מהפרק הקודם:
"בכל זאת אני יודעת שאם זה היה קורה לי..
בעצם זה קרה לי כבר.. זה לא כזה נעים.. אבל.. אני מקווה שתוכל להיות בסבבה עם שיר..
ואממ שזה יעבור לשנינו..." לא האמנתי למה שיצא לי מהפה?!?!?
'לשנינוווו???' וואט דה פאק? למה לשנינו..
הרי מי שמרגיש משו כלפיי זה הוא.. לא אני שמרגישה אליו משו..
או שכן?
יוואוו למה החיים כל כך מסובכים למה?
כשהוא אמר לי את מה שהוא מרגיש הוא העלה לי בי רגשות מהעבר..
הרגשתי כאילו כל הרגשות שהוא מרגיש גמני מרגישה..
כל הרגשות שהרגשתי אליו פעם.. לפני איזה חודש הציפו אותי מחדש..
הרגשתי איך הם מציפים את ליבי.. היה לי כיף לשמוע את מה שהוא אמר אך מצד שני לא ממש ידעתי כיצד להתמודד עם זה..
מה עם תומי? מה איתי? איך אני אמורה להגיב עכשיו? מה אני אמורה להגיד לו?
ומה עם שיר? היא הרי ממש רוצה אותו..? היא החברה הכי טובה שלי..
הרגשתי בלבול נוראי..
=-= פרק 18 =-=
"מה אמרת? לשנינו? את גם מרגישה משו אליי..?" שאל והיה כל כך מסוקרן לגבי התשובה שלי..
"אממ טוב.. יודע מה?"
"מה?" הוא התפרץ לדבריי..
"חכה שנייה לא קל לי.."
"אני מצטער.. דברי.." הוא אמר לי..
"אממ תראה.. לפני ששמתי לב לתומי.. אז.. דיי חשבתי שאתה חתיך וזה..
כאילו נדלקתי עליך.. שאלתי את אחותי עליך וזה.."
"גמני תמיד שאלתי עלייך.. איזה אירוניה.. כל אחד שאל על השני.. אבל אפחד לא העיז להגיד כלום הא?!"
"כה.. ועכשיו זה כבר מאוחר מדיי.."
"אפעם לא מאוחר מדיי.. תמיד אפשר לעשות משו.."
"תגיד אתה שם לב מה אתה אומר לי פה?" התעצבנתי עליו..
"זה החבר הכי טוב שלך.. ואתה בא ואומר לי שאתה רוצה אותי ואז אומר לי שאפשר לעשות עם זה משו? אני בכלל לא דלוקה עליך.. הייתי.. שזה משו אחר לגמרי.. כמה שזה נשמע מגעיל ואני באמת מצטערת.. אבל זה ככה.." אמרתי לו..
את בטוחה שהיית? כי הרגע אמרת שנינו.." התקיל אותי..
"טוב נראלי אני עפתי הבייתה.. אז.. בה ביי.. לילה טוב"
וזזתי משם..
הוא השאיר אותי עם כל כך הרבה סימני שאלה..
לא ידעתי מאיפה זה נתח עליי פתאום..
למה אמרתי שנינו? לא, לא יכול להיות.. אני לא רוצה אותו..
אני עם תום וטוב לי איתו.. אנחנו מתאהבים והכל טוב ויפה..
טל רק ידיד שלי וחבר ממש טוב של תום... זהו.. זה מה שזה..
אז אם זה ככה, למה אני כל כך מבולבלת אחרי שהוא אמר לי את זה?
למה זה משאיר אותי עם סימני שאלה?
כל זה אני חושבת לעצמי..
וסותרת את עצמי.. ולא מבינה מה אני רוצה מעצמי..
זהו הגעתי לבית..
אני חייבת לעלות לישון ולברוח מכל המחשבות..
עליתי לישון..
עצמתי עיניים.. ולא הצלחתי להירדם.. כל הזמן מחשבות.. ועוד ועוד..
