QUOTE (karnusha_167 @ 29/06/2008) QUOTE (סוופרמאמי @ 29/06/2008) QUOTE (karnusha_167 @ 27/06/2008) אההההההההההההההההההה אמא כמה יפה!!!!!
אני פה עם צמרמורת(וחשבתי שזה בגלל המזגן אבל לא נראה לי כי אני מתה פה מחום)
ואני מדמיינת את זה... כאילו אני במקום סיוון רואה כל צעד שלה..
אמא שושי כמה כישרון!!!!5-5-5-5
ורועי מה?חחח אוהבת אותך מוכשרת שלי!
חחחחחחח תודה קרמבה 3>
הצמרמורת שלי זה מהזגן על בדוק!
קרמבה את כבר מאורסת =] ואני מקורית הצעת נישואים באסאמס
מתה עלייך נשמה של פרה קדושה שלי 😘
חחח ועלית עלי
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רומנטית שלי...
זה יותר טוב מאבא שלי שהציע לאמא שלי באוטובוס...
ולא לא לא אל תתבלבלי...הוא לא כרע ברך מול כל האוטובוס... עשה טובה שאמר "נו אז אולי נתחתן ?"
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח מאוד רומנטי!
וכן אל תשכחי ב5 טעימות...
אוהבת אותך נשמה של פרפר כלומר ברבור...(ואל תנסו להבין חחחחחח)
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
זה בסדר אבא שלי פאילו לא הציע לי נישואים זה היה סתם דיברו וכמו שהם אומרים "החלטה משותפת"
ועוד יותר נורא ההורים שלי התחתנו במקולנס
כלומר איפה שהם התחתנו יש היום מקדולנס חחחח
ולא אשכח =] בחמש בפרגו
נשיקקותת 😘
הוא אחז בידי ולקח אותי משמה, הוא לקח אותי למרכז של נרות בצורת לב כמו בתמונה שהוא שם.
הוא ירד על ברכיו. "סיוון, עברנו כל כך הרבה ביחד, אז..אהמ...תחתני איתי?" הוא שם טבעת על ידי.
"זה שאלה?" שאלתי.
"בקשה" אמר דרור "שתעשי אותי המאושר באדם"
"כן!" אמרתי בלי עיקובים מיותרים.
הוא קם וחיבק אותי, ונישק אותי נשיקה ארוכה שנפסקה ברגע שקלטנו את מעיין עם המצלמה. "עכשיו אפשר לשים את זה בריבוע של 'סיוון ואני מאורסים' חח" אמרה מעיין.
חייכתי אליה נישקתי שוב את דרור. אני סיוון מירון, בקרוב סיוון כהן =]
פרק 48
חזרנו כולנו יחד הביתה אני דרור וסיוון. הם הלכו לחדר ואני לא רוצה לדבר על מה שהם עשו שמה.
לרגע אחד האושר שלהם דבק בי, לרגע אחר הלכתי לחדר ורציתי לבכות כי לא ידעתי מה אני הולכת לעשות עם עצמי עכשיו.
לגור עם זוג נשואי? לא תודה!
אז אולי בגלל זה מצאתי את עצמי מחייגת לנייד שלו, של בן.
"הלו?"
"בן.." אמרתי ולא ידעתי איך ממשיכים מכאן.
נשמע שתיקה קלה מהצד השני. "לא באתי להציק לך" אמרתי.
"זה בסדר את לא מציקה" אמר בן "מה קורה?"
"בסדר" אמרתי, כמה שקרנית אני יכולה להיות? "מה איתך? איך בחו"ל?" עם יעל רציתי להוסיף.
"בסדר" אמר בן "נהנים."
"אני צריכה ממך טובה" אמרתי.
"כן?"
"אח שלי חזר כבר, והוא מתחתן עוד כמה זמן, סביר להניח שהם ירצו להיות לבד" אמרתי "ואני צריכה דירה לא להרבה זמן שבוע שבועיים, ואין לי כסף לקנות אז אולי…"
"בטח" אמר בן "את יכולה להיות אצלי כמה שאת רוצה, יש לי מפתחות בארון חשמל."
"באמת?" שאלתי חיוך התפשט על פניי ופתאום הרגשתי געגועים עזים אליו.
"תודה!!" אמרתי "אתה מלך."
