רותםם מה דעתךך על איזהה המשךך מפנקק לכבודיי?@#$%
🙄 🙄 😂 😁 😛 😊
אוהבת המון,
ויקוש
מהפרק הקודם:
"אממ דני.. אפשר לבקש ממך משו אחרון? מזכרת?"
"מה?" שאלתי כולי מסקורנת..
הוא בא ונישק אותי.. בהתחלה התנגדתי "רק הפעם.. מבטיח לך לא ינסה שוב..
שיישאר לי מזכרת מתוקה ממך.." הוא לחש לי בקול שקסי
הוא ניסה שוב לנשק אותי והפעם לא התנגדתי..
זו הייתה נשיקה מלאת עוצמה.. תשוקה.. ובמיוחד אהבה..
=-= פרק 20 =-=
הפרק מוקדש לויקוש שלי..
חזרה!!!!!
כל כך אהבתי אותה את הנשיקה...
אך אהבתי בעצם את מי שאני מתנשקת איתו.. כאילו התחלתי להרגיש אליו דברים..
אבל הדחקתי אותם.. את כל הרגשות שלי, שמתי בצד, ארוזים היטב, בתוך קופסה שפשוט צריכה להיעלם..
הלוואי והייתי יכולה לזרוק את הקופסה הזו לים עם כל מה שבתוכה..
עם כל הרגשות שיש לי לטל.. ופשוט לא להיות מבולבלת עכשיו..
לחזור להרגיש רק לתומי.. ושטל יאהב את שיר..
כשהתנקתנו.. "טוב.. זהו.. יש לך מזכרת ממני, כדאי שזו תהיה הפעם האחרונה..
אני באמת מבקשת ממך טל אל תיצור סוג של אינטימיות בינינו כי
שנינו צריכם להתרחק אחד מהשני.."
"מבטיח לך שאני ינסה"
"טוב.. אז ביי.." ולא חיכיתי לתשובה ממנו..
הלכתי..
איחרתי לשיעור והמורה לא הכניסה אותי לכיתה.. ישבתי מחוץ לכיתה.. חשבתי..
על הנשיקה על טל..
גאדד איזה כיף זה היה.. אבל דיי..
אסור לי לחשוב עליו יותר.. אני עם תום וטוב לי איתו.. והנה הוא בא..
"היי בובי.. מה נשמע?" שאלתי את תומי שבא לקראתי..
"הכל בסדר יפה שלי.. מה איתך?"
"הכל טוב.." ונתתי לו נשיקה חזקה..
"עבר לך מה שהיה בבוקר"
"טיפה.. אל תדאג מאמי זה יעבור לי.. לאט לאט.."
"אם את צריכה אותי את יודעת שאני איתך בכל מצב.. נכון?!"
"ברור מאמי אני יודעת!"
"מה קרה? למה את פה בחוץ?" שאל אותי כששם לב שיש שיעור ואני מחוץ לכיתה..
"המורה הוציאה אותי"
"כרגיל לא?!" אמר וצחק..
"כנראה.. " גמני צחקתי..
הוא היה צריך לחזור לכיתה שלו כבר.. הוא הלך לא לפני שהביא לי נשיקה..
הוא הלך ואני הדלקתי את האייפוד שלי..
"תגידי לו שזה נגמר,
תגידי לו שאת עוזבת.
תאמרי לו שהלב אמר,
שכבר הגיע השלכת.
למרות שהוא אוהב אותך,
תגידי לו שלא יבטח,
את לא עוזבת בגללו,
זה בגללך, תגידי לו. "
[תגידי לו- אוהב חיטמן]
השיר התנגן באוזניי.. ובדיוק באותו זמן ראיתי את טל עובר..
אירוניה שכזו..
לא אמרתי לו כלום והוא גם לא אמר לי כלום..
רק המבטים דיברו בינינו..
לא אמרנו מילה אך המבטים אמרו הכל..
המבטים והעיניים,
הרגשתי צביטה כואבת בלב..
הרגשתי את הכאב שלי ואת הכאב שלו.. זה היה כאב עצום, כאב שלעולם לא הרגשתי
הרגשתי כאילו השיר כל כך נכון וזה באמת מה שאני אמורה עכשיו ללכת ולהגיד לו..
שאני עוזבת ושאני לא רוצה איתו שום קשר..
