המשך לקראת הערב אני מקווה..
ואם לא אני יפרסם אותו מחר..
סורי פשוט יהיו לי השבוע ימים ממש לחוצים..
אוהבת המון (:
QUOTE (אנונימית @ 27/03/2006) המשך??????
חח מצחיקולה הודעה מעלייך הסברתי לגבי ההמשך..
לירוני תמשיכי מתי שתוכלי 😊
שאלה לי אליך-את יכולה לקרוא את ההמשך האחרון שלי בסיפור ולהגיב?אני חשה ממש נטושה שם לאחרונה 😢.. לא מגיבים יוצתר..
QUOTE (קיפיי @ 27/03/2006) לירוני תמשיכי מתי שתוכלי 😊
שאלה לי אליך-את יכולה לקרוא את ההמשך האחרון שלי בסיפור ולהגיב?אני חשה ממש נטושה שם לאחרונה 😢.. לא מגיבים יוצתר..
כפרה עלייךךך בטח שאני יקראאא..אין לך מה לדאוגגג..
לא נראה לי שייצא לי היום לקרואא.. אבל מחר אני יקרא אותו..
יש לך סיפור מעלף, ומי שנטשה מפסידה..
ובקשר לסיפור שלי - אל תתבאסו.. אבל כנראה מחר יהיה המשך..
כולי תפוסה מהבגרות בספורט, ומזה אין לי כוח..
אוהבת המוןןןן .. את כולכןןן..
הימים חלפו להם, והגיע יום חמישי ..
מחר תתקיים מסיבת יום ההולדת של סהר,
והאמת שאין לי כל כך חשק להיות נוכחת שם..
אבל הבטחתי ואני יקיים.. אני ילך אין לי ברירה..
אני בחדר, שומעת קצת מוזיקה ומדפדפת במגזינים שונים..
^"מאמי מה את עושה? בואי ניפגש.. התגעגעתי"^ קיבלתי הודעת sms מקורל..
בזמן האחרון דיי התרחקנו אני והיא..
ולא יצא לנו כל כך להיות אחת עם השנייה ולדבר ולשפוך את כל הצרות שחולפות להן בחיינו..
^"בכיף..בואי אליי"^ שלחתי לה תגובה..
והתחלתי לסדר מעט את החדר, כדי שלא תיבהל מהבלגן שנוצר בו..
לבשתי על עצמי בגד קצת יותר נורמאלי,
והלכתי לפתוח את הדלת לקורל שכבר הגיעה אליי..
"הייוש" היא אמרה וחייכה אליי.. "הייוש" חזרתי אחריה וצחקנו..
"מה קווורה?" היא שאלה בחיוך והציצה קצת על הבית..
"הכל טוף..בואי זה החדר שלי.." אמרתי וליוויתי אותה לחדרי..
קורל חלצה את נעליה, והתיישבנו על המיטה שבחדרי..
"חדר מהמם!" היא אמרה וחייכתי.. שמחתי שהיא חושבת ככה..
כי אני נורא אוהבת להשקיע בעיצוב החדר שלי..
"נו אז מה איתך? מה מספרת?" היא התעניינה ..
"אצלי בסדר..כרגיל" אמרתי לה.. "ומה עם איתי?"
היא שאלה וראיתי שמפריע לה הקשר בנינו.. "עם איתי?.. מה איתו?"
שאלתי כ-'לא מבינה'.. "אתם כזה... כזה ביחד בזמן האחרון.. קורה משהו?" היא שאלה אותי..
"לא .. מה פתאום.." נאלצתי לשקר.. "בטוח?" היא המשיכה לחקור..
"למה את שואלת אותי כל כך הרבה?.." הייתי חייבת לסחוט את התשובה ממנה..
"כי..כי הוא חשוב לי" היא אמרה.. ושתקתי.. לא רציתי לפגוע בה..
"אז?" היא המשיכה לשאול אותי.. "אז...?" חזרתי אחריה..
"אני רואה שאני לא יקבל ממך תשובות,אה אופיר?.. חשבתי שאת חברה"
היא אמרה בעצבים והעיפה את שערה לאחור..
"מה קשור חברה עכשיו?!..כן אני חברה שלך.. אבל זה לא אומר שאסור שיהיו לי ידידים!"
אמרתי בטון דיבור גבוה יותר.. "רק ידיד?.." היא שאלה..
"כן, רק ידיד" אמרתי ולאחר מכן השתיקה חזרה בשנית..
