😮 😮 😮 😮
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😂 😂
מושלם כרגיל =D
ניבו'ש.....
סיפור מושלם!!!
תמשיכי-אוהבת אותך מאמי!!!!
מרוקאיתת שליי פליזז המשךך
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אני ייפרסם לכן המשך בערב או מחר יפות שלי.
אוהבת אותכן מלאאא.
-ניבו'ש- 😊
ס22וש מחכה יפה שליי 😉
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
שאאאאאאאאאלוםםםםםםםםםםם =))
הפרק הזה לא לבעלי לב חלש חחח..
הפרק הזה מותח :]]
מורן כמעט חטפה לי דום לב ששלחתי לה את זה חח ((:
מורן כפרה, בשבילך אני יעשה שהכל יהיה טוב 😉
הנה ההמשך :]]
פרק 43.
תקציר הפרק הקודם:
"טוב מאמי אני צריכה לנתק, אני אוהבת אותך מלאא ושיהיה לך לילה טוב" "סבבה אהובתי, אוהב לנצח" "ביי חיי" "ביי אוויר" אמר עדי וניתקתי.
אחרי 20 דקות מהשיחה שלי ושל עדי היה טלפון.
"הלו?" שאלתי "ניבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב!!!!!!!!!!!!!!"..........................................
ידעתי מי זו. זו הייתה בל. אני לא יודעת אם דמיינתי או לא אבל היה נשמע שהיא בוכה...
"מה קרה בל?????" שאלתי בלחץ.
"ניבבב... חיים שלי.. בואיי אליי עכשיווו בבקשה!!" "מה קרה בל?! אל תלחיצי אותי!!" "בבקשה בואיי.. בבקשה, אני עומדת להתאבד!!" אמרה בל וניתקה את הטלפון.
לא ידעתי מה לעשות, התחלתי להזיע מהלחץ ופחדתי.
לקחתי מפתח, השארתי לאימא פתק "אימא אני הלכתי לבל, היא התקשרה אליי בוכה ואני לא יודעת מה קרה. הלכתי לראות מה קרה, אני עם הפלא', אוהבת, ניב" ויצאתי מהבית.
רצתי לכיוון הבית של בל כמו שבחיים שלי לא רצתי. לא הסתכלתי על הכביש, מיהרתי. מכוניות צפצפו לי ואני בשלי, מנסה להגיע לביתה של בל.
הגעתי לבית, דפקתי על הדלת כמו משוגעת.
"בלללל תפתחי לי! בלללל!!!" צעקתי. היא לא ענתה, חשבתי על הגרוע ביותר.
"בלללללללללללללללללללללללללללללל!!!" התחלתי להשתולל. צעקתי כמו משוגעת!
הכלב של בל נבח עליי והעפתי עליו משהו שייסתום.
"בללל חיים שלי בבקשה תעני לי בל!! תפתחי את הדלתתתתת!!" התחלתי לבכות...
חשבתי על...
'לא! אסור לי לחשוב שלילי!' אמרתי לעצמי.
"בללללללללללללללללללללללללללללללל" הוצאתי את הנשמה שלי.
"בלללללללל חיים שלייי בללל תגידי לי שהכל בסדרר בלללל!!!!!" הדמעות שטפו את פניי. נזכרתי בבית שיש לי מפתח לבית שלה.
פחדתי להשאיר אותה שם, אבל ידעתי שככל שאני ימהר יהיה טוב יותר.
שוב רצתי לכיוון הבית שלי, פותחת את הדלת מהר, מרוב הלחץ הדלת לא נפתחה לי.
"כוס אמקקקקקקקקקקקקקקקקקקק!!!" צעקתי על הדלת.
פתאום השכן שלי עבר וביקשתי ממנו שיפתח לי, התבלבלתי.
מצאתי את המפתח, אמרתי לו תודה רבה, לקחתי את המפתח ממנו וסגרתי מהר.
רצתי שוב לבית של בל במהירות. חשבתי שאם המורה לספורט הייתה רואה אותי עכשיו היא הייתה מוציאה לי פטור משיעורי ספורט מהמהירות שרצתי.
פתחתי את הדלת של הבית של בל מהר ונכנסתי לחדר שלה.
היא הייתה שרועה על הרצפה.
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי.
"בלללללללללל, תעני ליי!! בללל!!" בדקתי אם יש לה דופק "הווווו אלוהים, תודה, תודה, תודה!!!" דיברתי עם עצמי.
הלכתי מהר להתקשר לאמבולנס.
"מהרר, מהררר בבקשה! חברה שלי פה בבית שלה, אני לא יודעת מה קרה לה!! היא לא עונה לי אבל יש לה דופקק! בבקשה תגיעו מהרררררר!!!! היא לא מתעוררת!!!!" אמרתי בטלפון.
"תירגעי חמודה, תירגעי. איפה היא גרה??" "רח' המלאכה............."
מיד הגיעו האמבולנסים, ניסיתי להתקשר לדניאל אבל הוא לא ענה לי.
'ידעתי, ידעתי, ידעתי!!!' צעקתי כמו מטורפת.
'קרה משהו לדניאל!!!!!!!!!' אמרתי ומיד החזקתי את השרשרת שהוא הביא לי והתחננתי שלא קרה שום דבר רע...
בינתיים הייתי באמבולנס עם בל, מילאתי פרטים עלייה: גיל, שם ההורים, שם משפחה וכו'..
רעדתי מהפחד, לא ידעתי מה קורה לי, היו לי בחילות, סחרחורות, כאבי בטן, הלחץ הרג אותי.
ירדנו מהאמבולנס, ישר פינו אותה למיון.
שם חיכיתי בחדר ההמתנה...................
תגיבוווווווווווו
אוהבת מלאאאא, ניבו'ש 😊
חחחחח כפרה על האחות המדהימה שלי
אין לך מושג כמה אני אוהבת אותך בובה
תודה חיים שלי סיפור מושלם מאוהבת בך ובסיפור
תמשיכי לנו שיש לך זמן מואהה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
יואווווו ניבבבבבבבב
עכשיו ישבתי, כל הערב וקראתי את כללללללל הסיפור המהמם שלך!!!
ואת כותבת כ"כ יפהההה
הסיפור שלך מדהים ומרגש והכלללל
אז אני רוצה המשךךךך ומהררר!!! חחח
אוהבת, ליה
דיייייי איזה לחץ... מה קרה לה? מה קרה לדניאל?!
ה' ישמוררר
איזה פחחדדד סיפור מושלםםם
המשךךךךךךךך!!!!!!!!!
יו איזה המשך!!!!!
איזה סיפור מושלם יש לך-אין עלייך ועל הסיפור שלך!!!
תמשיכי מאמי,אוהבת אותך=>חן!!!!
יאווווווווווווו מפחידדד..
המשך דחוףףףףףף
סיפור מדהיםם!!
מוואאה שלי!
אתר האהבה הישראלי