הוו תודה, כמה תגובות ביום אחד 😁
מחר המשך :]
תודה רבה לכולן 😁
פרק 3:
"הוו הנה טל האבו גבר ושתי חברותיה החנוניות" אמרה לימור ונעמדה ליד השולחן שלנו מחייכת חיוך מתנשא ושלושת חברותיה צחקו צחוק מורשע.
"הוו הנה גברת- קוראים לי לימור ואני המלכה כאילו דה!- ושלושת המשרתות שלה" החזירה לה טל בחיקוי דיי עלוב. טל הייתה היחידה מבין שלושתנו שהעיזה לענות ללימור.
"היי תתחילי להירגע יגמדה, אחרת...." התערבה ליאור וטל קטעה אותה
"אחרת מה? תקראי לאבל'ה שלך? אויי אני ממש מפחדת את לא רואה? אמל'ה" צחקה טל והמשיכה לשתות את הלימונדה שלה.
"אמן תיחנקי." סיננה ליאור בין השיניים.
"מה אמרת?" שאלה טל כאילו לא שמעה.
"שתיחנקי, מה תעשי עכשיו? תרביצי לי? יא בן!" ענתה לה ליאור.
"וואלה זה יכול להיות נחמד.. אבל לא אני לא ברמה שלך, אז יאללה עופי את והחברות המכוערות שלך" ענתה לה טל.
"יאלה סתמי גם כן את, תפסת גובה אה יגמדה?" התערבה לימור.
"טוב די תפסיקו לריב כמו שתי ילדות קטנות" אמרתי.
"את תסתמי אל תתערבי" אמרה לי לימור.
"את לא תגידי לחברה שלי לסתום חתיכת מכוערת" אמרה לה טל ושפכה עליה את הלימונדה שנותרה לה בכוס. הלימונדה טפטפה על שיערה של לימור ועל בגדיה וטל הייתה מרוצה מתמיד.
"א...אני לא מאמינה" לימור הייתה מופתעת וליאור וחברותיה הביאו מהר ניירות ומגבונים והתחילו לנקות את בגדיה ואת שיערה, בזמן הזה התאספו כבר רוב התלמידים שהיו בקפיטריה מסביבנו והחלו לצחוק ולעודד את הריב המטופש הזה.
לימור העיפה את שלושת החברות-משרתות שלה ממנה התקרבה לטל ואמרה לה בקול מאיים:
"את עוד תשלמי על זה אני נשבעת לך! רצית מלחמה? אין בעיה את עוד תקבלי אותה!"
אמרה והלכה, וחברותיה כמובן אחריה לא לפני שליאור חזרה על אותם מילים שאמרה לימור בפניי טל.
"אני ממש מפחדת!!" הספיקה טל עוד לצעוק לפני שלימור וחברותיה יצאו מהקפיטריה.
"טוב נגמרה ההצגה לכו מכאן כבר!" צעקה עדן על התלמידים שהתקבצו סביבנו ונראו מבואסים שהריב נגמר.
לפתע נכנס רכז השכבה- יוסי לקפיטריה, הוא היה קשוח, הוא שנא ילדים, הילדה היחידה שהוא אהב ועשה לה פרוטקציות הייתה לימור. וכנראה שהיא כבר הלכה להתלונן אצלו..
"טל שמואלי לחדר המנהל ועכשיו!" הוא צעק והצביע לעבר דלת הקפיטריה.
טל הסתכלה לעברנו ואנחנו הבטנו בה במבט מצער וחסר אונים, באמת לא יכלנו לעזור לה..
היא תמיד מסתבכת בבלגאנים כאלה אבל איך שהוא היא תמיד יוצאת מהם.
"שמעת אותי?!" הוא הרים עוד קצת את קולו.
"טוב מה אתה צועק..." התחצפה טל והלכה לחדר המנהל אחריי יוסי כשהיא עושה פרצופים מצחיקים מאחוריי גבו ואני ועדן צחקנו.
"ראיתי את זה טל!!! את לא רוצה עוד 5 אזהרות בכרטיס שלך נכון?" הוא צעק עלייה.
"לא לא סליחה.." ענתה טל וכשיוסי הסתובב היא התפוצצה מצחוק, לטל תמיד היה אומץ, היא הייתה חצופה, עושה תמיד מה שבא לה.. משוגעת כזאת. תמיד קינאתי בה בגלל זה, רציתי להיות כזאת, אחת שלא אכפת לה מה אומרים ושעושה מה שהיא רוצה.
אני ועדן עלינו לחדר שלנו שהיה באגף הבנות.. השעה הייתה כבר 5 בצהריים
עדן ישבה על המיטה שלה וסידרה את הספרים שלה ואני עליתי לקומה השנייה של החדר כדי לבדוק איימלים במחשב הנייד שקנו לי אחיי הגדולים ליום הולדתי ה-13.
"דניאלללללללללללללללללללללללללללללללל" צעקה עדן כאילו שהייתי בקצה השני של העולם.