"טוב אז.." היא אמרה לאחר מספר דקות.. "מה קורל?" שאלתי בייאוש..
"תראי אני לא רוצה שנריב!..אבל באמת חשוב לי שתדעי שאכפת לי ממנו,
ואני מזה רוצה אותו.. כבר הרבה מאוד זמן.. ו.. ומפריע לי לראות את שניכם ביחד"
היא אמרה וידעתי שהיא דוברת אמת.. וכאב לי..
"מצטערת קורל, זאת לא הכוונה שלי. את יודעת שאני לא רוצה לפגוע בך" אמרתי לה..
"אז תתרחקי ממנו.." היא אמרה חד משמעית.. "מצטערת לא יכולה..."
השבתי וקורל קמה מהמיטה בעצבים ונעלה את נעליה.. "אל תכעסי..
אבל הוא חשוב לי" המשכתי להסביר.. "אל תמכרי לי בולשיט.. בסדר?!...
חשוב לך עלאק.. כולה כמה ימים את מכירה אותו..אה?!" היא צעקה עליי..
"אל תרימי עליי את הקול שלך קורל..את כבר מגזימה" עניתי וניסיתי להרגיע אותו..
ניגשתי אליה ואחזתי בידה.. "אל תיגעי בי!" היא צעקה עליי ודחפה אותי על המיטה..
התבוננתי בה ולא אמרתי מילה.. לא האמנתי שהיא התנהגה אליי ככה..
היא הסתכלה עליי מספר שניות ולאחר מכן יצאה..
התחלתי לבכות.. כאב לי שהיא הציבה לי כזה אולטימאטום..
הוא חשוב לי וגם היא!... וחוץ מזה.. לא יודעת..
משהו אומר לי לא לוותר על הקשר איתו..
^"רוצה להיפגש 😊"^ שלח לי איתי הודעת sms..
^"מצטערת..לא יכולה"^ שלחתי לו חזרה..
^"טוב..רק שתדעי שאני מתגעגע..י'מדהימה"^ הוא כתב לי..
וחייכתי לעצמי.. ובתוך החיוך הסתתר לו העצב שכל כך רצה לפרוץ החוצה..
איתי הוא משהו מיוחד..אני אוהבת את הדיבורים איתו,
אוהבת לקבל את המחמאות שלו, אוהבת את הצחוק שלו..
אוהבת אותו פשוט.. ואני לא יודעת מה יכול לצאת מהקשר איתו..
אולי רק ידידות.. ואולי אפילו יותר..
אבל כנראה שכדאי לי באמת להתרחק ממנו,
ולא לנסות אפילו לקבל את התשובה לקשר שלנו..
חבל לי לאבד את קורל בשבילו..
בנים באים והולכים,
לא ככה..?
פרקק מדהיים!!
תמשיכי דחוף =]
לאאאאא כככהה!!!
היא לא חייבת לוותר עליוו!!!
עם חברה כזאתיי ביץ'!!!!!!!!!!!!!!!!! עדיף בניםםם!!!
מאמייייי אני מקווה שהלך לך טוב בבגרות בספורטט..
ורציתי שתדעי שאת פשוט מוכשררתת!!
ושאני חייבבבתתת המשךך!!:]
ד"א:
התחלתי סיפור חדש,
ואני אשמח לראות אותך ואת התגובה שלך שם.. אם רק תרצי...
לילה טוב וחלומות מתוקיםם,
אוהבתתת המוןן,
דניאלוש=]
מהמםםםםםםםםםםם
לירנוששש
איזה יפההה
וקורל הזאת באמת ביץ פיכסססססססססס
בככ...,בכ...
תמשיכיי אני במתחחחחחחחח
לפ יוו
מור'צי 😊
ארררר איזה חברה מגעיללהה!!..
מושלםםם
המשך!
לא...............ההזדמנות שלה יכולה ללכת ולא לחזור..
שלא תהיה טיפשה
המשך מדהים...
אוהבת =]
מהמם כמו תמידידידידדידידיד
ואייייי לירנוש את אחת המוכשרותתתתתתתתתתתתתתתת
ואממ שיהיה לך בהצלחה בבגרות בספורט..
ואני רוצההההה המממשששךךךךך דחוףףף!!!!!
לאפ יו מוצו..
רותמיק :]]
וואוווו כמה תגובות איזה מקסימות אתןןן..
בננות אל תתאכזבו אבל המחשב שלי מזה נדפק,
הוא פתאום מכבה את עצמו בלי קשר לעולם..
