ניבו'ששש מרוקאית שלי תמשיכי כשתוכלי פליזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
פאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
אין יותר המשששששששששששך!?!?1
אני קראתי עכשיו את כל הסיפוררררררררר
הוא פשוט מדהיםםםםםםםםםםםםםם!!!
המשךךךךךךך
מהמםםםםם
שימי המשךךך כפרה
מוואה ענקיתתת 😛
במילה אחת?!
מושלםם
בשתי מילים?!
הכי יפהה
בשלוש מילים??
הכיי הכיי שישש
בארבע מילים??
שימי המשך בדיוק עכשיווו
בתאלוששששש
חחחחח בתאלו'ש אני איתך מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אני רוצה המשךךךך
סיפור מדהיםםם
יטושההההה :]
סטיבו'ש ארקללללל..
חברה של שפירא :]
חעחעחעח
יזבל בסוף את ודני תתאהבו
ומה זה אני משפילה את מבטי ??!?!?
חחח מה נהיית סופרת ..
חעחעחע
דניאל "אהובי"
חעחעחעח אין מצב מחליפים תשם לתמיר 😉
אוהבתותך יאפההההה שלי :} הכי הכי הכי
ואני מבקשת המשכים יותר מתאימים 😉
חעחעחעחעח
מתה עליך כוסית שלי
מואה
-בלו'ש-
שששששששאאאאאאאאאאאאאללללללללללווווווווווווווםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
איך היה בכלאאאא?????? :]]
אצלי היה חמודיי 😛
חח קמתי היפרקטיבית והיה כייףףף 😁
חח מוזרה אנייי :]]
הנה ההמשךךךךךך =))
מורנייייי שחיפההההה שיליייייייייייי -> אייייי לאאאאאפפפפפפפ יוווווווווווו 4 אבררררררררררררררר =]]]
פרק 46.
תקציר הפרק הקודם:
התקשרתי אל עדי.
"אהוביייייייייי" "חיים שלי!! לאן נעלמת לי?! כל יום אני מתקשר אומרים לי את בביה"ח. מה קרה לדניאל?" שאל עדי.
סיפרתי לו מה קרה עם דניאל.
" תמסרי לו שאני אוהב אותו ושירגיש טוב חיים שלי" "יגיע מאמי" אמרתי לעדי.
הוא חלם שהיינו ביחד ושהוא מתגעגע..
"התגעגעתי" "גם אני התגעגעתי אלייך אהובתי, חלמתי עלייך. אחחח.. אני רוצה להריח את ההיפנוטיק עלייך!!" אמר עדי.
"חח אני כולי שלך. רק תבוא כברררררררררר!!" אמרתי לעדי.
דיברנו עוד קצת ואמרתי לו שמחר שאני יהיה בביה"ח אני יתקשר אליו והוא יידבר עם דניאל.
ניתקנו את הטלפון והלכתי לישון.
בשעה 12 וחצי הפלאפון שלי צלצל.
"הלו?" אמרתי בקול ישנוני..........................................
"ניבי.." יכולתי לזהות את הקול ובכלל לא ייצא לי לחשוב עליו.
"אייייייילללללללללל?!" שאלתי בקול מופתע.
"כןןן!! ממצב מאמייי?????" "יכול להיות יותר טוב. מה איתך כפרה?? איך בדימונה???" שאלתי.
"רגע רגע מאמי.. למה יכול להיות יותר טוב??" שאל אייל.
"כי... אמ... נכון דניאל, חבר של בל?" "כן.." "אז.. הוא.. הוא עבר תאונה קשה והמצב שלו לא הכי בסדר.." אמרתי.
"מה?!?!?! יואאווווו!! ורגעע, הוא מדבר? הוא משהו???" "כן מאמי.. הוא מדבר איתי והכל אבל לא רציתי שבל והוא יראו אחד את השני כי המצב של דניאל רגיש והוא עלול להתרגש ואני לא רוצה שהמצב יהיה כמו לפני כמה ימים שאימא שלו נכנסה ופתאום המכשיר הזה הראה קו וצפצף, כאילו הוא מת חס וחלילה" אמרתי.
"חס וחלילה!! ואת צודקת מאמי שלא נתת לבל להיכנס אליו. מי יודע, הוא יכל היה להתרגש וגם בשבילה, הוא בטח עם מכשירים והכל, לא?" "כן.. קשה לראות אותו.." אמרתי לאייל.
"אני מקווה שייצא לי לעבור השבוע, אני רוצה לראות אותו. לא נעים שאת יודעת שאת מכירה מישהו והוא לא במצב טוב.." "כן.. אתה צודק מאמי" "טוב חיים שלי, נהיה בקשר" אמר אייל.
"סבבה מותק" "יאללה יפיופה, אני לא יפריע לך לישון. שיהיו לך חלומות נעימים, אוהב אותך" אמר לי אייל.
"גם לך מאמי. ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה.
מיד אחרי שניתקתי שמעתי קצת שירים בדיסקמן ונרדמתי לרקע של השיר שלי ושל עדידי שלי.
בבוקר קמתי, הלכתי לביה"ס ושם ראיתי את בל.
בל הייתה שבורה מכל זה שהיא לא ראתה אותו וכאב לי עלייה כי אני יודעת מזה לא לראות את חבר שלך הרבה זמן ולדעת שהוא במצב רגיש.
