תודה על ההבנה...
אני שמחה שסוף סוף החלטתן ללכת בצד שלי..
ולא רק בצד שלכן..כדי לקבל המשכים..
בכל מקרה..היום יש לי ים דברים לעשות...
יש לי עבודה להגיש בספרות עוד שבוע וחציי והיא ממש קשה..
2-להכין שיעורים..
3-ללכת לעשות גבות..
4-יש מצב גדול למכון כושר..
אז לא ניראה ליי שאני באמת יספיק לכתוב המשך...
אני רק יכולה להגיד לכן דבר אחד..
תודה לכן על זה שאתן מגיבות לאורך כל הדרך..לבנות מעטות..אבל כ"כ מתוקות!!!
שאני אוהבת אותכןןן הכי שישששששש...
וטובבב לדעת שיש בנותתת נשמות כמותכן..
אזז..
תמשיכו להגיב..
ואני ימשיך את הסיפור.. 😊 ..מחר ב"ה..
מוואהה ענקית..
סתיוו'שהההההה 😊
חח מעטות מעטות אבל עושות רעש יותר מכל מי שלא פה חחחחח
את לא יכולה להגיד שיבש ואין אקשן
חח סתם חח בהצלחה עם העבודה.. היא הכשילה אותי בספרות בתעודה!!! בגלל שהיה לי במבחן האחרון נסיון להעתקה חחח אבל היה לי גם 80 במבחן אחד ובכל העבודות להגשה 100 ועבודות גדולותת חח נחייה ונראה אולי תרחם תיתן לי 55
אוהבתך המוןן
וקחי ת'זמן שלך( למדתי שאם אומרים ככה גם מקבלים יותר המשכים חחח נצלנית שכמותי)
אטלושש
חחחחחחחחחחחחחחחחח שרוטה שלי=]]
אני מתהה עלייייייייייייייייך!!
מקווה שהפעם אני לא יצטרך להיתבאס..
אתן צריכות להעריך,כי יש בנות שהיו שמות זין על הסיפור,ולא ממשיכות אותו בכלל.
בכל מקרה תהנו,
ואני מצפה לשינוי בתגובות. . . .
"תזמיני חשבון"..אמרתי לגאיה,שקראה למלצרית שהגיע שניות אחדות אחר כך.
"היא מביאה"..גאיה אמרה לאחר שדיברה עם המלצרית.
לאחרכמה שניוטת המלצרית באה עם פנקסון ביד.
הבטנו כמה יצא,שילמנו והכנסו ת'כסף לתוך הפנקס והלכנו.
"לאן עכשיו?"...שאלה גאיה..
"יש לי רעיון ענקקקקקקקקקקקקקקקקק"...אמרתי בקריצה לגאיה.......
"כ"כ בא לי כרגע ללכת לים"..אמרתי.
"מה הקשר עכשיו?"..היא שאלה בשעה שעינייה העיפו מבט לכיוון חנות נעליים אופנתית במיוחד.
"בא לי ללכת לחוף"..אמרתי וניסיתי לשכנע אותה,אך ללא הצלחה.
"לא לא לא,נוווו אז יותר מאוחרר"..היא אמרהה ועכשיו תורה לנסות לשכנע אותי.
"איזה רעה את".אמרתי לבסוף.
"נו,אני לא,פשוטט בא לי עוד להיסתובב..יש עוד 6 ימים שאנחנו צריכים להישאר פה"..היא אמרה.
"שיכנעת אותי"...אמרתי.."אבל בלילהה נלך"...קבעתי עובדה.
"בלילה נלך"..היא הסכימה ואנחנו ניכנסנו לאותה חנות שגאיה הביטה עליה ממקודם.
"לא מתאים לך איזה נעל בת זונה עכשיו?"...היא שאלה מתלהבת כולה.
"האמת שאניח לא יתנגד,אם כבר אנחנו פה"..אמרתי והתחלתי בעבודה..למצוא את הנעל היפה ביותר.
"תראי,תראי את זו"..היא אמרה והראתה לי נעל שלא הייתה בדיוק לטעמי.
"לא מש'ו"...עניתי לה והמשכתי לחפש נעל בשבילי.
"רעה"..היא זרקה אליי..והניחה את הנעל על המדף המעוצב בקפידה..ואני חייכתי.
אני והיא לא ממש מצאנו את הנעל שלנו,האמת שכל גודל החנות לא הספיקה לרצות אותנו. . .לא אהבנו דבר.
יצאנו מן החנות שביידנו השקיות של הבגדים.
"לא בא לך מש'ו מתוק?"..שאלה אותי גאיה.
"כמו מה?"..עניתי.
"שוקולד"..היא אמרה וחייכה..
"בא בא"..אמרתי וחייכתי אליה גם אני..
וכך נוצר מצב שאני וגאיה חיפשנו את חנות הממתקים,לאחר כמה דקות מצאנו אותה,וניכנסנו.
"אולה אולה"..גאיה אמרה וניכנסה לחנות,אני בעקבותייה.
היו שני מוכרות בחנות.."אולה"..אמרה אחת המוכרות וחייכה,היא ניראתה מאוד נחמדה.
אני וגאיה לקחנו לנו כל אחת שקית,ועמסנו אותה בשוקלדים מכל טוב.
"זה הכי טעים"..אמרתי לגאיה והיא לקחה לה ת'שוקלד שאמרתי...
לאחר כמה דקות, שכבר השקיות היו מפוצצות..שילמנו ויצאנו עם חיוך על הפנים.
"היום,יום טוב"..אמרתי לגאיה והיא חייכה..
"בהחלט"..היא הסכימה איתי.
אך ידעתי שדבר אחד הרס לי אותו,ובגלל זה אני פה,כדי לשכוח אותו,לשכוח את הסבל שליאור גרם לי,שהוא כבר לא יגרום לי..
אני והוא ניפרדנו,וזה סופי,לתמיד,לעד.
"טוב ניראה לי שדיי מיצינו את עצמנו כאן,לא?"..אמרתי לגאיה והיא הנידה בראשה לחיוב.
"אז נלך"..היא אמרה..ולאחר כמה דקות כבר מצאנו את עצמנו בצידו החיצוני של הקניון.
"לאן הולכים עכשיו?"..היא שאלה.
"לאן שהרגליים יקחו אותנו"..עניתי..וכ"כ רציתי שרגלי ילכו לכיוון של ליאור..אלוהים יודע כמה הוא חסר לי עכשיו,ולא רק.
"אוקיי"..צחקה גאיה,והמשיכה ללכת,שתינו ביחד,זוללות שוקולדים.
"טוב דיי זה משמין"..אמרתי ובלעתי את קמצוץ השוקולד האחרון שנישאר בפי.
"וטעים"..היא אמרה ואני הסכמתי.
כבר היה לפנות ערב..
ואני וגאיה הגענו בזכות רגליינו,לגן הציבורי.
השמיים היו כחולים,והציפורים חדלו מלצייץ.
הירח ניראה כ"כ קרוב,כשהבטתי עליו מלמטה,בעודי הולכת עם גאיה לגן הציבורי הקרוב ביותר.
הרוח נשבה על גופי,והעבירה בי צמרמורת קלה.
השמיים עוד היו בהירים.
הגענו לגן הציבורי,שהיה גדול ומסודר להפליא.
במקום היה גן שעשועים,וספסלים לנוחיות ולישיבה.
התהלכתי שוב ושוב,במרחב הגדול...חושבת על אותו רגע הפרידה הנורא מכל,מליאור אהובי לשעבר.
'היינו צריכים להיות חצי שנה ביחד'..חשבתי לעצמי...ממש עוד מעט...
"משעמם לנו אה?!"..אמרה גאיה והעירה אותי ממחשבותיי..
"למה?"..אמרתי לא מבינה.
"מה אנחנו יושבות פה?כמו 2 זקנות"..היא אמרה.
"למה רק זקנות יושבות בספסל?"..אמרתיי לה ועיניי הביטו בה.
"טוב,לא"..היא אמרה.
"רוצה ללכת?"..שאלתי.
"כן"..היא אמרה.
"עוד כמה דקות, אוקיי?"..אמרתי להה והסתובבתי לצד השני,מביטה על חוף הים הגדול שעמד ממולי.
הגן היה כימעט ריק,ואני ישבתי על הספסל,רק כמה ילדים שיחקו בגן השעשועים,והרעישו להם.
עד שהגיע גם שעתם ללכת הביתה,עם הוריהם,שבאו לקחת אותם.
אחרי שכבר מיציתי את שהותי בגן וגם כנראה שלגאיה נימאס כבר לשבת בלי מעשה,החלטנו ללכת..
אבל מש'ו עצר אותי,אותה דמות שהיתהלכה לה לפניי,וניראתה לי כ"כ מוכרת....................................
וואייייייייייי מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםם אהבתי ת'סוףף איך שהיא הסתכלה על הילדים וכל זההה
מושלםם
אוהבתךך
ואני מעריכהה כל מה שאת עושנה המון המון מאוד מאוד
מחכה להמשך
טלוש
סתויי..
אני חייבת להגיד לך כמה דברים..
1-אני ממש מעריכה אותך שלמרות הכל לא הפסקת..
ואת צודקת..מגיע לך יותר תגובות..
כי את באמת כותבת יפה..
2-..מי שלא רוצה להגיב שלא יגיב..את צריכה להפנים שיש לך כתיבה מדהימה..
ושאת לא צריכה להפסיק ולתת לזה להתבזבז..
3- אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך..היא מיוחדת..חייה..מכניסה לתוך הסיפור..כאילו אנחנו הדמות הראשית..הדמות המספרת..
4-התגעגעתי אליךך!
5-אני מחכה להמשך..
6-אני א-ו-ה-ב-ת אותך=]
7-פרק בנזונהה..
מואאאאאה
בתאלושששש
טלו'ש תודה מאמי..
אנונימית תודה גם לך!
בתאללו'ש,חיים שלי.
איזהה תגובההההההה...
ניראה לי רק בגללך יש ליי כוח להמשיך ת'יספור..בגללך ובגלל עוד כמה בנות..
בתאלי שלייי,אני לא סתם מפסיקה כל פעם,ואת עדה לזהה שתמיד אני מוותרת.
אבל הפעם אל תקחו את זה שהמשכתי בתור ויתור,כי זה ממש לא.
עשיתי את זה בתור מחויבות כלפי הבנות שקוראיות,וגם בגלל העמוד שהסיפור נימצא בו.
אני שמחה שאהבת את הפרק...
ותודה שהעלת לי חיוך עך הפנים עם התגובה המדהימה הזאת.
התגעגעתיי אלייך המון,ואוהבתת בליי סוף=]]
דברי איתיי באיייייסייי..
מוואהה ענקית..
ושוב פעםם תודהה אמורהההההההה..
ביו'ששש..
סתיוו'שההההה 😊
~~~~חשובבבבבבבבבב,תקראו!!!~~~~
-=-=-=-=-=-=-
יש לי מש'ו להגיד לכל הבנות שקוראות את הסיפור. . . .
בעיקר לאלה שקוראות ולא מגיבות,ואם יש קוראים{בנים},אז גם לכם זה מופנה.
דבר ראשון אני יתחיל בזהה שאני ממש ממש מאוכזבת ממכם.
אם יש דבר שאני שונאת,זה אגואיסטים.
וזה בדיוק אתם,אתם קוראים את הסיפור,מבקשים ממכם להגיב,
וגם אם לא ביקשתי,זהה בשביל הסמליות,לא?!
איפהה האכפתיות,אם הסיפור היה חשוב לכן מספיק הייתם מגיבים הרבה יותר,
כי אתם יודעים שזה פוגע,ואתם קוראים ת'תגובות שלייי,על זה שאני מתבאסתת כל פעם מחדש.
אז מה הקטע שלכן?להגיב..זה הבעיה?
אולי בשבילכן זה כלום,אבל למי שכותב ומשקיעע על כל פרק ופרק שאתם קוראים ונהנים,זה הרבה..זה עושה טוב על הלב..ואתם לא יודעים כמה..
בקיצור,אמרתי את מה שהיה לי להגיד.
ואני מקווה שזה באמת יעזור...
אני מצפה ליותר תגובות..כי זה מגעיל בעיניי,לקרוא ולא להגיב.
-=-=-=-=-=-=-
איייייייי פרק מושלמיי
ממש כמו כולםםםםםםם
מאמיי אני מסכימה איתךך
ויאללהההההההההה שמניםםםםםםםםם/שמנותתתתתתתת
תגיבווווווווו לההה ומהרר!!
תמשיכייי בוביתת
תודה חנו'ש..
וזה בכללי,למרות שאני רואה שגם לזה לא ממש מתייחסים=/..
מאמיייייי
מתי את ממשיכה?
ואנחנו מתייחסותת הכי חשוב לא?
😢
טלוש
ברור שכה..
אבל שמעייי אני כתבתי את מה שכתבתי בשביל הבנות שקוראות ולא מגיבות..
רק חשבתי שיש כאלה,עכשיו מתברר לי שאין.
ואתן הקוראות היחידות.
לילה טוב.=/..
