אהבה זה לא גיל זה התרגיל

•° • נירוש'•° *•° :
יפיופה?


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
נירוש (: מה מותק לא שומעים ממך?


•° • נירוש'•° *•° :
מי שמדברת.. נעלמת לי בובה מה אני עושה בלעדייך? אין אני אבוד


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
איזה מגזים.. מאז עברת אתה קושי מתקשר


•° • נירוש'•° *•° :
רוצה אני אתקשר?


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
(:


•° • נירוש'•° *•° :
מותק! מה איתך? הבנתי את ונועם יחד


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
הוהוהו הבנת נכון מאמי


•° • נירוש'•° *•° :
כל השכונה שלך שוברת לבבות קטנה


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
מי שמדבר על קטנים.. חחחח


•° • נירוש'•° *•° :
חחחחח דיי בובה.. תודי שאת חולה לי על התחת!


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
מאז שעזבת שחכתי איך התחת שלך נראאה כפרה


•° • נירוש'•° *•° :
אני אבוא לבקר


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
מבטיח.?


•° • נירוש'•° *•° :
מילה של ניר
את מכירה אותי...


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
עם המילים של ניר מובטחות אלוהים גדול


•° • נירוש'•° *•° :
אכזרית


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
כמוך

•° • נירוש'•° *•° :
אין אני מאוהב בך מה את לא מאמינה לי?


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
תפוסה בשבילך


•° • נירוש'•° *•° :
מי חושב עלייך בכלל כונפה?


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
כל היום> אתה

•° • נירוש'•° *•° :
אני בא מחר!


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
חמש?



•° • נירוש'•° *•° :
חמש

°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
לא תתבייש ממני?


•° • נירוש'•° *•° :
חלאס לרדת עליי יצורה


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
התגעגעתי אליך

•° • נירוש'•° *•° :
גם אני אלייך יצורית מושלמת שלי


°εїз°נ‡עם אהבת חייεїз° :
מחר!

•° • נירוש'•° *•° :
מחר > חמש > אצלך > אוהב



נירוש ואני היינו שכנים 13 שנים.
לפני שלושה חודשים בחופש הגדול הוא עבר לגור עם המשפחה שלו בעיר הסמוכה.
מאז, אנחנו לא נפגשים יותר חוץ ממסיבות על הדרך.
13 שנים נפגשנו כל יום, החלון שלי היה מול שלו.
דיברנו שעות על גבי שעות בכל לילה לפני השינה.
הוא היה סוג של החברה הכי טובה שלי.
תמיד כל-כך אהבתי אותו, עד שהוא עבר והשיחות שלנו השתנו מקצה לקצה.
פתאום אני מרגישה רחוקה ממנו. לא ביחס המרחק בק''מ אלא רחוקה ממנו בנפש
הוא מתחיל לדבר כמו ניר שאני לא מכירה
כפרה, נשמה, מאמי...
הוא מעולם לא כינה אותי בשמות האלו.
תמיד הייתי בשבילו אך ורק משי.
"משי שלי" , "משי הקטנה",
למרות שהוא עכשיו בכיתה ט' ואני שתי כיתות למעלה בי''א הוא לא מפסיק לקרוא לי "קטנה".
אומנם היה הפרש גילאים משמעותי אבל גודל גופי תמיד היה קטן משלו, גם כשהייתי בת 6 והוא 4 הוא יכל לעטוף אותי בזרועותיו.
קומתנו הייתה שווה, אבל היקף גופנו היה שונה.
הייתי צנומה ורזה, והוא ילד חסון בריא וחזק.
עד שגופי החל לקבל שינויים.
בית החזה שלי טפח, רגליי קיבלו צורה, הבטן קיבלה שני שקעים בצדדים ואפילו קומתי גבהה במספר סנטימטרים.
מאז, הבנתי שאני הגדולה.
שעליי להסתובב עם בנים בני גילי ולהכיר חברות הכי טובות חדשות.
מאז שינוי הגוף שעבר בי, באמת הסתובבתי עם בנים בני גילי וחברות הכי טובות רבות צצו ועזבו את חיי.
אומרים שאני מלכת השכונה.
כל הבנים תמיד רצו אותי, כל בן בשכונה השתייך לי בשלב כלשהו, ואם לא, בעתיד הוא ישתייך.
מה עם ניר? הוא משהו אחר, הוא קטן. אני לא יכולה להיות איתו.
התקופה הזו עברה.
נירוש עבר ועכשיו אני עם נועם אהבת חיי. עכשיו אני שלו והוא שלי. כמו עם כל אחד אחר, למעט הקטנים.
נועם כיתה י''ב. שכבה מעליי והוא גר בעיר הסמוכה - בעיר של ניר.
אמא ניר? אין לו אמא
אבא ניר? עורך דין מפורסם
אח ניר? אין לו אח
אחות ניר? יש לו שתיים גדולות
איך ניר נראה? ובכן, הוא נראה נער בכיתה ט' עם התחלה של זקנקן מטופח.
אני וידידות ישנות של ניר מהשכבה שלו שגרות בשכונה שלי מסתדרות טוב ונפגשות לעיתים קרובות.
לפני שניר עבר הן תמיד ביקשו את עצתי בנוגע אליו. מה הוא אוהב, מה הוא אוכל, איך הוא מתעטש ובאיזה שמפו הוא משתמש...
כולן רדפו אחריו, אבל הוא, בניגוד מוחלט אליי - התנהג באדישות לכולן.
כולם ידעו שאני והוא זה קשר לנצח עד לרצח
הרי היינו החברות הכי טובות. וזה היה ידוע לכל.

