QUOTE (יייוווגגגבבב @ 03/03/2006) אושר
מאמאש פיצול 😕
אתתת רואהה מה את גורמתת לליי??!!!
בגלללךך אני מפוצלל!!!
😢
חחחחח אוווושר.. תקבל תפיצולל באהבה נשמממה (: אל תהיה עצווב.
חנווווש מדהימונת שללי, שמחחחה את קוראאת[:
ופושופשית 😯
אמאא, אוללי מספפפיק?#! את כזאאאת מגזימממה.!
וכה נראאה לי את צודקת בקששר למשי.
אווווווווהבת (:
יאאאא תמרררררר.. עוד סיפור חדשששש...=]
מתגעגעת לשחר.. =-[
מושלםםםםם.. מדהיםםם ומעלףף
המשך!!! (?)
יואוו מהמםם
המשך דחוףף
לילה טוב
תמרוושששש מאמייי שלייייייי,
זה מממש ממש ממש יפהההההה=]
אני פשוט אוהבתת את הכתיבה שלךך.. זה לא יאומןן בכלל..
את כל כך מעניינתת אותיי!!
אני זקוקה להמשךך.. חחח😊
שיהיה לך יום טוב ושבת שלוםםםם,
אוהבתת,
דניאלוש=]
יואוו סיפור מדהיםםםם =]]]
מחכה להמשך.. לילוש 😊
סיפור אחד היפיםם😊
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך
דחוףףףףףףףףףףףףף😊
מאוד מאוד מאוד מאוד יפההההההה
המשך ד-ח-ו-ף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המממשך היוםם. או עעד ארבעע. לאדעעת אם אני אספפיק.. או 7..
אווווווווהבת (:
נווווווווווווווווווווווווווווו מה עם המשךךךךךךךךךךך?!?!!!!
יאאאאי איזה יופי סיפורררר חדשדש :]]]]]]]]]
2 פרקים מאאאאאממייםםםם..אהבתי סוףףףףףף....
ייאלה סיפור יפהההההה....חייבת המשכושש..
נופפפ
קראתי את 2 הפרקים וזהה מ*ד*ה*י*ם!!
מאמושש אני צ'הה המשךך ודחוףףף!
אוהבתותך המוןןןןןן
יפיתי=]]
הלווווווווווווו????
איפה המשךךךךך?...........? 😊 😢
מוקדש לדניאלוש אהובתי (:
מהפרק הקודם
"אתה מתנהג אחרת מאשר בנים אחרים בכיתה ט'." עניתי
"איך אני מתנהג?" שאל
"אתה יודע למה אני מתכוונת" אמרתי, "בוגר יותר"
"בואי, באמת יותר מדי קר" אמר אחרי שהבחין ברעידות הקטנות שניסיתי להסתיר כדי להמשיך להיות איתו שם
המשך
מאותו רגע הבנתי שניר כבר לא אותו ילד שהכרתי. הוא בכלל כבר לא ילד.
העיניים נשארו אותן עיניים שבתוכם כלוא תכלת השמיים והחיוך נשאר אותו חיוך שובב ומדביק.
הגוף הקטן שלו השתנה, מאוד השתנה... וכך גם האופי למרות שיש לו עוד את השובבות והאיפוק שהכרתי 13 שנים.
שנינו ישובים על המיטה בחדר שלי לבושים בבגדים יבשים.
לניר לא מצאתי בגדים של בנים אז הבאתי לו את אחד הבוקסרים הקטנטנים שלי.
"לא מאמין" אמר לפתע ניר
"מה?" שאלתי מחייכת מאחת התמונות שלנו יחד
ניר התחיל לצחוק
"סתכלי" אמר מניח את ראשו על ברכיי כדי ששנינו נוכל להביט בתמונה
"הווו" פלטתי אנחה מוקסמת
"נכון הווו?" שאל והרים ראשו להביט בי
"זאת הייתה הברבי שהכי אהבתי!" אמרתי מביטה בתמונה כשניר מסרק את אחת הברביות שלי, "כמה אני מתגעגעת אלייה"
ניר הביט בי במבט מוזר והתחיל לחייך
"מה?" שאלתי כשקלטתי את המבט שלו
"אני קונה לך ברבי" אמר מחייך
"באמת?" שאלתי ונשכבתי לצידו
"באמת" ענה מלטף את שיערי
חייכתי ולפתע נשמע רטט הפלאפון על השולחן
'נועם בעלי מחייג אליך'
"נועם" אמרתי לניר בפרצוף עקום
"תעני" אמר מביט בתמונות
"פשושי?" שאלתי בחשש
"מושית!" צעק כדי שגם ניר יוכל לשמוע
"פשוש..."
