פרק 5:
יוסי התעכב על המגירה של טל כמה דקות ולבסוף הסתובב אלינו כשבידו לא היה כלום!
"כדאי לך מאוד שלא החבאת את זה במקום אחר!" אמר יוסי לטל.
"למה נראה לך שאני יגנוב מהמכוערת הזאת?" ענתה לו טל.
"תירגעי! טוב אני הולך להמשיך בחיפושים.. תהיו ב 8:00 בדיוק בארוחת הבוקר!"
הוא אמר ויצא מהחדר.
אני לא הבנתי כלום הרי אני לא נגעתי בעגילים.. אז.. לאן הם נעלמו? מוזר..
ובטח עכשיו לימור תחשוב שזאת הייתי אני שהעלמתי אותם כדי לעזור לטל, אוי לא....
"זה היה מוזר.." אמרה עדן.
"כן למה הוא חושב שאני יגנוב ממנה? איכ ועוד עגילים בצבע זהב, זהב!!! אני שונאת את זהב איככ" היא אמרה וגרמה לנו לצחוק.
"חחח איזה קטע ודניאל בדיוק חלמה על גנב.." צחקה עדן וטל הצטרפה לצחוקה.
"חחח כן אה.." אמרתי וצחקתי צחוק מאולץ..
"טוב אני גם הולכת להתארגן עוד מעט כבר 8.." אמרה עדן.
"כן גם אני צריכה, אני יבוא איתך.."אמרה לה טל. שתיהן לקחו את הדברים שהן צריכות ויצאו מהחדר.
איך זה יכול להיות שהעגילים נעלמו?! קמתי למגירה של טל וחיפשתי אותן שוב ושוב אולי יוסי לא הבחין בהם.. אבל לא.. העגילים לא היו שם.
נשארתי בחדר חושבת מי יכל לקחת את העגילים, כי אם אני לא נגעתי בהם ואני היחידה שידעה על זה אז בטוח שמישהו אחר לקח אותם, אבל מי? עדן וטל חזרו לחדר מאורגנות ורעבות.
"יאללה את באה? אני רעבה מתה!" אמרה עדן ותפסה את בטנה.
"כן גם אני!" אמרה טל.
"כן בואו נרד" אמרתי ושלושתנו הלכנו לחדר האוכל לאכול ארוחת בוקר.
האוכל בארוחות הבוקר תמיד טעים, סלטים, גבינות, ביצים, פנקייקים, שתייה קרה, שתייה חמה, לחמניות, לחם..
אני לקחתי לעצמי רק שוקו קר. לא היה לי תאבון. חיפשתי את עמית בעייני וכשמצאתי פשוט הסתכלתי עליו בלי הפסקה, גם הוא מידי פעם הסתכל לכיוון שלי אבל הוא בטח הסתכל על ילדה שישבה מאחוריי או משהו, הוא בחיים לא יסתכל עליי, חשבתי לעצמי. עדן וטל לקחו חביתה, סלט וגבינה וגם כוס מיץ תפוזים.
חדר האוכל נסגר בשעה 8:30, אני טל ועדן סיימנו לאכול 10 דקות לפני אז יצאנו טיפה החוצה לשמש החמה, תפסנו לנו ספסל והתיישבנו.
"נוו תספרי לנו מה היה עם תומר" אמרתי לעדן.
"אה כן.. טוב אז ככה, אחרי שהלכתי מהחדר שלנו חשבתי לעצמי אם כדאי בכלל להגיד לו את זה, זאת אומרת הוא גם ככה נוסע עוד שבוע, אז במה זה יעזור? בסוף שכנעתי את עצמי שדניאל צודקת והלכתי אליו לחדר.. הוא פתח לי את הדלת והוא היה נראה כאילו הוא מתבייש.. אז אמרתי לו שקראתי את הפתק.. והוא הסמיק חח הוא היה כזה חמוד" היא צחקה קצת ואז המשיכה,
"אמרתי לו שגם אני אוהבת אותו ואהבתי אותו מהרגע שבו נהיינו ידידים והוא לא האמין לי הוא אמר שאני צוחקת עליו.. כשהוא הבין שאני רצינית הוא כל כך התבאס שלא נוכל להיות ביחד, האמת שגם אני.. שאלתי אם יש מצב שהוא יישאר והוא אמר שזה עוד לא סגור אבל זה כבר כמעט בטוח.. התבאסתי קצת ירדו לי דמעות פה ושם והוא נישק אותי וחיבק, אני כ"כ אוהבת אותו" היא אמרה ונעשתה שוב עצובה.
"בקיצור הוא אמר לי שהוא יידבר עם ההורים שלו על להישאר כי זה בעצם היה בקשה שלו לעבור, ואם הם עדיין לא רשמו אותו לבית ספר אחר הוא מקווה שהם יסכימו להשאיר אותו ככה שיש עוד קצת תקווה.." היא אמרה ואנחנו חייכנו אליה.
"יאא אמרתי לך" אמרתי לה בחיוך וגם טל חייכה אליה.
