תודה לכולם אני כבר ממשיכה
פרק 5
מאז אותו היום התחלתי לחשוב על אדם בלי הפסקה וזה היה כזה מעצבן כי כל מפגש ביני לבינו היה מסתים
חוץ מזה שנינו כל כך שונים. גיל שכבר חזר מבית החולים אם כביים, היה הראשון ששם לב למבטים שלי אל אדם בהפסקה
"נו דברי" אמר לי פעם אחת בהפסקה ששנינו ישבנו על הספסל מול המגרש שמה התאמנו הבנים
"על מה?" שאלתי
"דבר ראשון ממתי את מסתכלת על משחקי הכדורסל חשבתי שאת שונאת ודבר שני למה את לא מפסיקה להסתכל על אדם"
הסתכלתי עליו כאילו אני לא יודעת על מה הוא מדבר שבעצם ממש ידעתי על מה הוא מדבר.
"אתה מדבר שטויות ברצף, למה שאני זוהר יסתכל על אדם שהוא הבחור שאני הכי לא אוהב בחיים"
הבנתי שאמרתי משהו שהסגיר אותי לפי המבט של גלי.
"אני לא אמרתי שאת אוהבת אותו"
"אבל…………..רמזת"
"לא רמזתי גם רק שאלתי"
"טוב בסדר אז יכול להיות שהוא קצת מוצא חן בעיני"
"אני דווקא חושב שאת פשוט מאוהבת בו ודלוקה לו על התחת"
"נכון" אמרתי
"טוב אפשר להבין אותך יש לו תחת חמוד" אמר גיל
"חחח… אתה צודק יש לו תחת משהו, משהו"
נטלי בדיוק באה והתיישבה לידנו. "למי יש תחת משהו, משהו לאדם צודקת, חוץ מזה כדאי שתפסיקי להסתכל עליו"
"למה זה פוגע בך כי הייתם חברים?" שאל גיל
"לא כי עוד שנייה יתקעו לה העניים חוץ מזה למי אכפת מאדם??? אדם עבר נגמר עכשיו יש את עמית"
"מי אמר שהסתכלתי על אדם"
"אני ולא רק שאמרתי ראיתי" אמרה נטלי "אז יאללה שפכי"
אחרי שסיפרתי לה סיפרתי לסיוון שגם באה.
הסתכלנו יותר נכון אני וגיל הסתכלנו אני עליו וגיל על ישבנו.
אחרי שהמשחק ניגמר ראיתי את אדם ניגש אל סאם ומנשק אותה.
ידעתי שסאם תמיד משיגע את מה שהיא רוצה.
אחרי ההפסקה ניגשה אלי סאם.
"זוהר את חוזרת איתי הביתה?"
"לא לשם שינוי היום אני חוזרת אם חברות שלי אלא אם כן באלך לחזור איתי" אמרתי
"טוב גם אדם יבוא" אמרה סאם
"במחשבה שנייה עדיף שלא תלכו איתנו" אמרתי
"מה הבעיה שלך אם אדם?"
"שום בעיה, מה אתם חברים?.?"
"הבנתי?" אמרה סאם
"מה הבנת?"
"תסתובבי שנייה" אמרה סאם ואני הסתובבתי "נדמה לי שיש לך מפלצת ירוקה על הגב ושמה קנאה"
ואת האמת היא לא יודעת כמה זה נכון וכמה אני באמת מקנאה. או שהיא בעצם ידעה אבל איך שלא יהיה אני בטוחה שהיא נהנתה מי זה היא כל כך אהבה לראות אותי סובלת שזה פשוט מעצבן. ואני רציתי רק דבר אחד להחזיר לה ואני חושבת שיש לי רעיון.
יפהיפה 😊
איזו מעצבנת סאם 😊
תודה נשמות עכשיו אין לי כוח להשמשיך אני ימשיך אולי יותר מואוחר
ואייי
אם הייתי במקומה לא נראה לי הייתי מצליחה לסבול את סאםם
הייתי מעיפה אותה מהביתת
חחח
או שבורחתת
מחכה להמשךךך
יואווו כל כך יפהה
ממש אהבתי את איך שאת כותבת
ה=מ=ש=ך
פרק 6
הסתכלתי על סאם שיצאה מהבית סוף, סוף, חשבתי.