דיי נמאס.. כמה אפשר??
עצמתי עיניים ממש ממש חזק עד שנרדמתי..
ואז.. אחי נכנס לחדר "תגידי.. את לא נרדמת או מה? מה יש לך?"
"אממ כלום.. סתם.." שיקרתי לו.. לא היה לי כוח לדבר על זה...
"נו.. באמת על מי את מנסה לעבוד? עליי? אז את לא מצליחה.. מה יש?
למה את ככה?"
"טוב דיי אל תתערב לא חיים שלך.. עזוב אותי בשקט..
כן עובר עליי משהו ולא בא לי לספר לך.." עניתי לו בשיא הכעס.. כעס על עצמי..
לא מובן למה. .איך.. אבל כעס..
"
טוב.. את יודעת איפה אני אם את צריכה.. בה ביי לילה טוב" הוא אמר לי וכנראה נעלב מהתגובה שלי..
הוא סגר את הדלת.. ואחרי כמה שניות יצאתי מהחדר שלי..
ועליתי לקומה שלו..
"מצטערת" אמרתי..
"על מה?"
"על איך שעניתי לך.. אני פשוט בעצבים.. מבואסת כזה.."
"את רוצה לדבר על זה?"
"אממ תראה.. אני כועסת על עצמי... על זה שאני לא יודעת.. על זה שאני לא מבינה.."
"לא מבינה מה?" שאל אותי..
"לא מבינה מה אני מרגישה.. טל בא ואמר לי שהוא רוצה אותי...
והאמת? הייתה תקופה שגמני רציתי אותו..
אבל עכשיו אני עם תום והוא החבר הכי טוב שלו..
וזה.. לא ממש מתאים אתה יודע.."
"מה לא מתאים? ורגע.. את הרגשת? או עדיין מרגישה?"
"זהו.. שזה מה שאני לא מבינה.. אני רוצה אותו ולא רוצה.. אני רוצה את תום.
אבל אני רוצה גם את טל.. אני רציתי את טל.. ואולי אני גם רוצה אותו עכשיו..
אופ.. דיי עזוב אני מכניסה אותך לבלבול וגם ת'צמי.." עניתי לו ולא הבנתי את הפיצול שיש לי בראש..
"אממ כן.. כדאי שתהיי סגורה על עצמך לפעמים.."
"תודה שאתה עוזר.."
"לא אני רציני.. תחפשי את התשובות אצלך.. רק לך יש אותם.."
"וואלה.. אז איך זה שאני לא מוצאת?"
"את תמצאי אל תדאגי.."
הוא אמר לי..
ירדתי לחדר שלי בחזרה.. ועליתי לישון.. שוב לא הצלחתי להירדם..
אחי ירד אליי לחדר.. ושאלתי אותו אם הוא יוכל לישון איתי הלילה..
נרדמנו יחד..
HERMOSA
מאמי זה מהמםם
המשךךך
חחחחח ממש יפהה =]
אופיי גמני רוצה אח כזהה שאני יכולה לדבר איתו על הכלל =[
בננות..
שמחה שאהבתן..
ותודה יפות שלי...
אממ אני מחכה לעוד תגובות..
אוהבת המוןןן
רותמיק שלכן =]]
^^^
תודה מאמי..
אבל לא נראלי כל כך אוהבים תסיפור שלי..
נראה אם אני ימשיך כבר..
אוהבת אותך המוןן
רותמי שלך =]]
מזה?.......
נראה לך שלא אוהבים את הסיפור שלך?!!!!!!11
רוצה שנעשה סקר?!
ותראי שאתת טועההה?
אויי ואבויי לך אם את מפסיקה אותו
אני מזהירה אותך!!
זה הסיפור הכי מדבים שקראתי עד עכשיו
אוהבת המוווון
טלושש=]]
^^
מאמי..
אני באמת שמחה שאהבת..
