פרק 1:
"אני לא מאמין, אני לא מאמין שהיא הלכה ככה, למה דווקא היא?" הוא בכה ובכה ואני רק ניגבתי לו את הדמעות.
הרי זה מה שכתוב בטקסט..
הוא היה כל כך יפה כשהוא בכה, העיניים הירוקות נצצו, הלחיים הפכו לאדומות במקצת, אהבתי את זה..
הייתי יכולה לשבת כך שעות, להביט בו מבלי לעשות שום דבר אחר, רק להביט....
"מה את עושה?? תמשיכי כבר!!!" הוא לחש לי ברוגז.
קיוויתי שלא שמעו את זה בקהל, התעשתי במהרה ואמרתי בקול רך
"ה' לוקח אליו רק את הטובים, ואתה יודע שגם אם היא למעלה עכשיו, היא תמיד תשמור עלייך ותאהב אותך, וכך גם אני."
ואז זה הגיע! הנשיקה שלנו, כל כך חיכיתי לה, מאז ומעולם אני זוכרת את עצמי מפנטזת על הנשיקה הזאת.
התקרבתי אליו מעט והוא אליי, שפתינו נגעו לא נגעו.. הרגשתי את הנשימות שלו וסוף כל סוף......
"סליחה שהערתי אותך גברת דניאל לא התכוונתי לשעמם אותך!" אמרה המורה למתמטיקה, ריקי, והעירה אותי מהחלום שלי..
אולי לא התכוונת אבל בהחלט הצלחת, אמרתי בלב והצטערתי על כך שאין לי את האומץ לומר זאת בפניה.
"אני מצטערת המורה זה לא יקרה שוב" אמרתי בסופו של דבר.
"טוב מאוד, הכנת את שיעורי הבית?" שאלה.
"כן." אמרתי בעודי מרימה את המשקפיים שנפלו קצת על אפי.
המורה המשיכה לבדוק את שיעורי הבית, מחפשת אחר קורבנות שיכינו 30 עמודים בספר אלגברה כעונש.
מאז ומעולם הייתי ילדה חרוצה, לא מאחרת, תמיד מכינה את שיעורי הבית.. חנונית בקיצור.
לא אהבתי להיות חנונית אבל אהבתי להשקיע, אהבתי לקרוא, אהבתי תאטרון, זה בעצם הדבר שאני הכי אוהבת, כשאני יהיה גדולה אני אהיה שחקנית מפורסמת.
נשמעו צחקוקים בכל הכיתה, ומין כאפות כאלה שנותנים הבנים אחרי "בדיחה טובה" מה שנקרא. ובניהם נשמע גם הצחוק שלו, של עמית, הילד מהחלום..
אני מאוהבת בו כבר חודשיים בערך, מהחודשיים האחרונים של כיתה ז'. בעוד כשבוע בדיוק נגמרים הלימודים ואני עולה לכיתה ח'. אני ועמית לא היינו באותה כיתה יחד, אנחנו רק באותה הקבצה במתמטיקה.
הפעם היחידה שדיברתי עם עמית הייתה כשהוא רצה להעתיק ממני שיעורים,
ומי יכול לסרב לחיוך כמו שלו.. אז נתתי לו להעתיק.
עמית מנגן בגיטרה, פעם הוא הופיע בביה"ס באיזה שהוא טקס ואני חושבת שמאז התאהבתי בו, אהבה ממבט ראשון, הוא היה יפה מבחוץ היה לו שיער שטני גלי טיפה ארוך, עיניים ירוקות, ולחיים מעט סמוקות, וכמו שהבנתם בטח.. רוב הבנות פה מאוהבות בו עד מעל הראש.
נשמע מושלם אה? אז כן הוא באמת היה מושלם, אני לא יודעת אם הוא יפה גם מבפנים ואני חושבת שגם לעולם לא אדע, אבל אני עדיין מקווה.
