QUOTE (L-I-T-A-L @ 27/04/2005) דיייייי איזה לחץ... מה קרה לה? מה קרה לדניאל?!
ה' ישמוררר
איזה פחחדדד סיפור מושלםםם
המשךךךךךךךך!!!!!!!!!
😮 😮
ניבו'שש תמשיכי פליזז בוביתתת
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אמאא
מה קרהההההה
המשךך!!!
דחוף!!
אל תלחיצי אותנו!@@
גם לי יש בחילות חחח 😂 😉
אוהבת פולל
בתאלוששש
אמאאאאאאא איזה פרקקקקק מלחיץץץץץ חחחחחחח
שימי המשךךך נשמתי
מוואה ענקיתתת 😛
חחחחחחחחחחחחחח בתאלו'ש הרגת אותי עם הבחילות
חחחחח חולה עלייך בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חחח מורני חולה עליך בובה!!
תודהה מואההההה
תגידי למה את כזאת מושלמת?!
אה?!?!,אני לא מבינה!!
חח
המשךךךך ניבווושש מתה עליך בובהה
רק תשימי המשך כבר!!
מרוב הלחץ אני יקיא פה!!
כל רגע אני יכולה להקיאא..יש לי בידיים שקית הקאהה!!
יאללה המשךך!!
בעעעעע ישש לי בחיללללללההההההה
ניבבבבב שימי מהרהמשךךך
אני מקיאההההה
>
בתאלושששששש
חחחח את מדברת עם שלמות יפתי?
אוהבת אותך הכי בעולםםם
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מורן? שתקי :]] חחחח אוהבתותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!
גרררר.. אי אפשר לתאר כמה!! :]]
ליהההה, תודה מאמיייי =)))
חנינההההההההה -> חח לא משהו אישי אבל לכל החברות שקוראים להן חן אני קוראת להן ככה :]] חח את אחת מהן 😉
שלי כפרה בלי לחץ =)) חחחח
ליטל נשמתי חחח אל תקבלי לי פה "דגל אדום" מהלחץ
מורו'ששששששששששש -> Kissing babyyy ((:
בתאל יפה שלייי אל תקיאי לי פה!! חחחחח =]]
נכנסת לסיפור חזק הא?!
ואכן, אכן, מורן היא סמל לשלמותתתתתתתתתתת =))
חנו'ש -> חחחח גם את לחוצה?! מה נסגר איתכן??? :]] חחחחחחח
יפות שלי אני כבר מפרסמת המשכון חמודוןןןןן 😊)))
אוהבת אותכןןןן ואל תלחצו לייייי!!
הכל יהיה טוב חחחחחח :] תלוי בדימיון המפותח שלי חחחח 😊
-ניבו'ששששששששששש- 😊
שאאאלום שאלוווווווםםםםם =))
נרגעתן יפות שלי? בתאל מאמי מה עם הבחילות??? :]]
מורן? 😕
עשיתי לכן פרק ארוךךך כי אולי אני לא אוכל להמשיך מחר את הסיפור כי אני נוסעת ללונה פארק :] חח מחפשת הרפתקאות.
בתאל, תלווי לי ת'שקית הקאה למתקנים חחחחח
פרק 44.
תקציר הפרק הקודם:
"ניבבב... חיים שלי.. בואיי אליי עכשיווו בבקשה!!" אמרה בל.
רצתי לכיוון הבית של בל כמו שבחיים שלי לא רצתי.
"בלללל תפתחי לי! בלללל!!!" צעקתי. היא לא ענתה, חשבתי על הגרוע ביותר.
"בלללללללללללללללללללללללללללללל!!!" התחלתי להשתולל. צעקתי כמו משוגעת!
נזכרתי בבית שיש לי מפתח לבית שלה, שוב רצתי לכיוון הבית שלי ושוב לבית של בל במהירות.
פתחתי את הדלת של הבית של בל מהר ונכנסתי לחדר שלה.
היא הייתה שרועה על הרצפה.
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי.
הלכתי מהר להתקשר לאמבולנס.
מיד הגיעו האמבולנסים, ניסיתי להתקשר לדניאל אבל הוא לא ענה לי.
'ידעתי, ידעתי, ידעתי!!!' צעקתי כמו מטורפת.
ירדנו מהאמבולנס, ישר פינו אותה למיון.
שם חיכיתי בחדר ההמתנה...................
חיכיתי שעתיים עד שניגש אליי רופא.
"נוווו מהה איתה?! מה יש לה???" שאלתי את הרופא.
