שני מאמי תודההההההההה =]]
מורהההההההה -> למדתי :]] חח תודה מתוקה
מורני אהובתיייייי גם אני שמחתי לראות'ך אתמול!!
פיי אתם לא יודעים איזה כוסית היא!
אבל הכי גרוע שנראה לי שאין אוכל בבית.. זה באמת באמת גרוע!
הילדה רבע עוףףףףףףףףףףףףףף!! (:
מורן כפרה בואי לסבתא שלי שבוע תחזרי דוב חחחחח יפטמו אותך 😉
אני שמה לכן המשך ((:
הבטחתי וקיימתי =]]
הנה ההמשך ((:
פרק 41.
תקציר הפרק הקודם:
הלכתי לבלו'ש שיילייייי =))
גיסי היה שם!! :]] ידעתי שאני צריכה להעלם חח :]]
"דנדןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן" אמרתי לדניאל ונתתי לו נשיקה.
"גיסתייייייייי!!!!!!" צעק גם דניאלו'ש.
"ממצב מאמי??" "הכל טוב יפה שיליייי מה איתך??" "מעולההההה" אמר דניאלו'ש.
"טוב אני זזתי. בלו'ש דברי איתי אהובתי" "טוב נסיכה שלי" "ביי כפרה" "ביי אהובתי" אמרה לי בל והלכתי בחזרה הביתה.
כשהגעתי הביתה חיכה לי מכתב מתחת לדלת...................................
"לניב" היה רשום על המכתב.
פתחתי את הדלת ועל הדרך את המכתב.
סגרתי את הדלת עם הרגל והייתי סקרנית מהמכתב.
זה היה מאייל. העיניים שלי ישר רצו לסוף המכתב שהיה איזה 3 דפים.
'אייל רשם כ"כ הרבה דפים?! נדיר!' חשבתי לעצמי.
פתאום נפלה איזו שרשרת מהמכתב, לא ידעתי מזה אבל ידעתי שבמכתב יהיה הסבר.
הוא כתב לי במכתב כמה הוא אוהב אותי והוא רוצה שנחזור אבל הוא יודע שזה בלתי אפשרי והוא כאילו הודה לי על הזמן הזה שהייתי איתו והדבר הרע בכל המכתב היה שהוא עובר דירה.
"אולי ככה אני אצליח לשכוח אותך, אני מקווה שכן. קשה לי עם כל האהבה הבלתי אפשרית הזו, קשה לי.
אני חושב בכלל שכשהייתי איתך זה היה החלום הכי יפה שמישהו הגשים לי..."
'הא?! איך תשכח אותי יא עילג?!' חשבתי לעצמי והמשכתי לקרוא.
"תודה על תקופה יפה שהייתה לי איתך. אני עובר דירה, עובר לדימונה"
'מהההההההה??????????? מה דימונה עכשיו?! מה הוא נדפק?!' אמרתי בקול רם.
"אני אוהב אותך, אל תשכחי, השארתי לך פה מזכרת ממני. בתוך המכתב יש שרשרת, אם אהבת אותי מתישהו תענדי אותה, זה חשוב לי.
אני אוהב אותך יפה שלי, אייל".
'יאא! רק בגללי הוא עובר?! לאא! איזה רעה אני!!' היו כבר יסורי מצפון וישר התקשרתי אליו.
"איייילללללל! מה דימונה עכשיו?! הא?! ככה אתה בורח מהבעיות שלך?!" לא נתתי לו לדבר ואיך שהוא אמר "הלו" תקפתי אותו.
"הלוו הלווו! בואי תאכלי אותי וזהו!" "אף אחד לא אמר שאתה כ"כ טעים" אמרתי.
"כן, אני עובר לדימונה. ההורים שלי חשבו על זה, לא אני והבנתי שזה הכי נכון. הסכמתי. אני אוהב אותך ניב וזה קשה לי, תאמיני לי שזה קשה לי! הייתי אצלך לשים את המכתב אבל לא היית בבית והשארתי אותו מתחת לדלת. רציתי גם להיפרד ממך" אמר לי אייל ויכולתי לשמוע את הדמעות חונקות אותו.
"רגע.. מתי אתה עובר?!" "היום..." "מה היום?!" שאלתי בהלם.
