אהבה זה לא גיל זה התרגיל

תמרושששששששששששששששש
איזה מעלףףףףףףףףףףףף
אהבתיי!!
פשוט מושלםםםםםםםםם
כתיבה מדהימהההה!!
אין איןןןןןןןןןןןן
מויי מושלםםםםםםםםםםםםם

מור'צי 😊

וואייי מאמייי איזה מגניבבב שתהייה המדריכה שלוווו 😉
חעחעחעעעע
אהבתיייייי פרק חאמודדד
מחכה להמשךךך
אוהבתתת
טלוששש

יאו איזה מדהים #!
המשך

מדהיםםםםםםםםםםם!!
המשךך

מדהיהיהים
המשך!!!

מעלףף המשךך

מהמממם המשךךך

פשוט מדהיםםם 😊
המשך

תמרו'שששששש....

מ-ה-מ-מ-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם-ם....

המשכו'שש...

אוהבת=]

=-לולי-=

מוקדש לתמרוש אהובתי :]


מהפרק הקודם

"אתה כזה שקסי כשאתה מחייך!" צייצתי בהתלהבות
"איזה מעצבנת!" ניר פתח עליי עיניים וחייך בשובבות
"המממ אני אוהבת אותך" אמרתי והתכרבלתי לצידו
"זוכרת את האוהלים שעשינו?" שאל והושיט לי תמונה
"המממ כן" חייכתי והבטתי בתמונה שבה אני שוכבת על השטיח ומעליי ניר מדגדג אותי וכל זאת באוהל שבנינו לבד משמיכות וסדינים.
"תקופה יפה" לחש ניר
"תקופה יפה..." הסכמתי איתו שוקעת בתמונה


המשך

במשך שעות שכבנו על המיטה מדברים ונזכרים בעבר המשותף שלנו.
הרגשתי כה קרובה אליו, כאילו ידעתי והכרתי מה יהיו תנועותיו הבאות, אך באותו זמן הרגשתי גם מרוחקת ולא מכירה.
במשך אותו ערב הסלולרי של ניר לא פסק מלהחליף שמות של בנות על הצג, שני,ענבל, חן שנהב...
אבל הוא לא ענה לאף אחת, הוא המשיך לחייך וללטף אותי כמו שנהג לעשות.
התגעגעתי אליו, אני מודה.
באותו רגע שהפנה לי את גבו ועזב את הבית הרגשתי שמחה שהיה פה אבל גם עצובה שהוא אינו.
"ניר!" צעקתי מהחלון
ניר הסתובב ופסע אחורה
"תתקשר וניפגש שוב" צעקתי
ניר רק ניפנף בחושך וחזר ללכת קדימה כשגבו מופנה אליי.


"אמרתי לך שיש לי בחינה מחר! אני צריכה להיות עירנית!" צעקתי וניסיתי לסגור את דלת הבית על נועם
"נו משי! דקה ואני הולך! באתי להגיד לך סוד" אמר וחיוך נפרש על פניו,
מעולם נועם לא גילה לי סוד
"נו?" שאלתי
"תתקרבי זה סוד" אמר
"אף אחד לא פה!"
"זה סוד..." חייך
"אז בוא לפה אתה" אמרתי
נועם התקרב לאוזני ונשף אוויר חם
"התגעגעתי אלייך..." לחש ונשק לי בצוואר
"הממ.. זה הסוד?" שאלתי בלחישה נהנת מהמגע
"לא..." לחש
"אז מה הסוד?" שאלתי לוחשת מחזיקה בראשו של נועם כדי שימשיך ולא יילך
"אני אוהב אותך" אמר
שתקתי ורק צחקתי, נועם המשיך לנשק בעדינות את הצוואר ועבר בפתאומיות אל הפה
"אממ! נועם!" אמרתי מתנתקת ממנו
"מה?" שאל
"לא מתאים לי עכשיו" אמרתי מחזירה אותו אחורה אל דלת הבית
"אני אאנוס אותך" הודיע בחיוך רשע
"לא עכשיו!"
"כן עכשיו!"
"לא!
"כן..."
"אמרתי לא!
"אני יודע שאת רוצה את זה..." אמר ותפס בידיי וכבל אותן מעל ראשי על הקיר
"נועם דיי!" אמרתי מנסה להשתחרר מהאחיזה שלו "נועם!"
נועם הדביק אותי אל הקיר והמשיך לנשק כשגופו צמוד לשלי
"נועם!" צעקתי צעקה שהידהדה בבית הריק והחשוך.
נועם רק השמיע קולות מוזרים והמשיך לנשק ולשחק עם הלשון של עצמו
"אמרתי די!" צעקתי עליו והרמתי את רגלי הימינית מעלה בתנופה בדיוק בנקודה המקשרת בין שתי רגליו.
"סעעעמק משי! את רוצה אני לא אביא לך ילדים?" צעק עליי
"צא מפה!" צרחתי, "צא מפה!!!"
"די נו... קושקושית שלי... מלאכית קטנה..." נועם ילל מגן על מפשעתו
"אמרתי צא!" צרחתי והצבעתי על הדלת
"אני ארד לך! אני נשבע אני אעשה לך משהו שלא תשכחי בחיים!"
"צא... עכשיו..."
"אבל הכל בסדר בינינו נכון מדהימה שלי?" שאל
"מה לא מובן בלצאת?!" אמרתי ודחפתי אותו לעבר היציאה
נועם אחז במשקוף כמבקש להישאר
"אני רק רוצה לישון איתך" אמר, "ללטף אותך"
"לא! ביי ביי מאמי שיהיה לך לילה הכי מושלם שיש! אוהבת אותך אל תשכח כפרה" אמרתי וטרקתי את הדלת.
"משי!" דפק על הדלת "נו משי... פתחי כבר!"
"לך הביתה עלוקה" אמרתי נשענת על הדלת
"לא יכול..." נועם ענה בשקט
שתקתי
"אבא שלך בבית?" שאלתי
"כן" ענה
פתחתי את המנעול
"אתה ישן היום על הספה בסלון"
"ההורים שלך בבית?" שאל בזמן שהוצאתי סדינים ושמיכות מהארון
"לא, הם נסעו לצפון" עניתי זורקת את המצעים על הספה.
"נו משי... מה הבעיה שאני אשן יחד איתך?"
"אני הולכת עכשיו לישון, אין לי זמן לדיבורים או למיזמוזים עכשיו"
"גם אני! אני עייף שנייה אני נרדם לך פה"
"יופי אז תירדם על הספה מה אתה צריך אותי?"
"התגעגעתי אלייך" אמר מתיישב על הספה
"לפעמים אני לא מבינה מה אנחנו בכלל עושים ביחד" אמרתי והתיישבתי עליו
"מה זאת אומרת? אנחנו אוהבים אחד את השני מאמי, זה מספיק" אמר מלטף את פניי
"לא כיף לי איתך" פסקתי
"רוצה קצת כיף?" שאל ושב ולנשק לי את הצוואר ובו בזמן ליטף לי את הבטן התחתונה.
"הממ.. טוב עשית אותי חמה" אמרתי מסתכלת מעלה אל התיקרה החשוכה ועוצמת את העיניים בהנאה
הרגשתי את נועם מחייך והשכיב אותי על הספה בזהירות כשהוא מעליי.
"לקחת גלולות?" שאל לפתע עוצר מן הנשיקות
"כן" עניתי וחיבקתי אותו אליי כדי שימשיך.


