נעלי האולסטאר שלו

אוף חשבתי שיהיה המשך שאני אכנס😢

תמרייייייייי זה מדהיםםםםםםםםםםם!@#$#$%
זה סיפוורר כלכךך מושלםםם איןןן.!@#
מה עם שחרר!#? הייתי בטוחה שהוא יבוא לעשות לה הפתעה ויבוא לפגוש אותה בצפרת בדיוק שהיא התנשקה עם הדוגמן ההוא :| מזלל שהוא לא באא\@$^ חחחח
כלכךך מדהיםםם אל תפסיקי לכתוב!@#$ 😁
נ.ב-> זאת שירר (:

2 פרקים פשוט מושלמים!!

המשך

אויי איזה חמוד הרועי הזה גאאד !@
תשמשיכי דחוווווווףףףףףףףףףףף

אאאיזה מבאאאסי.. כתבתי המשך ההיתי קרובה לסוףף. ונדפק לי המחשבב.. ואאא אאיזה קריזות.
אאאאאאאז קבלו פרק עם קריזה מטורפת ועם נשיקה מתוקה

שירווווווווושית שלילילילי יווווווודעת שזאת את ((: מי עוד בוטן שלילי.?
מטורפת עלייך בוטנית פיצית :]

נופפפפפרי ומווווווווורי מזל טוב על מחחחחחר בובות שלילי ((: שכל חלומותיכן יתגשמו

מוקדש לגלוווווש בובי (: שמחה לדעת שאת אוהבת תסיפור.


מהפרק הקודם

"בת כמה היא הייתה כשהכרת אותה?" שאלתי אותו בפתאומיות.
"בת 17" אמר
הכי לא צפוי. עוד עובדה לבגרותו של רועי, בנות מבוגרות ממנו בוחרות לבלות איתו את סוף חייהן ; מדהים.
"אללה חבר'ה, קומו מתקפלים" אמרה שירה מעלינו
"לאן?" שאלתי בשקט מתרוממת.
"להלתבש, אז אולפן, אז מטוס ואז אפריקה" אמרה בחיוך
"מה אולפן? עוד צילומים?" שאלתי
"כן... למה? סובלת?" שאלה
"בכלל לא" חייכתי "לפחות יהיו מקלחות, נכון?" שאלתי
"בטח" ענתה שירה והתקדמה יחד עם ג'וב מני ומור.
"בא?" שאלתי את רועי והושטתי לו יד.
קמנו והלכנו בעקבות כולם למשטח הקרוואנים.