"אני צריך לדבר עם המשפחה" אמר הרופא. "אנייייי אני כמו אחותהההה! אתה לא יכול להסתיר ממני!! ההורים שלה באילת!! נוווווו מה יש לה????" צעקתי עליו.
"את לא מעל גיל 18" "תדבר כבררררררררררררררר!!!!!!!! תעמיד אותך במקומי!! היא התקשרה אליי לבוא מהרררר! היא לא פתחה ת'דלת והלכתי להביא מפתח מהבית שלי, היא הייתה על הרצפה, התקשרתי לאמבולנס! אם לא אני היא הייתה....... ממזמן!!" בלעתי את המילה הלא רצויה.
"תשבי בבקשה" אמר הרופא.
"תדבר כבררררררררר" קמתי מהכיסא לחוצה עוד יותר, בוכה...
היא כרגע מאושפזת, היא בחדר התאוששות, היא בסדר, היא ניסתה להתאבד, היא תהיה בסדר, באמת.." "יאוווווו ה' תודהההההה!!!" אמרתי ונאנחתי.
"ממה זה קרה?" "אני לא יודעת! אני חושבת שקרה לחבר שלה משהו" אמרתי לרופא.
"אני מבין.. מה שמו בבקשה?" הלכתי עם הרופא לבדוק אולי הוא בביה"ח כשפתאום ראיתי את ההורים שלו בחוץ.
"ירדנהההההההההההההה" צעקתי.
"מה קרה לדניאל?! מה קרה לו???????" ירדנה, אימא של דניאל התחילה לבכות.
"הוא עשה תאונה.. המצב לא יציב.." אמרה ירדנה ופרצה בבכי.
"לאאא.. לאאאאאאאאא!!!!!! דייייי זה לא קורה לייייייי!!!!" צעקתי ואבא שלו בא להרגיע אותי.
"גם בל פההההה!! היא ניסתה להתאבד!! היא התקשרה אליי! אמרה לי לבוא מהר כי היא עומדת להתאבד!! רצתי לבית שלה, כמעט נדרסתי אפילו! דפקתי לה על הדלת והיא לא ענתה לי, הלכתי שוב לבית שלי להביא מפתח של הבית שלה שהיא שכחה אצלי, היא הייתה על הרצפה והתקשרתי לאמבולנס. היא ניסתה להתאבד! ידעתי שקרה משהו לדניאל, ידעתייייי!!!!!!!" בכיתי, לא הפסקתי, הדמעות לא רצו להפסיק, הן שטפו את פניי.
אחרי שנרגעתי מעט נרדמתי קצת על הספסל.
הרופא של בל העיר אותי ואמר לי שהיא התעוררה. רצתי אליה מהר לחדר.
"בלל!!" רצתי למיטתה.
היא הסתכלה עליי ובעיניה היו הדמעות. היא הורידה את ראשה...
"בל..." התקדמתי אליה לאט.
"דניאל..." אמרה בל בקול חלש. "אני יודעת חיים שלי, אני יודעת, הוא פה, בטיפול נמרץ.. הוא.. הוא יהיה בסדר" אמרתי לבל כשידעתי שהמצב לא טוב.
"המצב לא טוב.. אל תשקרי עליי, את לא טובה בשקרים" אמרה בל.
"אני מצטערת.." אמרתי לבל והשפלתי את מבטי.
"בל אהובתי, אני איתך כאן לנצח! נתגבר על הכל, אני איתך. תבטיחי לי שלעולם לא תפגעי בעצמך שוב.." אמרתי לבל והיא לקחה את ידי והחזיקה אותה חזק.
נתתי לה נשיקה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה ושתנוח ואם היא תצטרך משהו אני בספסל בחוץ.
הלכתי לכיוון ההורים של דניאל.
"יש חדש?" שאלתי ואימו של דניאל הנהנה בראשה ועשתה תנועה של "לא".
לפתע הרופא יצא.
כולם קמו.
"איפה האבא והאימא?" שאל הרופא ולקח אותם הצידה.
הקשבתי בשקט.
ממה ששמעתי זה שהם הצליחו לייצב את דניאל אבל הוא לא בהכרה.
"הוא ייצא מזה?" שאלתי.
"אני מקווה.." אמר הרופא.
הצצתי לכיוון מיטתו של דניאל וראיתי שהעיניים שלו פקוחות. נכנסתי אליו בלי לשאול הרבה את הרופאים.
הם כנראה שמו לב כי שמעתי את אימא של דניאל קוראת לי "ניב".