"היום ולא אמרת לי אפילו?!" "ידעתי את התגובה שלך" אמר אייל "ידעתי איך תגיבי.. רציתי לשמור את זה ליום האחרון.. אני מצטער.." אמר אייל.
"יואוו אייל.. בבקשה מאמי תבטיח לי שנשמור על קשר תמיד למרות המרחק!" פתאום הבנתי שאייל היה חשוב לי והוא באמת אהבה ראשונה ואני לא יישכח אותו אבל אני תמיד יאהב את עדי ולא משנה מה יהיה.
אייל שתק בטלפון.. לא ענה על מה שביקשתי ממנו שיבטיח.
"איייייללללל!" הערתי אותו.
"אה מאמי? כן, כן, אני מבטיח מאמי" "חסר לך ולא!!" "מבטיח, מבטיח" אמר אייל.
"אני יוכל לעבור לראות אותך?" "אני מעדיף שלא.." "למה לא?" "תכבדי את ההחלטה שלי?" "תמיד......" אמרתי לאייל.
"שתהיה לך נסיעה טובה מאמי.. אני יתגעגע" "אני אוהב אותך ניבי" אמר אייל ושררה דממה פתאום.
לא דיברתי, לא היה לי מה להגיד. אני זו שתמיד יש לה מה להגיד פתאום שתקתי.
"ניבי?" אמר אייל. "ניבי...??" "ניב את שם??" שאל אייל. קפאתי.
"אהה? מה? כן.. כן.. אני פה.." "מה שתקת פתאום?" "לא.. לא.. כלום נפל לי הפלאפון.. סליחה.." המצאתי תירוץ.
"טוב נסיכה שלי, אני הולך לעזור להורים..." "טו.. טוב.." "ביי מאמי, אוהב אותך" "ב...ב... ביי.. ביי מאמי.. אני יתגעגע" אמר אייל וניתקנו את השיחה.
ישבתי עם עצמי וחשבתי "לכבד את ההחלטה שלו? כן... לא.. כן.. אבל.. לא.. אני רוצה לראות אותו.. להיפרד ממנו.. מי יודע מתי אני יראה אותו שוב?" המחשבות רצו, לא ידעתי מה קורה לי.
"אוףףףףףףףףףף!" צעקתי.
פתאום הטלפון צילצל. זה היה עדי.
"ניבו'שששששששששששששששששששששששש" צעק עדי.
"איייי! החרשת לי ת'אוזןןן!!" "סליחה באמת שאני חי.." אמר עדי. "סליחה, סליחה מאמי.. אני במחשבות.." "על מה חיי?" שאל עדי.
"אייל.. מעניין אותך לשמוע?" "כל מה שקשור אלייך מעניין. שוטי" אמר עדי.
"אייל שם לי מכתב מתחת לדלת וכתב בו כמה שהוא אוהב אותי אבל יודע שאנחנו לא נוכל להיות ביחד והוא עובר דירה... עובר לדימונה... אחת הסיבות שהוא הסכים עם ההורים שלו זה שהוא יישכח ממני.." "נו ו..? מה הבעיה מאמי?" "שאני רוצה להיפרד ממנו וזה משגע אותי! הוא לא רוצה.. ואני ייכבד את ההחלטה שלו.. אבל.." "אבל מה כפרה?" שאל עדי.
"לא יודעת.. אוף! וואלה רק שמאבדים מישהו מבינים כמה הוא חשוב" אמרתי לעדי.
"חח את לא יודעת מזה" "מה לעשות כפרה?" "תלכי. תלכי עם הרגש.." "אבל אני רוצה לכב.." "שום דבר! אם הייתי אומר לך שאני בא אבל לא יכול לראות אותך.. היית חוקרת אותי נכון? היית מבררת הכל נכון?" "נכון" "ואחרי שהיית מבררת היית מבינה שאני רוצה פסק זמן.. לא היית באה ומבהירה את העניינים?" שאל עדי.
"אתה צודק מאמי.. אני יילך לשם עכשיו" "אין בעיה אהובתי" "יואוו עדידו'ש תודה כפרה! אני ייתקשר אלייך שאני יחזור!" "אין בעיה נסיכה שלי" "ביי מאמי" "ביי חיי" אמר עדי ונעלתי את הדלת והלכתי לכיוון הבית של אייל.
אייל פתח לי את הדלת.
"מ..ה.. מה.. מה את עושה פה?" "באתי להיפרד" אמרתי לאייל.