המשך

"קשת?" שאלתי
"אה?" ענתה קשת מהחדר השני, מתלבשת.
"למה אנחנו לא מדברות?" שאלתי אותה משפילה את מבטי ומשחקת באצבעותיי למרות העובדה שהיא לא יכולה לראות אותי.
"אנחנו לא מדברות?" שאלה מבעד לדלת
"לא יודעת," אמרתי "התרחקנו, אני מרגישה שאנחנו לא מדברות יותר... את חסרה לי" אמרתי לה והבטתי בדלת החומה בציפייה.
"לא מאמי, אנחנו סבבה" אמרה יוצאת מהדלת מסרקת את שיערה באצבעותייה
"אז למה אנחנו לא מדברות?" שאלתי מתיישבת בכבדות על הכיסא תחתיי
"לא יודעת..." אמרה "אני חושבת שאני מקנאה בך" וכעת היה תורה להשפיל מבט ולשחק באצבעות.
"מקנאה? בי? על מה?" שאלתי בהרמת גבה
"על זה שאת עם ג'וב. על זה שהוא מעדיף אותך עליי, על זה שהוא אוהב אותך יותר מאשר אותי" אמרה והביטה בי.
"למה את חושבת?" שאלתי מבולבלת
"וואי איזה אדישות, מאיה!" קראה לתיקרה של הקרוואן בקול, לאחר מכן החזירה מבטה אליי וחייכה חיוך
"למה אני חושבת?" שאלה
"למה את חושבת שהוא מעדיף אותי עלייך? למה את חושבת שהוא אוהב אותי יותר מאשר אותך?" שאלתי
"כי את קטנה כזאת... פיצית, מגרה" אמרה בחיוך והתקדמה אליי
צחקתי, "מה זאת אומרת?" שאלתי מצחקקת
"זאת אומרת שאת כזאת שתופסת לכולם את העיניים חאזאק כשאת עוברת" אמרה והתיישבה עליי בפיסוק רגליים
"קשת" קראתי והדפתי אותה בשתי ידיי
"מה?" שאלה
"אני לא מבינה" אמרתי דוחפת אותה מעליי "מה את עושה?" שאלתי אותה
"מנשקת אותך" אמרה ונישקה לי את הצוואר
"קשת!" קראתי ודחפתי אותה מעליי אוחזת בצווארי.
"מה?" שאלה והחיוך נעלם
"אני לא לסבית" אמרתי מצחקקת בפחד.
"גם אני לא" אמרה והחיוך שב אל פנייה
"אז מה את רוצה ממני? יש לך את אוהד" אמרתי לה
קשת צחקה
"אוהד?" שאלה "ומה זה אוהד?" שאלה כאילו הוא מעין חפץ דומם -
"אבל דוגרי עכשיו מאיה, תסכימי איתי שלהתנשק עם בת הרבה יותר כיף מלהתנשק עם בן" הוסיפה ושבה והתיישבה עליי.
"לא יודעת.. אף-פעם לא התנשקתי עם בת" אמרתי
"אז אני רוצה להיות הנשיקה הראשונה שלך" אמרה מחייכת באושר
"למה את חושבת שיותר כיף להתנשק עם בנות מאשר עם בנים?" שאלתי
"בנות יותר אסטיות, יותר נקיות... מריחות יותר טוב, יודעות מה לעשות עם השפתיים והלשון" אמרה כאילו הרשימה עוד ארוכה
"קשת" אמרתי ודחפתי אותה שוב.
"מה?" שאלה
"אני לא לסבית" עניתי מדגישה שוב את שלושת המילים בגיחוך מהסס
"גם אני לא" הדגישה קשת באותו אופן שאני הדגשתי
"אז מה את רוצה?" שאלתי
"נשיקה" אמרה בחיוך קליל ובתנועה ילדותית ומגרה
"יש לי חבר" צחקתי
"עוד יותר שווה" חייכה
"אני לא מבינה אותך" אמרתי וברחתי לחדר השני טורקת את הדלת אחריי
"גם אני לא אותך" צעקה והדליקה את המוזיקה על פול ווליום
"מטומטמת" מילמלתי.
"אבל אנחנו עדיין מדברות, נכון?" שאלתי פותחת את הדלת החומה שרעדה מעוצמת המוזיקה
קשת הינהנה ופנתה לפתוח את המקרר.
חזרתי בחזרה לחדר כדי להתלבש. סגרתי את הדלת וההירהורים הציפו אותי.
באמת יותר כיף להתנשק עם בת מאשר עם בן?


הנסיעה חזרה לפאריז ערכה שעתיים וחצי.
"היום הזה לא נגמר..." אמרתי לקשת שישבה לידי
"אהא" אמרה בקול עדין, עצמה עינייה ונשענה עליי.
שמחתי שאנחנו שוב מדברות.
"עוד כמה זמן אנחנו מגיעים?" שמעתי את ג'וב לוחש לנהג בין כל הדיבורים האחרים שהיו בוואן.
"שעה" הודיע, וג'וב העתיק את תשובתו לסלולרי בו דיבר
"שעה" לחש "יופי, מצפה לראות אותך, כן כן גם היא" אמר וניתק.