וכתבתי המשך מזה מהמם, והוא נמחק לגמרי ברגע שהמחשב נכבה..
[ועוד לפני שהספקתי לשמור 😢]..
אני מקווה שההמשך הבא יפורסם כמה שיותר מהרר..
אוהבת אתכן המוןןןןןן..
אההה חחח ובקשר לבגרות בספורט.. מה שיש לי להגיד זה
שכל איבר וכל חלק בגוף שלי תפוסים כרגע.. טיפה באסה :-/
נ.ב
דניאלושש מתוקה אני אשמח לקרוא את הסיפור שלך,
ובהזדמנות הראשונה שתהיה לי אני אקרא אותו..
לאב יו נשמתי =)
בננות הכנתי פרק חדש במיוחד בשבילכן...
חח אני מנצלת את המחשב כל עוד הוא עובד..
אוהבת אתכן המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן... ומקווה שתהנו לקרוא 😊
מאירועי הפרק הקודם-
התחלתי לבכות.. כאב לי שהיא הציבה לי כזה אולטימאטום..
הוא חשוב לי וגם היא!... וחוץ מזה.. לא יודעת..
משהו אומר לי לא לוותר על הקשר איתו..
^"רוצה להיפגש 😊"^ שלח לי איתי הודעת sms..
^"מצטערת..לא יכולה"^ שלחתי לו חזרה.. ^"טוב..רק שתדעי שאני מתגעגע..
י'מדהימה"^ הוא כתב לי.. וחייכתי לעצמי..
ובתוך החיוך הסתתר לו העצב שכל כך רצה לפרוץ החוצה..
איתי הוא משהו מיוחד..אני אוהבת את הדיבורים איתו,
אוהבת לקבל את המחמאות שלו, אוהבת את הצחוק שלו.. אוהבת אותו פשוט..
ואני לא יודעת מה יכול לצאת מהקשר איתו.. אולי רק ידידות.. ואולי אפילו יותר..
אבל כנראה שכדאי לי באמת להתרחק ממנו,
ולא לנסות אפילו לקבל את התשובה לקשר שלנו..
חבל לי לאבד את קורל בשבילו.. בנים באים והולכים, לא ככה..?
והפרק החדש 😊 -
בערב נשארתי בבית, לא היה לי חשק לצאת.. לא עם הבנות ולא עם איתי..
המשפחה שלי הלכו לראות סרט בקולנוע, ואני נשארתי בחדר..
שוכבת על המיטה.. עם מוזיקה ברגע.. ורק מזמזמת לי אותה..
בעוד שמחשבות רבות מציפות את מוחי.. הפלאפון שלי צלצל ומיהרתי לענות..
זה היה סהר.. "היי סהר" אמרתי בשקט.. "היי מה נשמע?" הוא התעניין..
"אצלי טוב, אצלך?" שאלתי בקרירות.. "מחר יומולדת..
טיפה שמח.. את יודעת" הוא אמר וצחקתי.. "כן טיפה.. אה?.. בטח כולך בעננים.."
אמרתי ושנינו צחקנו.. "אז מה?..את באה מחר?" הוא שאל.. "כן אני אבוא.."
השבתי לאחר שתיקה קצרה.. "יופי אני שמח.." הוא אמר..
"טוב אני צריכה לסיים סהר.. נדבר כבר מחר" סיננתי אותו..
"בטוח ששום דבר לא קרה..?" הוא שאל אותי.. צפוי שהוא ירגיש,
הוא מכיר אותי כל כך טוב.. "סתם..תקופה..יעבור" אמרתי לו..
"רוצה לספר לי?" הוא הסתקרן.. "בהזדמנות.." השבתי..
"טוב אז.. ביי" הוא אמר וניתקנו את השיחה..
נכנסתי למקלחת ושטפתי את עצמי מכל המועקות שהצטברו בי בימים האחרונים,
זרם המים השוטף רענן את גופי, ושיפר את הרגשתי..
הפלאפון שלי צלצל.. זאת הייתה אנה.. "היי אנה.." אמרתי וניגבתי את שערי הרטוב במקביל..
"הייוווש בובה.. מה קורה?" היא התעניינה.. "טוב, ואצלך?" שאלתי..
"אצלי מצוין, אופיר עוד מעט מגיע אליי.. אני כולי התגעגעתי ברמות היסטריות"
היא אמרה ויכולתי להרגיש באושר שלה.. "אני שמחה לשמוע, תיהני מאמי"
אמרתי וניסיתי להישמע נחמדה ככל האפשר.. "שמעתי את וקורל רבתן, זה נכון?" היא שאלה..