"אב..ל.. אבל..." "בלי אבל! אני באתי להיפרד. אתה ידיד שלי ואני יתגעגע אלייך תמיד" אמרתי לאייל וחיבקתי אותו.
אייל חיבק אותי בחזרה ואז דיברנו קצת ועזרתי לו להכין את התיק עם הבגדים שלו.
אחרי שהכל היה מוכן המשאית הזאתי או מה שלא יהיה הבאה לסחוב את כל הדברים והוא אמר לי שעוד אתמול כבר באו ולקחו חלק גדול מהדברים.
ההורים של אייל אמרו לו שעוד חצי שעה יוצאים לדרך. התחלתי להכין את עצמי.
החצי שעה הפכה לעשרים דקות, העשרים דקות לעשר והעשר לחמש עד שהגיע הרגע.
"יאללה איילי בוא אנחנו הולכים" שמעתי את אימא של אייל אומרת ומבעד לחדר של אייל ראיתי אותה סוחבת מזוודות ומה שהיא יכלה.
הצעתי את עזרתי והיא הסכימה. עזרתי להם להעלות הכל למכונית ואז אייל ניגש אליי.
"ידיי נסיכה לא נועדו לדברים שכאלו, עזבי" חיבקתי את אייל חזק חזק וביקשתי ממנו שתמיד נשמור על קשר ואפילו הראיתי לו את השרשרת שהוא הביא לי שהיא על הצוואר שלי והיא תמיד תהיה שם.
"ביי יפה שלי" "ביי מאמי, תשמור על עצמך!!" אמרתי לאייל והוא סגר את הדלת של המכונית.
עמדתי שם עוד כמה דקות והפניתי את גבי והלכתי.
שמעתי מישהו רץ לכיווני...........................................
אוהבת אותכן מלאאאאאאאאאאאאאא
ניבו'ששששששששששששששששששששששש 😊
ניבוווווווווו'ששששש יפההההההה שליייייייייייי!!!!!!
איןן איןן פשוט איןןן על הסיפורררררר /שלךך!!!!ואיןןןןן עלייךך!!
תמשיכי מאמייייי!!
אוהבת הכיי בעולםםםםםםם,חןןןןןן!!!!
יאאאאאאאא איזה מדהיייים!!!
המשךךךךךךךךך!!!!!!!
יההההההההההההה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מושלםםםםם
מהמםםםםםםםם
שימי המשךךך בובה
מוואה ענקיתתת 😛
מהממםםםםםםם
המשך!!!
בתאלוששש =]]
יואווו את חייבת אבל חייבת להמשיךךך
השארת אותי במתחחחח..!!!!
לאב יו.. אההה ומזל"ט.. חיחיחי
ביי ביי לילושית 😊
חחחחחחחחחחחחחחחח ניבו'ששששש מלאכיתתת שליי
את לא יודעת כמה אני אוכלת יש יותר מידי אוכל בבית חח בשיא הרצינות
ותודה חיים שלי אוהבת אותך הכי בעולם
את ילדה מדהימהה אנשים כמה שהיא מתוקה חמודה יפה מקסימה
והכל ביחד פה באתר היא פי אלף יותר כובשת במציאות כפרה על האחות
שלמות זאת מילה שמתארת אותה
אוהבת אותך אחותי!!
והסיפורר מושלםם זה היה אייל?! חיחיחי תמשיכי פליזז בובית
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
לילושית תודה מאמי =]]
מורנו'שששששששש -> חוששני שאצטרך להעביר אותך משפחה.
מזה?! אין אוכל! חחחח אל תגידי שיש בשביל לחפות על ההורים! 😉
חחחח סתםם חיים שלי..
פחחח הצחקת אותי! אם אני מדהימה, מתוקה, חמודה, יפה ומקסימה, מה את?!
יא שחיפהההה!! =]]
קיצוררר כולםםםםםם פההה -> מורן היא שיאאאאאאאאאא השלמותת!! =)))
אהה מורן חחחחח נכנסתי לאתר של המסיבה חחח ראיתי שם את......
