בוקר טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב =]]
שיהיה לכולם המשך יום נעים ותהנו בקריאה :]]
פרק 72.
תקציר הפרק הקודם:
השקפתי קצת במרפסת וכבר העברתי שעה עם בל, דנה ואימא בטלפון.
הטלפון של תמיר צלצל.
"הלו?" עניתי.
"שלום, תמיר נמצא?" "הוא ישן, מי זו?" "זו..................................................."
"זו בת דודה שלו" "אהה, הוא ישן מאמי, למסור לו משהו?" שאלתי.
"לא זה בסיידר, אני אתקשר כבר מאוחר יותר" "אין בעיה" אמרתי.
"ביי" "ביי מותק" אמרתי וניתקתי את הטלפון.
לקחתי לי חטיף שקניתי בקיוסק של הבריכה והלכתי לתמיר שעוד ישן ונתתי לו נשיקה.
"נסיך שלי.. קום.." לחשתי לו ושמתי עליו את הראש שלי.
"אחחחחח.. כל בוקר, צהריים, לילה, כל מתי שאני יושן ואת מעירה אותי יהיה לי המשך יום מושלם" אמר תמיר.
"חח תפסיק להיות רומנטיקן וקום" אמרתי.
"נווו עוד קצת.. בואי שכבי איתי.." אמר תמיר.
שכבתי קצת על המיטה איתו ו..
"בא לך לעשות לי מסאז'?" שאל תמיר. "כה מאמי" אמרתי. תמיר הוריד חולצה ונשכב על הבטן.
עשיתי לו מסאז' והוא רק הסתכל עליי ולא אמר מילה.
אחרי 20 דקות: "הלכו לי הידיים" "חחח טוב מאמי תודה" אמר תמיר.
"אחחח.. ידי מלאך!" אמר. "חח כן בטח" אמרתי.
"יאללה מאמי באה לאכול ארוחת ערב?" שאל תמיר.
"כה מאמי אני רק אתלבש" אמרתי.
"אהה ולפני שאני ישכח, בת דודה שלך התקשרה" "אוייש.. עוד הפעם היא.." "חח מה קרה?" שאלתי.
"סתם נדלקה על חבר שלי רוצה שאני ישאל אותו משהו" "חחח איזה חמודה" אמרתי.
"חח כה ממש" "חח דיי להיות רע!" "לא רע!" "רע מאוד!" אמרתי לו.
"חחח ואת מכשפה" "נכון, מודה" חייכתי לו.
"חחח אין אין אני פשוט א-ו-ה-ב אותך!" "חח ג'מני אותך מאמי" אמרתי והוצאתי לי בגדים.
שמתי חצאית ג'ינס וגופיה בצבע ירוק שהחמיאה לי עם השיזוף. סידרתי את השיער, שמתי נעליים, התאפרתי קצת ותמיר כבר ישב וחיכה לי.
הוא לבש ג'ינס וגופייה שחורה.
יצאנו מהחדר, הזמנו מעלית והלכנו לחדר אוכל.
האוכל היה כמו אתמול פחות או יותר.
לקחתי לי סלט וקצת ספגטי והלכתי לשולחן ואז תמיר הלך להביא לו אוכל.
כשתמיר חזר הלכתי להביא לנו שתייה.
כשסיימנו לאכול: "נזוז?" "נזוז" אמרתי לתמיר.
"לאן הולכים היום?" שאלתי.
"אממ.. לאן שבא לך מאמי" אמר תמיר.
"אבל אני לא יודעת לאן בא לי" אמרתי.
"מפילה עליי הכל אה?" "חחח נו מה רצית שאני יעשה?" אמרתי לתמיר.
הלכנו לטייל קצת בעיר ונכנסנו לחנויות ומדדנו בגדים.
נכנסנו לקניון והתחלנו להסתובב. תמיר נכנס לקרוקר ואני נכנסתי איתו.
"עזרי לי לחפש ג'ינס יפה?" "בוודאי" אמרתי לתמיר והלכתי לאזור של הג'ינסים של הגברים והתחלתי לסרוק את האזור.
חיפשתי ג'ינס ואחרי 2 דקות בא אליי מוכר. דיי חתיך אפשר לומר. נו בטח.. אילת.. 😊
"צריכה עזרה מותק?" "אני מחפשת ג'ינס לחבר שלי" "מה המידה שלו?" שאל המוכר.
