תגידי את יוצאת בפסח לטיול של המש"צים?? (יעני של של"ח)?
זה 3 ימים..
רגעע אבל בכלל יש לכם מש"צים בבצפר?
ותמשיכי כברר
Hermosa- אני כיתה ט'... :/ אולי לכיתות י' יש. לא יודעת אבל אם אני אדע אני אודיע לך
כבר שמה המשך
הנה ההמשך יפיופות שלייייי!! 😛
פרק 21.
תקציר הפרק הקודם:
"למה אבא שלו היה צריך לנסוע?! למה?! שייסע לבד! למה הוא הפריד ביני לבין אהבת חיי?!" התעצבנתי וזרקתי את הפלאפון על הרצפה.
"אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!" התעצבנתי.
נרדמתי קצת עד שדפיקות הדלת קטעו את שנתי...................................
ירדתי למטה ושאלתי מי זה. לא ענו לי וכמובן שלא פתחתי.
ואני רואה מלמטה שיש עדיין מישהו מאחורי הדלת.
לפתע נכנס מכתב מתחת לדלת.
"תפתחי את הדלת" ככה היה רשום.
די נבהלתי והתקשרתי לאבא שלי כי לא רציתי להדאיג את אימא שלי.
עליתי לחדר של ההורים שלי ושם דיברתי וראיתי מהחלון מי זה והוא לא יכל לראות אותי כי זה הקומה העליונה.
"אבא, ממצב?" "בסדר מאמה מה קרה?" שאל אבא.
"תקשיב... יש פה מישהו בדלת, הוא לא עונה שאני שואלת מי זה והוא הכניס פתק מתחת לדלת ורשם תפתחי ת'דלת. אני מפחדת, איפה אתה?" שאלתי.
"אל תפתחי ת'דלת אני בא" "טוב ביי".
ניתקתי את הטלפון עם אבא, הייתי בטוחה שזה האיש שלירן דיבר עליו, אותו אחד שצלצל לבית של עדי ונבהלתי.
כעבור 10 דקות אבא שלי בא ושמעתי אותו אומר "מי אתה ומה אתה עושה פה?".
"מי אתה ומה אתה עושה פה?" שאל האיש את אבא שלי.
"זה הבית שלי פה, יש לך 5 שניות לעוף מפה לפני שאתה מקבל מכות".
אבא שלי חמום מוח, הוא לא יכול לשמוע שעשו משהו לבנות שלו או נגעו בהם אצבע שלא במקום.
"תרביץ לי, נו, תרביץ" "1..." שמעתי את אבא שלי מתחיל לספור ופחדתי, יצאתי מהבית.
"הנה הילדה היפה שלך!!" אותו האיש אמר לי והוא היה נראה ממש מפחיד.
הוא לא היה מגולח וגם לא מסופר, הוא היה עם בגדים זרוקים וחיבקתי את אבא שלי.
"מה אמרת?!" אבא שלי אמר לאותו אחד והתקרב אליו.
"הנה הילדה היפה ש..." הוא עוד לא הספיק להגיד ואבא שלי נתן לו אגרוף.
"עכשיו אני רוצה לשמוע מה אמרת" אותו אחד לקח את הרגליים ואבא שלי נכנס איתי הביתה.
"את בסדר מאמה?" "כן" אמרתי לאבא וחיבקתי אותו חזק.
"היום הייתי בבית של עדי כי הוא השאיר לי שם דובי ומתנה קטנה מישהו כל הזמן צלצל לבית שלו ופחדתי והלכתי ללירן והאיש הזה ראה שלירן היה איתי והוא הלך. אני מפחדת" אמרתי לאבא.
"אל תדאגי, אל תפתחי את הדלת טוב?" "טוב אבא" "אם את שומעת משהו הכי קטן אפילו תתקשרי אליי" אמר אבא.
"טוב אבא" "ביי" אמר לי אבא, נתן לי נשיקה במצח וסגר אחריו את הדלת.
כ"כ פחדתי... גם בגלל המראה וגם בגלל שלא ידעתי מה הוא רוצה ממני.
היה טלפון בבית, פחדתי לענות. אחרי שניתקו בבית התקשרו לפלאפון שלי.
לא עניתי כי זה היה חסום ופחדתי לדעת שזה האיש ההוא.
התקשרתי שוב לאבא והוא בא והיה איתי ושהוא הגיע כבר לא היו טלפונים.
אימא שלי חזרה מקניות ואבא שלי סיפר לה ולמרות הכל הוא פחד אפילו להשאיר אותי עם אימא שלי והחליט לקרוא לפועל שלו שיהיה איתנו.