חח אני ייספר לך באייסי חחח לא ניתן לפרסום :]]
יפות שליי אני ישים המשך מאוחר יותר =))
בה ביי מואההההההההההההההה (:
חחחחחחחחחחחחחח רציני?! כפרה עלייך תביאי לי קישור באיסיקיו
עם התמונה כפרה עלייך יפתיי שליי ורק שלי
תודה על הכל אישתי אין לך מושג כמה אני מעריכה אותך
הכי הכי בעולםםם ואת הכי מקסימה ומושלמת שיש בעולםם
אנשים נשבעת לכם שהיא ילדה נדירה
ניבו'ש את צריכה לבוא אלי הביתה איזה יום ואז לחווה
צריך לעשות יום כיףף חח וגם על זה נדבר באיסיקיו 😉
מטורפת עלייך נשמה מדהימה שלי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חחחחח מורן יא מכוערת קטנה שלי :]]
סבבה נארגן הכלללללללללל!! =))
אוהבת אותך מלאא נשמת חיי! :]]
הנה ההמשך נסיכות שיליי =))
פרק 42.
תקציר הפרק הקודם:
חיבקתי את אייל חזק חזק וביקשתי ממנו שתמיד נשמור על קשר ואפילו הראיתי לו את השרשרת שהוא הביא לי שהיא על הצוואר שלי והיא תמיד תהיה שם.
"ביי יפה שלי" "ביי מאמי, תשמור על עצמך!!" אמרתי לאייל והוא סגר את הדלת של המכונית.
עמדתי שם עוד כמה דקות והפניתי את גבי והלכתי.
שמעתי מישהו רץ לכיווני...........................................
זה היה אייל.
הסתובבתי וראיתי את האוטו נעצר ואייל רץ ורץ לכיווני ומחבק אותי חזק.
"אני מבטיח יפה שלי, אני מבטיח שתמיד נשמור על קשר" אמרתי לי אייל כשהוא כולו מתנשף ואני מחבקת אותו מכל הלב חיבוק חם ואוהב כמו בימים ההם.
נתתי לו נשיקה ענקית על הלחי והוא נתן לי ועוד כמה חיבוקים והוא חזר לאוטו.
הסתכלתי על האוטו עד שכבר העיניים שלי לא ראו אותו באופק.
"מה קורה לי?" חשבתי לעצמי "אני אולי מרגישה משהו לאייל?? לא.. לא יכול להיות.. אני אוהבת את עדי עד מעל הרא.. או שכן?" ככה חשבתי כל הדרך הביתה.
התקשרתי לעדי וסיפרתי לו הכל והוא אמר שהוא שמח לעזור לי.
דיברנו עוד קצת ושאלתי אותו מתי הוא מגיע.
הוא אמר שיש מצב שעוד חודשיים הוא יהיה בישראל כי דוד שלו שהיה בארגנטינה חוזר עוד חודשיים.
דיברנו עוד קצת וסיימנו את השיחה.
בל התקשרה ישר אחרי שניתקתי מעדי וסיפרתי לה על אייל ועל המחשבות שלי.
"יואווו מה את רצינית?! עבר לדימונה?! למה לא אמרת לי כפרה? רציתי לראות אותו" אמרה לי בל.
"סורי נסיכה שלי" אמרתי לבל. "חפיף מאמי" אמרה בל.
"אז מה עם המחשבות והרגשות שלך? מה נסגר?" "וואלה לא יודעת אני משתגעת!" "אולי זה סתם כזה את יודעת..." "יכול להיות" אמרתי לבל.
"אני בטוחה" "חחח ומאיפה את כ"כ בטוחה?" שאלתי "חחח סמכי עליי יא מכוערת" "חחח גיסי הלך כבר?" "כן לפני 10 דקות" "ואללה. בואי אליי" "עכשיו?" שאלה בל "כן, מה רע?! לא רוצה לראות אותי??" "אני חייבת?" שאלה בל.
"זה ציווי!" עניתי "חחחחח 5 דקות אני אצלך" "ביי כפרה" "ביי מאמי" אמרה בל.
בל הייתה אצלי אחרי 7 דקות. ספרתי לה על השעון 😉
דיברנו, צחקנו והלכנו לאכול פיצה (באמת בא לי פיצה.. אוףףףף!! המצות האלה לא אוהבת אותם!!)
אכלנו וראיתי את ידיד שלי עובר שם עם חברים שלו והוא הצטרף לחגיגה.
אחר"כ כולם באו אליי והזמנו סרט והיה באמת כיף.