"אממ.. 28 אני חושבת.." אמרתי.
המוכר התחיל להראות לי ג'ינסים ושמתי לב לג'ינס שהוא לבש.
"תגיד.. יש לך במקרה את הג'ינס שאתה לובש?" שאלתי.
"ת'אמת יש לי 2 אחרונים אבל אני חושב שזה מידה גדולה" "תוכל לבדוק לי?" שאלתי.
"בשבילך, כן.." "בשביל חבר שלי" שלחתי אליו חיוך.
המוכר הלך למחסן לחפש ואני בינתיים ראיתי עוד כמה דגמים למקרה שלא תהיה מידה.
חיפשתי לי והרגשתי יד עוברת על המותן שלי. הייתי בטוחה שזה תמיר.
"הנה.. בשבילך מצאתי במידה" אמר המוכר והסתכלתי עליו. "תודה" אמרתי.
"אין על מה" חייך. "ויש לך את זה באותה מידה?" "כן, זה יש" "תוכל להביא לי?" שאלתי.
"כן מותק" אמר. "תמיר!" צעקתי לו.
"איפה את?" שמעתי את הקול של תמיר. "הנה מאמי" אמר לי המוכר. "תודה.." אמרתי.
"פה מאמי.." אמרתי והרמתי את היד וראיתי את תמיר.
"מה אתה אומר על אלו מאמי?" "יפים!" "רוצה למדוד?" "בטח!" אמר תמיר ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים.
"יש פה עוד אחד יפה, תגידי לי מה את חושבת" "סבבה" אמרתי.
אני ותמיר הלכנו יד ביד לכיוון התאי הלבשה.
"מה את אומרת על זה?" "אהה הוא גם יפה!!" אמרתי.
"תמדוד אותו שאני יראה" "סבבה, רגע.." אמר תמיר.
"רגע מאמי תיקח למדוד גם את זה" אמרתי לתמיר והבאתי לו את 2 הג'ינסים.
תמיר די התעכב בתא הלבשה.
"נו כוסית שילי תצאי כבר" אמרתי לו. "חחח תחכה אחי" "חח יא זונה" אמרתי לו והוא ייצא והלביש לי נשיקה.
"הוא יפה עלייך! תסתובב נראה ת'תחת השקסי שלך" אמרתי לתמיר והוא הסתובב וענטז עם הטוסיק שלו.
"חחח שרוט" אמרתי לו.
"יאללה תמדוד את האחרים" אמרתי לו.
הג'ינס שהמוכר לבש ישב על תמיר גם יפה אבל גם מה שתמיר ראה היה עליו יפה.
"נקח את שניהם!" אמרתי.
"חח השתגעת?" "אז מה? יש פה גם מבצע וזה גם בלי מע"מ ככה שזה לא יוצא יקר" אמרתי לתמיר.
"כן אבל בכל זאת.." "חח שתוק יאללה תביא נשלם" אמרתי לו.
במקום שהג'ינס יעלה 400 הוא ייצא בסביבות ה-200 אז קנינו 2 במחיר של אחד.
"כמה זה?" שאל תמיר שיצא מהתא הלבשה.
"זה כלום.." קרץ לי המוכר.
"מה כלום?" "יאללה צא מפה!" אמרתי לתמיר. "מה צא מפה?" "צא מפה!!" אמרתי.
"אבל.... רגע! את שילמת?" "בוקר טוב ישראל" חייכתי אליו ויצאתי מהחנות.
"נו ניב את לא בסדר!" "מה לא בסדר? יאללה שתוק מתנה ממני" "לא ניב.." אמר תמיר. כשהוא אומר ניב, בלי כינויים הוא עצבני.
"דיי מאמי נו! אז שילמתי. מה קרה? יש בינינו חשבון? לא! דיי.. נגמר!" אמרתי.
"לא נו ניב אני רציני" "מה רציני תמיר? מה? אז שילמתי אז מה קרה?!" "קרה.." אמר.
"טוב אין לי כוח אני חוזרת למלון" אמרתי לתמיר והבאתי לו את השקית עם הג'ינסים.
"ביי" אמר ויצאתי מהקניון.
הלכתי ברגל למלון. קצת פחדתי מכל המבטים ולא ציפיתי ליחס כזה מתמיר.