אממ אבל תראי..
בקושי יש תגובות..
לא יודעת..
נראה כבר.. אולי מחר המשךך
ובאמת המון המון המוןןן תודה לךךךךך
אוהבת אותךךךךךךךך
רותמי שלך =]]
דבר ראשון מאמי את צריכה להמשיך בשביל מי שקורא, מגיב ואוהב תסיפור שלך..
דבר שני אם את אוהבת לכתוב תכתביייי אוהבים לא אוהבים בעייה שלהם את עושה את מה שאת אוהבת ונהנית ממנו!!!
אוהבתת =]
נכון רותמי !!!
הן צודקות !!
אני בעד ! את כותבת בן זוננה !
ווווווווואאאאאאווו
אנשים באמת..
המון תודה לכם..
אוהבת אותכם המון..
ואממ עוד איזה חצי שעה שמה לכם המשךךךך
אוהבת אותכם המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
שניר- אני פשוט מאוהבת בך!!!!!!
קראתי את 2 הפרקיםםם
בותקתתתת זההה מוושלםםםם
אני מתההה על הכתיבה שלךךך אין עלייך
מה זה יונתן,רני ושיריי?? 😁
אוהבתתתתתתתת
יפיתי😊
^^^
חח יודעת מה..
לא חשבתי על זה באמת..
יכול להיות שבתת מודע שלי אני מושפעת מהשיר שלנו..
חח
אולי..
[זה לא סתם אולי אתה האור בחיי] חחחח
אוהבת אותך..
כבר שמה המשךךך
רותמי =]]
בננות..
ושניר..
הנה ההמשךךךךךך
מקווה שתאהבו ו..
לא לשכוח להגיב!!
מהפרק הקודם:
"תודה שאתה עוזר.."
"לא אני רציני.. תחפשי את התשובות אצלך.. רק לך יש אותם.."
"וואלה.. אז איך זה שאני לא מוצאת?"
"את תמצאי אל תדאגי.."
הוא אמר לי..
ירדתי לחדר שלי בחזרה.. ועליתי לישון.. שוב לא הצלחתי להירדם..
אחי ירד אליי לחדר.. ושאלתי אותו אם הוא יוכל לישון איתי הלילה..
נרדמנו יחד..
=-= פרק 19 =-=
בבוקר התארגנתי.. והלכתי לבית ספר..
אחי הפעם לא התחיל באותה שעה שאני מתחילה אז הלכתי ברגל.. יעזור לי קצת..
לחשוב..
הרהרתי בהכל.. במה שטל אמר לי אתמול בערב..
במה שאני מרגישה..
אופ.. למה הוא לא יכל להגיד לי את זה לפני איזה חודש ככה?
כשעוד רציתי אותו ולא העזתי להגיד לו.. למה הוא אומר את זה רק עכשיו כשאני עם החבר הכי טוב שלו?
טוב למה.. למה ועוד למה..
אבל באמת.. מה שאני מרגישה.. אני לא ממש יודעת..
אני רוצה את תומי.. אבל עם כל מה שטל אמר לי אתמול אני לא יכולה להכחיש שהוא העלה לי רגשות..
רגשות שאולי היו בתוכי עדיין אבל בגלל תומי עברו להיות יותר בפנים.. אולי מודחקים בתת מודע שלי..
"דניייייייייייייייי" מישו צעק חי..
הסתובבתי אחורה זה היה תום..
אמרתי לו היי.. וזהו.. כל הדרך לבית ספר שתקתי.. הייתי בתוכי חשבתי..
הרהרתי.. לא רציתי לפתוח את זה איתו.. אם טל לא אמר לו אני לא יהיה זו שתגיד לו..
בכל זאת.. רגשות של טל.. [ואולי גם שלי???]
"בייב מה יש לך?" שאל אותי תום כששם לב שאני טיפה מעופפת..
