בוקר טוווב יפות שלי..(:
זוכרות שהבטחתי המשך מפנק..וארוך ?!?
אז קבלללו אותו.. במיוחד לכבוד יום שישי..
מקווה שתאהבווו..
אוהבת אתכן!
מהפרק הקודם-
"..קיצר נטשתי אותה..אז נדבר"
"חכי!" הוא אמר, תופס בידי השמאלית..
"אה עידן?"
"תביאי לי את הפלאפון שלך"
"למה?"
"כדי שאני יצלצל אלייך.. דה.."
"לא בטוחה שכדאי.."
"למה לא?"
"תשמע עידן, אתה חמוד והכל.. אבל לא נראה לי.."
"למה לא..? תפוסה חזק?"
"לא תפוסה.. אבל הראש והלב שלי דיי בבלאגן עכשיו..
לא כדאי לך להיכנס לשם גם.. תאמין לי"
"אין מצב אז?"
"לא יודעת, לא חושבת..."
"מה גורם לך להסס?"
"המחשבה שאולי אני יפספס משהו טוב..."
"ואיך תדעי בדיוק אם את לא רוצה לתת לזה צ'אנס?"
"מה אתה מוצא בי בכלל?" שאלתי, אוספת את שערי בגומייה..
"סתכלי עלייך כפרה.. את מדהימה.." הסמקתי, וחייכתי אליו..
"חייבת לזוז.. נשתמע" אמרתי לו, והלכתי לכיוון אחותי..
"יאללה קומי, זריז מותק.. זריז" אמרתי לה, ומיהרנו לצאת משם..
"למה את בורחת..? בורחת ממנו?"
"לא.. לא בורחת ממנו..."
"אז ממה בדיוק..?"
"מהמציאות.."
המשך- מוקדש ל- ligosh המתוווקה.. (:
"נו וואו תירגעי כבר אופיר! הם רחוקים!" אמרה לי רוני,
ותפסה בידי כדי שאני יאט את קצב הליכתי המהיר..
"..מה נסגר איתך? מה קרה?" היא המשיכה לחקור..
"סתם..עזבי.. קיצר יאללה זזים הביתה?"
"כה..נזוז.."
"יופי.." השבתי, מחטטת בשקיות הבגדים של רוני..
"אהבתי גם את הירוקה.."
"כן..היא מהממת.. תיקחי אותה שתרצי"
"ברור שאני אקח, הרי אני שילמתי!"
"חחח.. תחמנית.. הכל מתוכנן..."
"אולי תספרי לי מה היה עם כפיר?"
"כבר סיפרתי..שכבנו.. יותר מזה?"
"אבל איך זה קרה?.. הוא אילץ אותך לעשות את זה?"
"לא אילץ.. התפתיתי.. היינו אצל אחד החברים שלו, והיו שם הרבה בנות..
רובן בערך בגילי.. וכל זוג פנה לחדר בקומה השנייה של הבית..
ובואי נגיד שדוקים הם לא שיחקו.."
"ואז עלית גם את איתו?"
"כן..הוא אמר שיהיה כיף..ואני כמו טיפשה בטחתי בו"
"קשה לי להאמין שנפלת במלכודת בדיוק כמוני"
"ראית מזה?!.. אחיות או לא אחיות?"
"אחיות....." אמרתי בשקט, ולחצנו על כפתור המעלית בבניין שלנו..
"הנה איתי" לחשה לי רוני ונתנה לי דחיפה קלה על הבטן..
"לא מעניין אותי" השבתי בשקט, והפניתי את גבי..
"אופיר..! מה קורה?" צעק לי איתי כשהבחין בי..
"אה..טוב.. מה איתך?" אמרתי, והסתובבתי מולו..
"המעלית הגיעה מותק.. תעלי איתי או אחר כך?" שאלה אותי רוני..
"היא תעלה אחר כך" איתי מיד אמר.. ורוני עלתה למעלה..
"מה?" שאלתי..
"מה 'מה?' ?"
"למה לא נתת לי לעלות עם אחותי? רצית משהו?"
"מה נסגר איתך? כבר אסור סתם ככה לדבר?"
"מותר.."
"אז מה?.. מה עשית אתמול בערב?"
"יצאתי עם כמה חברות לאיזה פאב על החוף"
"וואלה? לאיזה?"
"לא זוכרת שמות..אבל יש עצי דקל בצדדים שלו,
ותאורה כתומה יפה כזאתי" ניסיתי לתאר..
"אה..!! בטח שאני יודע.. זה מקום מטורף!"
"כן..נחמד"
"אחלה.... נהנית?"
"כן..היה בסדר.. טיפה השתכרתי.. אבל תכלס היה סבבה"
"וואלה..?.. שמח שנהנית"
"שמחה שאתה שמח שאני נהניתי.. ומה איתך? לאן אתה יצאת?"
"הייתי עם דקל האמת.. סתם ישבנו אצלה בבית"
"אה וואלה..? אתם זוג עכשיו?"
"לא יודע מה אנחנו.."
"טוב.. שיהיה בהצלחה.."