חזרנו אל רחובות פאריז עיר האורות.
"הגענו" לחשתי אל קשת
"נאמ נאמ" התעוררה קשת והתמתחה.
נכנסנו אל חניה למרגלות בניין עצום.
כשהבטתי מעלה התגלו שלוש אותיות ענקיות זוהרות בלבן
A.S.D
"מני?" שאלתי
"כן נסיכה?"
"הסוכנות, היא עולמית?" שאלתי
"כן יפיופית" ענה מני ונכנסנו אל הלובי שבבנין העצום.
הדבר הראשון שראיתי היה ראש מזרקה ענקית וסביבה המון ראשים של בני אדם הולכים אנה ואנה.
"ואוו" לחשתי לרועי, רועי חייך.
"בואו" קרא אלינו ג'וב שהגיע אל שורת המעליות.
קיר שלם, ובו לפחות 20 מעליות נסגרות ונפתחות ללא הפסקה ומעליהן מספרים מתחלפים -
"לא יכול להיות!" אמרתי כמעט ללא קול
"מבדר" שמעתי את קשת מצחקקת בקלילות מאחוריי מביטה במעליות ממש כמוני.
נכנסנו אל אחת המעליות, אל חלל ענק שקירותיו עשויים מראות וריצפה עטופה שטיח אדום ורך.
הבטתי בכפתורים, עד שהגענו אל הקומה שבה חפצנו לא הצלחתי לספור את מספר הכפתורים במעלית.
ירדנו מטה ונפתחו הדלתות העצומות של המעלית.
מולנו התגלה מסדרון רחב ואין-סופי, משני צידיו היו פתחים עצומים אל אולמות שונים.
"מדהים" מילמלתי ותפסתי בחוזקה בידו של רועי.
על הקירות הוצבו כרזות ענק של דוגמנים במצבים שונים ובתמונות צבעוניות.
בעוד שהאחרים נכנסו לאחד הפתחים אני המשכתי כלא שמה לב להביט בכרזות הענק שעל הקירות.
"מאיה?" נשמע קול, סובבתי אחורה ומור עמד שם מחייך
"הווו, אני באה" אמרתי מאושרת מדלגת לכיוונו.
"חמודה" אמר וליפף את זורעו סביב כתפיי.
צחקתי וצעדנו שנינו אחר כולם.
"אוכלים משהו?" שאלתי , לא הייתי רגילה לשאול את השאלה הזו, אני לא נערה שמתבטאת באכילה מרובה.
"בטח" אמר בחיוך ובעיניים שמתות לאוכל. "מה את רוצה לאכול?" שאל
"הרצל" חייכתי והשפלתי מבטי נזכרת בבית.
"הרצל?" שאל מור בהרמת גבות וחייך
"כה, מכיר?" שאלתי
"בטח" אמר והביט בי בהערצה
"באמת?" שאלתי מחייכת חיוך ענק
"אוכל בצורת פרצוף" דיקלם
"יאא" התרגשתי ודילגנו שנינו כדי להדביק את הקצב של האחרים.
"אח שלי מכין לי כאלה" אמרתי
"אחותי נהגה להכין לי אותם" אמר, "אבל אחר-כך אני עברתי לעסוק בזה לאחי הקטן" הוסיף
"בן כמה אתה?" שאלתי
"28" אמר
"ובן כמה אחיך?" שאלתי
"22" ענה, "כמובן, זה היה מזמן" צחק ונזכר גם הוא בבית.
"בואו" קרא אלינו ג'וב
פנינו בפנייה שבה לפני רגע נעלם ג'וב ונכנסנו לחדר אוכל מעוגל וסגול, שבו היו פרושים שולחנות עמוסים באוכל.
"להכין לך הרצל?" שאל מור
"יא, תהיה אח שלי?" שאלתי מתרגשת
"בכיף" אמר
"אני אכין לך גם" אמרתי בחיוך והתפצלנו.
"כל כך הרבה אוכל" מילמלתי לעצמי מרימה את עיניי כדי להביט בסוף השולחן שעמוס במאכלים שונים.
פטריות, עגבניות, גבינות, בשרים, לחמים, ביצים, תבשילים, תפחוי אדמה, אורז, שבלולים, צדפות, סרטנים, צלעות... מי היה מאמין שזה סדר היום הרגיל פה, רק לקנות את כל האוכל ולשלם משכורת למלצרים ולאופים, טבחים, שפים וכל שאר עובדי המטבח עולה אל מעל מליארדי הדולרים.
הכנתי למור הרצל מיוחד במינו, הכל היה אצלו כפול, גבות עבות, שיער מנופח ועשיר, שפתיים בשרניות ואף מעוקל מגמבה צבעונית.
השולחן שלנו היה במרכז חדר האוכל העצום, הגעתי אליו
"וואלה" הצגתי בפני מור את הרצל שלו
"אולהלה" קרא בצרפתית וחייך אליי.
"הנה שלך" אמר והצביע על ההרצל שמתחתיי
"יא מדהים!" אמרתי מתפעלת.
ישובים סביב השולחן פתחנו בסעודה החגיגית בדיבורים ובצחוקים.
ולחשוב שרק הבוקר התעוררתי מהשפעת סמים והרגשתי לא שייכת.