"אממ כלום.. למה?" שיקרתי
"כי את לא אומרת כלום.."
"על מה?" ואז הסתכלתי עליו וראיתי שהוא הסתפר..
"וואיי יפה לך.." החמאתי לו..
"תודה מאמי,
אבל מה יש? למה את ככה?
חושבת, מהורהרת, כאילו את כועסת.."
"על מי כועסת?"
"עליי.."
"לא מה פתאום.. תומי אני לא כועסת עליך.. באמת.." וכדיי שלא ימשיך לחשוב כך
נתתי לו נשיקה.. ואז בזווית העין ראיתי את טל..
וחשתי צורך ענק להראות לו שאני עם תום ושטוב לי איתו..
אז נישקתי את תומי עוד פעם.. ראיתי שהוא מסתכל ומקנא.. לא היה לי נעים אבל זה בשביל שהוא יבין..
"וואוו.. עכשיו אני בטוח שאת לא כועסת עליי.."
"אין לי על מה לכעוס עליך.."
"אז למה את ככה?"
"אממ.. כי.. עזוב בייב לא בא לי לדבר על זה עכשיו..
כשאני יוכל לדבר על זה אני יגיד לך.."
"אין בעיה.. מבין אותך"..
אחחח הוא פשוט מתוק כמו סוכריה... זה משו..
עלינו לכיתות..
כל אחד לשלו.. באחת ההפסקות הייתי עם שיר ועוד כמה בנות..
פתאום טל בא לידינו וחשבתי שהוא רוצה לדבר איתי..
חשבתי שהוא יבקש שנלך לצד או משו..
אבל במקום מה שחשבתי הוא פשוט בא.. נכנס לנו באמצע השיחה..
ונישק את שיר.. אני הרגשתי צביטה בלב.. כאילו אני רוצה להיות במקום שיר..
עפתי מהמקום.. פשוט ברחתי משם.. לא הייתי מסוגלת לעמוד בזה.. היו לי כבר דמעות בעיניים..
הלכתי לפינה ממש מרוחקת בבית ספר..
תמיד כשהיה לי רע הייתי הולכת לשם..
לא הרבה מכירים את המקום הזה.. רק אני ועוד חברה שלי = שיר..
לפחות זה מה שחבתי...
עד שראיתי שיש עוד מישהו שמכיר את המקום הזה.. הוא בדיוק הופיע מולי..
זה היה טל..
כשראיתי אותו הורדתי את ראשי..
לא רציתי שיראה שבכיתי. אבל כנראה כבר היה מאוחר..
"למה את בוכה?" שאל..
"לא עניינך.. לך.. עזוב אותי לבד.." אמרתי
"לא רוצה.."
"דיי טל אתה לא מבין.. גם ככה קשה לי.. איך אתה בכלל מכיר את המקום הזה?"
"כי נכון לפני איזה חודש בערך.. תמיד היית באה לפה.. לפעמים לבד לפעמים עם שיר?
"איך אתה יודע?"
"כי עקבתי אחרייך לפה.. וכשראיתי איך הלכת כשבאתי לנשק את שיר הייתי בטוח שאת
באה לפה ולא טעיתי.. כנראה שאני מכיר אותך מאוד טוב הא?!"
"וכשראית שאני באה לפה.. למה לא התקרבת? למה לא דיברת? הכל היה עכשיו הרבה יותר
קל"
"כי התביישתי.. ואני יודע טעיתי.. אבל.."
"אבל מה? אין שום אבל.. טל זה כבר מאוחר
מאוחר מדיי.. זהו.. אני עם תום ואני לא רוצה לפגוע בו.. אני רוצה אותו..
ואתה עם שיר כמו ששמתי לב.. והיא החברה הכי טובה שלי אין מצב שאני עושה לה את זה..
זה פשוט לא יילך.."
"אבל אנחנו רוצים אחד את השני.." התעקש על שלו..