"גם לטל יש חבר חדש" אמרתי וקרצתי לטל.
"באמת? מי זה?" שאלה עדן.
"חח הוא לא חבר שלי הוא בסך הכל הזמין אותי לשתות איתו משהו אבל בגלל לימור המעצבנת הזאת אני תקועה בביה"ס בשבוע האחרון של הלימודים ו-אסור לי לצאת מחוץ לתחום בית הספר-" בסוף היא חיכתה את המנהל שלנו- יורם וגרמה לי ולעדן לצחוק.
"וואי איזה באסה.. אז לא תלכי איתו?" שאלה עדן.
"אני אלך.. הוא אמר שהוא יזמין אותי למשהו בקפיטריה כבר."ענתה לה טל בחיוך.
"ומי זה אם אפשר לדעת?" שאלה עדן בחצי חיוך.
"לירן מכיתה ט'.. זה שסיפרתי לכן עליו.. שאמרתן שהוא פריק.."ענתה טל.
"אהה זה.. דווקא חמוד אתם מתאימים" אמרה לה עדן.
"אז נשאר לנו רק לסדר לדניאל מישהו..." אמרה עדן וקרצה לי..
"חח איזה שטויות אתן מדברות אני לא צריכה חבר" אמרתי, יותר נכון שיקרתי, רציתי את עמית בתור חבר, לא אף אחד אחר. הצלצול הפסיק את השיחה הזאת ושלושתנו הלכנו לכיתה. היה לנו שיעור היסטוריה. ניסיתי להקשיב לשיעור, לא הייתי ממש מרוכזת עדיין חשבתי מי זה יכול להיות שלקח את העגילים, פתאום ראיתי שהועבר אליי פתק קטן היה כתוב עליו = לדניאל = בכתב עגול ויפה.. דומה לכתב של לימור, אבל למה שלימור תשלח לי... אוייי לא הפעם יש לה סיבה לשלוח לי פתק....
פתחתי את הפתק בעדינות נזהרת שהמורה לא תראה וקראתי:
"ציפור קטנה לחשה לי שהעגילים לא נמצאו בחדר שלכן, חבל, באמת חבל שלא הבנת שלימור ה-מ-ל-כ-ה לא סתם מאיימת, לימור גם מבצעת.."
נבהלתי, לא ידעתי מה לעשות, היא מסוגלת להכל, ואם יעיפו אותי מהפנימייה בגללה?
זה לא פייר הרי אני לא נגעתי בשום עגילים. החלטתי שאחריי השיעור אני יסביר לה הכל.
ניסיתי להקשיב להמשך השיעור, אבל שוב לא הצלחתי להתרכז.. את הפתק שמתי בקלמר. אחרי רבע שעה הגיע הצלצול, ארזתי מהר את חפציי לתוך התיק וראיתי את לימור ממהרת לצאת מהכיתה,
"לימור חכי רגע!" צעקתי לה.
"דיברת.. אליי?" אמרה בקול מתנשא.
חיכיתי שכולם ייצאו מהכיתה, סגרתי את דלת הכיתה כדי שלא יישמעו ולבסוף אמרתי לה,
"תקשיבי זאת לא הייתי אני, אני לא נגעתי בעגילים אני לא יודעת איפה הם! אני נשבעת לך!"
"אל תשחקי איתי משחקים דניאל, יוסי היה אמור למצוא את העגילים במגירה שליד המיטה של טל והוא לא מצא, את היחידה שידעה שהם שם, אז אם לא את לקחת את העגילים אז מי כן לקח אותם?!" היא הרימה את קולה.
"אני.." הדלת נפתחה ובפתח עמד/ה...
--
תגיבו :]
שבת שלום😊
2 פרקים מדהימים !
תמשיכי ^^
אני לקחתי אותם יש בעיות ?!
חח סתם P:
פרק מדהים !!
שבת שלום,
אוהבת 3>
מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי מי
וואי איזה מתח חחח
שהלימור הזאת תירגע הכלבה הזאת
פרק מדהים כרגיל
אני מאוהבת בכתיבה הזאת שלך
מחכה להשמך
יפהה הסיפור
ממש כתיבה יפה !!!!!!
אהבתי נוראאא
**שרוני**
מורייי פרק מושלםם!!!
שבת שלוםם 😊
סוופרמאמי איזה חמודה תודה:]
שרוני110 תודה מאמי :]
דנדו אני אוהבת אותך תודה שמנהה :]
ותודה לכולם מחר המשך :]
לילה טוב 😍
QUOTE (mor78 @ 12/07/2007) QUOTE (שריני @ 12/07/2007) ואאאאי
שמור תספר שראתה את לימור שמה את העגילים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לילדה קוראים דניאל חיחי..
:]
חחחחחחחחחחח ואי נכון,בגלל שקראתי את הכינוי שלך וזה אז יצא לי מור 😁
פרק מדהים !!
מעניין מי לקח את העגילים...המשךךךךךך 😊
