לא יהיה נורא! לאף אחד זה לא כזה נורא,
בסופו של דבר.. קחי את זה כחוויה..
את יודעת, שאני נתלתי על הגדר וכל מה שהיה בתוך היד יצא..
שכבתי בבית חולים עם מורפיום (אני מקווה שאת לא יודעת מה זה!!) ואינפוזיה אמרתי לעצמי שגם אחרים עברו את זה.. ובדוגרי, עברתי את זה גם! ובעוד כמה שנים זה יהיה חוויה, אפילו עכשיו זה מצחיק אותי 😛
אבל עזבי, סתם חפרתי לך!!! (:
😮 את רצינית גלללוש ?? יווו ..
כן אה תמיד אומרים 'ישנן צרות גדולות יותר'
אז נעבור גם את זאת [:
כמובן, מה יהיה לי לספר לילדים שלי שאני אהיה גדולה יותר?! (:
חחחחחחחח גלוש מצחיקולה אחת
חחח גלוש שמחה שהכל בסדר עכשיו..
ולירני תמשיכי פליייייייייייז
חמווווווודה .. היום יהיה המשךךך?
בנות הנה ההמשך של הסיפור,
לקח לי שעות לכתוב אותו אבל בסוף הצלחתי [:
הסיפור עומד להסתיים, אבל זה לא הפרק האחרון עדיין..
אוהבת אתכן, ושיהיה לכולנו יום רגוע ושקט..
כי מפחיד פה עכשיו בצפון עם כל הבומים האלה :/
פרק קודם-
השעות חלפו, השמש עוד מעט תשקע בים.. ובחוץ נשבה רוח קרירה ונעימה..
ירדתי לחצר הבניין לנשום קצת אוויר צח, וניסיתי לעכל את כל הבשורות שדווחו לי היום..
רציתי לברוח מפה קצת, לאיזו חופשה קצרה, אולי לקפריסין, ליוון, אנערף.. העיקר לברוח..
עוד מעט אני מתגייסת,
וזה בכלל סיפור אחר שמלחיץ אותי לא פחות מכל שאר הבעיות שמתחוללות בעולמי..
אבל עד הגיוס אני חייבת לסדר קצת את העניינים פה,
אני חייבת! וזה אומר פשוט מאוד- לא לברוח.
"איתי" אמרתי בשקט, כשהבחנתי באיתי חולף על השביל..
"אה אופיר? מה עושה פה?" שאל בפליאה.
"סתם חושבת לי.." עניתי עם חצי חיוך..
"חחח על מה מאמי?" התעניין.
"עזוב אותך מהצרות שלי, מה איתך? לאן הולך?"
"האמת חשבתי ללכת להתנקות קצת, קצת לחוף הים וזה.." השיב.
"אה" עניתי..
"בא לך להצטרף אליי?" שאל אותי..
"כן, למה לא?" אמרתי, והתקדמנו לעבר חוף הים..
לפרק החדש -
"רוח קרירה היום, אה?" שאל אותי, מנסה להעלות נושא מעניין לשיחה..
"כן טיפה קריר, אבל נעים" חייכתי אליו, מותחת את חולצתי למטה..
"עוד מעט את מתגייסת"
"כן, זה קרוב.."
"מתחילה לספור את הימים?"
"האמת שלא ממש.. עוד לא מעכלת"
"בקטנה, כולם עוברים את זה בסוף"
"כן אה, שטויות" חייכתי אליו.
הגענו לחוף הים, ואיתי הושיט לי את ידו.
"לאן?" שאלתי בסקרנות.
"בואי, תסמכי עליי" חייך, ומשך אותי לכיוון הים..
"נכון משגע?" שאל, והתבוננתי בשמיים הצבעוניים שמשתקפים ממש מולי..
"מדהים" אמרתי עם חיוך, נהנית מרגע כה רומנטי..
"אני ואת צריכים לדבר.." אמר, והתיישב על הסלעים הקרובים לים..
"על מה?" שאלתי, והתיישבתי לצידו.. מביטה בו.
"אבל קודם יש לי שאלה חשובה"
"תשאל"
"את וסהר? ביחד?"
"לא" עניתי, וראיתי את החיוך בעיניו הזוהרות.
"באמת?" נדהם.
"כן, באמת. סיימתי את זה"
"וואלה..."
"נו עכשיו תגיד לי מה רצית"
"א..אני..." התחיל לגמגם..
"חחח נו איתיוש, מה קורה?" התחלתי לצחוק,
אולי בגלל שבפנים גם אני הייתי לחוצה,
וע"י הצחקוקים הטיפשיים האלה הפגתי טיפה את הלחץ שהתחולל בתוכי.
"אני ודקל..אנחנו..ז"א..אני נפרדתי ממנה.."
"אתה? חשבתי שסיכמתם" שיחקתי אותה לא יודעת.
"אז זהו..ששיקרתי לך.."
"לא יפה לשקר" אמרתי.
"אני יודע, וזה גם לא מתאים לי לשקר.