הרופא עשה לה סימן של "שששש...".
התקדמתי למיטה, דניאל הסתכל עליי ואמר "גי.." חיכיתי שיוציא את ההמשך מהפה שלו.
"ג..יס...גיסתי..." "דנדן שילי!! כמה צרות אתה עושה?!" אמרתי לו וישבתי על ברכיי.
"ב...ל...." לחש דניאל. "בל בסדר מאמי..." "אי..פ..ה... היא?" שאל דניאל.
לא רציתי לעשות את המצב רגיש וגם שלא יילחץ.
"הי..א... היא תבוא עוד מעט.." דניאל עשה לי עם הראש לא.
"מה לא?" שאלתי. "ש.....שקר..." "מה שקר דניאל?" "א.. את..." אמר דניאל.
לא ידעתי מה לעשות.
"ת..תספרי לי...." לחש דניאל.
"דיי.. אל תתאמץ.. תנוח.." אמרתי לדניאל והסתובבתי.
הוא תפס לי ביד "ני..ב..." "היא.. היא.. היא פה.. היא פשוט.. אמ.... היא... היא.. היא ניסתה להתאבד.." בלעתי את הרוק.
"היא.. מצאתי אותה על הרצפה בחדר, בבית שלה... ו.. והיא.. והיא בסדר עכשיו..." "אי..פה... איפה היא?" שאל דניאל.
"היא.. היא פה.. באחד החדרים.. נחה.. היא.. היא, היא בסדר. היא כבר דיברה איתי והיא התאוששה.. באמת.." דניאל הרפה מידי, כאילו 'את לא משקרת עכשיו, את משוחררת'.
יצאתי מהחדר והלכתי לבל. היא הייתה ערה. סיפרתי לה שראיתי את דניאל והיא אמרה שהיא רוצה לראות אותו.
"לא בל.. את עוד חלשה.. את לא יכולה לקום! אולי תקשיבי לי פעם אחת???" "אני רוצה לראות אותו ניב.." "תחכי, קצת סבלנות, יהיה לך קשה לראות אותו עם כל המכשירים והוא ייתרגש וזה לא יהיה טוב" אמרתי לבל.
היא אמרה לי בסדר ונחה קצת.
אימא שלי התקשרה ושאלה מה קרה. התחלתי לספר לה הכל.. ממש הכל והיא אמרה שהיא תבוא מחר לבקר ולהביא לי בגדים.
במשך הלילה התרוצצתי בין החדרים, לחדר של דניאל ושל בל, ושוב ככה, הלוך ושוב..
בבוקר הרופא בדק את בל ואמר שהמצב קצת השתפר ושכדי ללכת קצת. בל כמובן רצתה ללכת לחדר של דניאל.
"מה אמרתי לך?! מה, זה נכנס מפה ויוצא משם?!" צעקתי עלייה.
"זה לא טוב שהוא ייתרגש! המצב ידרדר! תקשיבי לי! שהוא יהיה חזק יותר את תראי אותו.. אני מבטיחה" אמרתי לבל. "תמסרי לו שאני אוהבת אותו, המון.." "אני יימסור חיים שלי" אמרתי לבל וטיילתי איתה קצת.
היא סיפרה לי איך היא ידעה ואמרה שהיא מעריכה אותי על הכל ושהיא אוהבת אותי ועוד הצהרות אהבה שונות.
נכנסתי איתה לחדר, היא אכלה קצת ואחר"כ נחה.
הלכתי לחדר של דניאל ופתאום אימא של דניאל יצאה מהחדר במהירות והחלה לצעוק.......................
תגיבוווווווווווווווווווו =))
😊 ניבו'ש 😊
פרק מלחיץ עוד יותר לא? 😉 אני נהנתתתת
יואוו!!
למהלהלחיץ?~!
רעה!!
אמן תקיאי בלונה פארק כמו שאני מקיאה מהלחץץ...... 😉 😂
חח
המשךך
בתאלוששששש
לאאא נו איך את משאירה אותנו ככה?!?!
ה~מ~ש~ךךךךךךךךךךךךךך
חיים שלי קודם כל גם אני אוהבת אותך הכי בעולםםם!
ותודה מלאכית שלי!
הסיפור מושלםם אבל אמאא מה קרהה
רק שהוא לא הלך לחפש את בל בחדר שלה
תמשיכי פליזז בוביתת
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
יוווווווווווו המשך דחוף אבל!!!!!!!!!
אתר האהבה הישראלי