מאמי?!
מ-ה-מ-ם😊
איןן עכשיו קראתי כמה פרקים ברצףף ואני פשוטט נדהמת מהשלמות של הסיפור הזה😊
המשךך
דחוףףףףףףףףףףףףף=]
QUOTE (sufipufi @ 04/04/2006) מאמי?!
מ-ה-מ-ם😊
איןן עכשיו קראתי כמה פרקים ברצףף ואני פשוטט נדהמת מהשלמות של הסיפור הזה😊
המשךך
דחוףףףףףףףףףףףףף=]
אני שמחה שאת אוהבת את הסיפור מאמי 😊
mushlammmmmmm emshahhh dahuf 😊
המשך מחר נשמותיי.. לאב יוו..
בובהה שלי שמתי לך פרק ענק - - את לא יודעת אפילו כמה.. 😊
QUOTE (קיפיי @ 05/04/2006) בובהה שלי שמתי לך פרק ענק - - את לא יודעת אפילו כמה.. 😊
סבבה היללי אני יקרא מחר על הבוקרר..
לאב יווו ..
מושלללםם! אין לי מילים!
המשך!
ואואאואואואואואואואואואו
אנייייייייייייייייייי מתה עליךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ועל הסיפור שלךךךךךךךךךךךךךך
איןןןן פשוט סיפור מהמממממממממממממממם
יאללה מחכה להמשךךך!!
השעה הייתה כבר 4 לפנות בוקר, כל הרחוב שלי היה חשוך..
ואפילו מנורה אחת לא האירה את המקום..
הלכתי באיטיות לתוך הבניין שלי, האמת שדיי פחדתי..
עליתי במעלית לביתי, ופתחתי את הדלת באיטיות רבה..
כדי שסיבוב המפתח לא יעיר את כולם..
אחרי התארגנות לקראת שינה.. נכנסתי למיטה ונרדמתי לאחר מספר שניות..
בבוקר התעוררתי בגלל קולות הרעמים שנשמעו מבחוץ..
פתחתי את תריס חדרי וראיתי שכל הכבישים מוצפים מים.. וגשם סוער לא מפסיק לרדת..
"בוקר" אמרתי לאימי שנכנסה לבדוק אם התעוררתי..
"בוקר טוב בונבונה.. ראית איזה חורף לא קשור הגיע?" אמא אמרה ושתינו צחקנו..
"חופשי לא קשור.. מה שלומך?" שאלתי..
"אצלי בסדר.. נו איך היה אתמול?" היא התעניינה והתיישבה לצידי על המיטה..
אספתי את שיערי בגומייה והשבתי.. "היה בסדר..לא ציפיתי ליותר מידי האמת.."..
"ועם הבנות?" היא המשיכה.. "השלמנו..בערך כזה..
סתם בשביל השקט הנפשי שלי.." אמרתי לאמא..
"עשית את הדבר הנכון,אני גאה בך" היא ענתה..
"..אה והייתה לך אתמול שיחת טלפון הביתה" היא מיד הוסיפה..
"מי?" שאלתי בסקרנות.. "אנה" היא אמרה ויצאה מהחדר..
הלכתי להתפנות, לשטוף פנים ולצחצח שיניים..
כולם כבר היו ערים בבית.. השעה הייתה 2 בצהריים.. דיי הגזמתי עם השינה הפעם...
החלפתי את הפיג'מה בחליפת טרנינג ורודה.. והלכתי לשתות משהו חם..
"נו איך היה?" רוני מיד שאלה ובאה להתיישב לידי..
"בסדר יפיופה" אמרתי לה.. "זהו? רק בסדר? נו ספרי כבר" היא הציקה..
"אוי רוני אל תשגעי אותי על הבוקר, שאמא תספר לך כבר..
היא יודעת הכל" אמרתי והלכתי לחדרי..
מחר יש לי מבחן ענקי במתמטיקה ועוד לא התחלתי להתכונן..
אני לא יודעת איך אני אספיק ללמוד את הכל..
מאז שעברתי לתל אביב התחלתי להיות יותר חרוצה האמת מבחינת לימודים..
התחלתי להקשיב בשיעורים והכל.. אבל עדיין .. מתמטיקה..?
למי יש כוח לזה עכשיו.. ועוד ביום שבת.. היום שאמור להיות יום המנוחה שלנו..
התיישבתי על הכיסא בספריה.. והוצאתי דפדפת חשבון ואת הספרים הדרושים..
"יאללה מתחילים" אמרתי לעצמי בייאוש.. והתחלתי לפתור תרגילים לקראת המבחן..
----
לאחר כמה שעות טובות של פתירת תרגילים אין סופית החלטתי לעשות מנוחה..
