לירנוש שליייי פרק מושלםםםםםםםםם
תמשיכייייי
מאמי[?!]
יצא
לך
מהמם
כ"כ...
התאהבתתתי..
התמכרתיייי...
איןן
זה
מושלםם
בטירוףףףףףףףףףףףףף =]]
המשךך
דחוףף
בובי =]]
אוהבת, סופה =]]
יעעעלי וסווופה מקווה להספיק לכתוב היום המשך
אוהבבבת ..
המשך לירננייייייייייייייי
שמנהההההההההה
שמנמניייייייי
שמיייייייןןןן
שמנקייייי
שמיינל''הההה
קיצר דובבייייי שליייייייייי....תמשייכיייי (:
אווווההבת אאאאאוווותך !
בנננננות, הנה ההמשך של היווום..
מקווה שתאהבבבו .. (:
אוהבת אתכן, ושיהיה לכולנו שבוע מקסים..
מהפרק הקודם -
"תנעלי!" ציוויתי עליה, "שכבת איתו?" שאלתי אותה..
"כן" היא ענתה בשקט, וראו על פניה כמה היא מפוחדת..
"אני אהרוג את הבנאדם הזה באלוהים!"
"אופיר, תישבעי שזה לא יוצא מהחדר הזה.."
"היית מוגנת?!"
"כן, הייתי עם קונדום.."
"ואין סיכוי שבעולם?! אף סיכוי?!" שאלתי בדאגה..
"אין.. אין מצב.."
"ועכשיו אחרי שהוא זיין אותך הוא לא רוצה אותך יותר?!"
"כנראה..."
"אני פשוט בהלם.. וואי רוני שלי, את לא נורמלית.."
"בבקשה אל תשפטי אותי.. מספיק קשה לי עכשיו"
"אמרתי לך שהוא השפעה רעה, שלא כדאי לך,
שהקשר הזה יניב רק צרות.. לא אמרתי לך?!" כעסתי עליה כל כך..
"אמרת אופיר, אמרת..." היא אמרה בשקט, ודמעות נפלו על לחייה..
"אל תבכי..ששש..." ניסיתי להרגיע אותה.. וחיבקתי אותה חזק..
"בנות הגעתי!!" צעקה אמא מהכניסה..
"אהלן!!! כבר באות" עניתי מהר לפני שתחשוד..
"אף מילה אופיר, אף מילה" אמרה לי רוני עם מבט מאיים ויצאה לברך את אמא לשלום..
והפרק החדשששש-
נשארתי לשבת בחדר, המומה לחלוטין, שגם אחותי, בדיוק כמוני,
נפלה בשבי של בן מתבגר, שלא יודע דבר על החיים,
ובטח שלא יודע דבר על אהבה...
מה יש להם לבנים האלה שמקסים אותנו הבנות,
וגורם לנו לרצות להיות איתם בכל רגע נתון בחיים שלנו..?
רוב הבנים שהכרתי בחיים שלי גרמו לי רק נזק והרבה כאב,
נפגעתי הרבה..
אבל מכל קשר וקשר למדתי דברים להמשך הדרך,
דברים שבאמת יישמתי ולקחתי עימי..
סהר לא היה החבר הראשון שלי, והוא בטוח לא יהיה האחרון..
לפני סהר היה לי את נתי, סתם ערס מתבגר, שלא ידע לאהוב..
או יותר נכון, לא רצה לדעת.. כי הוא לא חיפש אהבה,
הוא רק חיפוש מזדיין.. ומצא אותו אצלי..
אצל ילדה מפוחדת בת 15.. שלא ידעה יותר מידי על אהבה, ועל מין כמובן..
אני לא יכולה להגיד שנתי היה האהבה הראשונה שלי,
אבל הוא היה משהו ראשון שלי, לא יודעת אם להגדיר את זה כאהבה..
אהבתי אותו...?
במקרה שלי ושלו אהבה היא מילה דיי גדולה כדי לתאר את הקשר שהיה לנו..
אפשר להגדיר אותנו כיזיזים, או קצת יותר מזה.. אבל עדיין באותו הכיוון..
נתי ואני חתכנו את הקשר אחרי פחות מחודש,
כשהוא מצא מישהי אחרת שתספק את הצרכים,
ואותי הוא השאיר לבד, מתוסכלת לחלוטין..
אז כן, לצערי, הפעם הראשונה שלי, בדיוק כמו של אחותי הקטנה,
לא הייתה מאהבה, הייתה מלחץ..
מניסיון להרגיש שייכת.. להיות כמו 'כולם'..
'כולם'..? מי אלו 'הכולם' האלה..? אז הם עשו את זה..
זה הפך אותם ליותר טובים..?, ליותר שווים..? ליותר בעניינים..?
אז הנה, גם אני עשיתי את זה.. ואתם יודעים איך אני הרגשתי..?
בדיוק ההפך.. הרגשתי חרא,
הרגשתי רע, הרגשתי זולה,
ובעיקר הרגשתי שאני קורבן..
ועכשיו כואב לי, כי רוני גם כן חוותה את אותו הדבר..