כמעט בוקר, כל הגוף שלי כואב וקר לי.
ניסיתי לקום אך במקום זאת נפלתי על הרצפה הקרה יחד על השמיכה שעטפה את נועם.
"מה את עושה על הריצפה?" שאל מתעורר והביט בי בחריצים שנחרצו בעיניו
"מנקה קצת אבק מה אני עושה..." עניתי וניסיתי לקום
"ישנתי טוב" אמר נועם מסתובב לצידה השני של הספה ונרדם
קמתי והתמתחתי, לנסות לשוב ולישון היה מעשה חסר תקווה
הבטתי מבט אחרון בנועם עוטפת עצמי בפוך החמים ויצאתי החוצה אל המרפסת.
הכל מואר באור ראשון של בוקר, קריר ונותן הרגשה של פינוקיות.
התיישבתי על ספסל הנדנדה הלבן והבטתי במי הבריכה הדוממים ובבית העץ הנטוש
הספסל חרק בחריקה האופיינית לו והציפורים צייצו שיר ראשון של בוקר
טבעתי בתוך ים זכרונות ועצמתי עיניים.
הדשא התחיל לזוז מהר יותר ומהר יותר...
"משי! חכי לי..." נשמעה צעקה של ילד קטן מאחור
התנשפתי ועצרתי מביטה לאחור
"בוא" צעקתי בקול ילדותי וצייצני, לא הקול העכשווי שלי.
עיניי התמקדו על דמות קטנה ועייפה
"בוא!" האצתי בו, היה לו שיער שחרחר וצבע עיניים בוהקות שבתוכן כלוא צבע השמיים
"אולי נעצור?" שאל הילד הקטן עוצר ומתנשף
"אסור..." אמרתי ואחזתי בידו ממשיכה לרוץ
"אז בואי נעוף?" הציע עוצר
"אתה יודע לעוף?" שאלתי בתמימות
"טינקרבל יודעת" אמר הילד
"אתה יודע איפה טינקרבל גרה?" שאלתי
"בארץ לעולם לא" ענה
"איך מגיעים לארץ לעולם לא?" שאלתי
"עפים" אמר משפיל מבטו ומשחק בכפות רגליו
"בשביל לעוף אמרת שצריך את טינקרבל וטינקרבל גרה בארץ לעולם לא, ובשביל להגיע אל ארץ לעולם לא צריך לעוף" אמרתי במהירות מבלבלת
"כן, נכון..." אמר הילד
"אבא!" החלתי לצעוק
"אנחנו צריכים לפגוש את טינקרבל" לחשתי לאבא באוזן "או פשוט לעוף כדי להגיע לארץ לעולם לא ולפגוש את טינקרבל"
אבא הינהן ויום למחרת הצלחנו לעוף.
אבא קשר חבל באחד מענפי העץ הגדול בגינה ולחבל קשר כרית גדולה כדי שנוכל לשבת עלייה.
"שתהיה לכם טיסה נעימה" אמר והושיב אותי ואת הילד הקטן על הכרית הגדולה ונידנד אותנו למרחקים.
"טינק! טינק! אני חושב שאני רואה את הוק" צעק הילד הקטן מבוהל
"זה נועם מגן חובה, הוא בסדר הוא משלנו..." הסברתי וקראתי לקפטן הוק לשחק איתנו.
"אני לא רוצה להתבגר ולהיראות כמו הוק" לחש לי הילד הקטן
"אנחנו בארץ לעולם לא" אמרתי, "תמיד נישאר ילדים"

אוייי מושלםםםםםםםםםם..מדהיםםםםםםםםםם
המשךך

פרק יאפההההההה..:]]]]]]]]
המשכוששש!

פרק מהמםםםםםם
המשך דחוףף
שבת שלוםם 😉

יפההה המשךךךךך

יאווו איזה יאפההההההההה!!!
כמה כישרוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!#@%#
א ה ב ת י
תמשיכי דחוווף
יפיתי=]