פשוטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט
מתחחחחחחחחחח
גררר...
לירני י'מוכשרת המשך מידיידידידידי
פשוטטטטטטטטטטטט
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אהבתיי...
מור'צי 😊
המשך 😊 ...
אוהבת אותך לירררררררררר.
בנות מזה השקעתי!! שעה לקח לי לכתוב את הפרררק..
מקווה שתאהבו !
אוהבת אתכן בלי סוף..
מהפרק הקודם-
"זה קשור כפרה, תסמכי עליי"
"מכירה את המשפט הזה- illusions never change into something real”
"מכירה.. זה לקוח מאיזה שיר"
"זה כל כך נכון"
"אבל איתי זאת לא אשליה! זאת מציאות שאת צריכה להגשים!" ספיר התעצבנה..
"אני פוחדת.." לחשתי..
"אין לך ממה, אופיר הוא מת עלייך.. זה כל כך שקוף שהוא אוהב אותך"
"למה את חושבת?"
"אני לא חושבת, אני יודעת.."
"מה?!"
"לא רציתי להגיד לפני זה, אבל אני חושבת שעכשיו אני יכולה.."
"להגיד לי מה?!" שאלתי בסקרנות
לפרק החדש-
"הוא...שמעתי ש.." ספיר התחילה לגמגם.
"נו ספיר, יאללה כבר. את סתם מותחת אותי!" כעסתי.
"בקיצור הוא אמר לשחף, שאמר לשחר, שאמר לי..
הבנת?" היא אמרה, והייתי המומה..
"אמר מה!?"
"אמר שהקשר שלו עם דקל הוא בדיחה בהשוואה לקשר שהיה לשניכם"
"ו?? מה עוד?" המשכתי לחקור, רציתי לדעת הכל.. כל פרט הכי קטן שיש!
"ודקל באמת טסה, רק פרט אחד חסר לך כדי להשלים את הפזל"
"איזה פרט?"
"שהוא נפרד ממנה לפני הטיסה"
"מה? הוא אמר לי שהיא הציעה לו את הפרידה..
לא הוא לה!" הייתי בהלם, וחיוך עלה על שפתיי..
"שיקר לך.."
"עלאק..וואי ספי.."
"תקשיבי אופיר, לא יודעת מה להגיד לך. הוא גרם לך להרבה כאב,
את בטוחה שהיית רוצה אותו חזרה אלייך?"
"לא"
"מה לא?"
"לא, אני לא בטוחה!" אמרתי לה,
"אוי תשמעי ספי, יש לי ממתינה מזה מציקה. אני חייבת לסגור!" הוספתי וניתקנו.
"הלו!??"
"שמעתי שזהו" אמרה לי דפנה.
"מה זהו?"
"את וסהר זהו"
"כן, חתכתי"
"למה חתכת?"
"כי זה לא זה"
"לפי מה החלטת?"
"תסמכי עליי"
"ומה איתך? איך את מרגישה עם זה?"
"האמת שהמוח שלי בכלל לא עוסק בזה, וגם לא הלב"
"לא כואב לך אפילו טיפה?"
"לא.. ראית מזה? מוזר לי.."
"באמת מוזר.."
"מה איתו? איך הוא מסתדר? הוא מסכן קצת שפגעתי בו ככה"
"אל תרחמי עליו יותר מידי"
"למה?"
"כי הוא חזר כמו כלבלב ללקק לדקלה"
"שו!?"
"אני יודעת שזה נשמע הזוי, הייתי בהלם ששמעתי על זה מאיריס..
אתמול בערב הם נפגשו כמה אנשים במתנ"ס השכונתי,
ודקלה הייתה שם, עשתה עיניים ומשכה תשומת לב כהרגלה,
עם כל המחשופים והאיפור שהיא שמה"
"אוקיי..ו?" שאלתי, קשובה לחלוטין.
"ו..? וכמו שאמרתי לך.. לא הצליחו להזיז אותם אחד מהשנייה כל הערב"
"גבר שבוגד פעם אחת בוגד תמיד, אה?" אמרתי באכזבה..
"כנראה, עזבי אותך. בנים סתם עם חרא.. עדיף להיות לסבית" דפנה אמרה, וצחקנו..
"חחח בנות זה גם עם חרא" עניתי, ופרצנו בצחוק מתגלגל..
"את רצינית? הוא באמת חזר לדקלה?" שאלתי, והרגשתי צביטה ענקית בלב.
לא הצלחתי להוציא את זה מהראש שלי, לא עיכלתי..