"איך לכם?" שאל נועם
"שורדים"
"רוצה אני אבוא אלייך יותר מאוחר כשנירוש הקטן ילך?" שאל בצעקה
"הוא לא קטן!" כעסתי
"הוא בכיתה ט' משי חלאס לאכול סרטים"
"אמא שלך אוכלת סרטים! ואם לא תתנהג יפה לא ניפגש היום" אמרתי כועסת
"מציבה לי תנאים הא פושעת שלי?" שאל צוחק
"אם צריך אז כן" עניתי
"אז לא ניפגש היום" הודיע
"סבב.." אבל לפני שסיימתי נשמע ניתוק
"אווחח" צרחתי
"מה קרה?" שאל ניר רגוע
"מעצבן אותי!" צעקתי ותפסתי כרית קרובה לטמון בה את ראשי
ניר שתק
"אין לך מה להגיד?" שאלתי מתוך הכרית
"זה נועם..." אמר מחליף תמונה
"למה אתה מתכוון?" שאלתי מתרוממת
לפני שניר הספיק לומר משהו על צג הפלאפון הופיע 'נועם בעלי מחייג אליך'
"נועם!" סיננתי לניר
"אז תעני מאמי..." אמר מבלי להביט בי
"מה?" עניתי לנועם
"אני מצטער... אני רוצה שניפגש היום מושית שלי" אמר
"פשושי אני לא יכולה ככה.. זה לא בסדר... מתי שבא לך אתה קובע איתי ואנחנו לא גרים שתי דקות אחד מהשני"
"אני מצטער מושית מלאכית שלי... בקשה נו... מאמי זה אני... מה עוד את רוצה שאני כבר אעשה?" שאל מתחנן
"תאנוס אותי" אמרתי בפינוקיות
"אררר" נשמע מהקו השני
"דוחה" סימנתי לניר בתנועות שפתיים מודגשות כשהביט בי.
"אז מתי לבוא?" שאל מאושר
"לא הלילה פשושי... מחר יש לי בחינה אני צריכה להיות עירנית" אמרתי בעצב מזוייף
"נו משי.. אני ממש צריך אותך... אני לא יכול ככה כבר שלושה ימים לא נפגשנו וידידות שלי לוחצות עליי להיפגש איתן"
"תיפגש איתן" אמרתי "רק תבדוק שאין להן איזה מחלות משהו..." אמרתי בדאגה
"את באמת מרשה לי?" שאל
"כן מאמי... רוץ אליהן" אמרתי מחייכת
"לא נו משי... אני רוצה להיות איתך לא איתן נו... בבקשה בואי הערב.. קצר בלי הרבה עניינים"
"לא רוצה קצר... אונס זה משחק שלם! מה גם אתה רוצה אותי קרה? אני לא יכולה קצר פשושי"
"נו בחיאת"
"תעשה ביד!"
"אני רוצה אותך"
"לא היום"
"מווושי..."
"בוועי!"
"נו משי!"
"בי פשושי גם אני אוהבת אותך, בווועי" אמרתי שולחת נשיקה וניתקתי
"את אוהבת לנפנף" אמר ניר
"אתה מכיר אותי... אני לא באמת כזאת" עניתי והמשכתי להביט בתמונות
"איזה שטוחה היית" אמר והושיט לי תמונה
"איזה פיטמות קטנות ואא... ואאיזה קטן יש לך!" התחלתי לצחוק על הבוטן הקטן בתמונה
"אז את אוהבת אותו?" שאל מביט בתמונה כמוני וחייך
"את מי?" שאלתי "את הבמבה הזה?"
"את נועם" ענה
"למה אתה שואל?" שאלתי מחייכת
"את אוהבת אותו?" שאל
אני לא ילדה שלא בטוחה בעצמה, מעולם לא עניתי למישהו 'לא יודעת', אם לא ידעתי משהו פשוט... שיקרתי.
"כן" ניסיתי לחייך.
לניר היה קשה לי לשקר
"לא" הוספתי כמעט מיד על אף שהתחרטתי באותו רגע על התיקון
"אז למה את איתו אם את לא אוהבת אותו?" שאל מביט בי
"אני... מה זה השאלות האלה?" שאלתי צוחקת בדאגה
"למה את חברה שלו?" חזר על השאלה
"ניר..." צחקתי לא מבינה
ניר החליט לשתוק.
הבטתי בו זמן מה מנסה להבין.
"מה המצב איתך? עדיין בתול?" שאלתי בתקווה לשנות את הנושא
"כן" ענה
"למה? שני לא רוצה?" שאלתי
"עוד לא התנשקנו את כבר רוצה אותי במיטה איתה?" שאל והביט בי מחייך
"רגע, התנשקת כבר?" שאלתי מבולבלת
"לא" ענה
"באמת?" שאלתי מושעשעת
"באמת" אישר
"מה... למה אבל?" שאלתי
"לא יודע" ענה, "לא יוצא"
"אתה ילד בכיתה ט' נירוש! ועוד צבא בנות רודפות אחרייך איך לא יוצא?" שאלתי צוחקת
"אני אתנשק עם בנות שאני לא מכיר?" שאל
"אותי אתה מכיר" חייכתי
"את רודפת אחריי?" שאל מחייך גם
"אם תרצה" עניתי
ניר שתק
"נו?" שאלתי
"מה?" שאל וחזר להביט בי
"דווקא שווה אם אני אהיה הנשיקה הראשונה שלך" חייכתי
ניר חייך.
"אתה כזה שקסי כשאתה מחייך!" צייצתי בהתלהבות
"איזה מעצבנת!" ניר פתח עליי עיניים וחייך בשובבות
"המממ אני אוהבת אותך" אמרתי והתכרבלתי לצידו
"זוכרת את האוהלים שעשינו?" שאל והושיט לי תמונה
"המממ כן" חייכתי והבטתי בתמונה שבה אני שוכבת על השטיח ומעליי ניר מדגדג אותי וכל זאת באוהל שבנינו לבד משמיכות וסדינים.
"תקופה יפה" לחש ניר
"תקופה יפה..." הסכמתי איתו שוקעת בתמונה
אוווווווווווהבת ((:
שבת קודש מתוקים ומתוקות
שיהיה לכם סופש רגוע.!~#
אתר האהבה הישראלי