צלצלתי לאנה לברר מה היא רצתה אתמול.. "היי מה קורה?" היא ענתה בקו השני..
"טוב מה איתך מאמי? חיפשת אותי אתמול?" השבתי.. "כן..איפה היית?.." היא התעניינה..
"ברעננה.. יומולדת לידיד" הסברתי.. "אה.. היה כיף? נהנית?".. "כן היה נחמד..." אמרתי לה..
"אחלה שמחה לדעת.. סתם צלצלתי לראות מה קורה איתך כי התגעגעתי" היא אמרה לי..
"איזה חמודה" השבתי.. וחיוך קטנטן הופיע על פניי..
"גם את..! אוף מתמטיקה..אה? גם את חורשת?" היא שאלה אותי..
"כה.. יש ברירה.. אבל זהו..אין לי כוח יותר.. למדתי כבר 3 ומשהו שעות.." אמרתי לה..
"חחח..אני מהבוקר.. ועדיין כלום לא נקלט.." היא ענתה וצחקנו שתינו..
"טוב אני אזוז ללמוד, נתראה מחר.. אוהבת" היא הוסיפה וניתקנו את השיחה..
האמת שאנה תלמידה לא בדיוק מוצלחת.. ז"א לומדת, משקיעה והכל..
אבל לא הולך לה ממש בלימודים.. ואני, לעומתה, קולטת מאוד מהר..
"מאמי יש מצב את הולכת לזרוק את הזבל?" שאלה אותי אמא..
"בסדר" אמרתי ושמתי על עצמי מעיל..
"הנה קחי מטרייה" אמא אמרה ומסרה לי את שקית הזבל ואת המטריה כדי שלא אירטב..
יצאתי הבית והסתכלתי על הדלת ממולי..
"משפחת לוי.." וכל כך רציתי לדפוק בדלת ולראות מה שלום איתי.. הוא ממש חסר לי..
ניגשתי למעלית ולחצתי עליה.. "שלום" אמר לי קול מאחוריי והסתובבתי לראות מי זה..
"היי איתי.." אמרתי עם חיוך.. "מה קורה? איך היה?" הוא מיד התעניין..
"טוב.." אמרתי והנחתי את שקית הזבל על הרצפה.. "רק טוב..?" הוא התעניין..
"חח כן.. איך היה לך השישי?" שאלתי.. "בסדר.. הייתי עם קורל" הוא אמר..
והייתי מתה לחקור.. אבל התאפקתי.. "אה.." אמרתי בשקט..
"אה.." הוא אמר והתחיל לצחוק.. "מה עם סהר..?" הוא שאל..
"הכל בסדר.. בן 18 כבר.." אמרתי עם חיוך.. "כן.. אבל לא לזה התכוונתי..
התכוונתי מה איתכם?" הוא אמר.. "מה איתנו.. ידידים" אמרתי..
"רק ידידים?" הוא שאל.. "למה אתה שואל?" שאלתי אותו..
"סתם.. קרה בניכם משהו אתמול?" הוא המשיך.. והרגשתי שהוא קצת מקנא..
ולא יודעת למה.. שמחתי .. "לא קרה כלום.." אמרתי לו..
"ועם קורל? קרה?" הייתי חייבת!.. "נשיקה פה ושם.." הוא אמר..
והרגשתי עקיצה בלב.. "אה.. ואתם בקטע עכשיו?" שאלתי..
"נראה לך..? סתם עלוקה.. כבר אמרתי לך.." הוא אמר..
"אם היא כל כך עלוקה למה היית איתה אתמול...
ועוד התנשקת איתה?" שאלתי בעוקצנות.. "נקודה טובה למחשבה.." הוא אמר..
"טוב המעלית הגיעה" אמרתי ונכנסתי פנימה גוררת את שקית האשפה..
"רגע אני ארד איתך" הוא אמר ומהר נכנס למעלית..
המעלית התחילה לרדת לעבר קומת הקרקע עד שאיתי לחץ על כפתור ותקע אותה..
"מה אתה עושה?!" צעקתי עליו והתחלתי להילחץ..
"משהו שמזמן הייתי צריך לעשות.." הוא אמר..
התקרב אליי...
ונישק אותי...
המשך יבואאאא... [אחרי כמה תגובותתת]
😊
אוהבת אתכןן,
לירן.
אוייי אמאאאאאאאאאא
איזה מתחחחחח
דיי לא יפה להשאיר אותנו ככה במתחחחחחחח
לרנוש יכישרונית
מהר המשךךךךךךךךךךך
לפ יוו
מור'צי 😊
מהמהמהמהמהמ יואואואוו 😊
פרק מקסים (:
אוהבת אותך לירניי ושמתי עוד המשך חח אבל תשלימי קודם את מה שלא קראת 😊