- זה לא עוד סתם סיפור, אלה החיים האמיתיים -

מדהים... :]
תמשיכי !
= שבת שלום בובה =

ואוו איזה פרקקק!!!
הסיפווור שלך אחד היפפפיםםם!!!!
תמשיכי :]

ממש יפפה 😊

פרק מדהיים
תמשיכי

לא הורדתי לשנייה את מבטי מעידו, ידעתי שמה שלא תהיה התשובה היא תשנה את חיי
לתמיד.
השניות שעברו עליי נראו כמו נצח.
עד שעידו פתח את פיו.


פרק 15-

"דקלה" הוא לחש
הנהנתי בראשי,מנגבת עוד דמעה הצליחה להתחמק מתוך עיניי
"אני אוהב אותך" עידו הביט בי ומחה את שאר הדמעות שנותרו על פניי
מחבק, ומצמיד אותי אליו
נותן לי לשאוף את הריח שלו עמוק אל תוך ריאותיי,
עובר על צווארי בנשיקות מלטפות וחמות, אוהבות ומהססות
מצווארי אל כתפיי,
ומכתפיי אל פי.
עובר על שפתיי בליקוק עדין וטועם מפי, נשיקה קצרה ועוד אחת קצרה
ואחת גדולה ומלאת תשוקה..
לא התנגדתי.
הוא מלטף את כל גופי, נוגע בי כמו שאף אחד אחר לא נגע בי קודם
גורם לי לבעור מבפנים.
אני מלטפת את גבו, מרגישה את התשוקה זורמת בתוכי
מורידה ממנו את החולצה ומעיפה על הרצפה. מפסיקה לנשק אותו ומביטה בעיניו שחיפשו את עיניי,

המשכנו להתנשק, הרגשתי כמתוך חלום קסום, הרגשתי מעופפת ואת שפתיו כמו כנפיים אין סופיות עוטפות את גופי..
מבין כל ההרגשה המדהימה הרגשתי את עידו הופך אותי מעליו, מרגיש את גבי..
גולש לישבן ומלטף אותו
ושוב חוזר אל גבי..
מגשש אחר סוגר החזייה שלי
מסתבך דקות אחדות,
ושוב חוזר ללטף..
ושוב חוזר לנסות את מזלו, עדיין מנשק את כל גופי..
לבסוף מצליח לפתוח את סוגר החזייה.
באיטיות הוא מוריד ממני את החזייה,
כתפייה אחר כתפייה.
עוד שנייה ואני ערומה למולו.
"עידו די" הצלחתי לומר אל מבין כל השקט ששרר בחדר..
"מה די מאמי? את לא נהנית?" עידו שאל והמשיך לנשק.. מעביר את ידיו קרוב לחזה שלי..
מנסה להזיז את המחסום היחידי שנשאר בינו לבין החזה שלי,
החזייה.
"עידו אמרתי די" ניסיתי להיות קצת יותר תוקפנית. שיבין ויעזוב אותי כבר,
אני עוד לא מוכנה.
"שש.. מאמי שלי היי זה אני פשוט תהני" ממשיך לנשק, ללטף לחבק
עוד רגע והייתי מתמכרת למגע החם,
אך לא רציתי.
"עידו, מה לא ברור בדי?" הדגשתי כל הברה
ועידו רק חייך והוריד אותי מעליו, מניח לי לסגור את החזייה ולהחזיר את החולצה עליי
"אני מצטער, אני נסחף. את פשוט מטריפה אותי" אמר והסתכל אליי במבט רעב
נשכבתי על המיטה, מותחת את ידיי לאחור, מנסה לעשות לי סדר בכל הבאלגן שבתוך ראשי, אחרי התשובות שקיבלתי מעידו לפני כמה דקות,
אך לא הייתה לי הזדמנות.
עידו נשכב מעליי, מלטף באגרסיביות את גופי, מעצבן אותי יותר ויותר
"מה אתה עושה?" מנסה להדוף אותו, אך הוא כמו אחוז טירוף
"את סקסית דקלולי.את כל כך עושה לי את זה" ממשיך לנשק את צווארי,
ושורף עם כל נשיקה.
"עזוב אותי יא מיוחם" אמרתי ודחפתי אותו אל הרצפה.
הוא התיישב, ידיו תומכות בו לאחור והוא מביט אליי
מחייך אליי את אותו החיוך המבין שהוא תמיד מחייך, ממיס אותי מהתחלה.
כאילו לפני שנייה הוא לא עבר את כל הגבולות.
לפתע הוא קם על הרגליים, הלך אל התיק שלו
"מה אתה מחפש שם עידו?" שאלתי כשראיתי שהוא מסתבך מעט עם התיק
"מצאתי" הוא לחש לעצמו לפתע.
הסתובב לעברי עם חיוך של ניצחון פרוש על פניו, וידו מכווצת.
"מה יש לך ביד?" גמגמתי קלות. אולי מפחד, אולי מחוסר ידיעה
"בובי.. אל תדאגי" הוא חייך אליי וליטף את פניי. "קחי את זה" הוא הוציא מכף ידו כדור קטן, לבן, פשוט למראה.
"מה זה עידו?" לא האמנתי למראה עיניי, מהשנייה הראשונה רציתי כל כך להעיף את עידו לקיבינימט,
אבל הכדור הזה משך אותי.
"את סומכת עליי?" הוא שאל ונעץ בשפתיי מבט, מעביר את לשונו עליהן
"בטח שאני סומכת" עניתי, מהנהנת
"תבלעי מאמי" עידו שב לחייך.
"למה זה טוב לי?" ניסיתי להתחמק, הפחד שלט בגופי
"זה יעזור לך להשתחרר. לעשות חיים" שתיקה. "קחי אני איתך. מה כבר יכול לקרות?" ושוב אותו חיוך כובש.
אחזתי את הכדור בין אצבעותיי, מתבוננת בו.
"אל תפחדי" הוא לחש באוזני וליקק אותה קלות.
חייכתי אליו,
מתרפקת על אותם גלים של צמרמורות עדינות שעברו בתוכי.
מתבוננת שוב בכדור
"תסמכי עליי" הוא התבונן בי והכניס כדור אחד לפיו.
ואני,
סמכתי.