אבל לה יהיה טוב, אני בטוחה, כי לה בניגוד לי,
יש עכשיו מישהו שיעזור לה ויהיה לצידה לאורך כל הדרך..
יש לה אותי..
..
"אהלן דפנה, מה מביא אותך לביתנו הקט?!" שמעתי התלחשויות מהסלון,
ויצאתי לבדוק מה קורה שם..
"דפנה?!.. מה את עושה פה?" צעקתי עם חיוך על הפנים..
"קפצתי לבקר.. קצת שקט ושלווה לא יזיקו לי.."
"ומה עם הביצפר..?"
"כמה ימים לא ישנו לי.. ממילא המצב שלי בקנטים.." היא אמרה בייאוש,
וריחמתי עליה..
"בואי!! תראי את החדר שלי!" התלהבתי ומשכתי אותה לעבר מסדרון הבית,
והראתי לה את חלקי הבית השונים..
"וואו חדר מדהים מאמי" היא אמרה וזינקה על המיטה שלי..
"כן אני משוגעת עליו.. ברעננה היה לי חדר מטר על מטר..
זוכרת!? בקושי מיטה נכנסה שם.." אמרתי ופרצנו שתינו בצחוק..
"אז את נשארת ללילה..?"
"לא נראה לי.. לקראת חצות אייל יבוא לאסוף אותי.."
"אה.. חזרתם להיות בקשר?" התעניינתי..
"כן..כשהוא שמע על מה שקרה בבית והכל, ישר הוא בא אליי,
דיבר איתי, והרגיע.. החלטתי לא לשמור טינה..
מה זה נותן..? ממילא בסוף אנחנו מוצאים את עצמנו למטה,
עמוק בתוך האדמה, והריבים האלו לא מובילים לכלום..
סתם נותנים הרגשה רעה לאורך התקופה בה אנו חיים.."
"כן..את צודקת..." השבתי, והרהרתי לעצמי על הקשר שלי עם איתי..
על כמה שהקשר שלנו טיפשי ומסובך.. וכמה שאני מבולבלת..
"מה איתך תגידי..? את וסהר..? ביחד..?"
"לא.. סתם ידידים.."
"ו..? את לא רוצה..?"
"לא יודעת כבר מה אני רוצה.. זה מצחיק אותי דפנה..
כל הזמן מתתי שהוא ירצה אותי חזרה.. ועכשיו כשהוא רוצה..
אני כבר לא יודעת אם אני רוצה.. אני כבר לא בטוחה שכדאי לי.."
"תמיד זה ככה, הבנים זה עם מפגר.. תמיד נזכרים מאוחר מידי..."
"כן.. יותר מידי מאוחר.."
המשכנו לפטפט עוד קצת, עד שכבר הגיעה השעה חצות..
ודפנה נסעה בחזרה לרעננה..
"אני אתגעגע" אמרה רגע לפני שנכנסה למכונית..
"גם אני, אבל עוד ניפגש.. מבטיחה" השבתי עם חיוך..
"ביי אייל.. תיסע לאט מאמי" הוספתי, דפנה טרקה את הדלת..
והמכונית החלה לנסוע לאט לאט..
עד שנעלמה לה בין כל שאר המכוניות שבכביש...
נשארתי לעמוד בחוץ, לבד, רק עם עצמי..
נהנית ממשב הרוח הקרה ומהשקט ששרר בסביבה..
"אז נתראה מחר..אה?" שמעתי קולות מפתח הבניין, והצצתי לראות מי שם..
"בטח.. ואני יתגעגע אלייך של החיים נשמה שלי" השיב הקול השני..
"מת עלייך יפה שלי.." השיבו..
התקרבתי עוד טיפה לאזור, ודאגתי שלא יראו אותי...
אלו היו איתי ודקל, כנראה הם זוג עכשיו.. והוא סתם מנסה להסתיר את זה ממני..
וכנראה בגלל זה לא מפריע לו שנהיה ידידים, הרי הוא המשיך..
ורק אני נשארתי תקועה במקום, בלי החלטות לגבי החיים שלי..
ועם הרבה יותר בלבול..
לאאאאאא 😢
אופיי
אני רוצה שתהיה עם איתייייייייי...
באאסה!!
תמשיכי אוהבת אותך
QUOTE (12חן12 @ 21/05/2006) מדהייםםם
תמשייכיי
😊
(: בקרוב מותק.. שמחה שאהבת..
QUOTE לאאאאאא
אופיי
אני רוצה שתהיה עם איתייייייייי...
באאסה!!
תמשיכי אוהבת אותך
אני גם רוצה אותה עם איתיושששששששששש
הם חמודים יחדדדד
מוואאהה
ותמשייכייייייייייי
אובהתהמוןןןן
יוווווווווו האיתי הזה מתגרה בי יותר מדי חחחחחחחחחחחח
מהמם מאמי שלייי תמשיכיי
ואת מוזמנת לקרוא תסיפור הקצר שהתחלתי אהבה נצחית 😊
ממקקקססיםם!@#
אני רעעעבה לההמשך מאמיי.. ;]
שיהיה לך שבוווע טובב,
אוהההבת,
דניאלווש=]