שזה בגללי לא בגללו.. כדיי לא להכאיב לו, כדי לא להכאיב לו ולא להכאיב לאנשים שחשובים לי, ואנשים שאני אוהבת, ולא רוצה לאבד לא משנה בגלל מה..
אך לא יכולתי.. לא הייתי מסוגלת..
בתוך תוכי רציתי אותו..
ולא הסתרתי את זה ממנו.. רציתי אותו ואני עדיין רוצה..
אבל אסור לי..
אני לא רוצה לאבד את תום ואת שיר בגלל זה..
אני חייבת לשכוח.. חייבת לעזוב,
לעזוב את הרגש הזה כלפיי טל ולהרגיש את אותו רגש שתום מרגיש אליי,
אומרים שאף פעם לא מאוחר מדיי..
בשבילי ברגע זה, זה כבר מאוד מאוחר.. מאוחר מדיי..
מאמייייייייי 2 המשכים מושלמייםם
אוהבתת ומחכה להמשךך =]
יאאא איזהה פרקק מרגשש
חח מסכנה איזה מתוסכלת היאאא
חח תמשיכי דחווףף מאמייי
זה ממש ממש יפההההההההה
חולה עלייך,
יפיתי=]
יאיאיאיאיייייייייי הפרקק מודשש לי נהנההנהנהנהנהנהנ😛😛😛😁😁
חחח תודהה בוביי
איזהה פרקק מעלףף
אמאא
מסכנהה באמתת אל הייתי רוצה להיות במקומהההה
תמשיכיי דחוףףף כולנוו במתחחחחחח
אוהבהתותך,
ויק
בננות תודה רבה לכולכןןןןןןןןןןןןןן
שמחה שאהבתן..
אממ המשך? מחר נראלי..
אוהבת אותכןןן
רותמי =]]
מדהים..
אוהבת המון..
הילו שלך 😊
^^
תודה מותק..
אממ
אני מחכה לעוד תגובווותתתתתתתתתת
אנשים..
אני מחכה לעוד כמה תגובות..
ושמה המשךך
אוהבת אותכם..
ושבת שלום לכולםםםם
רותמי שלכם =]]
ואייי מאמושש זה פשוט מושלם כמוךךך... תמשיכייייי 😛 😊
אוהבת המונים
ברוש כהן... 😊
יאללה בותקת המשךךךךךךך
סורי שהתנתקתי נדפק לי האייסי:|
לאבב יו,
יפיתי
ברוש..- מאמי תודה שמחה שאהבת..
אממ המשך?
אני כבר ישים..
בותקת - אממ כבר שמה המשך בובי..
אוהבת אותך..
וסבבה.. לא נורא קורא לכולםםם
מהפרק הקודם:
הרגשתי כאילו השיר כל כך נכון וזה באמת מה שאני אמורה עכשיו ללכת ולהגיד לו..
שאני עוזבת ושאני לא רוצה איתו שום קשר..
שזה בגללי לא בגללו.. כדיי לא להכאיב לו, כדי לא להכאיב לו ולא להכאיב לאנשים שחשובים לי, ואנשים שאני אוהבת, ולא רוצה לאבד לא משנה בגלל מה..
אך לא יכולתי.. לא הייתי מסוגלת..
בתוך תוכי רציתי אותו..
ולא הסתרתי את זה ממנו.. רציתי אותו ואני עדיין רוצה..
אבל אסור לי..
אני לא רוצה לאבד את תום ואת שיר בגלל זה..
אני חייבת לשכוח.. חייבת לעזוב,
לעזוב את הרגש הזה כלפיי טל ולהרגיש את אותו רגש שתום מרגיש אליי,
אומרים שאף פעם לא מאוחר מדיי..
בשבילי ברגע זה, זה כבר מאוד מאוחר.. מאוחר מדיי..
=-= פרק 21 =-=
הוא המשיך ללכת.. חלף על פניי..
ואני? נשארת עם כל האב.. עם כל הייסורים..
אין לי כבר מילים לתאר לכם מה אני מרגישה שאני עושה לו את זה...
נגמר השיעור.. כולם יצאו להפסקה.. אני נשארתי בספסל.. שיר התקרבה אליי..
"מה קרה מאמי.. למה איחרת לשיעור?" היא שאלה אותי..
