מהמםם המשךךךךךךךךךךך מאמיייייי =]]]]]]]]]
מאמייי
קראתי את כל הסיפור
מדהים 😊 תמשיכי מהר
יא..
מ=ע=ל=ף.#!..
כזה סיפוררר..
מ.ו.ש.ל.ם.#!!..
בדוקקקקקקקק...
מחכה להמשך..=]]
אוהבת עינברו'ש
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😊
פרק 16
אסור לי להיות עם ערן רק בשביל שמור יקנא..
לא ידעתי כבר מה לעשות הייתי מבולבלת...ולא היה לי כוח לאף אחד...
אז פשוט שכבתי במיטה מדברת עם עצמי וחושבת על מליון דברים ונרדמתי...
למחרת יום שני...
אמא: "מיה קומי מאמי"
קמתי בקושי,היה לי חשק עז להישאר במיטה מכורבלת ככה עם השמיכה..
אבל אין מה לעשות חייבים ללכת לביצפר...נכנסתי לשירותים עשיתי מה שעשיתי התארגנתי,
חזרתי לחדר התלבשתי סידרתי את הדברים בתיק והייתי מוכנה.
אמא:" יאללה מיה את תאחרי תלכי כבר"
אני: " איפה מאיה?"
אמא: "הלכה כבר עם נועה"
"הא"- סיננתי לעצמי.
לקחתי אוכל שתיתי קצת ויצאתי.ליד השער של בצפר ראיתי את מורן..
אני: "היי בובי"
מורן: "מה נשמע?"
התקדמנו לעבר הכיתות ואמרתי: "את יודעת אני וערן חזרנו"
מורן: מה באמת? יאא"
אני: "כן הוא ממש חמוד"
מורן: "אני מקווה שעכשיו זה ילך לכם"
אני: "כן גמני, התגעגעתי אליו האמתי"
........: "למי התגעגעת?" פתאום נאור קפץ מאחורינו..
אני: " נאור חוצפן מה אתה נדחף?"
נאור: "נו למי התגעגעת?"
מורן: "לחבר החדש שלה עכשיו עוף"
נאור: "או חבר חדש..יפה יפה..מה שמו?"
מורן: "ערן"
אני: "טוב מורן פה גדול הבנו יאללה בואי לכיתה"- ומשכתי אותה ביד שאולי תלמד לסתום את הפה שלה לפעמים! 😛
נכנסו לכיתה היה שיעור ספרות עבר מהר דווקא..כל השיעור היא הכתיבה והכתיבה על איזשהו ספר
שהיינו אמורים להקשיב לו בזמן שהיא קראה...היום עבר כרגיל..בהפסקות הייתי עם מורן ובר...
כל היום אני ומאיה לא העברנו מילה אחת..מה שהיא אמרה לי אתמול קצת פגע בי אפשר להגיד...
הסתיים השיעור האחרון והתכוננתי ללכת הביתה...
....: "שמעתי שיש לך חבר חדש! " – ניגש אלי פתאום אביתר בעצבים.
הכנסתי את כל הדברים לתיק והתקדמתי לעבר השער של הביצפר והוא המשיך ללכת אחרי.
אני: "כן שמעת נכון"
אביתר: "מה הקטע שלך תגידי?!!?" – הרים את קולו
אני: "מה אתה רוצה? "
אביתר: "לא הלך בנינו את עוברת מאחד לשנייייייייייי" – והמילים שלו צבטו לי כל כך בלב..
אני: "אל תצעק קודם כל וחוץ מזה לא הלך בנינו כי אתה חרא של ילד" – נתתי לו אותה כמו שאומרים.
אביתר: "אה ולהיות שרמוטה זה יותר טוב???????? – הייתי בשוק לאן אביתר יכול להגיע.
כולם הסתכלו עלי והתחילו להתלחשש...כאילו הם שמעו עכשיו ידיעה חדשה בטלוויזיה.
המילים נתקעו בגרון ולא יצאו..הרגשתי את הדמעה שהולכת ליפול מהעין שלי...הייתי בהלם..
לא עיכלתי שהוא קרא לי שרמוטה ..הנה היא ירדה הדמעה..ואחריה עוד הרבה...