אה ועוד משהו קטן ששכחתי לציין,
אני לומדת בפנימייה, אין לי הורים, הם מתו בתאונת דרכים כשהייתי קטנה, גדלתי עם סבתא שלי ועם שני אחיי הגדולים, אחד גדול ממני בשמונה שנים והשני בתשע. אז סבתא שלי כבר די מבוגרת ואני כבר בת 13 וחצי, אפילו קצת יותר, ומכיוון שלא רציתי להכביד עליה ביקשתי שתרשום אותי לפנימייה, בהתחלה הייתה התנגדות אבל בסופו של דבר אחיי הגדולים הבינו שהיא מבוגרת מדי והם הסבירו לה שיהיה לי יותר טוב בפנימייה ושלא יחסירו ממני שום דבר.
מידי פעם בחופשים אני יוצאת לבקר אותה.
וכשאני בפנימייה סבתא שולחת לי כסף שאחיי הגדולים מעבירים לה.
לא ידעתי שכל זה עומד להשתנות בתחילת כיתה ח'..
--
מקווה שאהבתם :]
תגיבו..
מוריי???
סיפורר מהמםם.. תעשי המשך מהרררר!
אוהבת אותךךךךךךךך 😊
דנדו 😊
QUOTE (suko @ 09/07/2007) מוריי???
סיפורר מהמםם.. תעשי המשך מהרררר!
אוהבת אותךךךךךךךך 😊
דנדו 😊
תודה שמנהה😊
שיהיו עוד תגובות יהיה המשך :]
אוהבת אותך 😁
חחחחחחחחחחחח מורייי כמו שאמרתי לך כבר,
סיפור מהמם!!!
ואני שמחה שפירסמת אותו כאן 3>
מוזמנת לשלי ^^
QUOTE (YuLiiiiiiA @ 09/07/2007) חחחחחחחחחחחח מורייי כמו שאמרתי לך כבר,
סיפור מהמם!!!
ואני שמחה שפירסמת אותו כאן 3>
מוזמנת לשלי ^^
חחחחחחחח כןן (תודה על העצה) 😊
מקווה שתמשייכ לקרוא=]
ואם שמת לב שיניתי טיפה את השמות של הדמויות ממה שראית.. חח
אז תקראי שוב כדי שתוכלי להבין:]
אוהבת אותך ואני יקרא את הסיפור שלך בהזדמנות, מבטיחה, אני פשוט נכנסת להתקלח חח
😍
QUOTE (mor78 @ 09/07/2007) QUOTE (YuLiiiiiiA @ 09/07/2007) חחחחחחחחחחחח מורייי כמו שאמרתי לך כבר,
סיפור מהמם!!!
ואני שמחה שפירסמת אותו כאן 3>
מוזמנת לשלי ^^
חחחחחחחח כןן (תודה על העצה) 😊
מקווה שתמשייכ לקרוא=]
ואם שמת לב שיניתי טיפה את השמות של הדמויות ממה שראית.. חח
אז תקראי שוב כדי שתוכלי להבין:]
אוהבת אותך ואני יקרא את הסיפור שלך בהזדמנות, מבטיחה, אני פשוט נכנסת להתקלח חח
😍
סבבה 😍
בכיף ! 😁
ההתחלה ממש ממש יפה !!
הסיפור נשמע מזה מעניין 😊
את כותבת מאוד יפה ...
המשך :]
תודה מאמי😊
אני מקווה שיהיו עוד תגובות,
בכל מקרה נראה לי שההמשך יהיה מחר :]
יאא סיפור יפה אוווהבת😊
תמשיכייייייייייייייי
תודה מאמי 😊
עוד 2 תגובות בערך המשך😊
נו שימי כבר המשךךךךךךךךך 😛
סיפווררר יפהה...רעיוןןןןןןן מדהיםם..........!!
ממממממ..............
איזה כיתה את??
אהבתיי.. התחלהה יפה =]
תמשיכייי !
QUOTE (חנושיין @ 10/07/2007) סיפווררר יפהה...רעיוןןןןןןן מדהיםם..........!!
ממממממ..............
איזה כיתה את??
תודה מאמי=]
תכף המשך...
ואני עולה לט'
ואת?😊
פרק 2:
המורה ריקי המשיכה ללמד, היא רשמה כמה תרגילים על הלוח ואני העתקתי אותם למחברת והתחלתי לפתור.