הוא צחק, המתח בנינו נעלם. "אין על מה" אמר בן.
"אז אהמ..ביי זה עולה לי כסף" אמרתי והוא צחק.
"ביי" אמר וניתקתי.
הוא אולי אף פעם לא אהב אותי באמת, אבל היה לי טוב איתו לא? לא היה לו איזה ילד או משהו.
חייכתי בעצב, רציתי את שחר בחזרה ובאותו זמן פחדתי להיכנס לסיפור הזה.
למחרת למרות מחאותיו של דרור עברתי לדירה של בן, שהזכירה לי כל כך הרבה, במיוחד את התקופה בה גרתי אתיו קצת.
חייכתי בעצב, כנראה שפשוט לא נועדתי להיות נאהבת עד הסוף אה?
!@#$%^&**&^%$#@!
במשך כל החופש ביליתי כל יום עם רוני, בדאגה לתינוק. לא התאהבתי בה, ולא מצאנו את עצמנו זוג.
סתם זוג הורים שדואגים לילד שבדרך.
זה היה היום האחרון של החופש, הרופאים סוברים שיש מצב ללידה מוקדמת.
אז טיילתי באותו יום איתה ישבנו על ספסל. ראיתי את מעיין שמה עם חברה שלה ליאת. הן דברו וצחקו.
"מי מהן זאת היא?" שאלה רוני מבינה את הרמז.
"זאת מימין" אמרתי.
"היא יפה" אמרה רוני "לך אליה."
היא הבחינה בי מביט בה והמשיכה ללכת בלי להתעסק בי.
"אני בטח הדבר האחרון שהיא רוצה לראות" אמרתי.
רוני קמה ורצה אליה, כלומר רצה עד כמה שהיא יכולה עם הבטן הענקית הזאת שהייתה לה.
"מעיין" היא קראה בקול.
מעיין נעצרה והסתכלה אליה בלי הרבה מילים, ואז היא הסתכלה עלי שנעצרתי ליד רוני.
"בשביל מה?" שאלה ליאת "כדי להכאיב לה יותר?"
שתקתי.
"לא פשוט…" אמרה רוני ונעצרה היא אחזה בבטנה.
"כואב לך?" שאלתי.
"כן" אמרה "קצת"
"גם לי" לחשה מעיין ונראה כאילו לא שמה לב אפילו למילים שיצאו לה מהפה "אולי יותר מקצת"
הסתכלתי על שנהן מרגיש לכוד בין הרצון לחבק את מעיין לבין הרצון לשמור על הילד שלי.
"אווחח" צעקה רוני מכאב.
ענייה של מעיין נפערו. "תזמין אמבולנס" צעקה מעיין.
צלצלתי.
המים ירדו לה. "היא הולכת ללדת" אמרה ליאת.
האמבולנס הגיע. באתי לעלות והסתכלתי על מעיין שנראה היה כאילו היא על סף דמעות, גם אני.
הייתה לי הרגשה רעה. ירדתי לרגע מהאמבולנס והלכתי למעיין.
"תבואי איתי?" לחשתי לה.
"נראה לך שהיא תבוא?" שאלה ליאת.
"זה בסדר ליאת, אני יבוא" אמרה מעיין ועלתה איתי לאמבולנס.
הם לקחו ישר את רוני לחדר, לא אמרו לנו כלום או סיפרו כלום. "אתה לא הולך איתה?" שאלה מעיין שראתה אותי נשאר בחדר המתנה.
"אני לא מסוגל" אמרתי.
"יהיה בסדר" אמרה מעיין "יהיה לך ילד מה יותר טוב מזה?"
"אל תעשה את זה קשה" אמרתי או יותר נכון ביקשתי.
"אני מצטערת" אמרה מעיין "קשה לי לשמוח בשבילך."
ששתקתי היא אמרה. "לך אליה" אמרה מעיין "היא צריכה מישהו שיחזק אותה עכשיו."
שאלתי את אחד הרופאים אם אני יכול להיכנס, הם אמרו שאפשר.
!@#$%^&**&^%$#@!
הזמן כאילו סירב לעבור. לא הבנתי למה אני פה, רציתי להיות עם שחר ורציתי לברוח באותו הזמן.
הוריה של רוני באו. "אתם ההורים של רוני?" שאלתי.