"אני מתפוצצת" אמרתי נשענת אחורנית חושפת את הבטן הנפוחה
"מפוצץ לא מילה" הוציא מור בקושי את המילים מפיו.
צחקתי והבטתי סביבי, כולם שבעים ושמחים.
"אין זמן" קראה שירה ומיד נשמעו גרירת כיסאות.
"איך אני אדגמן על בטן נפוחה?" שאלתי
"עלייך? לא רואים" גיחך מור וחיבק אותי אליו מאהבה.

צעדנו במסדרון אין-סופי נוסף.
"קדימה" זירז אותנו ג'וב בתנועות ידיים ופנינו בפנייה עמוסה אנשים.
"את שומעת?" שאל רועי
"מה?" שאלתי לא מבינה
"מים" אמר
"אתה מדמיין" אמרתי לו ומולנו התגלתה בריכה ענקית שבסופה נצבעו הקירות בצבע האופק והשמיים.
"אתה לא" תיקנתי את עצמי בשקט והבטתי בבריכה משותקת.
"מה אנחנו אמורים לעשות פה?" שאלתי אותו
"תכף נדע" אמר והלכנו אחר כל הצוות אל חדר ריק ועגול ובו 8 דלתות ושלל של ספות צבעוניות
"שבו" ציווה עלינו ג'וב במחיאת כף והפשיל את מכנסיו הלבנים כדי לשבת גם.
אני רועי מני שירה וארי התיישבנו על ספה ארוכה בצבע ירוק תפוח ולרוחבה הודבקו פסים שחורים ולבנים פרוותיים של זברה.
צחקתי למגע הקפיצים בספה.
"ששש" לחשה אלי שירה וג'וב החל מדבר -
"ובכן, ברוכים הבאים לבנין סוכנות ה- A.S.D הראשי" אמר בחיוך ושיפשף יד ביד.
"אנחנו נמצאים באחד אולמות מני רבים פה בבנין" אמר
"יש פה המון אנשים, לכן אני מבקש מהדוגמנים הצעירים שלנו לא להתרחק" אמר בחיוך לכיווננו.
"כל דוגמן יקבל יחס מקביל ומפנק, כלומר, לכל אחד ואחת תהיה מאפרת, מלבישה, ומעצבת שיער אישית" הודיע
"אני אגיד לכם כבר עכשיו מה המטרה של הצילומים הללו" אמר והביט ברשימות שלפניו
"לבנות המטרה היא לשדר סקס אפיל ולגרום לצופות שבכרזות ובקטלוגים לקנות את השמלות שתדגמנו
ולבנים המטרה היא לגרום לבחורות הצעירות לקנות את בגדי המעצבים שתדגמנו לחבר שלהן" אמר בחיוך
נשמעו מילמולים ולחשושים
"אבל" אמר ג'וב והביט סביבו
"הצילומים יצולמו תחת המים" אמר וחייך.
"וואו" לחשתי לשירה, "אבל מה הבגדים לא ירסו?" שאלתי
"הבגדים שתדגמנו איתם נועדו לדיגמון, כלומר, הם חד פעמיים" הסביר ג'וב "לכן אם במידה והם יהרסו זה כלל לא ישנה" הוסיף בחיוך חושף שיניים.
"שירה, טליה וענת אתן בחדר הזה" אמר והצביע על חדר מסויים
"מני מור ארי ואיתן אתם בחדר הזה" אמר והצביע אל הכיוון השני אל דלת צהובה ופרוותית
"רועי ואוהד, אתם לחדר הזה" אמר והצביע על הדלת הירוקה והפרוותית שמאחוריי
"קשת ומאיה, אתן לחדר פה ממול" אמר והציע על דלת כתומה ופרוותית. "שם מחכות לכן המאפרות הסטייליסטיות וכדומה, מכשתסיימו תבואו לכאן, אל הספות וחכו עד שאחד מאיתנו, אנשי הצוות יבוא וידריך אותכן" אמר ושיחרר אותנו.
כולנו קמנו ובבת אחת החל רעש הדיבורים.
"נתראה אחות שלי" קרא אליי מור
חייכתי ונכנסתי אל תוך החדר שמאחורי הדלת הכתומה והפרוותית.
"וווווואא" קראה קשת בפתח ותקעה אותי מאחורייה
"זוזי" אמרתי
"וווווווואאאאווו" קראתי גם אני
קשת דילגה אל פנים החדר שבמרכזו היה ג'קוזי אליפסי מעלה אדים.
"שאווה" לחשתי
על קיר אחד נמצא המתלה של קשת ועל הקיר השני שלי.
סקרנו אותו, "יא, יש לי בגד ים, גם לך?" שאלתי לאחר שהוצאתי והתבוננתי בבגד הקטן והמעוצב
"לא" ענתה קשת בפרצוף קמוט "גם אני רוצה" הוסיפה
"come on" קראו אלינו ארבע נשים יפיפיות.
"hey" הפרצוף של קשת התחלף בפרצוף שמח אל ארבעתן והתיישבה בכיסא שהושט תחת רגלייה
"בונז'ור" חייכתי אליהן גם והתיישבתי.

