פרק 4:
"מה את עושה פה?" שאלתי את לימור בהיסוס.
"עושה הפתעה לחברה שלך" אמרה בחיוך והתקדמה לעבר המיטה של טל.
"מה זאת אומרת הפתעה? מה את מתכוונת לעשות?" שאלתי.
"את עוד תראי" היא ענתה בחיוך מרושע כזה.
היא פתחה את תיק הגב הקטן שהיה לה והוציאה מתוכו 2 עגילי זהב שנראו דיי יקרים.
"מה את מתכוונת לעשות איתם?" שאלתי.
היא לא ענתה והניחה את העגילים שהביאה איתה בתוך המגירה שליד המיטה של טל.
"עכשיו תקשיבי טוב טוב, מילה אחת על מה שראית כאן ואני מבטיחה לך שאת לא תישארי בפנימייה הזאת יותר מידי זמן.." היא אמרה בחיוך מנצח, ואני לא ידעתי מה להגיד.
היא ידעה שהדבר שהכי חשוב לי זה להצליח בלימודים, היא ידעה איך לפגוע בנקודה הכי רגישה שלי. היא יצאה מהחדר ולפתע חזרה,
"ואני לא מאיימת סתם." היא אמרה והסתובבה בחזרה לכיוון הדלת והלכה.
לא ידעתי מה לעשות, לספר לטל? או לא לספר לה? הרי היא חברה שלי.. אבל אני לא יכולה להסתכן בכך שיעיפו אותי מהפנימייה, אבל אם אני לא אומר משהו יכול להיות שיעיפו את טל מהפנימייה, גנבה זה דבר חמור.. במיוחד פה בפנימייה. אני חייבת למצוא פיתרון אחר..
נשכבתי על המיטה שלי מתחילה לחשוב על פיתרון כשלפתע טל נכנסה לחדר, היא נראתה
שמחה יותר מתמיד, היא נשכבה על המיטה שלה כשידיה פרוסות לצדדים והיא מחייכת לעצמה.
"מה את מחייכת?" שאלתי בחיוך והתקרבתי אליה.
היא לא ענתה היא נראתה כאילו היא חולמת על משהו.. אולי על מישהו?
"טל?" נופפתי עם ידי מול הפנים שלה.
"אה מה?" היא שאלה עדיין בחיוך.
"חחח למה את מחייכת כולך? הצלחת לצאת גם מזה? ידעתי, אין אין עלייך את גדולה!" אמרתי לה וחיבקתי אותה.
"חחח דווקא לא, המנהל אמר שבתור עונש הוא ייתן לי לעזור בניקוי הקפיטריה למשך שבוע כי חסרה להם שם עובדת.. ושאני לא ייצא כל השבוע האחרון של החופש מהפנימייה"
"חחח אז למה את מחייכת..?"
"ראיתי בדרך את לירן!" אמרה בשמחה ואני לא הבנתי מי זה לירן ועל מה היא מדברת, עשיתי לה פרצוף לא מבין והיא המשיכה:
"נו ההוא מכיתה ט' שסיפרתי לך ולעדן עליו.. אמרתי לכן שנדלקתי עליו קצת.. ואתן אמרתן לי שהוא פריק.. אז בכל מקרה הוא דיבר איתי, הוא שאל אם אני רוצה לשתות איתו משהו היום אבל בגלל לימור הקופה הזאת יש לי את העונש הדפוק הזה ואני לא יכולה לצאת מחוץ לפנימייה!"
"איזה באסה.."
"האמת בהתחלה חשבתי על לברוח, כולה לחצי שעה, אבל לא רציתי להסתבך עם יוסי הזה עוד פעם אז הסברתי ללירן מה קרה והוא הבין ואמר שלא נורא ושהוא יזמין אותי למשהו בקפיטריה כבר.. אני כל כך שמחה!" היא אמרה בחיוך רחב.
"גם אני שמחה בשבילך" עניתי אבל עדיין חשבתי על מה שלימור עשתה לפני כמה רגעים.