מחר בל ודניאלו'ש שילי צריכים לחגוג שנתיים ביחד. החלטתי לעשות להם משהו יפה.
'מגיע להם לא?! הם עושים בשבילי מעל ומעבר' אמרתי לעצמי.
אמרתי לבל שאני יגיד לדניאל שייעשה לה משהו ואמרתי לדניאל שבל תעשה לו משהו. ככה שאף אחד מהם לא עשה כלום 😊
אירגנתי הכל בים. הזמנתי שולחן על החוף בערב עם מלא פרחים מסביב לשולחן וכמו חופה כזאתי אז דבר כזה ענק בצבע לבן מעל השולחן וקישטתי.
השולחן היה נראה סוף הדרך!!
עם דניאל קבעתי לשעה 9 וחצי ועם בל לשעה 9:40.
זה היה נראה לא חשוד.
דניאל בא ושמתי לו כיסוי עיניים והובלתי אותו לשולחן שהיה ארוך ממש יפה ובל כבר חיכתה לי.
שמתי לה גם כיסוי והובלתי אותה לשולחן.
לא נתתי להם להוציא מילה. אני כבר הלכתי מהמקום ובא אליהם מלצר.
"מזה? פגישת עיוורים?" הם לא הבינו מה קרה והורידו את הכיסוי עיניים מהר.
"יאאא איזה מהמםםםם! תודה דניאלו'שש!!" אמרה בל. "על מה תודה?! תודה לך חיים שלייי!" "מה?!" שאלה בל.
"כן!! יואוו ממש יפה פה מאמי.. הפתעת אותי!" "רגע, רגע, רגע.. אני לא עשיתי כלום פה!!" "מה?!" שאל דניאל.
"ניב!" "ניב!" צעקו שניהם.
"חחח" "חחחחח" "איזה חמודהה! וואי איזה יפה מה שהיא עשתה!!" "כןןןן!! ממש ממשש יפהה!!" אמר דניאל.
המלצר חייך והגיש להם מכתב שכתבתי.
"לזוג יונים הכי יפה שקיים,
זה המעט שאני יכולה לעשות למענכם אחרי כל מה שעשיתם למעני.
אז... ברכה קצרצרה ממני :]]
כשבלי מילים את הכל אפשר לדעת,
כשאפשר לחבק אפילו בלי לגעת,
כשמתרגשים יחדיו כשהשמש שוקעת,
זהו בידיוק הזמן לשים טבעת...
כשמתגעגעים וחשים השתוקקות,
כשמוכנים לוותר על חיי הרווקות,
סימן שהקשר חזק ומספק,
לא נותר אלא אותו בטבעת להדק...
אז הבנת דניאל?! חח כל הרמזים מסמנים על חתונה וילדים :]]
אל תדאגו! אם אתם דואגים על מי ישמור אותם אני פה =))
בלבלתי לכם מספיק בשכל, יאללה תגידו למלצר מה להגיש לכם,
אוהבת אותכם לעד, ניב".
בעוד שהם נהנים אני נכנסתי להתקלח. אין כמו מקלחת טובה אחרי יום מפרך.
יצאתי מהמקלחת והתקשרתי לעדי, סיפרתי לו על הכל והוא אמר שאיך שהוא בא ואנחנו חוגגים שנה הוא יעשה לי משהו בסגנון.
"אבל מזה שווה יא חמור? חחח גילית לי" "חח שתדעי מה מצפה לך" "חחחח מפגר שלי" אמרתי לעדי.
דיברנו על עוד כמה דברים ואמרתי לו לילה טוב.
"טוב מאמי אני צריכה לנתק, אני אוהבת אותך מלאא ושיהיה לך לילה טוב" "סבבה אהובתי, אוהב לנצח" "ביי חיי" "ביי אוויר" אמר עדי וניתקתי.
אחרי 20 דקות מהשיחה שלי ושל עדי היה טלפון.
"הלו?" שאלתי "ניבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב!!!!!!!!!!!!!!"..........................................
תגיבוווווווו =]]
ניבו'שששששששששששש 😊
חחח כפרה עלייך מעבולה שלי
בא לך פיצה תכיני מקמח מצה זה כשר בלי לחם רק עם קמח מצה...
ומהמםם תמשיכי פליז כי אני במתח חח 😛
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
וואי מי בטלפון?!
המשךךךךךךךך