אימא שלי סידרה את הדברים והפועל ישב בחוץ, רק חיכה שמישהו יבוא וזה יהיה הסוף שלו.
בינתיים היה על הצג של הפלאפון "אייל".
'מה הוא רוצה ממני עכשיו?! אוף!' לא עניתי לו.
הלכתי למחשב דיברתי קצת עם בל ועוד כמה חברות וידידים ונכנסתי להתקלח.
ראיתי טלוויזיה מעט, אחר כך עשיתי שיעורים חפיף כזה וכבר היה 11. הדלקתי טלוויזיה ועליתי למיטה עד שנרדמתי.
~בוקר~
התארגנתי, הלכתי לביה"ס, "למדתי" חזרתי הביתה, התקלחתי, הייתי במחשב קצת, הלכתי לבן דוד שלי הקטן וחזרתי הביתה בערך ב-8 וחצי.
נכנסתי שוב להתקלח, וב-10 וחצי הטלפון בבית צלצל.
פחדתי שזה היה האיש הזה אבל אבא היה בבית ולא פחדתי.
"הלו?" עניתי וקצת היססתי.
"אהובתיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי" "עדידו'שששששששששששששששששששששששששששש" צעקנו אחד לשני ואני בטוחה שהוא שמע אותי עד לארה"ב!!
"יפה שליייייי, התגעגעתייייייייייייייייי!!!!" אמר לי עדי.
"אני יותרררררררר! אתה לא יודע כמה אתה חסר ליייי וכמה קשה לי בלעדייך ומה עבר עליי!!" אמרתי לו.
התחלתי לספר לו על האיש מההתחלה שהייתי אצלו בבית ואמרתי לו שנורא אהבתי את המתנה שהוא הכין לי ואני אוהבת אותו מלא מלא מלא.
הוא נתן לי את הטלפון שלו בבית החדש ודיברנו עוד קצת... ("קצת...") דיברנו משהו כמו 40 דקות.
טוב נו! אפשר להבין! התגעגענוווווו ((:
"טוב אהובתי, אני חייב לנתק" אמר עדי.
"טוב אהוב ליבי! אני אוהבת אותך ומתגעגעת המון! אין לך מושג כמה הייתי רוצה אותך כאן לידי ולהרגיש אותך, לחבק אותך ולנשק אותך" אמרתי לו.
"אחחח... אין לך מושג כמה אני רוצה את אותו הדבר! בעיקר לאכול אותךךךך ואת הפה המתוק שלך!!" אמר לי עדי.
"יאללה מאמי אני מטורפת עלייך אני יתקשר אלייך מחר ב-7 בערב" "טוב חיים שלי" אמר עדי.
כשאצלנו 7 בערב אצלם משהו כמו 12-1 בצהריים.
עליתי לישון ובין היומיים האלה הלילה הזה ישנתי עם חיוך :]
*~+++~*בוקר*~+++~*
התארגנתי והלכתי לביה"ס.
סיפרתי לדוגית (בל) את השיחה שלי ושל עדי וכמה שאני אוהבת אותו.
איזה כיף לה! עדיין עם דניאל.
כמה שהם מתוקיםםםםםםםם!!
לפתע ראיתי את אייל מתקרב.
"יפיופה" הוא צעק אליי והתקרב.
"ממצב?" שאל ונתן לי ולבל נשיקה על הלחי.
"הכל טוב מה איתך?" השיבה לו בל.
"וואלה חיים את יודעת. מה איתך ניבי?" "אתה רואה, אני חייה" השבתי בקרירות.
"התקשרתי אלייך אתמול" "כנראה לא שמתי לב" "כן, אולי..." ענה אייל דיי מתבאס.
"עסוקות או שאני יכול לדבר איתך לכמה דקות?" "עסוקות" השבתי לו.
"דווקא לא ניבו'ש, דברו אני הולכת לדניאלו'ש" אמרה בל, קרצה לי והלכה.
"שמעי... עדי דיבר איתי..." "גם איתי" קטעתי אותו.
"אני עדיין אוהבת אותו, אתה החלטת לוותר עליי בעיה שלך. מה שהיה בינינו היה אייל, תפסיק" אמר לאייל.
"אולי תקשיבי לי לרגע?!" "נו..." השבתי.
"אני באמת מצטער, ואת יודעת שאני אוהב אותך יותר מהכל" אייל אמר לי והחזיק לי את היד.
שיחררתי את היד שלי ממנו ואמרתי לו: "אני גם באמת מצטערת מאמי, אני אוהבת את עדי יותר מהכל".