"מה יש לך? את נראית קצת מעופפת, שוב את חושבת על עמית? חח" היא שאלה ואני הסמקתי והורדתי את הראש, לא יכלתי להגיד לה שאני חושבת על מה שיקרה כשלימור תלך להתלונן אצל יוסי על גנבת העגילים אז שיקרתי וטל המשיכה לדבר על לירן ההוא מכיתה ט' אבל אני לא הייתי מרוכזת, כמעט ולא הקשבתי לה. רק רציתי למצוא פיתרון אחר.. אבל לא הצלחתי. אחרי השיחה שטל בעצם ניהלה עם עצמה הלכנו לשירותים כדי לצחצח שיניים, כבר הגיע שעת כיבוי האורות, התפלאתי שעדן עדיין לא חזרה לחדר..
"תגידי איפה עדן?" שאלה טל בזמן שצחצחה שניים.
"היא הלכה לדבר עם תומר, הוא שלח לה פתק שהוא אוהב אותה או משהו כזה.."
"אהה באמת? יפה לה, אז מה רק את נשארת לנו בלי חבר אה?"
"כנראה שכן" ניסיתי לחייך אבל לא ממש הצלחתי.
"אל תדאגי את ילדה יפה.. האחד שלך עוד יגיע, גם אם זה לא יהיה עמית" היא אמרה וחיבקה אותי.
"כן את צודקת.." אמרתי וניסיתי לשכנע את עצמי שהיא באמת צודקת.
אני וטל הלכנו לחדר ומצאנו את עדן בפנים, היא כבר נרדמה אז העדפנו לא להעיר אותה ולדבר איתה על זה מחר כבר.. נכנסתי למיטה וכך גם טל,
"לילה טוב" אמרתי.
"לילה טוב דנדו" ענתה לי טל כי היא היחידה שהייתה ערה.
כיבינו את האור, תוך כמה דקות טל כבר נרדמה ואני היחידה שעוד הייתה ערה, עדיין חשבתי מה יקרה מחר, מה יקרה עם העגילים שלימור שמה במגירה של טל.. לא ידעתי מה לעשות. רציתי לקום ולהוציא משם את העגילים אבל נזכרתי במה שלימור אמרה ומיד התחרטתי, למה אני כזאת פחדנית?! המשכתי לחשוב ולחשוב ולחשוב ובאמת שלא מצאתי שום פיתרון. הייתי קצת עייפה והעדפתי לחשוב על זה מחר, הורדתי את המשקפיים, התכסתי בשמיכה הכחולה שלי וניסיתי להירדם.
"זאת היא! היא הגנבת!" לפתע פרצה לימור לחדר בכותנת לילה לבנה גוררת את יוסי אחריה לחדרנו.
"מה מי גנבת? תני לישון יא חסרת חיים" צעקה לה טל שהתעוררה מהצעקה של לימור ושמה את הכרית על ראשה מנסה לחזור לישון.
"זאת היא זאת היא! תחפש פה, אני בטוחה שזאת היא!" אמרה לימור ויוסי החל מחפש בחדר הופך את הארונות ואת הספרים שלנו. כשהוא הגיע למגירה של טל כבר כמעט כל הבנות מכל החדרים עמדו בחדר שלנו, כנראה התעוררו מהצרחות הצווחניות של לימור.
"ומה זה גברת טל?" הוא הסתובב לטל, מחזיק את העגילים המוזהבים בידו.
"עגילים מה אתה עיוור? אבל הם לא שלי.. איך הם הגיעו לפה?" אמרה טל.
"אמרתי לך שהיא הגנבת, העגילים האלה עולים יותר מהבית של ההורים שלך!!" אמרה לה לימור וחטפה את העגילים מידיו של יוסי, רציתי להגיד משהו אבל לא יכלתי. לימור הסתכלה עליי במבט מאיים ושוב נזכרתי באיום שלה.
"אוי שתקי כבר יא מסכנה מי ייגע בדברים המכוערים שלך?" ענתה לה טל.
"אמא שלך מסכנה" ענתה לה לימור.
אמא של טל מתה, אף אחד לא ידע את זה חוץ ממני ומעדן.. תמיד כשהיו מדברים על אמא שלה היא הייתה מתעצבנת, תמיד ניסינו להרגיע אותה ולהסביר לה שאולי הם לא יודעים אבל הפעם זה היה מאוחר מידי. טל דחפה את לימור והחלה למשוך בשערותיה ויוסי והבנות ניסו להפריד.
"תעזבי אותי מטומטמת!!!" צעקה לימור בקול הצווחני שלה ומשכה לטל גם בשערות והם המשיכו והמשיכו לריב אף אחד לא יכול לעצור אותן, אפילו לא יוסי הרכז.