"כן אבל לפעמים צריך לדעת להתחשב באחר במיוחד אם הוא קרוב אליך...
והם שני אנשים שמאוד חשובים לי וחשוב לי לא לפגוע בהם..
אז פשוט תשכח.. אין מצב בינינו.. מקווה שילך לך טוב עם שיר.. ושתהיו מאושרים..
אה.. ועוד משהו.. אם אתה יכול יותר לא לעקוב אחריי.. אני יודה לך.. וכשרע לי אני ידע למי לפנות..
וזה לא יהיה אליך.. כדי שלא נתבלבל.."
באתי לקום וללכת..
אבל הוא תפס אותי ביד.. קירב אותי אליו.. ואמר לי.. "אפשר לבקש ממך לפחות משהו אחרון..
וזהו.. מבטיח לך שאני לא מתקרב אלייך יותר.. אני מבין שאת לא רוצה אותי..
ושאת לא מרגישה אליי כלום..
אבלל פחות תקשיבי למה שיש לי לומר לך.."
"אממ אבל מהר.. מקשיבה.. התרחקתי ממנו..והלכתי לשבת.. הוא התיישב לידי..
"תראי.. זה לא רק שאני רוצה אותך.. רציתי אותך בהתחלה נכון..
אבל עכשיו אני מרגיש שאני אוהב אותך..
כמו שלא אהבתי אפעם וכמו שאני בטוח גם לא יאהב את שיר..
"אל תגיד את זה.. היא ילדה מדהימה ואתה תאהב אותה אתה תראה.. אני בטוחה..
בעזרת האופי המדהים שלה אתה תתאהב בה.."
"אני לא יכול להתאהב באפחת כרגע כי אני מאוהב בך.. זה כאילו שאת יודעת את זה ופשוט מדחיקה את זה..
כאילו לא רוצה להבין את זה.."
"אתה לא מבין.. זה בדיוק ככה.. כי.."
"כי?"
"כי גמני מרגישה אליך דברים.. ואני לא רוצה להרגיש אותם.."
"את לא יכולה לשלוט במה שאת מרגישה.. זה לא תלוי בך..זה תלוי בלב.. והראש לא שולט על מה שהלב אומר!"
"אני יכולה.."
"טוב מה שאת רוצה.."
"דיי טל.. אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.. ממך.. מתום.. משיר.. אני פשוט לא יודעת..
ואתה עם כל זה מבלבל אותי עוד יותר.."
"אני מצטער אני פשוט חייב להגיד לך מה שאני מרגיש כבר הרבה זמן.."
"הרבה זמן? אז למה לא באת ואמרת? הכל עכשיו היה יכול להיות יותר פשוט.."
"אני מצטער פשוט לא ידעתי אם את מרגישה אותו דבר כמוני והתביישתי.."
"טוב זה כבר לא משנה.. מה שמשנה זה מה יש עכשיו..
וכרגע לנו אין סיכוי יחד.. אז.. בוא נגמור את זה כאן..
לא מספרים על לאפחד! וזהו נגמר.."
"אני לא מבטיח לך שאני יוכל להתייחס אלייך אותו דבר.."
"גמני לא.. אני בטוחה.. אבל לפחות להסתיר את זה.. לא רוצה שתום ושיר יפגעו.."
"אני לא רוצה לעשות את זה אבל אין ברירה.."
"בדיוק אין ברירה"..
"אממ דני.. אפשר לבקש ממך משו אחרון? מזכרת?"
"מה?" שאלתי כולי מסקורנת..
הוא בא ונישק אותי.. בהתחלה התנגדתי "רק הפעם.. מבטיח לך לא ינסה שוב..
שיישאר לי מזכרת מתוקה ממך.." הוא לחש לי בקול שקסי
הוא ניסה שוב לנשק אותי והפעם לא התנגדתי..
זו הייתה נשיקה מלאת עוצמה.. תשוקה.. ובמיוחד אהבה..
