וואי איזה פרק אמאאאא!
אבל זה באמת? כאילו הסיפור מבוסס על מאיה ושחר אז זה באמת קרה למאיה?
אאאא יומיים לא הייתי ואיןןן המשך..? 😢
אגב לא עבר כבר חודש של ההרחקה שלה?
אאאנשיםים מורלס הביאה עעעלי לפרסססם
אז קבלווו באהבה עצוווווווומה=]
מורווושית, זה לא באאמת קרה הקטע הזה. אמרתי, הסיפור עליהם.. אבלל אאני ממציאה את הרוב.
מאיה לא באאמת דוגמנית כזאת מצליחה, היא לא נוסעעת לחו''ל וכאאלה. בקטנה (;
אוווווווווווהבת 😉
מוקדש לגלוווש האנונימית (: לאאב יו בייב.
מהפרק הקודם
טליה חיבקה אותי אלייה.
הרגשתי שאני אוכלת סרטים, שזה לא באמת קורה. ואם אני אעצום עיניים ואפקח אותן שוב אני אמצא את עצמי מול המצלמה יחד עם קשת אוהד ורועי כשמור מחלק לנו הנחיות.
אבל זה לא קרה. ובמקום זאת מצאתי את עצמי עדיין מביטה בי דרך המראה כשטליה מחבקת אותי.
המשך
שעות ארוכות מלוות ברעש הגלים העברתי במיטה כשעיניי נעוצות בתיקרת העץ המשופעת.
"מאיה, את באה לאכול?" נשמע קולה של טליה מכיוון דלת החדר
שתקתי. היא עזבה.
לעיתים אני בורחת לעמקים קסומים ובהם הכל מושלם.
אף פרח לא נובל ולאף עץ לא נושרים העלים.
הנחלים והמפלים זוהרים בנקודות אור לבנות.
אין צוקים ואין בורות.
שטח מושלם פרוש לאופק, שטח ירוק וצבעוני.
השמיים לעד יהיו כחולים
והשמש לעד תהיה מחייכת ונעימה.
עמקים שבהם כולם צוחקים, כולם אוהבים ומשתגעים.
עמקים מקושטים בחיות קסם.
חדי קרן, גמדונים בעלי כובע אדום ומחודד.
עמקים ובהם אין אסונות.
שהמים יהיו לא רק אלא מיץ פירות מתוק
שהאש תהיה לא רק אלא קטיפה חמימה
עמקים שבהם אין אכזבה, אין השפלה.
אין רגש כזה - עצבות ואין קנאה.
אין מוות יש רק שינה ארוכה
עמקים מושלמים שבהם אנחנו מרגישים בטוחים ונאהבים.
לפעמים אני בורחת לעמקים מושלמים שכאלה.
"מאיה?" יד ליטפה אותי
פקחתי עיניי החדר כבר הפך חשוך, ירד הלילה ומולי ניצב מור.
"איך הם? הם בסדר?" שאלתי מתרוממת במהירות.
"הם... כן" ענה מור
"איזה מין כוויות? מה קרה להם?" שאלתי
"הם... הם בסדר אמרתי לך" אמר
"אז למה אתה ככה?" שאלתי אותו
"אני... אני עייף" אמר בפיהוק והתכרבל לצידי
אומנם מור היה נראה עייף, אבל לא רק זאת פניו הקרינו.
"ו..?" שאלתי מביטה בעיניו העצומות
"וזהו" ענה
"איפה ג'וב?" שאלתי
"איתם"
"אז אנחנו לא חוזרים היום הביתה, נכון?" שאלתי ושכבתי על המיטה במקביל אל מור.
"נכון" ענה "איך את?" שאל והתרומם תומך בראשו כדי להביט בי
"אני.. אני בסדר" אמרתי מהר.
"איך עבר עלייך יום?" שאל ושוב פיהק
"עבר טוב.. עבר.. לא יודעת.." אמרתי והבטתי בעיניו שברקו בחושך.
"מה זאת אומרת? מה קרה?" שאל
התלבטתי אם לספר לו על שאני אוהבת את קשת, או בעצם לשאול אותו מה אני מרגישה כלפייה
"מור, אולי אתה יודע..." אמרתי ומור שתק.
"אולי אתה יודע...אממ, תראה... אני וקשת התנשקנו" אמרתי וציפיתי לתגובה, אבל מור שתק והמשיך להביט בי.
"התנשקנו, אני לא יודעת איך - זה פשוט קרה. ו... מאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה, קשת שונה בשבילי.. אני מסתכלת עלייה אחרת. מבין על מה אני מדברת?" שאלתי מודאגת
"כן, בטח" ענה. שמחתי שזה מה שהוא ענה ולא כלשהי דחייה כלפיי.
"ואני בכלל לא לסבית, אני מאוהבת בשחר.. חבר שלי. אז אולי תסביר לי למה קשת נראית שונה בשבילי?
למה אני רוצה עוד פעם להתנשק איתה? למה אני לא מפסיקה לחשוב על זה?" יריתי רצף שאלות לעברו של מור
מור שתק זמן מה.
"שמעי, בראש ובראשונה זה טבעי לחלוטין ואני אגיד לך גם למה" אמר וסידר לעצמו תנוחה שבה יוכל להיעזר בידיו כדי להסביר לי.
"את רחוקה משחר, וחסרות לך הנשיקות שלו. הנשיקות של היום-יום, את מתגעגעת אליו, תכלס: את צריכה אהבה.
