חח.. יפה תמרייי!!! חח..
טובב..נו אל תמתחי אותנו כככהה!! היוםם!!!!
גררררר... טובב... מתעלייךך בובי!
😛
ה-י-ו-ם !!
לא מחר ולא נעליים!
מחכה...
וואאיאי יפים ויפותת.. ססוורי על היבוש.
לא יוצא לי להיות כמעט על מחשב השבוע.
היום בערב אני אנסה, ואם לא, מחר-בטוח@@~!
אוהבת בטירוף !
וסליחה
ואאייייייייייי עכשיו קראתי ת'סיפור שלך מהפרק הראשון ורק עכשיו סיימתי..
פאקקק אני שעות על המחשב לא יכולה לרדת ממנו בגלל הסיפור המהמם שלך פייי עד שסיימתי....
פשוט מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
ואיייי אהבתי ממששש
תמשיכי
שמינע אם איטן המשך את מקבלת מחר בעיטטההה:]]
QUOTE (Lil_Lili @ 24/11/2005) ואאייייייייייי עכשיו קראתי ת'סיפור שלך מהפרק הראשון ורק עכשיו סיימתי..
פאקקק אני שעות על המחשב לא יכולה לרדת ממנו בגלל הסיפור המהמם שלך פייי עד שסיימתי....
פשוט מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
ואיייי אהבתי ממששש
תמשיכי
חחחחח איזה מאמי! שמחה לשמוע בובה 😉 ברוכה הבאה.
ונטשששהה.. שמחה שאת קוראאת.
כתומה שלילי אחות תאומה מושלמת עיניים ריסים גבותת צ'לילי.
בעיטה.......
רק את תקבלי! 😉
אוההבת ומחר המשךך
מישי עובדתת על המשךךךךךךךךךךךךךך!!!!
חעחע.. יאללהה! פרסמיייייייייי!!!
=]]
מוקדש לשנהבוש ולאנונימית..{ תזכירי לי את שמך? } 😉 משוגעעעת עליכן!
מהפרק הקודם
ונשמעו כמה מחיאות כפיים, מני בא לחבק אותי, בקטנה, אבל חיבק.
"את מהממת!" באה אליי ליהי עם חיוך. הרגשתי מאושרת.
המשך
בעוד שהסדרנים והתפאורנים מורידים את התאורה והתפאורה נכנסנו לחדר ההלבשה שירה, ליהי ואני כששירה מסבירה לי מה יהיה בהמשך.
"אז כמו שאמרתי, עכשיו הממונים עלינו יבדקו את הצילומים שערכנו לך, ויקבעו אם את מתאימה להיות בסוכנות שלנו. אנחנו ניצור איתך קשר עד שלושה שבועות בכך שתקבלי מכתב בדואר. הכל מובן עד כאן?"
שאלה
"כן," עניתי והיא המשיכה לדבר ;
"ככל הנראה את תתקבלי, אבל אני חייבת להזהיר אותך שהתנאים והכללים בעבודה הזאת לא פשוטים. לדוגמה, המון נערות חולמות לצעוד על מסלול ולדגמן בגדי מעצבים ושכל העולם ידע את שמן. אבל זאת בעצם עבודה מאווווד קשה ולעיתים גם אכזרית, צריך לקחת בחשבון שחצי מהחיים הפרטיים מתבטלים, ולהצטלם בחורף בבגד ים כדי להיות מוכנים לעונת הקיץ, צריך להתרגל שאם יוצא מקרה שאת מתפרסמת והקריירה שלך מצליחה כל עם ישראל ידע מי את. מה את אוהבת לאכול, איזה מסטיק את אוהבת, באיזה נייר טואלט את משתמשת ומה ההורים שלך עושים."
ליהי הסתכלה עליי במבט מודאג.
"טוב, אז מותק את צריכה למלא כאן את הטופס. " והצביעה על טופס מוצמד לפלטת עץ מלבנית.
"זה סתם דברים" אמרה אחרי שהבחינה בפרצוף המבולבל שלי
"שם, שם משפחה.. טלפון.. את יודעת" אמרה, ואני הינהנתי, לקחתי את הטופס והתיישבתי.
"טוב מותק! אז במקרה הטוב ניפגש בעוד שלושה שבועות! אני אתגעגע. ו... להתראות"
"ביי" אמרנו אני וליהי כששירה יצאה מדלת החדר.
התיישבתי על כיסא והבטתי בטופס.
"אעע ליהי תמלאי את זה ואני בנתיים אתלבש" והושטתי לה את הטופס.
החלתי לפשוט את הבגדים וללבוש את בגדיי שלי
"מתי נולדת?" שאלה ליהי בוחנת את הטופס
"נווווו" התרגזתי..
"סתם סתם מותק, הנה סיימתי"
עשינו דרכינו באותם מסדרונות עשויים זכוכית שבהם באנו ונכנסנו למעלית.
"וווואי היה כיף! לא?" שאלה ליהי כשנשארנו שתינו לבד במעלית.
"חחחח כה" חייכתי חיוך בוהה ברצפה.
"אמן תתקבלי! הא?"
"כה."
"טוב, בשבילך זה לא הכי קשה.." אמרה ליהי במחשבה שנייה.
ככה עברה לה הנסיעה הביתה,נסענו ברכבת. ליהי מדברת, ואני חושבת על היום שעוד מעט נגמר מהנהנת לכל מילה שליהי אומרת.
"מאיה? מאיה?? את לא מקשיבה יאא בתת שרליללל את לא מקשיבה לי"
"מה? אני מקשיבההה"
"אז למה את לא עונה?"
"מה לא עונה?"
"שאלתי אותך אם שמת לב למור, החתיך הזה... אחחח.. שמת לב למבטים שלו עלך?"
"מה? לא... למה? איך הוא הביט?"
"בונא את ילדה עיוורת, באמא שלי! הוא הסתכל עלייך במבטים של אהבה מותק."
"אהה..? את חייה בסרטים ליהי"
"את בסרטיםםם. טוב, בשבילך... זה לא כזה קשה" אמרה במחשבה שנייה, ואני, שוב שקעתי בהירהורים.
גבעות ושדות עברנו בעוד השמש שוקעת והגענו לתחנה בה היינו אמורות לרדת.
"האאא" נאנחה ליהי כשדרכה שוב על האדמה, והביטה סביב. "אמא אמורה להיות פה" אמרה בפרצוף מודאג.
בין ההמון אנשים שיצאו מן הרכבת וכן גם נכנסים אלייה התנופפה לה יד של דמות לכיווננו.
"הנה" הצביעה ליהי לכיוונה, ופילסנו דרכינו בין ההמון, עם ידיים כואבות מלהחזיק שקיות בגדים.
הגענו הביתה.
"הייייי" צעקתי ועליתי מהר לחדר. התיישבתי על המיטה נרגעת מן היום, ולאחר מכן הדלקתי מוזיקה והחלפתי בגדים לבגדים שקניתי היום. מקפצת רוקדת ופוסעת בחדר, קופצת על המיטה ומתחילה להתנוענע ולרקוד לקצב המוזיקה עם תנוחות ופרצופים בעודי מדקלמת שורות משירים.
"מאיה?"
אתר האהבה הישראלי