ראשי התערפל ועיניי לא ראו דבר מלבד חושך.
ראשי הסתחרר
וגופי נעשה כבד משנייה לשנייה
פקחתי את עיניי וגיליתי את עידו מחייך אליי
תחושה של רוגע שלטה עליי.. הרגשתי מעופפת.. מאוהבת.. זורמת..
רציתי הכל באותו הרגע..
רציתי כל כך את עידו.
והוא ידע מה אני רוצה..
הוא נישק את כתפי החשופה והחל יורד אל בטני, מנשק לי את החזה..
לא התנגדתי,
בפעם הראשונה מזה זמן מה,
סוף סוף הרגשתי שייכת.
תחושה של פחד לא מובן וחוסר וודאות אפף אותי לשנייה-
אך גם הוא נעלם ביחד עם חולצתי
לרצפה.
ידיי נשלחו אל מכנסיו של עידו,
פותחות כפתור ועוד כפתור
ועוד אחד.
צחוק משוחרר התפרץ מפי ועידו צחק אחריי..
אהבתי אותו כל כך.
משכתי את המכנס כלפי מטה והרגשתי את התחתונים של עידו בלבד עליו,
החולצה נשארה על הרצפה.
הוא ליטף את גבי החשוף ואני רק נאחתי מעונג.
התחושה של הריחוף לא הניחה לי לרגע, הרגשתי מאוהבת והייתי מוכנה להכל.
כפתוריי מכנסיי נפתחו באיטיות, ידו של עידו משכה אותן בעדינות למטה,
ידיו מלטפות את איבר מיני ומורידות ממני גם את התחתונים.
נמסתי אל תוך החום שבין ידיו ועליתי עליו.
מעכשיו הכל נעשה יותר מעורפל, ויותר פרוע.
כך גם הרגשתי אצל עידו, לפי נשיקותיו.
עוד שלב בחזיה לפני שהיא נפתחת, עוד שלב, והיא נפלה אל הרצפה.
נשארתי ערומה.
גופי נזרק על המיטה ותחתוני של עידו הצטרפו לערימת הבגדים שעל השטיח.
ידיו ליטפו את כל גופי באגרסיביות מושלמת למדיי, מדליק אותי עם כל נגיעה שלו..
הוא נשכב מעליי..
שוב התחושה הנעימה פגה.
הרגשתי מלוכלת והרוסה,
פחדנית ושבורה,
לא שייכת.
נגעלתי מכל נגיעה שלו בי, אך הוא לא עזב.
רק צחק צחוק מטומטם ומתגלגל,
שמשום מה,
אחרי שתי דקות הדביק אותי גם.
התחושה חזרה
שוב נעימות.. רוגע.. תשוקה...
הכל הרגיש כמתוך פנטזיה..
גופינו נצמדו..
מזיעים.. מתרגשים.. נוגעים.. מהופנטים..
מרחפים..
לפתע,
תחושת שלמות אפפה אותי.
הרגשתי מיוחדת.. הרגשתי שייכת...
הרגשתי אישה.


התעוררתי ערומה במיטתי, עם אותם כאבי סכין עזים בראשי ועם עידו, שוכב לידי ישן.


פקחתי את עיניי באיטיות.. אחת אחרי השנייה..
מתפללת לאלוהים שהכאב הזה ייעלם..
הרגשתי כל כך מגעילה..
לקחתי את השמיכה מעל עידו, התכסיתי ורצתי למקלחת
למזלי השעה הייתה כבר 1 בצהריים וההורים לא היו בבית.

המים נוגעים לא נוגעים בכל חלקי גופי, הסבון מחליק ומבשם את עורי
אך בכל זאת לא נעים לי
עדיין אותה תחושה מגעילה מלווה אותי.
אני מרגישה כאילו שמכלום כבר לא אכפת לי
שכלום לא מעניין אותי חוץ מדבר מסויים
רגע,
מה קרה אתמול?
למה התעוררתי ערומה?