"יש לך מחשבון?" שאל קול לא ממש מוכר.
הרמתי את ראשי וגיליתי שזה היה עמית, התרגשתי כמו שלא התרגשתי מעולם.
"כ..ן הנ..ה" אמרתי ונתתי לו את המחשבון וניסיתי להסתיר את ההתרגשות.
"תודה" הוא אמר בחיוך והלך.
נשארתי יושבת במקום וכמעט שלא מעכלת את מה שקרה הרגע, מסתכלת אל המקום בו יושב עמית ושוקעת לי במחשבות, בחלומות, בציפיות שכנראה לעולם לא יתממשו.
לאחר כמה דקות נכנסה המחנכת לכיתה והפריעה למחשבותיי.
כולם נעמדו, המחנכת אורלי התלחששה עם ריקי המורה למתמטיקה על משהו לא ברור ואמרה:
"כמו שאתם יודעים בעוד כשבוע נגמרת שנת הלימודים, וככל שנה כל תלמידי ביה"ס מכיתות ז' ועד כיתות י"ב יוצאים בחופשת הקיץ למחנה קיץ של שבוע, השנה המחנה יהיה בהרי הצפון, אתם תשנו באכסניות ו..."
המורה עוד לא סיימה את המשפט וכבר התחילו להישמע בכיתה קריאות התרגשות והכנה למחנה..
"וואו יהיה כל כך כיף! את קולטת? שבוע ש-ל-ם! ועוד עם עמית!
אנחנו כל כך הולכים להיות חברים השבוע הזה את עוד תראי, הוא יהיה שלי, מילה של
לימור ה-מ-ל-כ-ה" אמרה הילדה הכי יפה וסנובית בשכבה..לימור. היא באמת הייתה יפה, היו לה עיניים שחורות מיוחדות, שיער שחור מתולתל, מנופח קצת אבל יפה, היא הייתה רזה, לא נמוכה ולא גבוהה, היה לה אפילו עגיל בטבור. בכל מקרה לימור הורסת הכל עם האופי שלה, היא חושבת שהכל מגיע לה, היא שקרנית, סכסכנית והיא אוהבת את עצמה בצורה מטורפת ועכשיו גם מסתבר שהיא אוהבת את עמית! מה הסיכוי שלי נגדה? נו באמת זה לא פייר..
"כן ועוד עם החתיכים מט'.." ענתה לה חברתה ליאור בחיוך רחב. ליאור הייתה בעלת שער שחור חלק קצר, עיניים בצבע שחור, היא הייתה די גבוהה ורזה. רגילה כזאת אבל בכל זאת יפה.. היא הייתה סנובית בדיוק כמו חברתה לימור, ולמרות כל התדמית הסנובית שהיא משדרת היא הייתה ילדה של אבל'ה, כל בעיה שהייתה לה נפתרת בעזרתו הוא היה איש חשוב בעיר.. היא הייתה ילדה דיי מפונקת.
"שקט שיהיה פה!" צעקה אורלי המחנכת אבל אף אחד לא באמת הקשיב, כולם חשבו עם מי הם יהיו בחדר, מי יהיה במחנה, מה הם ייקחו למחנה..
"היי דניאל את מתכוונת לבוא לטיול הזה גם?" הסתובבה אליי לימור ושאלה בזלזול.
"כן למה לא?" עניתי.
"מה תעשי שם הרי אין לך אף חברה. חנונית!" אמרה והיא וליאור צחקו.
ואני לא הגבתי יותר ובלעתי את הדמעות.
לפתע עמית התקרב
"היי עמיתוש מה העניינים נשמה?" קפצה עליו לימור.
"בסדר.." אמר עמית ביובש והוריד אותה ממנו.
"הנה המחשבון שלך, תודה" הוא הגיש לי את המחשבון בחיוך והלך.
לא האמנתי שהוא דיבר איתי פעמיים, ועוד באותו יום!!!
"אם את חושבת שעמית שם עלייך או משהו כזה אז תצאי מהבועה, הוא לא שם עלייך והוא בחיים לא ישים עלייך, מכוערת." אמרה לימור בחיוך מנצח.