אחרי חצי שעה של הליכה מהקניון הגעתי למלון. עליתי לחדר ונזכרתי שהכרטיס לחדר אצל תמיר.
"ס'עמק!" צעקתי. "עכשיו לשבת ולחכות" חשבתי לעצמי.
ישבתי על השטיח שהיה מקיר לקיר ליד דלת החדר.
"קבלה" עלה לי לראש. "אני אבקש שיביאו לי מהקבלה את הכרטיס מפתח הזה לחדר" אמרתי.
ירדתי במעלית ורצתי לקבלה.
היו אנשים אז חיכיתי. כעבור 5 דקות.
"שלום" "שלום" אמרתי. "במה אוכל לעזור לך?" שאלה אחת הפקידות.
"חבר שלי בקניון ושכחתי לקחת ממנו את הכרטיס לחדר. תוכלי אולי להביא לי?" "כן, בטח" אמרה לי.
נתתי לה פרטים: שם, שם משפחה, מספר חדר וכו'...
"בבקשה חמודה" "תודה רבה" אמרתי לה.
הזמנתי את המעלית ופתאום היה צלצול בפלאפון של הודעה.
פתחתי את הפלאפון והיה רשום "בעלי".
"אני מצטער.. אוהב אותך לנצח.." ככה היה כתוב בהודעה.
לא התייחסתי אליה. המעלית הגיעה, לחצתי על הקומה שלי והלכתי לחדר.
פתחתי את הדלת ושם חיכה לי על המיטה תמיר עם ורד אדום ביד.
הורדתי את הנעליים שהרסו לי את הרגליים, הורדתי את הבגדים, שמתי מכנס קצר וגופיה ונכנסתי לשירותים לצחצח שיניים.
יצאתי מהשירותים ותמיר חיכה לי ליד הדלת של השירותים.
נתתי לו מכה עם המרפק שעברתי ונכנסתי למיטה.
הייתי כ"כ עצבנית שהוא אמר לי "ביי" ולא הצטער אפילו ונזכר רק אחרי כמה דקות. לא הבנתי מה עובר עליו. "אז שילמתי, אז מה?!" חשבתי לעצמי. "אוףף!! תינוק!".
כששכבתי במיטה לא הסתכלתי עליו. הוא נצמד אליי לגב וחיבק אותי אך זזתי והתנתקתי ממנו.
"אני מצטער.. באמת.." אמר תמיר אך לא עניתי לו.
"וואללה יופי.. עכשיו אתה מצטער.." חשבתי לעצמי.
"נו ניבי שילי" "מה אתה רוצה? מה תמיר? תסביר לי! אתה רב איתי על קטנות ואחר"כ מבקש סליחה כמו כלום!" אמרתי לו.
"אנ.." "ואפילו לא הצטערת באותו רגע! הלכתי לבד פחדתי שיעשו לי משהו. אני לא מכירה את המקום!" הוספתי.
"שמעי מאמי.. אני הייתי כל הזמן מאחורייך וידעתי שאין לך מפתח.. רציתי לתת לך להתבשל קצת.." "להתבשל?! מה אני קציצה?! מה עובר עלייך?! באמת שאני לא יודעת! כאילו אני עושה איתך חשבון עם כסף! אני מרגישה כאילו אנחנו בעל ואישה עם חשבון כסף משותף! אז קניתי לך מתנה! אתה לא קונה לי?" צעקתי עליו.
"את צודקת.. אבל זה יותר מידי.. ואת תמיד תהיי אישתי!" "שום יותר מידי! אוףף נמאס לי!" אמרתי.
"במוקדם או במאוחר היה נמאס לי לחכות ולראות אותך יושבת ליד הדלת וניצלתי את זה שהלכת לקבלה ונכנסתי" אמר תמיר.
"יופי" אמרתי.
"נו דיי חיים שלי.. את יודעת שאני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר! אפילו יותר מאוכל!" "גאווה גדולה" "נו דיי להיות קרה" "תכבה ת'מזגן" "נו.." אמר תמיר.
"נו ונו.. אני עייפה" "אז מה עכשיו?" שאל.
"מה עכשיו?" שאלתי גם. "נ'י אוהפ ת'ך" אמר תמיר בקול תינוקי.
"אני..." אמרתי ותמיר השתיק אותי עם נשיקה שחיכיתי לה יותר מכל..................................
מקווה שאהבתם,
-ניבו'ש- 😊