עברתי את מבטי אל גיל, עכשיו ההינו רק אני והוא בבית. חיוך קטנטן עלה על פני התיישבתי לידו ואמרתי: "גילוש שלי אתה יודע שאתה מעוד חמוד היום" אמרתי.
"מה את רוצה?" שאל הוא היה הרבה דברים אבל טיפש הוא לא היה לפחות לא ברגע זה.
סיפרתי לו מה העניין ואחר על התוכנית.
"אין מצב" אמר שסיימתי לספר את התוכנית.
לא נבהלתי "מה אתה רוצה בתמורה?" שאלתי מה שלא הולך בבקשה תמיד הולך בעסקים. 😛
"את הפוסטר של רן דנקר ואת החתימה של עושרי כהן" אמר
"סגור" אמרתי.
אחרי שביקשתי ממנו לא לספר לאף אחד ולא משנה מה יקרה (מה כבר יכול ליקרות) יצאנו שנינו לקניות.
אחרי שקנינו כמה דברים קטנים והרבה דברים ממש לא קטנים וממש יקרים התיישבנו שנינו בבית הכפה.
לי ולו יש מנהג לשבת בית כפה ואנחנו לא אוהבים כפה.
אבל במקום לשתות כפה אנחנו מסתכלים על בנים ונותנים להם מספרים ובודקים כמה הם שווים.
"תראי את החתיך הזה" אמר גיל הסתכלתי על הבלונדיני אם העניים הכחולות והגוף ההורס שגיל הסתכל עליו.
"אני נותנת 7" אמרתי.
"למה 7?" שאל "9 הכי נמוך"
אם שחכתי להזכיר המספרים הם בן 1-10
"נקודה פחות על זה שהוא מטר 54 וזה עוד בהגזמות ושתי נקודות על חוסר סגנון" אמרתי
וגיל ששם לב לזה רק עכשיו הסכים איתי
"אבל לעומת זאת המלצר הזה הורס" אמרתי
"אני הייתי נותן לו 10 אבל את 8 או 9"
"גם אני 10" אמרתי, והבנתי למה הוא התכוון כאשר ראיתי את המלצר מתנשק אם איזה לקוח.
"במחשבה 5" אמרתי ושנינו התחלנו לצחוק.
אחר כך נמאס לנו אז חזרנו אליו הביתה כי לא רציתי שסאם תכיר את גיל , לפחות לא עכשיו.
ישבנו על המיטה שלו ואני נשענתי על הכתף שלו "אתה יודע שאני אוהבת אותך" אמרתי
"ואני מוטרף עלייך" אמר אחר צחקנו שנינו.
"ואני התחלתי לחשוב שאת רצינית" אמר בקושי והמשיך לצחוק.
ומה שגרם לי לחשוב באותו הרגע זה שחבל שגיל הומו ולא סטרייט כי אם כן הוא היה חלום של כל אישה.
אל עכשיו לא בא לי לחשוב על שטויות ובא לי שיגיע מחר
הפרק הקודם היה קצר אז אינה עוד אחד
פרק 7
הלכתי לבתי הספר יחד אם סיוון ונטלי גיל היה חולה.
שהגעתי התיישבתי במקום שלי סיוון ונטלי נעמדו לידי ודיברנו.
"יש בוחן פתע" אמרה נטלי
"אני חשבתי שכל הקטע בבוחן פתע זה שזה פתע כאילו בא בהפתעה?" שאלתי
"את יודעת שיש לי פרוטקציות אצל יוסף" אמרה נטלי . יוסף הוא המורה לחשבון הוא די חתיך ולפי מה שאני חושבת הוא בן 25 לפחות. חוץ מזה מתחילת השנה הוא נותן פרוטקציות לכל מיני תלמידות. אני חושבת שיש לו משיכה לבנות אם שער בלונדיני ועיניים ירוקות שלובשות בגדים אופנתיים מחברות יקרות ותכשיטים משנאל.
