תודה נשמות! :] עשיתםם לי אתת היוםם! :]
המשך אבל הכי דחוףףףףףף
נו מהה?? הלכת לחדר שלווו???
מתה על הסיפור שלך.. יפה רצחח
מואהה ענקית.. ביוש
מותק שלי המשך!!!!
אוהבת המון!!! ,מואההההההה 😁
נישארתתת?!
תישארי תישארייייי
חחעחעחע
תמשיכיי מאמי
מוואההההההה
וואייי עכשיו סיימתי לקרוא את כללללל הסיפורר
תמשיכי נשמה זה סיפור ממש יפההה
המשךך!!
תמרוששש..
מהמםםם..
אבל איפה ההמשך?
מוקדש לשנהבי ולאלייה! 😉
מהפרק הקודם..
מאיה? את הולכת?"
"כן.. חחח מתישהו אני צכה גם להיות בבית " חייכתי אליו כמין הלצה...
"אולי תישארי קצת.. נדבר אצלי בחדר..." כל כך היה בא לי ! כל כך רציתי להיות במקומה.. במקום השחרחורת כחולת העיניים!
"אני...
המשך:
"אני... אני לא יודעת.. אני צריכה להגיע גם הביתה.. ישלי המון דברים לעשות!"
"נו בואי בקטנה.. אני גם אספר לך על יניב.. מה שקבענו בחדר מורים.. זה קצר, לא הרבה זמן..."
"שמע שחר.. באמת אני רוצה לשמוע.. אבל אני עמוסה היום.. אמא שלי בבית חולים ואני מפגרת בחומר של לשון" איךך יכולת ילומר את זה?! מה אני סתומה?! גאאאאד!!!
"מה? מה קרה לאמא שלך?" שאל שחר מודאג... כל כך רציתי לצאת משם! לברוח!
"אני אספר לך הכל מחר.. כשאני אבוא לפה אני אשאר אחרי שהילדים ירדמו נדבר ...הולך מאמי?"
"הולך.. אל תהיי עצובה נשמתי! אני אוהב אותך!" הוא אמר לי עם חיוך.. נתתי לו נשיקה בלחי [אאאאיזה בושששששששם!]ויצאתי...
איך יכולתי להיות כזאת דפקטית!? איזה תירוצים אני מעיפה לילד הכי מושלם בעולם! אין משהו שיותר רציתי מלהיות איתו עכשיו! אז איך זה תמיד קורה לי? ' מאיה את בעייתית' שני הייתה אומרת לי במצבים כאלה...אוחחחח.. כמה שזה קשה!
הגעתי הביתה, הדלקתי את הסטריאו, צנחתי על המיטה, ונרדמתי...
"אני אוהב אותך" הוא אמר...
הסתכל לי עמוק עמוק בעיניים ואט אט התקרב לנשיקה.. עצמתי את עיניי
שפתיו דיגדגו את שפתיי קלות והתרחקו מהן. פקחתי עיניי והוא לא היה שם.
"מי היית?" צעקתי למעלה...מסתובבת בחדר, לא מבינה מה קורה לי.
"מי היית?" חזרתי על דבריי.
רצה לקירות מנסה לצאת אבל בחדר לא הייתה דלת. לא הבחנתי כלל בתיקרה, הקירות נמשכו למעלה עד אין סוף...
"מי היית?" צרחתי, אבל רק קולי שלי חזר אליי.
הייתי בודדה מסתובבת בחדר מנסה לברוח, לצאת, לנוס.
"נוווווו מאאיה! אין לי עצבים אליךך!!!"
שמעתי צעקות..
"טל אתה באאא?" שמעתי את אבא שלי מהקומה למטה צועק לטל-אח שלי.
"אני באאאאאאאאאאא" צעק טל שעמד מולי. "היא לא מתעוררתתתתתת!!!" הוא הוסיף וצעק.
"מי לא מתעוררת?" התמתחתי ופקחתי את עיניי.
"מאיה את מאחרת! כבר היה צילצול אבא רשם לך פתק איחור על שולחן האוכל תתעוררי ולכי לבית הספר! אנחנו הולכים לאמא! השלמתי עם שיר! ביי!"
"ביייייי" צעקתי לו...
"אעעעעעעע" פיהקתי.. מסטולה קמתי לשירותים והתארגנתי לבית הספר.. תפסתי את האוטובוס האחרון והגעתי לשער בית הספר.. עשיתי דרכי לכיתה שלי.. נשמתי עמוק ונכנסתי.
דליה המורה לאזרחות עמדה מול הלוח וחדלה להכתיב לתלמידים את החומר. התקרבתי אלייה רחנתי ולחשתי לה את סיבת איחורי נתתי לה את הפתק וקדמתי למקום הישיבה הקבוע שלי.
לאחר חמש דקות הגיע אליי פתק וורוד.. [בנים] מליהי..
"דיברת עם עידן אתמול?"
"לא הספקתי.. לא.. אבל.. הייתי בבית של שחר.. קיפלתי את הפתק.. שלחתי אותו לדרכו מלווה בחיוך לכיוון ליהי.
היה לי מצברוח טוב היום!
ואז נזכרתי בחלום שהיה לי היום.. מי זה היה? איפה הייתי?
*צילצול*
ליהי ושני פילסו דרכן אליי בכיתה.
"מההה עשיתתת אצל שחרררררררר?"
ווואוו.. מטריףףף..
אגב תודה על ההקדשה.. אבל זה אליה.. עם י' אחת.. 😁
תמשיכייי
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם גא'דדדדדדדדדדדד
דיי זה כזה יפהההההההה
איזה מדהים את כותבת.
ואני בפירקוסים אז תמשיכי
ולא אחרי שנה למ אני במתחחחחחחחחחח
מ מו מוש מושל מושלםםםםםםםםםם
אהבתי מוצו מוצו
תמשיכי ,תמשיכי ,תמשיכיייייייייייייי
מור'צי 😊
חחחחחחח יואאו מורושש אאיזה תגובה כפרעלילללך
אתר האהבה הישראלי