"דיי תעזבי אותה! תעזבי אותה!!!" צעקתי ללימור וצעקתי גם לטל.
"דניאל קומיי!! דניאלל!!"
"די תעזבי אותה תעזביי!! היא לא גנבת, היא לא גנבת!!" המשכתי לצעוק,
הרגשתי שמנערים אותי, פקחתי את עיניי והבנתי שזה היה בסך הכל חלום.
"זה היה רק חלום, את בסדר?" שאלו עדן וטל ביחד כשראו שהתעוררתי.
"אהה.. חלום.. כן.. מ..ה מה השעה כבר?" שאלתי בעודי מתרוממת מהמיטה מנסה לקלוט שזה היה רק חלום.
"מוקדם, בערך 6 וחצי.. קמנו מהצעקות שלך.." אמרה טל.
"מי לא גנבת? על מי דיברת?" שאלה עדן.
"אהה אממ זה.. כלום לא משנה, סליחה שהערתי אתכן" אמרתי בעודי מרכיבה את המשקפיים שלי.
"לא נורא בקטנה" אמרה עדן בחיוך ובדיוק נזכרתי שהיא עוד לא סיפרה לנו על אתמול.
"טוב אני הולכת לעשות מקלחת קצרה, כשאני אחזור את מספרת לנו מה היה עם תומר. אוקיי?" שאלתי בחיוך.
"חח טוב."היא אמרה.
לקחתי חולצה ירוקה וג'ינס קצר, תחתונים, חזייה, דורדוראנט, קרם לחות לשיער ומגבת ונכנסתי למקלחות של הבנות. לא הייתה שם אף אחת, בטח בגלל שמוקדם.
עשיתי פיפי, צחצחתי שיניים הורדתי את המשקפיים ונכנסתי למקלחת, בזמן שחפפתי את שיערי חשבתי על מה יקרה היום, אולי מה שקרה בחלום יקרה באמת? כל כך פחדתי, הצטערתי על זה שאני פשוט כל כך פחדנית שלא יכולה לעזור לחברות שלה, מה יהיה עכשיו עם טל? אני לא רוצה שיעיפו אותה.
סיימתי להתקלח, התנגבתי במהרה, התלבשתי וסירקתי את שיערי.. שמתי בו טיפה קרם שלא יהיה נפוח והרכבתי את המשקפיים שלי בחזרה.
הלכתי בחזרה לחדר וכשפתחתי את הדלת ראיתי את יוסי הרכז מחפש משהו בחדר שלנו..
נכנסתי לחדר והתיישבתי ליד טל ועדן שישבו על המיטה שלי והיו שקטות מתמיד.. עשיתי פרצוף לא מבין וגם הם למרות שמיד הבנתי מה הוא מחפש, הוא נעצר ליד המגירה של טל וחיפש גם בה את העגילים האבודים.. הייתי ממש לחוצה, הוא התעכב על המגירה הזאת כמה דקות ולבסוף הסתובב אלינו כשבידו....
--
יצא ארוווךך חחח
תגיבו😊
ואאאאי
שמור תספר שראתה את לימור שמה את העגילים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
QUOTE (שריני @ 12/07/2007) ואאאאי
שמור תספר שראתה את לימור שמה את העגילים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לילדה קוראים דניאל חיחי..
:]
יווווו היא אשכרה כלבה הלימור הזאת
שאני לא ידחוף לה את העגילים המגעילים שלה לתוך התחת היא מעצבנת אותי רצח [נכנסתי חזק חח]
יאלללה פרק מדהים
מחכה להמשך
תודה:]
מחר המשך..
אפילו אולי היום הלילה..
נראה😊
אוהבת אתכן 😉
אהה.. (:
אהבתי את השם של הסיפור 😛
התחלה מדהימה,
מחכה לראות מה יהיה בהמשך,
אוהבת 😘
מ=ד=ה=י=ם ! (:
אלוווווהים איזו פחדנית!!!
זאת חברה שלה!!
אוקי הלימודים חשובים לה, אבל קודם כל החברות!
אלה חברות אמיתיות שלה, שהיו עושות הכל למענה..
אז שתעשה את זה גם בשבילן!!
אם זה היה קורה לה היא הייתה רוצה שיספרו לה..
שלא תפחד, שיהיה לה קצת אווופייי..
אבל מדהים פשוט פרק מהמם!!
המשששששששששששששששששךךך
אתר האהבה הישראלי