לא עניתי לה יותר.
"טוב עכשיו בואו לקחת דפים מהשולחן שלי עם הסבר מפורט על הטיול.."
אמרה אורלי המחנכת ואנחנו קמנו לקחת דפים,
היה כתוב שם מה צריך להביא, כמה ילדים יהיו בכל חדר, איך תהיה החלוקה וכאלה..
קראתי הכל ואז היה צלצול.
"לא לשכוח להכין את עמוד 122 למחר! גם אם זה סוף שנה אני רוצה לראות שיעורים אצל כולם זה ברור?" צעקה ריקי אבל לא נראה לי שמישהו שמע, כולם מיהרו לצאת מהכיתה.
ואחריהם גם אורלי וריקי.
יצאתי גם אני מהכיתה ובחוץ פגשתי את עדן וטל, אלה הן השותפות שלי לחדר וחברותיי הטובות.טל הייתה טום בוי כזאת, התלבשה רחב למרות שהיה לה גוף יפה ומעוצב היא התעקשה להסתיר אותו בבגדים הגדולים האלו, היא כמעט ולא הייתי מתאפרת, היו לה עיניים שחורות מהפנטות, שער חום-שחור גלי שתמיד היה אסוף לתוך כובע כזה של ראפרים, שפתיים דקות ואף קטן וסולד, היא הייתה דיי נמוכה. עדן הייתה בעלת עיניים חומות, ושער חום ארוך וגלי, שפתיים לא דקות ולא עבות, היא הייתה ממש רזה והיה לה גם גשר. האמת שעכשיו אני שמה לב שמעולם לא תיארתי לכם את עצמי, אז אני לא גבוהה ולא נמוכה מטר 68 בערך, לא שמנה אבל גם לא רזה מידי, אני מרכיבה משקפיים, יש לי שער חום בהיר-קצת שטני, ארוך, מתולתל קצת בקצוות, יש לי עיניים ירוקות, שפתיים לא דקות ולא עבות, תמיד אמרו לי שהשפתיים שלי נראות משורטטות וכאילו אני שמה עליהן אודם, זה בגלל שהיה להם צבע אדום טבעי ויפה, זה מה שאני הכי אוהבת אצלי.. היה לי גומה אחת וכמה נמשים מפוזרים על לחיי ועל אפי..
טל ועדן דיברו על הטיול בניהן ואני הייתי בשלי, במחשבות על עמית שלי כמובן.
"דניאל? את פה?" נופפה לי טל עם היד מול הפנים ועדן צחקה.
"חח כן" אמרתי.
"מה את מעופפת?" שאלה טל
"שוב את חושבת על עמית הזה?" שאלה עדן
"היום הוא דיבר איתי! הוא ביקש ממני מחשבון בשיעור מתמטיקה ולימור המכשפה הזאת התחילה להציק לי בקשר לטיול, וכשהוא בא להחזיר לי את המחשבון היא נדבקה אליו והוא נפנף אותה כמו שאומרים חח" אמרתי.
"מגיע לה למכשפה הזאת! אני שונאת אותה! אני בחיים לא ישכח את מה שהיא עשתה לי!" אמרה טל והצלצול הפסיק אותה, היא מעולם לא סיפרה לנו מה לימור עשתה לה, היא תמיד הייתה מבטיחה שתספר אך מעולם לא סיפרה, השבענו אותה לספר לנו היום בערב והיא הבטיחה שתספר. כל אחת הלכה לכיתתה. נכנסתי לכיתה גם אני והתחלנו ללמוד ספרות, זוהי השעה האחרונה היום.. אהבתי את שיעורי ספרות והשיעור עבר לי די מהר.
אחרי השיעור הלכתי לקפיטריה עם טל ועדן וקניתי לי בקבוק ענבים, טל קנתה לימונדה ועדן קנתה קולה. ישבתי באחד השולחנות עם עדן וטל כשלפתע לימור, ליאור ועוד כמה בנות סנוביות מהחבורה שלהן התקרבו לשולחן שלנו..
--
תודה על התגובות..
מקווה שאהבתם😊
תגיבו:]