לאחר שעה יצאנו משם קשת ואני מעוצבות בחינניות ובאלגנטיות כשרגלינו נעולות בנעלי עקב אדומות ומנצנצות.
"מדהימות!" קראו אלינו הבנים שישבו על הספה והיו לבושים כנראה בבוקסרים שנקראים 'מעוצבים'
"מעניינים" קראנו אליהם ומצביעות בילדותיות על הבוקסרים.
"כן" צחקו שניהם.
"מאיה" נשמע קול מוכר מאחוריי
"ג'וב, למה יש לי במתלה בגד-י..." הסתובבתי באיטיות ועיניי ננעלו על אותו בעל הקול המוכר, שפתיי קפאו וקולי השתתק.
"לא יכול להיות" לחשתי בחיוך קטן והוא התקרב יותר ויותר
הרגשתי בחלום, הרגשתי לא קיימת. עיניי ננעלו בעיניו.
"אמרתי לך," אמר ותפס בידי שעונדת את הטבעת "אלך אחרייך עד סוף העולם..."









אוווווווווווהבת ((((:

יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!

ש=ח=רר!!!

הואא באא~!!! הוא באא!!!!! הוא התגעגעגעגעגג!!!

חעחעחחע


איזזהה הממששך,אלווההיםםםםםםםםםםםםםםם!!!!

רוצה עוד אחדד כזהה!

QUOTE (oshri_Ok @ 21/01/2006) יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!

ש=ח=רר!!!

הואא באא~!!! הוא באא!!!!! הוא התגעגעגעגעגג!!!

חעחעחחע


איזזהה הממששך,אלווההיםםםםםםםםםםםםםםם!!!!

רוצה עוד אחדד כזהה!
כהה יווו 😯

יאאאאאאאאאאאאאאאא איזה מתוקקק רועייייייייי
אהבתיי אהבתי אהבתיי איזה צורה כתיבה אמאאאאאאאאאא
דיי איזה מושלםםםםםםםם
מעלףףףףףףףףףףף
מדהיםםםםםםםםםםםםםםם
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
מהר המשךךךךךךךךךךךךך
למה זה אחד הסיפוררריםם ה-יפיםםםםםם
המשך המשך המשךךך

מור'צי 😊

חעחעחעחעח ושחר מגיעעעעעעעעעע חחחחיחיחיחיח
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםם שובב

מור'צי 😊

יוווווווו השלמתי כרגע ת'פרקיםם האחרוניםםם
מושלםםםםםםםםםםםםםםם
בטח זה שחררר..
יאאא
המשךךךךךךךךך..

יואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
איזה סוף אדירררררררררררררר!!!!!!!!!!
והפרק בכללללללללללללל...
פשיייייייייייי..
אין את גדווווווווווווווולה! 😉

ואיזה פרק ארוךךךך!!
אין עליךך!


*זאת ההודעה הכי ארוכה שכתבתי*

ייייייייאאאאאאאאאאאאאווווווווו איזה נסיךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

המשך

ההיאא כותבתת עכשיו המשךךך ואז אני יפרסםם אותוווו
מוכניםם??

מוכנים.. מוכנים.. 😁

no way
איזה חמוד..
זה שחר נכון?!
הוא בא אליייי
איזה מתוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
ררררררררררררררררררררררר
המשך!!!!!!!!!!!!!!!
3> מישל!!