ו... קשת היא מותק של בנאדם והיא פתוחה להכל, זה הטבע שלה. אם התנשקת איתה זה לא אומר את לסבית, להפך... את מתגעגעת אל שחר ואת רוצה שקשת בעצם תהיה הוא."
מדהים לשמוע את זה ממישהו אחר, לשמוע בדיוק את מה שקרה.
"ונשיקה עם בת זה משהו יחסית חדש בשבילך, לא?" שאל
"כן" עניתי בשקט
"וזה היה כיף נכון?" שאל
"נכון" עניתי
"דברים שהם חדשים וכיפים בשבילך נותנים לך תחושה של עוד. לכן את רוצה להתנשק איתה שוב" הסביר
"ובעניין היחס השונה שלך כלפייה, זה כיוון שהקשר שלכם שינה כיוון, והפך מורכב יותר...ומעניין יותר..." אמר
"איך אתה יודע הכל?" שאלתי בלחישה
"חי את החיים" אמר ונשכב חזרה על גבו ומבטו לתיקרה.
"אתה... אתה התנשקת פעם? יענו עם בן?" שאלתי
"בטח, מזמן" ענה
"למה?" שאלתי
"הייתי שיכור" אמר
"ונהנת מזה?" שאלתי בלחישה והנחתי ראשי בצמוד לכתפו.
"לא זוכר" ענה בחיוך.
"אז איך אתה יודע שהתנשקת?" שאלתי
"אמרו לי" ענה
"גם אני התנשקתי, עם אוהד... ואני בכלל לא זוכרת, רועי אמר לי"
"שתית?" שאל
"כן" עניתי
"לא טוב לשתות" אמר צוחק "רק אם את עם החבר והוא שומר עלייך" הוסיף
"אתה לא מסתקרן לדעת איך זה מרגיש להתנשק עם בן?" שאלתי
"לא, מספיקה לי חברה שלי" ענה
"אתה יכול לדמיין שאתה מתנשק איתה כשאתה בעצם מנשק אותו" אמרתי
"זה לא אותו דבר" אמר מחייך
"זוכר את אותם צילומים בצרפת?" שאלתי לפתע
"כן" ענה
"שם התנשקתי עם אחד הצרפתים, זוכר?" שאלתי
"כן" ענה בשנית והפעם הביט בי
"כשהתנשקתי איתו, הרגשתי טוב... הרגשתי שאני מנשקת את שחר, אבל אז איכשהו קלטתי שאני מנשקת מישהו אחר..."
"ואז התנתקת ממנו מהר" השלים אותי
"כן... וכשסיפרתי הכל לשחר הוא בכלל לא כעס, הוא חיבק אותי" אמרתי, "הוא אמר שזאת העבודה שלי, וזה מה שאני אמורה לעשות... אבל אז הוא הוסיף תנאי, שכשאני אתנשק עם מי שזה לא יהיה אני אדמיין שאני מנשקת אותו, את שחר"
"מיוחד שחר שלך" אמר מור בחיוך
"הכי מיוחד בעולם" אמרתי מחייכת גם אני בפעם הראשונה באותו יום.
"אבל עדיין אני חושב שזה לא אותו דבר, אני חושב שזה לא נכון. כשאתה אוהב מישהו הנשיקות שלך מיועדות רק לו" אמר והחזיר את מבטו לתיקרה
"כמובן זה תלוי במה אתה עובד" הוסיף וקרץ לי "אז מבחינתך אני לא רואה בעיות"
חייכתי, "ואם תחבק אותי.. זה יפריע לחברה שלך או לך?" שאלתי
"לא" ענה בשקט והסתובב אליי
"אז אתה יכול לחבק אותי?" שאלתי
מור אימץ את גופי לגופו וליטף אותי "כן" לחש.
עכשיו הרגשתי שמור הוא הרבה יותר מאח בשבילי.
הרגשתי נכון לספר לו את הסוד שכאב לי... על הנשיקה שלי עם קשת.
ביני לבינו יש עכשיו קשר חזק בהרבה מבמאי לדוגמנית או מאח לאחות.
קשר חזק, בנשמה.
אוווווווווהבת.
QUOTE (שחר!לה @ 01/02/2006) אגב לא עבר כבר חודש של ההרחקה שלה?
זה לא חודששש חחחח זה ארבעההה=\
ממממממממדדדדדדדדדדדההההההההיייייייייםםםםםםםםםם!!!!
המשך D:
מדהים..
מור הזה פשוט מותק..
המשךך
תמרוש..כרגיל..
יפהה..מאודד!!
המשךך!!
אני יכולה להביןן למה הרחיקו אותך?! 😢 😢
פרק מווושלםם כמו כולם
תמשיכיי בוביתת
איזההה....
כמה רגשששש
כמה שלמותתת
תמרייייי יפתייייייייייייייייי
המשךךךך
אוהבת אותך
יאא אלווההייםם תמאריקהה!!!!!
חעחעחחע..איזזהה מאזנייבבב!!!
איך אהבתי ת'תיאור של העולםם המוששלםם..אאחח..
כתיבהה שלומתיתת לגמרריי!!!!!!
מצטער שלא הייתי כדי שתוכלי להיעזרר בי לשלוח
ואני עוד יותתר מצטער שלא הייתי יכול לנצל ת'עובדה ששלחת לי
ת'המשך לפני כולםם ולקרוא אותו לפני כולםם..חחחח...
לא נווראאא..
אאווהבבב,ואני דורשש המששךךך!!!
יאי מ=ו=ש=ל=ם!!!!!!!
המשכוש ... 😊
אתר האהבה הישראלי