"איזה כיף לך הפרוטקציה היחידה שהייתה לי אי פעם הייתה עם נער המעליות שהייתי בארצות הברית שהוא נתן רק לי ללחוץ על כל הקומות במעלית" אמרתי חצי מתבכיינת.
"עזבי שטויות אני לא יודעת כלום בחשבון" אמרה סיוון. לצער לצערה של סיוון שנינו יצאנו שחרחרות ולא בלונדיניות וזה דווקא מעצבן כי לבנינו יש אימהות בלונדיניות.
"מה הלחץ?" שאלה סאם שראתה כמה בנות סביבנו.
"היא פשוט לא יכולה לראות כמה בנות סביב מישהי אחרת ולא סביבה" לחשתי לסיוון שלגמרי הסכימה איתי.
מורה מחליף נכנס לשיעור והיה לנו שיעור חופשי.
"מה יש למורים הם כל הזמן מבריזים?" אמר יריב
"שיבריזו חופשי לי אין בעיה אם לך יש תלך לכיתה ט 4 לומדים שמה הרבה המורים שלהם כל הזמן באים לבית הספר" אמר עידן
"גם לי אין בעיה אם זה בעיה במיוחד עכשיו שהתבטל הבוחן פתע" אמרתי
"בוחן פתע צריך לבוא בהפתעה לא" שאל אמיר
"אינה הפתעה אין בוחן פתע" אמר עידן
'רק אם היה שותק לפעמיים העולם היה נראה אחרת והחיים לא היו נראים עד כדי כך דפוקים זה לא שהם לא היו דפוקים אבל הם היו דפוקים פחות" חשבתי.
"זוהר מה את מסתכלת?" שאל עידן
"אני פשוט מאוהבת בך" אמרתי. ואז התחלתי לצחוק הסער שלו הזכיר לי כיבסה ולא היה נראה לי שהייתי יכולה לאהוב אותו או לקחת אותו ברצינות אי פעם, אבל במחשב שנייה ככה חשבתי גם לגבי אדם.
"זוהר מצטער את פשוט לא הסגנון שלי" אמר עידן
"לא עידן אל תעשה לי את זה" אמרתי בדרמתיות מוגזמת
"זאת לא את זה אני" אמר.
וכל הכיתה צחקה.
"רואה בלעדי אף אחד לא יצחק מהבדיחות המפגרות שלך" אמרתי לו יותר בשקט אחרי שכל הכיתה התחילה להתפרע.
"צודקת בלעדייך לא רק שהוא יצחק הוא יקרע מצחוק" אמר עידן
"מותר לחלום" אמרתי.
שחזרתי הביתה התחברתי לאי סי
ורשמתי לגיל:
זו-זו לשלטון אומר\ת:
מה קורה גיל?
גיל הכוסית אומר\ת (בעצם זה גיל הכוסון אבל אני שיניתי את זה)
את האמת לא משהו כואב לי הגרון
זו-זו לשלטון אומר\ת
נו מצאת על מי לאבוד שיחקת אותה חולה נכון.??
גיל הכוסית אומר\ת
נו טוב מודה
זו-זו לשלטון אומר\ת
אתה זוכר התוכנית?..
גיל הכוסית אומר\ת
איך אפשר לשכוח שאת כל הזמן מזכירה לי
יום למחרת בערב.
"סאם את יכולה לעשות לי טובה אני יוצאת אם זה מישהו חבל על הזמן אבל הוא הביא חבר שלו והוא רוצה שהביא חברה ומי יותר יכול להתאים ממך" אמרתי
לרגע קטן חשבתי שראיתי איזה חיוך של שמחה אבל לא יכולתי לבדוק אם אני טועה כי מהר הוא נעלם.
ואז חזר המבט המתנשא שלה "טוב אין בעיה"
דפיקה נשמעה בדלת, פתחתי וחיוך הופיעה על פני.
אתר האהבה הישראלי