בכל אופן מה שאני מנסה להגיד זה.." הוא לקח נשימה ארוכה, והרגשתי לחצים בבטן..
פחדתי מדבריו, הרגשתי שזה הולך לקרות,
הרגשתי שעכשיו כל הקלפים יפתחו, והאמת תצא לאור..
"דבר.. אני מקשיבה" חייכתי אליו.
"אופיר, אני מודה שהייתי בקשר עם דקל למשך תקופה מסוימת..
זאת הייתה תקופה יפה גם בשבילי וגם בשבילה,
בעיקר כי היה לנו טוב" אמר, ושתק לרגע..
הנהנתי בראשי, לאות הקשבה, והוא המשיך.
"היא התאהבה בי, ממש התאהבה. ואני חשבתי שגם אני התאהבתי בה,
אבל לפני כמה ימים הבנתי שזה לא זה" אמר, והשפיל מבטו.
"איך הבנת את זה?" שאלתי בסקרנות.
"כשהיא אמרה לי שהיא והמשפחה שלה טסים לתקופה כל כך רחוקה,
מן הראוי שבתור חבר שלה אני אתגעגע אליה, ולא ארצה שהיא תטוס, לא?"
"נו ברור"
"אז זהו.. שלא הייתה לי בעיה עם זה שהיא תטוס בקרוב"
"אהה.."
"..ואחרי שחשבתי על זה יותר לעומק הבנתי שאני לא אוהב אותה כל כך"
"רק בגלל העובדה שלא אכפת לך שהיא תטוס הסקת כזה דבר?"
"לא רק, זה גם השפיע. אבל היו עוד כל מיני דברים קטנים"
"הבנתי. טוב הכי חשוב שיהיה לך טוב, לא?"
"כן, זה באמת הכי חשוב.. ומה איתך ועם סהר? למה זה נגמר?"
"כי הרגשתי שזה לא זה"
"מה הכוונה?"
"הרגשתי שאבד הקסם, שאין פרפרים בבטן,
אין את כל ההתרגשות של התחלת קשר.."
"אבל זה בגלל שאתם מכירים הרבה זמן"
"גם אני חשבתי ככה, ובגלל זה רציתי לבדוק את זה"
"איך בדקת?"
"תראה.. אני וסהר אף פעם לא שכבנו.."
"מה? באמת?" נדהם.
"כן, באמת.. עד לפני שבוע" אמרתי, ואיתי השתתק.
"הייתי בטוחה שזה יגרום לי לאהוב אותו יום מהכל"
"וזה לא גרם?"
"לא.. הרגשתי יותר משיכה מאשר אהבה"
"וואלה" אמר, וסידר את שערו שעף ברוח.
"וואלה.." חזרתי אחריו, עם חצי חיוך.
"אז נשארנו לבד, אה?" אמר, וצחק.
"כן..לבד" אמרתי בשקט.
עברה בגופי צמרמורת, התרגשות שלא ניתן להגדיר במילים..
עצמתי את עיניי, ונתתי למשב הרוח לקרר את פניי, ולתת לי תחושה רעננה..
"אף פעם לא שכחתי אותך, את יודעת?" איתי פתאום אמר, וליבי נצבט..
"גם אני לא.." לחשתי בשקט.
"אני ואת זה משהו מיוחד"
"למה? מה מיוחד בנו?" שאלתי, והוא שילב את ידו בידי, והביט לתוך עיניי הירוקות.
"לא יודע איך להסביר את זה" אמר וחייך , והרגשתי בדיוק כמוהו..
איתי באמת היה משהו מיוחד בשבילי,
אחד שהצליח לנענע את עולמי ולחולל בליבי שינוי דרסטי שלא חשבתי שיכול באמת לקרות..
.............
המשך יבוווא !@#$
שלכן,
לירן.
נוווו מה הפסקקקתתת..!?!?!?
מחכה להמשךךך!!
אוהבתותךךךך
לילוש =]
גררררררררררר...
לירניייי נשמעע טובבבבבב
המשך מידידיידידדדדדד
חעחעחעח
יקרה משהוא ....
אז לירני י'כישרון מהלך שכמותךךך
אני רוצה המשךךךך
מור'צי 😊
יאוו לירניי זה מדהיםם בדיוק הגבתי על הפרק הקודם
ואני רואה המשך חדשש אין זה פשוט שלמותתת
ממש מריחים את הסוףףף...אופייי
ובאמתת מפחיד הבומים האלהה וכל הבלאגן שהולך עכשיווו!!!
אוהבתךךךךךךךךךךךךךך
והמשך מידיידידידידידיידידידדד...
מור'צי 😊
מ=ה=מ=ם=ם=ם=ם!!!!
מאמי שלי המשךך!
[: שמחה שאההבתן
ולילללוש קצת מתח אף פעם לא מזיק חחחח
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזה פרק מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
איזה חמודיםםםםםםםםםםםםםםם
אוחחחח
חחח
מחכה להמשל לירנוש
אוהבתך
מדהים!!
כתיבה סוחפת!!
אני אתגעגע לזה!!
גלו'ש