ניגבתי את גופי
מעסה את עורי באותו קרם גוף שאני כל כך אוהבת, שהותיר על גופי ריח מתקתק של וניל..
ההרגשה עדיין לא משתפרת,
התלבשתי.

בחדר עידו עדיין ישן.
התקרבתי אליו ושמתי לב שגם הוא ערום,
לגמרי.
כיסיתי אותו באותה השמיכה והתיישבתי לידו.
מנסה לשחזר את אירועי אתמול בערב
נזכרת בכל התשובות שקיבלתי
נזכרת שסוממתי, על ידי שי, באותה המסיבה שבגללה התאשפזתי בבית החולים.
נזכרתי שאני ועידו נגענו אחד בשני.. ונהינו..
והוא עבר את הגבול והרחקתי אותו..
ואז נזכרתי שהוא השתגע כמעט לגמרי.. הוא הלך לתיק ו..
וכנראה סיממו אותי בפעם השנייה.

כל גופי בער בי והרגשתי כאילו עוד שנייה ואני מתפוצצת
חשבתי על הגרוע מכל..
האם.. זה באמת קרה?
האם הפעם הראשונה שלי הייתה מבלי שאני אדע בכלל?
מבלי שארגיש..אישה?

הלב נצבט בקרבי והרגשתי שוב את אותה תחושת גועל מלוות בבחילה קלה.
רצתי לשירותים,
והקאתי.

"עידו..עידו..קום.." ניערתי את עידו קלות כששבתי לחדר
רציתי להעיר אותו ולדבר איתו,
אך כל כך פחדתי מהאמת
כל כך פחדתי מאתמול בלילה.
"עידו..קום" ניסיתי את מזלי בשנית,
אך הוא, כמו דוב.

התיישבתי על המיטה בחוסר אונים.. מחזיקה את ראשי שהחל שוב לכאוב,
'מתי הכאבים האלה ייעלמו?' זעקתי בתוכי..
למה הם תוקפים אותי כל הזמן..?
ולמה אני לא זוכרת את מה שקרה אתמול בלילה?
קמתי מהמיטה וצעדתי חרישות אל עבר התיק.
אותו תיק שזכרתי שממנו עידו הוציא אתמול את אותו משהו שגרם לי לשכוח.
או אולי,
להנות?
חיטטתי בתוכו..
מחברת, אמ-פי, תחתונים, חולצות, מכנס, בושם, דאודורנט
שום זכר.
מפתחות, צמיד, תמונה שלנו ביחד, ומטען לפלאפון
אני לא מוצאת
הנחתי את ידיי בייאוש על התיק,
ואז נגלה בפניי עוד תא קטן, מרוכסן.
פתחתי את הרוכסן ודחפתי ידי פנימה,
הרגשתי שקית קטנה.
שלפתי את השקית וגיליתי שלל של כדורים לבנים לפחות עשרה..

הוצאתי כדור אחד מהשקית ואת השאר הכנסתי לאותו תא,
וסגרתי.
ישבתי על הכיסא שבחדר שלי, מארגפת את הכדור הקטן אל בין ידיי,
וממשת אותו בין אצבעותיי
לפתע,
שוב כאב ראש.

~~
"את סומכת עליי?" הוא שאל ונעץ בשפתיי מבט, מעביר את לשונו עליהן
"בטח שאני סומכת" עניתי, מהנהנת בראשי
"תבלעי מאמי" עידו שב לחייך.
"למה זה טוב לי?" ניסיתי להתחמק, הפחד שלט בגופי
"זה יעזור לך להתשחרר. לעשות חיים" שתיקה. "קחי, אני איתך. מה כבר יכול לקרות?" ושוב אותו חיוך כובש.
אחזתי את הכדור בין אצבעותיי, מתבוננת בו.
"אל תפחדי" הוא לחש באוזני וליקק אותה קלות.
חייכתי אליו,
מתרפקת על אותם גלים של צמרמורות עדינות שעברו בתוכי.
מתבוננת שוב בכדור
"תסמכי עליי" הוא התבונן בי והכניס כדור אחד לפיו.
ואני,
סמכתי.
~~
מבט אחרון על הכדור ועוד אחד על עידו שישן שנת ישרים.
ושוב סומכת,
ושוב בולעת





היה בא לי לפנק אתכם (:
לאאאאאאב

התפפפפפנקתי על כל רגע...

מדהים, מדהים, מדהים.

ת-מ-ש-י-כ-י 😊

בןןןןןןןןןן זונה העידו הזה

מדהייים.

מדהים !!
תמשייכי

אאאוך דפוקקק הואא.. =//
תמשיכיייי מאמי,
פרק מדהים!!

תוווווודה (:

גררררררררר..
מעצבן!!

המשךך!!
אין עלייך (:

פרק מדהים...תמשיכיי

תוווודדה ..


יכתוב המשך היוום או מחרר
אוההההבת

כותתבבת

בובהה מה עם המשך?!