"שכחת כמה אהבת אותי?" "לא... אתה שכחת. פספסת את הרכבת מותק, אני המשכתי בחיים שלי" עניתי לו.
"אבל..." "בלי אבל אייל, אני אוהבת את עדי ודיי" אמרתי לו.
"אבל עדי לא יבוא!" "הוא יבוא ואני אלך אפילו אליו" השבתי.
"אני אוהב אותך ניב, בבקשה, תקשיבי לי" "מה אני עושה עכשיו יא מטומטם?!" צעקתי עליו.
"אני אוהב אותך, אני מטורף עלייך. אני יודע שעשיתי טעות ותאמיני לי שיש לי חור ענק בלב! אני כ"כ אוהב אותך ואני מצטער על כל הסבל שגרמתי לך ועל כל מה שקרה בינינו ואני יודע שלא הייתי בסדר והייתי מנייאק, חרא, זבל, כלב, בן זונה וכל מה שתרצי!!" אמר אייל בקול מתחנן.
"לפחות אתה מודע למה שאתה..." השבתי.
"תפסיקי ליהיות צינית" "תשנה אותי? אני כזו!" אמרתי לו.
"ניב, בבקשה, אני לא יפגע בך לעולם!!" "היית צריך לחשוב על זה לפני כן, אני ועדי זה אחד ולנצח!!" "לכל נצח יש סוף" אמר אייל מנסה לגרום לי לשכוח מעדי.
"טוב שתוק, אתה לא מבין כלום" "ני..." "ביי אני הולכת, נדבר" אמרתי לאייל והלכתי.
'קרציה' אמרתי לעצמי.
ב-1 וחצי חזרתי הביתה, התקלחתי וחיכיתי כבר לשעה 7.
"עדידו'שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש" צעקתי לו שוב.
"אהובתייייייייייייייייייייי" "ממצב מושלם שליייייייייייייייייייייייייייייי?" "הכל טוב פרינססה שיליייייייייי. מה איתך?!" שאל עדי.
"עכשיו מעולהה!!" "חח למה דווקא עכשיו?" "דהההה אני מדברת איתך כאילו כזה?" חח הוא תמיד צחק שהייתי מדברת אליו בקול פרחי.
"חחחחחח קופה פרחה שיליייייייי, אני מת עלייך, לייק דההההה" "גם אני עלייך קוקסינל שלי, דהההה"
השבתי לו באותו קול.
"חחח דיי אנחנו נשמעים כמו מפגרים" "דהההה" השבתי "חחח דיי שימפנזה" "חח אני שימפנזה?!" "כן את. נה נה בננה" אמר לי עדי.
"וואי אם הייתי עכשיו לידךךך היית מת!! יא דוב גריזלי" וככה המשכנו עם כל החיות שיש בגן חיות.
"לביאה" "זאבה" "שועל" "למה" "בת-יענה" "עז" "נחש" "פינגווין" "זברה" "סוס" "דג" "כרישה" "נמו" "חחחחחחחחחחחחחחחחח חיה חדשה?" שמעתי את עדי צוחק.
"חחחח אולי" "חחחח לביאה שלי" "אריה שלי" "וואווווווו" הוא שאג בטלפון ואני אחריו.
"חחח" "חח" "אין לך מושג כמה אני מתגעגע אלייך" פתאום עדי דיבר בקול חלש.
"אני לא יכולה לתאר את מה שאני מרגישה אלייך ואת הגעגועים" "כנ"ל" "כנ"ל" "חחח" "חיחיחי" צחקנו שוב.
סיפרתי לו על אייל ושאין לי עצבים בשבילו ושהוא תמיד יהיה ה-אחד בשבילי ושאני אוהבת אותו מלא ואני כבר מחכה לראות אותו.
"שמעי מאמי, בקשר לאייל הייתה לי גם בקשה... זוכרת?" "כן, אבל אני לא יכולה עדי! אני אוהבת אותךךךך!! אני לא יכולה לאהוב אותו!" הסברתי לו.
"נכון, את לא יכולה לאהוב אותו אבל את אוהבת! הוא תמיד היה לך בלב ואני רוצה שתהיי מאושרת" "אני מאושרת שאני איתך!" "את לא איתי.." "בלב כן.." השבתי לו.
"אוףףףףף... אני מת לבוא כבר!" אמר עדי בקול מצוברח.
"גם אני" "בקרוב פורים, אני אבוא, מבטיח!!" "תתחפש לחתן" אמרתי לו.