"כן.." אמרתי בלי לפרט יותר מידי.. "אל תיקחי ללב.. יש לה לפעמים דפיקויות חח.."
אנה אמרה וצחקה.. ואני לעומתה שתקתי.. "הלו? מה נסגר?.. תשתחררי..
אני והיא רבות בלי הפסקה" היא אמרה וניסתה לעודד אותי.. "טוב.." השבתי..
"פשוט תביני איתי באמת חשוב לה.. היא חולה עליו כבר הרבה מאוד זמן.."
אנה הסבירה את המצב.. "מצטערת אבל לא ידעתי את זה" אמרתי..
"ואת ואיתי?.. את מרגישה אליו משהו?" היא התעניינה..
"אנחנו בסך הכל ידידים טובים.. זה הכל!" אמרתי לה..
"אם ככה.. אז אין לה מה לדאוג לקורל..
אבל אם את רוצה באמת שלא תריבו ותשמרו על החברות בניכן..
פשוט תחתכי עם איתי.. תנתקי איתו קשר.. זה הפיתרון היחידי.." אנה הסבירה לי..
"לא מקובל עליי. מצטערת" אמרתי אחרי שתיקה של כמה שניות..
"חבל אופיר.. את תאבדי אותה.." אנה הסבירה לי.. "את באמת מתכוונת לזה..?
רק בגלל שהוא ידיד שלי?" שאלתי את אנה בעצבים.. "כן.. ככה קורל" היא הסבירה..
"טוב.. אני ינסה להעביר לו את המסר.." אמרתי.. "מעולה!" היא אמרה בהתלהבות..
"כן מעולה.. טוב זזתי תיהני.. ביי" השבתי וניתקתי את השיחה..
נשמעה דפיקה בדלת וקמתי לפתוח.. "מי זה?" שאלתי והצצתי מבעד לעינית..
"איתי" נשמע קול בצד השני..
איתי.. אוי לא.. מה לעשות עכשיו..?..
לאחר כמה דקות פתחתי את הדלת .. "היי מאמי.. לא יכולתי להתאפק.. סורי"
הוא אמר ופרץ פנימה.. "אז מה קורה??.. איפה החדר שלך..?"
איתי התעניין וסקר את הבית בשתי עיניו.. "כאן" אמרתי והצבעתי לו על המיקום..
נכנסנו שנינו לחדר.. "רגע" הוא אמר וקם לנעול את הדלת.. "בשביל?" התעניינתי..
"שלא יפריעו.. אני מתבייש" הוא אמר והתחיל לצחוק.. "חח אנחנו לבד טמבל..
טוב נו לא משנה" אמרתי וחייכתי אליו..
הוא שכב במיטה שלי.. ואני לצידו.. כאב לי להודיע לו שבקרוב ננתק את הקשר שלנו..
ושאני לא יכולה להמשיך ככה.. ולא בגלל שאני לא רוצה אלא בגלל קורל..
[דבר שאמור להישמר בסוד]..
"אז מה איתך?" הוא אמר והסתכל על עיניי.. "ככה את עסוקה,אה? בלעשות כלום?"
הוא התעניין.. וידעתי שהוא עלה עליי.. "לא.. פשוט אה..." התחלתי לגמגם..
"סתם צחקתי.. את לא חייבת לי דין וחשבון" הוא אמר וחייך אליי.. "נו תני חיוך כבר!"
הוא האיץ בי.. וחייכתי.. "באיזה חיוך בירך אותך אלוהים.. וואי.. שתהיי בריאה..
אני מת עלייך ועל היופי שלך" הוא אמר והסמקתי כולי..
"..אז מה מחר הולכים למסיבה ברעננה של האקס שלך?" הוא שאל אותי..
"אז זהו ש..אני הולכת.. אבל לבד.." הסברתי.. "אין מצב.." הוא אמר.
"מצטערת איתי.. לא מתאים שתבוא איתי" אמרתי לו וראיתי שהוא נעלב..
"טוב איך שאת רוצה.. אם תשני את דעתך..." הוא אמר לי..
המשכנו לשכב על המיטה..
מתבוננים החוצה, על השמיים הכהים..
ועל הכוכבים הפזורים להם שם למעלה..
כיף להם שהם ככה רחוקים מהכל ..~