"תודה אופיר.." הוא אמר בשקט..
"אני צריכה לעלות למעלה.. אמא רוצה עזרה בניקיונות" שיקרתי לו..
"אה טוב.. אז נתראה כבר.."
"כן..נתראה..." אמרתי, ולחצתי על כפתור המעלית,
מביטה באיתי יוצא מדלת הבניין..
..
בערב שכבתי על המיטה בחדר שלי, סתם בלי לעשות שום דבר מיוחד..
הייתי צריכה את השקט שלי..
קצת רחוק מהעולם המעצבן הזה שאני תקועה בו לצערי..
הפלאפון שלי צלצל, וקטע את כל המחשבות שחלפו להם במוחי..
"אה סהר?"
"מה נשמע יפה שלי?"
"בסדר מה איתך?"
"מעולה מותק.. מתי את באה לבקר?"
"לא יודעת.. מתחילות בגרויות וזה.. לא בזמן הקרוב"
"איזה באסה.. כבר חשבתי רואים אותך בקרוב"
"בקטנה.. אחרי הבגרויות בטח נמצא זמן להיפגש"
"מה איתך..? אז הכל טוב?"
"כן..אצלי בסדר.. ומה איתך? איך ברעננה..?"
"אצלי חראגיל, כמו שאומרים, רעננה משעממת בטירוף..
השגרה לא משתנה.."
"מין הסתם..."
"אז מה? מה עושה עכשיו?"
"סתם במיטה.. שוכבת..."
"הייתי רוצה לשכב שם לצידך"
"אל תתחיל סהר"
"חחח.. תירגעי כפרה..מה יש לך? למה את מגיבה ככה?"
"סתם..אין לי מצב רוח.. תקופה כזאת"
"וואלה..? רוצה לספר לי?"
"אתה לא תבין.. אף אחד לא יבין.."
"מה..? קשור למישהו מסוים.."
"כן..בין היתר"
"נו ספרי.."
"באמת בא לך לשמוע?" שאלתי אותו,
ואיפשהו בתוכי הרגשתי שהדבר הכי נכון עכשיו ..
זה לשתף אותו בכל מה שעובר עליי, ובעיקר על איתי..
קיוויתי שמישהו מהצד, ייתן לי את העצות הכי אמיתיות שיש..
"נו ברור שיש.. אבל רגע מותק את בבית?
אולי אני יצלצל לבית.. החשבון שלי ענק כבר"
"כה..אני בבית.. חכה אני אצלצל אלייך" אמרתי לו,
ולקחתי את הטלפון וחייגתי במהירות לסהר..
"זוכרת את המספר, אה?"
"אפשר לשכוח?!"
"אממ..? לא.. אי אפשר.."
"חחח..."
"נו יאללה.. כולי אוזזזן.."
"טוב אז.. בביצפר החדש הכרתי איזה מישהו,
קוראים לו איתי.. הוא שכן שלי.. דלת מול דלת..
היינו במין קשר בלתי מוסבר כזה.. כל הדברים נשארו פתוחים..
לא קבענו מה יהיה איתנו.. ו..עכשיו זה הסתיים..
בצורה דיי מוזרה.. אבל הסתיים.." אמרתי,
לקחתי נשימה ארוכה.. ובקו השני שרר שקט מוחלט..
"אתה איתי..?"
"כן..כן.. מותק אני מקשיב..תמשיכי" הוא אמר,
ולרגע התחרטתי שאני משתפת אותו..
לא רציתי שהוא יקנא, זה הדבר האחרון שרציתי..
"בקיצור, עכשיו יש לו מישהי..
בגלל שאני אמרתי לו שאני לא סגורה על שנינו..
ומעדיפה שלא נהיה ביחד.. שעדיף ככה.. רק ידידים וזהו.."
"ו...?"
"ו..?.. ועכשיו אני מתחרטת.. מרגישה שפספסתי אותו..
שהוא כבר המשיך.. ושאני סתם תקועה במקום.."
"אבל למה ציפית? את הרי שחררת אותו? את אמרת לו שאת לא רוצה..
חשבת באמת שהוא יחכה לך וימשיך לרדוף אחרייך אופיר?!"
"תראה קיוויתי שהוא ימשיך הלאה, כי בינתיים לא הייתי סגורה על עצמי..
ולא רציתי סתם לשחק ברגשות שלו..
אבל הוא המשיך מהר מידי.. לא יודעת..
אוף.. אמרתי לך שלא תבין אותי.."
"מבין, מבין.. אבל אין לך מה להתבאס..
בורא עולם אחראי להכל.. הוא קובע מה צריך לקרות.."
"ומה אתה חושב שצריך לקרות..?"
"מה צריך לקרות..?!.. אני ואת.. זה מה שצריך לקרות.."
"מה..?"
"אני ואת אופיר.. אני ואת.. אני לא יודע מתי תקלטי..
אבל אנחנו משלימים אחד את השנייה.. ואני השתניתי..
והמעבר שלך, והמכתב שמסרת לי לפני שעזבת..