"כן, מי את?" שאלה אמה.
"ידידה" אמרתי.
ויותר לא דיברתי איתם. ההורים של שחר לא באו, כנראה הם ממש כועסים עליו.
ריחמתי עליו. הרופאים ביקשו מההורים של רוני לבוא שנייה ואני נשארתי בחדר ההמתנה לבד.
ליאת התקשרה אלי. "איך שמה?" שאלה ליאת.
"אני לא יודעת" אמרתי "אין פה אף אחד, ואף אחד לא אומר לי כלום ושחר כבר נמצא יותר משעתיים בחדר עם רוני".
"קרה משהו, זה לא סתם ככה" אמרה ליאת "את חושבת שהיא הפילה?"
"חס וחלילה!" אמרתי.
"אבל בטוח קרה משהו" אמרה ליאת.
"לא, הכל טוב אני בטוחה" אמרתי לא הייתי בטוחה בכלום אבל שיהיה.
ראיתי את שחר יוצר, דמעות בעיניו. "אני ידבר איתך" אמרתי לליאת וניתקתי לה.
"יש לי ילד בריא וחזק" אמר שחר "אף כמו של אמא שלו, שפתיים ועניים כמו שלי, משקל 2 ארבעים משהו כזה אמרו, קצת קטן כי הוא פג, אבל הוא ישרוד".
התקרבתי אליו והחזקתי את פניי בידיו.
"אמא שלו לעומת זאת.."
חיבקתי אותו הוא לא היה צריך להמשיך.
אבל הוא המשיך בכל זאת. "אמא שלו לעומת זאת לא תשרוד" אמר שחר.
יואוו אממא ללא נככון :|
אני עם דמעעות בעיניים, מנסה לעכל..
יואו אייזה עצווב ..
מסכן הילד..איך הוא יגדל בלי אמא ?
תמשייכי דחווף !
אוהבת 3>
וואו.
קראתי עכשיו את הסיפור מהעמוד הראשון עד לסוף.
וזה פשוט מדהים, היו קטעים שפשוט עמדו לי דמעות בעיניים עצמרתי את עצמי שלא לבכות.
פשוט ילדה כישרונית (:
פרק מהמםםם
מזכיר יותר מדי דברים מכאבים
מחכה להמשך...
מה מה מה????
מה זה???
למה???
מה?????
וואי שושי מה את הורגת לילד את האמא????
נווו😢
שכחי מזה היא לא הולכת להיות אמא שלו היא צריכה להיות עם בן..
וואי את ממש אוהבת להרוג אנשים אה?
חחחחחחחחחחח וואי ממש לקחתי את זה קשה מה😁
אני אוהבת אותך למרות הכל!
מההההההההההה !?!?!?
||||||||||||||:
מהמם !
תמשייייייכי
😮 😮 😢
ווווווואטטטטטטטטט ?
לא נכוווון ! 😢
תודה לכולן אתן מעלות לי חיוך 😊
ואני ימשיך מחר אין לי כוח היום
מאמי הרסת אותי!!!
ואת עוד ביקשת ממני לא לרצוח דמויות, תראי מה את עושה...תתביישי לך ;]
וואי, אבל באמת שפרק מדהים...הסוף של הפרק היה ממש מפתיע...אין עלייך!!!
QUOTE (ImACookie @ 30/06/2008) מאמי הרסת אותי!!!
ואת עוד ביקשת ממני לא לרצוח דמויות, תראי מה את עושה...תתביישי לך ;]
וואי, אבל באמת שפרק מדהים...הסוף של הפרק היה ממש מפתיע...אין עלייך!!!
אם היה כאן פרצוף מהנהן הייתי שמה XD
*מהנהן*
ואי מאמי פשוט פרק יפה...
חח ובאמת הרגת את כולם 😛
ואל תעשי אותה אימא .... שתחזור כבר לבןןןןןןןןןןןןןןןן חחחחחחחחחח
דיי ניכנסתי לזה חזק חחח 😁
תמשיכייי
מואאההה
QUOTE (גלגלית_15 @ 01/07/2008) ואל תעשי אותה אימא .... שתחזור כבר לבןןןןןןןןןןןןןןןן חחחחחחחחחח
דיי ניכנסתי לזה חזק חחח 😁
באמת שתחזור לבן....😛 געגעתי אליו
