מצטער"
"תפסיק!" אמרתי "זה לא מעניין אותי, ואני נורא מקווה שאני לא יראה אותך יותר בחיים."
הלכתי אחר כך לבית של דרור, הבית שהיה גם שלי.
דרור הסתכל עלי מודרג.
"זהו" אמרתי "אין לנו אבא.."
"על מה את מדברת?"
"ידעת שהוא בארץ? יש לו אישה, ובת קטנה ויפה..." אמרתי "מסתבר שהיא גם לא יודעת שיש לה אחים חורגים."
דרור היה המום. "איך..?"
"ראיתי אותו."
דרור לא האמין, אבל ברגע אחד פשוט יצא מהבית וחיפש אותו. הלכתי אחריו. דרור פשוט נתן לו אגרוף בבטן.
"כואב?" שאל דרור "ככה זה מרגיש גם לילדים שננטשים בפעם השנייה"
חיים הסתכל עלינו בצער ואז השפיל את מבטו.
וזאת הייתה הפעם האחרונה שראינו אותו, למזלי. באמת לא רציתי שום קשר אל האיש הזה.
וחוץ מהקשר שיש לנו בדם לא היה קשר.

מדהים [:
ואם לא שמת לב 3>
זה פרק 51 P ;
לא 50 חיחי .

מ ו ש ל ם ! [:

י פ ה .
תמשיכי מאמי ( :

פשוט וואו
מדהים

המילה היחידה שיש לי להגיד לך זה:

ואו

המשך ומהההרר...

מווווווושלם=]
חחחחחחח אוהבת אותך

מדהייייייייייים!
המשך מאמייייי

איו לי מילים!!!!

אעאעאעא קראתי הכככככככככלללללללללללללל =]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]
מושלם מושלם מוששששששששלםםםםם 3>>
אומיגאד שורופות לי העניים ||:
כל שנייה אני אומרת 'הנה עוד פרק ואני ילך'
אבל לא
כל פעם אני ממשיכה חחחחחחח
זה פשוט מ מ כ ר !!
תמשיכי (: