אווווווווף=[
טובבבבב תהניייייייי
זה בסדר מאמי ..
מחכים להמשך מתי שתוכלי
אוףף באסהה
אבלל לא נורא סתיו'ושש
תהנייי מלא מלא בובהה
ושתהיהה לך שנהה חדשה
מדהימההה
רצופתת חוויותת כיף הנאהה
א-ה-ב-ה כמובןן
חיחי
אוהבתת'תך
מאיהה
יאווו נווו לאא רוצהה שהיא תראה אותו עם מישהי אחרתת.
הםם צריכים להיותת ביחדד
אווףףףףףףף.
מאמי פרקק מושלםם כרגייללל
המשךךךךךך
לובב יו.
אייי סתוייייייייי
רואה כמה מגיבים ללך?!1
יופיי שתקקקקקקקקייייי 😛
סתיווששששששש
שתיהיה לך שנה מוווווווושלמתת
ותהנייי היוםם
תמשיכיי כשתוכליי
ומזל"טט על ה-150 עמודיםם
מוואהה ענקיתתתתתתת
סתיווש אני בע'מ 94 אל תדאגי לא שכחתי מי אמור ואני גם לא אשכחחח
חעעח לאףף יוו מיי אנג'ללל
יפיתי=]]
סתוייייייי
רואה כמה תגובותתתת?!
מגיע לנו המשךךך ארווווווווך
חיחיחי
שנה טובה מאמייייייי=]
ננננו??!
עבר שבתת!!!
יאללה יש לך מלאא תגובותתתתת
ואל תגידי שלאאאא!!
יותר מ-15 תגובותת
אז יאללה לעבודההההה
יפותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת שלי!
בוקררר טובבב..עכשיו קמתיייייייי 16:04....חחח
חזרתי אתמול ב-6 וחצי בבוקררר,ואני גמורה מעייפןת,השלמתיי שעות שינההה..
תודה על כל התגובות שלכן,
כמו שאמרתיי אני פשוט אוהבת אתכןןןןןןן!!
אני אלך לשתות מש'ווו ולאכול כי רעבה וצמאה חחח
ואני חוזרת בהמשך ענקיי...
שמצפהה להמוןןן להמון תגובות!!!
כמו הפעם!!
אזז,
אני מקווה שנהנתם בסילבסטר והיתנשקתם עם חתיכים..!
ליי היהה נחמד,לא יותר מזההההה...
אזז..
יש למה לחכות..
אוהבת הכי הרבה בעולםםםםםםם
מוואה ענקית..
~סתיוו'ששששש~! 😊
סתיייייייו!
את אמרתתת שאת תמשיכיי היווווום
ננננננו!!!!!
אאאאאאוף 😠
אופי אני חולהה מתהה=[[
אני מקווה שתבינוו אותיי בפרק שאני ישים לכםםם..
הוא מכוערר טיליםםם אבל זה מה שישש..
סליחהה על העיקוב...
אוהבת הכי שישש..
סתיוו'ששש 😊
QUOTE (הילדה_והאגדה @ 02/01/2006) אופי אני חולהה מתהה=[[
אני מקווה שתבינוו אותיי בפרק שאני ישים לכםםם..
הוא מכוערר טיליםםם אבל זה מה שישש..
סליחהה על העיקוב...
אוהבת הכי שישש..
סתיוו'ששש 😊
שומדבר לא מכוער אצלךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!
יא מוכשררררררתתתתתתתת
מחכה להמשששששך=]
ןתרגישיי טובבבב
מואאאאאה
בתאלושששש
"אופק,מה אתה עושה פה?"...שאלתי והוא קם על רגליו...
"סתם,אני...אני פה"...הוא אמר והחל להיראות חשוד,הוא גימגם..
"לבד?"שאלתי בתמיהה...לא הבנתיי מה הוא עושה פה לבד..
"האמת שלא,אני עם ליאור,הוא עושה.....סיבוב בא..איזור.."..הוא אמר ושוב החל לגמגם..
אני לא הבנתי מה קורה,רק הלכתי לו,התחלתי לחפש את ליאור...כ"כ רציתי לראות אותו,לדבר איתוו..
לסגור איתו הכל,בדיוק כמו שסיכמתי עם עצמיי....
"לאא נויייייייי"...אופק צעק לי...אך היה מאוחר מידי...זה כבר קרה,כבר ראיתיי. . . . . . . . .
זה הוא שם. . .
עיניי לא האמינו,לא קלטו,לא עיקלו את מה שראו...
ליאור,הוא...הוא...ליביי חש פגיעה כ"כ גדולה...
ורגליי לקחו אותי רחוק משם..
רצתיי בכל כוחי,ואופק צועק לכיווני שאני עצור,
אך לא הקשבתי לו,לא התייחסתי,רציתי להיתעלם,ורק לבכות...
המשכתי לרוץ,על חוף היום,כשאנשים מסתכלים עלי,
על הדמעות שירדו לי בלי הפסקה..
על הפרצוף שלי,העצוב. . .
'אם ככה הוא רוצה לחשוב,כנראה שזה הסוף'..חשבתי לי בשעה שרצתי כמו מטורפת לכיוונים שלא היו ברורים לי..
הרגשתי את ליבי נישבר לו לרסיסים,לחלקים קטנטנים שהיה קשה לראותם.
כבר לא רצתי,אלא הלכתי כשעיניי לא מפסיקות להזיל דמעות...
דמעות של עצב,של אכזבה..
כל כך כאב לי הלב, עד שכבר לא הרגשתי את עצמי...
בחיים לא הרגשתי כל כך מושפלת כמו עכשיו..
אולי רק עכשיו אני מרגישה, מה שליאור חווה לא פעם....
הרגשתי את עצמי מגעילה כל כך..
לעולם לא חשבתי שבליבי תיהיה אכזבה כל כך קשה וכואבת. . .
פעימות ליבי הצטברו להם בקצב לא אחיד,דפקו בעוצמה..
בגלל הריצה ובגלל הדמעות,הכל פתאום היה לי כ"כ קשה..
מתוך כל הדמעות,ראיתי ממולי את המלון,ניגבתי את הדמעות,
ועליתי בצעדים איטיים,במדרגות המפוארות העולות אל תוך המלון,
פתאום רגשתי את עצמי ניתקעת במיש'ו..
הרמתי את ראשי כדי לראות מי זה,לא היה לי נעים בכלל..
ראיתי מולי את אותו אוחד,אותו,הברמן. . .
השעה הייתה 18:06 ,הוא סיים משמרת...לכן הוא פה...
"וואי אני מצטערת"..אמרתי לו בשעה שנגבתי את הדמעות שרצו כ"כ לפרוץ שוב..
"נוי"..הוא אמר מבוהל..."מה קרה?בכית?"..הוא שאל...
ואני לא עניתי,רק קפצתי עליו בחיבוק,הוא חיבק אותי בחזרה,זה היה ניראה כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. . .
ככה היינו שתינו,מחובקים על מדרגות המלון...
הדמעות החלו לרדת שוב,ואני היתנתקתי מהחיבוק...לא הבטתי על ג'ין..הורדתי את פניי למטה..
"מה קורה איתך מאמי?"..הוא שאל ובעיניו ראו את הדגאה..
"סתם,כלום"...אמרתי לו..
"את לא בוכה סתם"...הוא אמר לי וציפה לתשובה..
"טוב,אני לא"..אמרתי מיואשת,בשעה שהדמעות ירדו בכמויות מעיניי...
לא יכולתיי יותר,כאבב לי,לא יכולתי להאמין שליאור יכול לבגוד בי...
להיות עם איזה אחתת שהוא בכלל לא מכיר,וגם אם כן,אולי רק כמה שעות..
'ואם הוא מכיר אותה יותר מכמה שעות,אם הם ביחד?!...אם הוא שכח אותי והוא התאהב בה?!'..חשבתי לעצמי...
ופניי הפכו רציניות..הכל התבלבל פתאום בראשי....
"נויי"..הוא אמר לפתע...הוציא אותי מהמחשבות..
"מה?!"...אמרתי בקוצר רוח,בשעה שניגבתי את דימעותיי..
"את רוצה לטייל קצת?..אני סיימתי ת'משמרת שלי...נוכל לדבר,ואם תרצי תספרי לי מה קרה.."..הוא אמר בתקווה לתשובה חיובית..
חשבתי כמה שניות..לא דיעתי מה תיהיה תשובתיי,לא היה הכי בא לי לדבר,וגם לחשוב,
אבל ידעתי שבכל מצב,לא משנה מה יקרה,המחשבות יתעוררו להם,ויציפו שוב את ראשי...
כך גם הדמעות...שירדו בלי הפסקה,ללא כל ידע מה עומד לקרות. . . .
"אוקייי,אני מסכימה"..אמרתי לו ועל פניו עלה חיוך מתוק...
"בואי מאמי"..הוא אמר ולקח את ידייי..
ניתקתי את ידי מידו,והוא הביט בי כלא מבין..לא היה לי הסבר לזה,אז פשוט שתקתי והמשכתי ללכת..הבטתי בו והוא בא אחריי..
"אז נוי,את רוצה לספר לי מה קורה?"..הוא שאל בשעה שהלכנו בשבילים המופנים לים. . .
"לא יודעת,אני כבר לא יודעת על מי לסמוך ועל מי לא.."..אמרתי לו ובעיניי הצטברו להם הדמעות,ניסיתי לא לבכות...
להראות חזקה. . .
"הלוואי והייתי מכיר אותך יותר"...הוא אמר ולא הוסיף מילה..
"למה?"..שאלתי מתעניינית ושמתי את משקפי השמש על עיניי...
"כי,כי ככה הייתה אולי אפשרות שהיית סומכת עליי"...הוא אמר ולפתע הוא נישמע חמוד. . .
"איזה חמוד אתה"...אמרתי לו והוא חייך..וגם הוא שם ת'משקפיי שמש שלו,אמא איזה יפות הן,משקפיי טייסים..
"וואי איזה משקפייייםם מהממות!!"..אמרתי בהתלהבות.."תביא שנייהה"...והוא הביא ליי אותם..
הורדתי את משקפייי ושמתי את שלו..."איך?!"..שאלתי אותו וחייכתי..
"וואייי יפות לך"..הוא אמר וחייך אלייי..."גם שלך יפות"
"תודה מאמי,יאללה תן לי אותם קצת,קח את שלי"...אמרתי וצחקתיי..."תביאייי"..הוא אמררר ושוב פעם חייך.."יפות?!"..
הוא שאל בשעה ששם את המשקפיים עליו.."כן מאמי"...אמרתי והמשכתי ללכת..הוא היה אחרי....
לפתע שמתי לב שאנחנו הולכים מאותה דרך שבא אני חזרתי כשראיתי את ליאור,ועצרתי..
ג'ין לא הבין..."למה עצרת?"..הוא שאל..."עזוב,בוא נלך לחוף אחר"...עניתי לו ובעיניי עלו להם שוב הדמעות..
מזל שאני עם משקפיי שמש והוא לא יכל לראות. . .
רגליי החלו ללכת מהר יותר,לא הבנתי למה,פשוט לא שלטתי על עצמי,פחדתי לראות דברים שאחר כך ישברו אותי. . .
רצתי אל חוף יום אחר,כשג'ין אחריי ולא מבין אותי,לא מבין מה קורה איתי..
הגעתי לחוף הצמוד,והלכתי לכיוון המים,עצרתי כמה מטרים לפני המים והיתיישבתי על החול הלח..
ושוב המחשבות הגיעו אל ראשי בקצב מסחרר,
האי הבנה,הבלבול,התחושה המגעילה. . .
לא רציתי שגי'ן יהיה איתי,לא רציתי שיהיה לידי אפ'חד,רק להיות לבד,אני והמחשבות שלי...
היה כבר ערב,התחיל להחשיך,הים ניראה הרבה יותר רגוע,הגלים היו שלווים,
לאחר כמה שניות ג'ין בא,וישב לידי. . .
"למה ברחת?"..הוא שאל ונישמע מבולבל..
"לא יכולתי להיות בחוף השני"..אמרתי..
"למה?"..הוא שאל
"כי...כי..עזוב"..התחמקתי..
"את לא רוצה לספר לי,אולי זה יעזור לך?"..הוא שאל..
"אני לא יודעת"...אמרתי מיואשת..."בשביל מה לך לדעת,זה לא יעניין אותך"
"תנסי אותי"..הוא אמר והייתי מופתעת..
ניסיתי להוציא כמה מילים מפי,אך לשווא,רק דמעות יצאו מעיניי,ושוב. . .
הוא חיבק אותי חזק,ורק אמר שהוא איתי בכל דבר...
פתאום השיר עבר בראשי,השיר שלנו. . .
התחלתי לזמזם אותו,וכך הזיכרונות...
If I should stay
I would only be in your way.
So I'll go but I know
I'll think of you
Every step of the way
"איי אני מכיר ת'שיר הזה"...אמר לפתע ג'ין אחרי ששמע אותי שרה את הבית הראשון. .
"מי לא מכיר אותו"...אמרתי בשעה שניגבתי את הדמעות מפניי,
הדמעות שירדו בשביל מיש'ו שפעם הוריד אותם בשבילי. . .
"אני לא יכול לראות אותך ככה"..הוא אמר וגרם לי לחיוך קטן..
"אני מצטערת"..אמרתי וניגבתי את הדמעות והמשכתי לחייך..
"עכשיו באמת,נוי אני יודע שאנחנו לא מכירים אחד את השני מספיק והכל,אבל אני רוצה שתספרי לי"...הוא אמר..
ואני?!אני הייתי המומה ממנו,מרוב שהוא חמוד ותומך..הוא כבר היה אמור להיות איפשהווו,לא איתיי.....
'אולי אני באמת יסמוך עליו,אולי אני יספרר לו רק חלק,אולי זה יקל עלייי'...חשבתי לייי והחזקתי את ראשי בין ידייי..
ועצמתי את עיניי..
"ראיתי את האקס שלי"..ושתקתי לפתע.."מתנשק עם מישיי,פה בחוף ליד"..אמרתי לו ושוב פעםם צרבת של דמעותת עלתה לגרוני..
היה קשה לי הלגיד את זה...
לחשוב על זה...
לדעת ולהתעורר למציאות הכואבת,שליאור,הילדדד התמים הזההה בגד בי...
החזיר לי על הכל במכה הכי כואבתתתתת...
"מה הוא מנסההה להחזיר לי?!"...צעקתי פתאום על גי'ן..."הוא רוצה שגם אני יסבול כמוהו?!"...הוצאתי את זה על ג'ין..
ואפילו לא שמתיי לב שהוא לא אשם,מסכן...אבל המשכתיי...
"פתאום הוא לא אוהב אותי,שכח מה היהה בינננו,מה קרה לשתינוו ביחדד,לאא רוצהה ג'ןן אוףףף
הוא לא אוהבב אותיי יותר,הוא לא אהבבבבב,אני שונאתת אותווו שונאתתתתתתתתתתת"...צעקתי את זה לבסוף. . .
הדמעות חנקו אותיי,כל הכאב כימעט יצא החוצה....
כל הבכי,כל הדמעות,העצב רק גבר וגבר,זה לא עזר שהוצאתי את זה עליו...זה רק כאב יותר. . .
"אני,אני מצטער"..הוא אמר...ובא לחבק אותיי.."רק תרגעיי,אחד שבוגד לו שווה את הדמעות שלך,
זה מה שקרה ולא יעזור לך אם תבכי"...הוא אמרר וניסה לנחם אותיי.."תיהיה חזקה,אל תשברי"
ואני?!אני רק בכיתי,מתעלמת מהכל,וניזכרת בהכל..
לרגע אחד כ"כ היה לי עצוב,שלא את ליאור אני מחבקת..
ושאותו אני גם לא יחבק,
אני לא ינשק...ולא יאמר לו מילות אהבה..
אלא אני יהיה עוד פעם,אחת עצובה שניבגדה. . .שכואבת,ובוכה...
שאהבה החדשה,הפכה לאכזבה. . . . . .
המשך יבוא. . . .
אתר האהבה הישראלי