החלטתי שאחרי ביה"ס עושים לה הפתעה.
ההפסקות היו יבשות בלי הצחוקים של דניאל ובכלל המצב הזה, רק דניאל היה לי בראש. גיסי...
הלימודים נגמרו.
"בלו'ש הולכים" הערתי אותה משנתה.
"הביתה?" "את רוצה להישאר? אני יכולה לארגן לך משהו" "ללאא לאאא" אמרה בל בלחץ.
"חחח כאילו שהייתי משאירה אותך פה!! יאללה תני גזזזזזז" אמרתי לבל והיא חייכה אליי.
עלינו על האוטובוס ו...
"לאן הולכים?" "נוסעים וזו הפתעה" "טוב..." אמר בל בחוסר ברירה.
לא ירדתי ליד ביה"ח כדי שזה לא יהיה שקוף כזה. ירדתי ליד. גם ככה הראש שלה לא היה בעולם הזה והיא לא הייתה יודעת.
עצמתי לה ת'עיניים והתחלנו ללכת.
"מה עכשיו? משחקים?" "כן, פרה עיוורת" "חה חה חה" "ניב סיפרה בדיחה, נצחק מכל הלב שניב לא תעלב" השלמתי אותה.
"חעחעחעחעחעחעחעחעחעחע, לא נעלבת נכון?" "חחחח ביצ'" אמרתי לבל.
הגענו. השומרים בכניסה לא הבינו מה אני רוצה מהם אז ביקשתי עט ודף וכתבתי.
הם הינהנו לי עם הראש ונתנו לי להיכנס.
עלינו במעלית לחדר של דניאל.
אימא של דניאל לא הביתה מה אני עושה אבל עשיתי לה תנועה של "שששש...".
וידאתי שדניאל יושן ונכנסנו.
לפני שהורדתי את הידיים שלי מהעיניים שלה ביקשתי ממנה שלא תלך לשום מקום ושתישאר במקום שהיא עכשיו.
הורדתי לה לאט את הידיים מהעיניים שלה והיא הייתה בהלם.
היא כמובן עשתה מה שביקשתי, היא רק התקרבה כמה צעדים בשביל לראות את הפנים שלו יותר טוב.
הדמעות עמדו בעיניה והיא חיבקה אותי ואמרה לי תודה.
"עכשיו נצא מאמי בשביל שהוא לא יתעורר, טוב?" בל הנהנה לי עם הראש ויצאנו מהחדר שלו.
לקחתי אותה לספסל שהיה רחוק מהחדר של דניאל.
"את רצית את זה...." "כי אני מפגרת! אני עקשנית!! אוייי אלוהים, למה הוא?! למה הוא ולא אני?! אני ייתן את החיים שלי רק שלא ימות!!!" אמרה בל.
"דיי מפגרת! הוא לא ימות, המצב שלו התייצב ברוך השם וב"ה הוא יהיה בסדר, אני מבטיחה לך" אמרתי לבל.
היא נתנה לי חיבוק גדול וביקשה ממני שנלך הביתה.
אמרתי לאימא של דניאל מה היה ואמרתי לה שאני יבוא מאוחר יותר.
הלכנו וכל הדרך לתחנת האוטובוס עד הביתה לא הוצאנו מילה.
"ניב.." אמרה בל.
"כן...?" שאלתי.
"הוא יהיה בסדר נכון?" "כן מאמי. הוא יהיה בסדר. המצב שלו כבר התייצב אבל עדיין קשה לו לדבר וכשהוא מדבר הוא לוחש כזה. לא כדאי שהוא יתאמץ, מבינה מאמי?" "כן.." אמרה בל.
"רעיון.." "כן..." אמרה בל.
"קניון?" קרצתי לה.
"יאללה בואי" "באמת?????" שאלתי וכולי הייתי מופתעת.
"כן, אני מאמינה שדניאל יהיה בסדר והכל יהיה טוב" אמרה בל. "יאללה בחדרה לתחנת אוטובוסססססס" אמרתי ויצאנו מהבית.
סוף היא צחקה קצת. קצת הרבה :]]
פתאום קיבלתי טלפון, זו הייתה אימא של דניאל.
"ניב?" "כן, מה קרה?" שאלתי.
"בל עוד איתך?" "כן, מה קרה??????"................................
תגיבובובובבובובובובובובווווו 😂
ניבו'שששששששששש 😊
יא מה קרה? הוא בטח רוצה לדבר איתההה
המשךךךךך
😊 חחחחחחחחחחח אנשים אתם שמים לב ?!?!?
אני הקורבן :]
ייתושהההה חעחעחעח :]
אוהבתותך
סיפור מדהיםםםםם :]
תמשיששישישיכיכיכיכי :]
אוהבתותך
כוסית :]
בלו'ש
דניאלו'ש יצא מסכנה הלוואיי שלא יקרה לו כלום
הוא כזה מתוקק
מתה עלייך מושלמת שלי ניבו'שששששששששש כפרה על המרוקאיתתתת
סבתא מרגישה יותר טוב בובה?
ותמשיכי כשיש לך זמן חולה עלייך מלאכית
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אתר האהבה הישראלי