הגיע היום למחרת, שעתו של ניר להגיע אליי בכל רגע.

שכבתי במיטה מביטה בפעם הראשונה מזה שלושת החודשים באוסף התמונות שלי ושל נירוש.
לפתע נשמע הרטט על השולחן, 'נועם בעלי מחייג אלייך'
"פשושי?" עניתי מחייכת
"מושית!"
"פשושי!"
"אני רוצה אותך היום בסרט" הודיע
"אני לא יכולה היום פשוש..." אמרתי בפרצוף עצוב
"מה יש לך היום?" שאל מופתע מהדחייה
נשענתי אחורה חזרה על הכרית מחליפה בין התמונות "נירוש בא אליי" אמרתי
"כמה זמן?" שאל נועם
"מזה משנה? בא" עניתי מחייכת מתמונה שלנו כשלכל אחד יש עוגה על הפנים.
"שאני אפריע לכם?" שאל
"לא" עניתי בפינוקיות "הוא בא אליי, לא אלייך"
"הוא ילד בכיתה ט' משי"
"אז?" שאלתי
"אז מה את רוצה אותו אצלך?" שאל
"אתה מקנא?" שאלתי מחייכת לתיקרה
"אני.. לא! אני פשוט לא מבין"
"אתה מקנא..." פסקתי בשיעשוע
"אני מקנא.. אבל אני גם רוצה להיות איתך מלאכית מושית שלי" אמר נועם
"יש לך את כל הלייף להיות איתי מותק" אמרתי משחקת במסטיק שבפי
"אני רוצה אותך עכשיו... פה... לידי... אני רוצה ללטף אותך... לחבק אותך.. לנשק אותך..."
"יש לי ממתינה" הודעתי בשיעמום והחלפתי.
"הלו?" עניתי
"קטנטונת?" שאל הקול
"נירוש" חייכתי
"משי שלי" קרא "אני לא יכול לבוא בסוף" הוסיף
"למה?" שאלתי נעצבת
"אין, שחכתי קבעתי עם האנשים בזולה" אמר
"אז אני אבוא" הודעתי קמה מן המיטה ונועלת מהר נעליים קרובות
"מתי את באה?" שאל כששמע אותי ממהרת
"עכשיו" עניתי מחייכת חוצה את הבית
"יופי" אמר
"אני כבר ליד הדלת" אמרתי
"גם אני מאמי" אמר בדיוק כשפתחתי את הדלת ושם עמד בחור גבוה עם שיער שחור ועיניים כחולות שאותן אזהה בכל פרצוף בכל מקום בכל שנה ובכל צורה.
"נירוש!"







אווווווווווווהבת (:
שבוע מקסים חמוצים וחמוצות