"מה קרהההה???" צעקתי לה בחזרה בעודי יורדת למטה במדרגות, נזהרת שלא ליפול.
"יואווו תקראי תקראי תקראי!!!!"
היא דחפה לי ליד פתק קטן ומקומט שהיה כתוב בכתב לא ממש ברור, אבל הצלחתי להבין..
" עדן,
בעוד שבוע אנחנו יוצאים לחופש הגדול ואת יודעת שיכול להיות שאני לא אשאר יותר בפנימייה, אז רק רציתי להיפרד ממך ולהגיד לך משהו שמזמן רציתי להגיד לך.
אני אוהב אותך, תמיד אהבתי אותך, מהרגע הראשון שראיתי אותך.. אני לא יודע מה הטעם לומר את זה כרגע אבל אני מרגיש שאני חייב, אני מרגיש שאם לא אומר לך את זה עכשיו אני לא יוכל לעזוב את הפנימייה בלב שלם.. ולמרות שאת תמיד תראי בי רק ידיד טוב, אני רוצה שתדעי שאני בחיים לא אשכח אותך, ואני מצטער שאמרתי את זה עכשיו, לפני שאני עוזב.. זה בטח ממש לא מתאים כרגע.. אבל לא יכלתי לשמור את זה בבטן יותר, מצטער.. טוב אז.. תשמרי על קשר.
אוהב אותך תמיד,
תומר."
איזה חמוד, חשבתי לעצמי, הלוואי ולי היו כותבים דברים כאלה..
"יואו איזה חמוד הוא.." אמרתי לה וראיתי שהיא בוכה..
"מצאתי את זה מקודם, זה נפל מאחד הספרים כנראה הוא הכניס את זה לשם בזמן ההפסקה או משהו.." היא אמרה ואני ניגבתי לה את הדמעות.
"מאמי אל תבכי לפחות עכשיו את יודעת שהוא אוהב אותך.."חיבקתי אותה.
"כן אבל מה זה עוזר לי? אני אהבתי אותו מאז שהתחלנו להיות ידידים ותמיד רציתי להגיד לו את זה ולא היה לי מספיק אומץ.. ועכשיו, פספסתי.. אני לא מאמינה, עכשיו זה כבר מאוחר מידי לומר לו את זה.. הוא עוזב את קולטת?" אמרה וניסתה להפסיק את הדמעות אך ללא הצלחה.
"אני לא חושבת שזה מאוחר מידי, אף פעם לא מאוחר בשביל להגיד למישהו שאתה אוהב אותו, וגם אם הוא יעזוב בסוף, לפחות תדעי שאמרת לו.. תורידי אבן מהלב" אמרתי.
עדן חשבה קצת ולבסוף אמרה:
"את צודקת.. זה לא משנה מתי, העיקר שאני אומר לו את זה.. העיקר שהוא יידע את זה, אולי זה ישכנע אותו להישאר אפילו! זאת אומרת אני מקווה!"
"אז למה את מחכה? רוצי אליו!" אמרתי ונתתי לה דחיפה קטנה.
"כן את צודקת אנ..י אני הולכת" היא אמרה בחיוך ואני שמחתי בשבילה. קיוויתי שהוא יישאר והם יהיו חברים. התיישבתי על מיטתי ולפתע היא חזרה..
"אל תגידי לי שאת מתחרטת, נוו כבר לכי אליו!!" אמרתי לה.
"אני לא מתחרטת אני פשוט רוצה להגיד לך תודה, את החברה הכי טובה בעולם" אמרה בחיוך ונתנה לי חיבוק, זאת הייתה הרגשה טובה.
"חחח גם את.. יאללה לכי אליו" אמרתי בחיוך.
"תודה תודה תודה" היא אמרה בעודה מתרחקת ושולחת נשיקות באוויר.
הרגשות היו מעורבים, שמחה וקנאה בו זמנית.. בכל זאת חייכתי לעצמי..
ורק חיכיתי ליום שבו זה יקרה גם לי, ואם אפשר שייקרה עם עמית.
שקעתי במחשבות על עמית שלי כשלפתע נפתחה הדלת, בפתח עמדה לימור..
--
תגיבו 😁
מה הלימור הזאתי רוצה?
שונת אותה
פרק מושלםםםםם כרגיל
מחכה להמשך
ואי מדההההים
לימור הזונה הזאת אררררררר
קראתי עכשיו הכל,
ככזזה יפה !
ממש אהבבתתי,
תמשיכייי :]
חחח תודה איזה חמודות.. 😉
אני לא רוצה לשים לכם עוד המשךך היום גם כדי שתהיו במתח וגם כי יש לי רק עוד 2 פרקים מוכנים..
כל לילה אני יושבת לכתוב לכם עוד פרק :] בנתיים יש לי עד פרק 5..
היום בלילה אני יכתוב לכם את השישי ומחר אני ייפרסם לכם עוד פרק:]
אוהבת אתכן 😍
סיפור יפה 😊
תמשייייייייכייי
אתר האהבה הישראלי