....: "יזבל יא חתיכת חרא למי אתה קורא שרמוטה?" – מאיה באה להגנתי מאחורה.
אביתר: "יאללה לכו שתיכן כוס עמק" – המילה היחידה שהוא מכיר 'כוס עמק'
מאיה: "ילד קטן"
התחלתי ללכת הליכה מהירה לכיוון הבית לא רציתי בכלל לחשוב על כלום..מ
י הוא חושב שהוא קורא לי שרמוטה!?!? אחח כמה שאני שונאת בנים שמתעצבנים שאומרים להם 'לא' – חשבתי לעצמי בעודי הולכת מהר לכיוון הביתה...מאיה רצה אחרי.
מאיה: "די מיה נו אל תתני לכזה מפגר להרוס לך את היום! "
אני: "עזבי מאיה לא שמה עליו כלום שילך" – ומנגבת את הדמעות.
היא הלכה לידי לא אמרה מילה..כאילו הרגישה אשמה בזה שהיא הכירה לי את אביתר...אבל ראסמי
לא איכפת לי..אני יודעת שאני לא כזאת..ואף בן אדם במיוחד לא אביתר ה-תת רמה הזה לא יצליח
לדכא אותי..הגענו הביתה וישר נכנסתי לחדר שלי..מאיה אחריי וסגרה את הדלת.
מאיה: "מיה את חסרה לי אני לא אוהבת שאנחנו רבות" – מתיישבת על המיטה שלי.
אני: " גמני לא אוהבת אבל מאיה את חייבת ללמוד לא להגיד כל מה שאת חושבת..
אני אחותך אנחנו חיות באותו בית אבל יש כאלו שלא ירצו לראות אותך יותר" –
הסתכלתי עליה ואמרתי את כל מה שיש לי על הלב.
מאיה: "אני מצטערת.." – וחייכה חיוך חמוד וקטן כזה. 😁
ואז היה לי טלפון..באופן מפתיע זה היה מור...
מאיה: "טוב אני בחדר דברי איתי.." ויצאה.
עניתי.. "הלו"
מור: "מיה יש לך שנייה בשבילי? "
אני: "כן בטח מה קרה?"
מור: "תרדי עוד 10 דקות מתחת לבית שלך סבבה?"
אני: " אוקי מאמי" – ניגבתי מהר את הדמעות וניסיתי לחזור למצבי הקודם.
החלפתי חולצה לסתם גופיה שחורה סידרתי את האיפור שנמרח..דפקתי בדלת של מאיה..
אני: "מאיה ירדתי שנייה למטה"
מאיה: "טוב"
וירדתי למטה...חיכיתי..חיכיתי..חיכיתי...ואז הוא בא..התקדם לעברי ואמר: "היי"
אני: "היי מור"
מור: "אמ..הייתי חייב לשאול אותך את זה אישית"
אני: "מה קרה?"
מור: "אמ שמעתי ש..ש..את עם ערן בשביל לעשות לי דווקא..זה נכון?"
😯 😯 😯 😮 😮 לא היה לי מה להגיד...כאילו כל המילים שיש בגרוני נבלעו..
מור: "מיה? "
אני: "מה מאיפה שמעת את זה?!" – התעצבנתי קצת..
מור: "מה זה משנה ...תעני לי"
אני: "אתה תגיד לי מי אמר לך את זה ואני יענה..."
מור: "חח תחמנית...טוב..אממ שמעתי את שיר ולי (ילדה מהכיתה) מדברות על זה..
אני: "אני לא מאמינה השיר הזאת רכלנית מטומטמת"
מור: "עכשיו תורך"
אני: "אמ..אוקי...זה..."
יאללה בנותתת תגיבוו ו-ה-ר-ב-ה!
רגעע מי זאת שיר הזאת חברה שלהההההההה??????
תמשיכי דחוףףףףףףףףףףףףףףףף
אמורה להיות חברה שלה חח..
ותודה מאמי תגיבוו עודד
מדהיםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייי
חחחחח סבבה =]
יאללה תגיבווו לה המוןןןןן שתמשיךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😛
קראתי עכשיו את כל הסיפור...
הוא ממש יפה 😊
תמשיכי בובי