הכל גרם לי להבין איזה טעות עשיתי שככה עזבתי אותך,
גרם לי להבין כמה הייתי טיפש.."
"אבל כמו שאמרת – מה שצריך לקרות קורה..
כנראה לא התאמנו וזהו"
"זה בדיוק מה שאת לא מבינה!"
"מה בדיוק?"
"התאמנו! אבל אני הייתי צריך להבין את החשיבות של הקשר שלנו..
והבנתי אותה.. כשאת עזבת.."
"ואתה חושב שזה מה שיפתור לי את הצרות?"
"אני בטוח.. אופיר אני מטורף עלייך..
כמה פעמים אני צריך להגיד לך את זה..
מה את רוצה להגיד לי שאין לך רגשות אליי..?"
"יש.. אבל לא כמו פעם.."
"את רוצה להגיד לי שאת לא מתגעגעת לימים האלו,
שהיינו נופלים על החול החם ומתנשקים..?"
"וואי..זה היה מזמן" אמרתי, ועלה לי חיוך על הפנים.. הגעגוע חזר..
"בואי נחזור להיות כמו פעם..את לא תתחרטי"
"לא יודעת סהר, זה פתאומי.. הפלת עליי תיק רציני עכשיו.."
"שום תיק, כולה ניסיון.. לא יצליח אז לא יצליח"
"סהר עזוב זה סתם לא קשור למציאות עכשיו"
"זה קשור.. טוב תראי מה נעשה..אני בא אלייך סוף שבוע הבא..
כל הסוף שבוע נהיה ביחד.."
"אבל יש לי בגרות..."
"במה? ומתי?"
"בשלישי שאחר כך.. בסטטיסטיקה.."
"בקטנה.. קטן עלייך סטטיסטיקה.. נו מה אכפת לך?!
בואי ניפגש.. אם זה כל כך יפריע.. אני יחתוך אפילו ביום הראשון"
"טוב..בסדר.. שכנעת אותי" אמרתי לו, חושבת על כל השיחה הארוכה בינינו..
"אז לילה טוב מדהימה.." הוא אמר לי, והזכיר לי את איתי..
כשאיתי היה קורא לי 'מדהימה אחת'..
תחושת בלבול ענקית תקפה אותי,
לא ידעתי איך להתמודד עם שום דבר.. הרגשתי רע..
שאני משקרת לעצמי, שאני כל הזמן עם מסכה עליי..
ושאופיר האמיתית..?
שאופיר האמיתית כבר לא קיימת עוד..
המממשך יבואא...!#$@
שיהיה לכולללנו יום מקסים (:
המשכים מדהימיםם!!
כמה פעמים כבר אמרתי לך שאת כותבת מדהים??...חח עוד פעם אני אומרת.
תמשיכיי
😊
^
שמחה שאהבבתן..
המשך אולי היום לקראת הערב, או מחר..
אוהבבבת (:
ותודה חנווש..
לירנייייייייייייייי
זה מהמםםםםםםםםםםםםם
כישרון מהלך שליי...
אגב את מתגייסת השנה לא?!
כי אני שנה הבאהה... חחיחיחיחיח
תמשיכי בובההה
זה מדהיםםםםםםםםםםםם
אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
מור'צי 😊
^
שמחה שאהבבבת..
והשנה אני מתגייסת- עוד חודשיים !!!!!!!!
כן זהו כי אמרתי שהתאריכים שלנו מאוד קרובים והלוואי ונתגייס באותו יום
אז אני מתגייסת שנה הבאה חיחיחי😊
אוהבת אותךךךךךךךךךך
ותמשיכייייייייי
מור'צי 😊
^
ררררררררר... אל תבאסי אותי..
חחח.. מספיק אני מבואסת שלחיים..
ד"א מורצ'י יש לך מסנ' מאמי ?
המשך יותר מאוחר [נראה לי..כי אני עפה לים]
חחח אני לא מבאסת בובה אני רק צייניתי ואל תידאגי הכול יהיה
בסדר זה יעבור מהר ומתרגלים תוך
שבועיים שלוש תקחי את זה כחוויה והכל יסתדר מעצמו אין לך ממה לפחד
אמרתי לך זה רק קצת מלחיץ אבל תוך כמה זמן תכירים חברים לחדשים
והכי חשוב לא תלמדי חעחעחעחח 😊
כהה יש לי מס'נ
מור'צי 😊
^
כההה אה.. סוף סוף לא ללמוד..
וואי.. עוד 2 בגרויות.. ואני עפה מהביצפר לתמממיד..!
(((:
ומורצ'י שלחי לי את הכתובת שלך בפרטי מאמי..
חחח ראית יש דבר טוב בדבר הזה "צבא" חחחחחח
בהצלחה בהם מאמייי!!!
ושלחתי לך תוסיפייי
לפ יוו
מור'צי 😊
ווווואאאייי זה פשוט מ=ר=ס=ק=!@#$
המששכככיייי דחוופפפיי ..
יוםם טובב,
דניאלוושש=]
המממשךךךךךךך יפה שלייי!!....:]
אווהבתתתת...