"למה להתחפש יא מטומטמת?! אני יבוא באמת בבגדים כאלה ויציע לך נישואים עם הטבעת שיש לך על היד וככה נסע לאן שנרצה ביחד!" אמר עדי וצחק.
"חחחח יאללה שיגיע פורים!!" "חחח רגע בואי נדבר עד שיהיה פורים" הציע עדי.
"יאללה" "1,2,3,4,5" עדי התחיל לספור לי בטלפון.
"חחחחחחח יא מפגר" "חחחחח כשאני לא איתך אני מתפגר" "חחחח זיבלוני" "חחח" דיברנו עוד קצת ואז ניתקנו את הטלפון עם מלא הצהרות אהבה.
בינתיים במשך הימים האלה אייל כל הזמן דיבר איתי ורצה שנחזור אבל לא הייתי מוכנה כי אני אוהבת מישהו אחד.
*****פורים*****
"מחר עדי בא" אמרתי לעצמי בעוד שוכבת על המיטה עם הפוך והדובי שעדי קנה לי.
נרדמתי.
+++בוקר+++
"עוד 13 שעות עדי פההההההההההההההההההההה" "קמתי בבוקר מאושרת.
הכנתי את המשלוח מנות שאמרו לנו להביא, התלבשתי, שמתי בושם ואת הכובע של הקבואים על הראש.
הגעתי לביה"ס.
"דוגייייייייייייי" צעקה אליי בל. "דוגייייייייייייייייית" צעקתי בחזרה ורצנו אחת לשנייה.
"את יודעת שששש..........." "ש....." "שעוד 12 שעות עדי פה?!" "מהההההההההההה?!" "כןןןןןןן הוא בא!!!!!" אמרתי לבל.
"יואווווו כמה התגעגעתי אליו!" אמרה בל.
"אני יותרררררררררררררררררררררררררר שיתקייייי!!" "חחחח אבל זה גיסי, מותר לי" "חחחח נכון אבל לא" אמרתי לה.
"חחחח" "חחחח" אני ובל צחקנו וספרנו את השעות.
בסוף היום אמרתי לבל "נותרו עוד 7 שעות" "שיעברו מהררר" אמרה בל במקומי.
"אני עוד יחשוב דברים בלתי רצוניים" השבתי לה.
"כגון הלבלב?" שאלה בל. "כגון הז** שאין לך" השבתי לה בחזרה.
"חחחח יא ביצ'" "חחח אכן" השבתי.
הגעתי הביתה, התקלחתי, ירדתי למטה לראות טלוויזיה והטלוויזיה הייתה על ערוץ 22.
היה מבזק.
"שלום וצהריים טובים. מעדכונים שהגיעו כרגע, מטוס שבא מכיוון ארצות-הברית..........................."
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי...
תגיבוווווווווווווווווווו =]
אוהבת מלאאאאא, ניבו'ש 😊
לאאאא... 😢
חדשות לא טובוווותתת!!! אוווףףף
אל תהרגי אותווו..שיבוא אלייך וישאר בארץ!!
סיפור מוווווושלםםם!!!
אוהבת המונים שלי!
או או המטוס התרסקקקקקקק!!!
לא לא אל תהרגי אותו... רק לא זה... הוא מתוק לא חבל?!
המשך ומהררררררר
חחחחחחחחחחחחחחחחחח איזה מתוקות!!! =]]
תהיו במתחחחחחחחח :]]
אוהבת'כןןן ותמשיכו להגיבבבבבב
ניבו'ש 😊
לאאאאא ניבוש את לא יכולה להרוג אותו!!! רק לא זה...
חבל עליו!! 😊 .....
יאללה מאמי תמשיכי...
סיפור מושלם.....
אוהבת המוניםםםם
מיקה😊😊😊
לאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אל תהרגי אותו!!
אני יעשה לו הנשמהה...אני יחזיר אותו לחיים!!
רוצחתת..!!
למה רצחת את המושלם הזה?!!?!?
אוווווווווווווווווווווחחחחחחח :'-(
עדיייייייייייייי אל תמותתתתתתת
חחח נכנסנתי לזה@!!
בתאלושששש
ניבו'ש באיזה מתח את משאירה אותנו!???????
תשלחי לי קישור שיהיה המשך.
אוהבת אותך,חן.
לאאאאאאאאאאא 😢
מהמם!!
תמשיכיייי בובה
אוהבת*-*אולוש*-*
יייאאמממה איזה מתתתתחחחחחחח
די שלא ימותתת בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המשךךךךךך
בתאלוששששששש
אתר האהבה הישראלי