"אממ סתם.. לא יודעת הייתי במקום ההוא.. ולא שמעתי את הצלצול.." עניתי לה.. וכל כך כאב לי שאני נאלצת לשקר לה..
"אה.. אבל משו עובר עלייך.. אני מכירה אותך" היא התעקשה..
"עזבי בובי לא בא לי לדבר על זה.."
"סבבה.. מתי שתרצי אני פה.. את יודעת.."
"ברור.. תודה.. הנה טל בא לכי אליו.." אמרתי לה כששמתי לב שטל מתקרב אלינו...
"בטוחה שאת לא רוצה לדבר..?"
"בטוחה בייב.. יאללה לכי אליו.. ביי" אמרתי לה..
היא הלכה אליו.. ראיתי איזה נשיקה הוא הביא לה..
קינאתי.. אבל בעצם זה מה שאמרתי לו שאני רוצה..
אחרי שהיא הלכה והוא נשאר לשבת שם..
שוב הצטלבו המבטים שלנו.. הלכתי אליו..
"אז.. מה אתה עושה לי בכוונה?" שאלתי אותו..
"מי עושה לך בכוונה.. הרי את ביקשת את זה לא?!"
"אני ביקשתי נכון.. אבל בכל זאת מול הפנים שלי?"
"אמרת לי שאת רוצה שאני יהיה איתה ושיהיה לנו טוב נכון?!
זה מה שאני מנסה לעשות.."
"ואם אני יגיד לך שזה לא מה שאני רוצה..?" התעקשתי איתו..
"תגידי.. יש לך פיצול? אני לא מבין אותך.. את נהנת לשחק איתי? עם הלב שלי?
עם הרגשות שלי?" הוא שאל.. והרגשתי את החנק בלב שלו.. את הדמעות שעומדות בגרונו ומאיימות לצאת אך הוא לא נותן להן.. הוא "גבר"..
"דייי אתה יודע שלא..
אני מצטערת.. באמת לא התחשבתי בך.."
"את מתחשבת בכל העולם אך לא בי ולא בך.. פעם אחת תתני לעצמך להיות אנוכית..
תתני לעצמך להיות עם מי שאת רוצה.. תתני לעצמך טוב.."
"אני באמת רוצה. .אך אני לא מסוגלת זה ישבור אותם.."
"אבל אם זה לא שובר אותם זה שובר אותך ואותי.."
"אני יודעת.. אבל אני מעדיפה לסבול ולא שהם יסבלו..."
"טוב.. מה שאת רוצה.. אני יותר לא מנסה.. את בטוחה שזה מה שאת רוצה?"
הרהרתי בזה המון..
"את בטוחה?" שאל שוב כשראה שאני חושבת..
"כ..ן.." גמגמתי לא היית בטוחה במה שאני אומרת..
"מה שאת רוצה.."
כל כך רציתי להגיד לו שזה לא מה שאני רוצה.. שזה מה שאני חייבת.. רציתי לצעוק לו את זה..
אבל לא יכולתי.. משו בתוכי לא נתן לי לעשות את זה..
אולי זה הרגש של החברות שלי עם שיר..
אולי זה הרגש הקטנטן שיש לי כלפי תומי..
אולי זה התחושה של לא להרוס לתום.. לא להרוס לשיר..
ואולי זה בגלל שאני רוצה שיהיה לטל טוב? שלא יסבול...
שתום לא יגמור את החברות איתו בגללי.. זהו.. נראלי זה בגלל זה..
הוא עזב את המקום שבו היינו יחד מדברים..
והרגשתי משו בתוכי צועק לי.. 'זהו לא תהיה לכם שיחה על זה יותר.. החלטת ואת צריכה להשלים עם זה'
ומשו אחר אומר לי ' רוצי אחריו אם לא עכשיו אז אין לך מתי'..
כל כך הרבה דברים.. ואני מבולבלת.. לא יודעת מה אני כבר חושבת..
אני רוצה לשכוח.. לברוח מהכל..
מהרגשות..
מבילבול, מהחלומות..
ובעיקר לברוח מעצמי..
אנשים..
סורי שיצא לי קצר..
אין לי מושג למה.. חח
אממ מקווה שתגיבו..
אוהבת אותכן..
רותמי שלכם =]]
אתר האהבה הישראלי