חשבתי שהוא אוהב אותי, שבאמת אכפת לו.. שאני חשובה לו,
הוא אפילו צחק על דקלה לא מזמן, ואמר שהם רק ידידים ולא יותר מזה.. בן זונה!
"לא יודעת אם הם חזרו.. לא יודעת אם להגדיר את זה ככה,
אבל מתפתח שם משהו אני מאמינה"
"היא שוב פעם תפגע בו ותשליך אותו לכל הרוחות"
"אולי הוא מחפש את זה"
"מה הכוונה?"
"תשמעי אופיר, הוא יודע איזה מין בנאדם היא..
וגם היא תשחק אותה שהיא השתנתה מהקצה אל הקצה,
בנאדם לא יכול להשתנות אף פעם לגמרי.."
"נכון.." אמרתי, מהרהרת..
"טוב יאללה מה אכפת לי!" הוספתי, מנסה לשכנע את עצמי..
"באמת לא אמור להיות אכפת לך, הרי את חתכת איתו"
"כן..אבל את יודעת איך זה.. עדיין היה לי איכשהו את טיפת התקווה הזאת שהוא שם בשבילי"
"מבינה אותך.. אבל עזבי, אני בטוחה שבורא עולם מחליט בשבילנו כמו שצריך"
"כן, גם אני" אמרתי עם חיוך, מוחה את הדמעה מהעין..
"מה עם ההוא?"
"עם מי?"
"השכן..?"
"אה..איתי?" שאלתי..
"כן.. איתי"
"איתי זה סיפור מסובך.. יותר מידי מסובך"
"תמיד אפשר לעשות אותו ליותר קל"
"איך בדיוק?"
"אם תאמרי לו את האמת, ותשבו לדבר על הכל"
"אני לא בטוחה שכדאי"
"למה לא? ממה את כל כך מפחדת?"
"נודע לי שהוא אוהב אותי היום"
"נו! זה מעולה, לא?"
"לא יודעת.. אולי"
"למה אולי? זה לא מה שרצית?"
"איפשהו בפנים רציתי, אבל אני לא יודעת אם זה באמת מה שאני רוצה"
"את כזאת מסובכת אופיר"
"אני יודעת מאמי"
"טוב מותק, אני חייבת לעזור לסבתא שלי בבישולים.
תהיי איתי בקשר, ותעדכני אותי בהכל!"
"אין בעיה דפנוש, תודה שאמרת לי. ביי מותק" אמרתי, וניתקתי.
..
השעות חלפו, השמש עוד מעט תשקע בים.. ובחוץ נשבה רוח קרירה ונעימה..
ירדתי לחצר הבניין לנשום קצת אוויר צח,
וניסיתי לעכל את כל הבשורות שדווחו לי היום..
רציתי לברוח מפה קצת, לאיזו חופשה קצרה, אולי לקפריסין, ליוון, אנערף.. העיקר לברוח..
עוד מעט אני מתגייסת,
וזה בכלל סיפור אחר שמלחיץ אותי לא פחות מכל שאר הבעיות שמתחוללות בעולמי..
אבל עד הגיוס אני חייבת לסדר קצת את העניינים פה,
אני חייבת! וזה אומר פשוט מאוד- לא לברוח.
"איתי" אמרתי בשקט, כשהבחנתי באיתי חולף על השביל..
"אה אופיר? מה עושה פה?" שאל בפליאה.
"סתם חושבת לי.." עניתי עם חצי חיוך..
"חחח על מה מאמי?" התעניין.
"עזוב אותך מהצרות שלי, מה איתך? לאן הולך?"
"האמת חשבתי ללכת להתנקות קצת, קצת לחוף הים וזה.." השיב.
"אה" עניתי..
"בא לך להצטרף אליי?" שאל אותי..
"כן, למה לא?" אמרתי, והתקדמנו לעבר חוף הים..
וואי לירני מהמםםםם#@ היה שווה לחכות (:
מחכה להמשך יפה שללי [=
יאוווו
איזה פרק יפהההההההההההההה
תמשיכייייייייייייייייייייייייייי
מחכההה
טלושש
יואו יואו אני יתגעגעעעעעעעע
זה לא האחרון נכון?
איזהההההה מוווושלם😊
אהבתיייייייייי
יאא איזה מהמם
מחכה להמשך
אוהבת..
יאללה שיחזרו כברררררררררר חחחח
איתי הזה חמודדדד הלוואי על כל אחת אחד כזה חח =)
מחכה להמשך בובה מואאאאאאאאה
שמחה שאהבתן את הפרק [:
וטלווש, זה לא הפרק האחרון מאמי ..
אבל הסיפור יסתיים בקרוב ..