kariniiii
את מכירה את ניב?
ניבוש מה עם ההמשךךךךך?? 😠
יאאאאאאאאא איזה חמוד עדי.....!!!!!!!! 😁
שימי המשךךך נשמה ד-ח-ו-ףףףףףףף
מוואה ענקיתתת 😛
QUOTE kariniiii
את מכירה את ניב?
גילינו שאנחנו יחד בבה"ס..
חחח (:
אז היא באה אליי לכיתה וראיתי אותה!! טיהי 😊 😁
קארינו'ששששששששששששששששששששששששששששששששש =]]]
התגעגעתי חיחיחי :]
Hermosa - אני עכשיו יעלה ת'המשך אני צריכה לראות איך אני ממשיכה ((:
הוא יהיה קצר כנראה אולי.. לא בטוח כי אני צריכה ללכת להכין תיק למחר לכינרת לטיול של"ח..
אני יכתוב עכשיו המשך =]
אוהבת'כןןןן את כולכןןןןן ותודה על התגובות יפיופותתת
ניבו'ש 😊
וכמו שהבטחתי, המשך! :]
פרק 20.
תקציר הפרק הקודם:
יצאתי מהבית והלכתי לכיוון הבית של עדי.
פתחתי את הדלת ונכנסתי לחדר שלו.
שם חיכתה לי הפתעה..........................
"אופס.. שכחתי" אמרתי לעצמי והוצאתי את הקופסה שהייתה בכיס שלי.
פתחתי אחר כך את הקופסה, היה בה שרשרת שחרוט עלייה "אוהב אותך לעד".
ענדתי אותה וישר פתחתי את הדלת.
על הדלת היה דף עם מלא פרחים טבועים בו ורשום: "לאהבת חיי".
נכנסתי לחדר, היו מלא נרות ריחניים בצבעי אדום, ורוד ולבן.
על המיטה היו מפוזרים פרחים יבשים ושם היה דובי ענקי בצבע לבן מחזיק לב ורשום עליו: “I Love you forever”.היו משהו כמו איזה 100 בלונים על התקרה שכיסו את כולה ועוד כמה קשורים על המיטה.
אני לא יודעת אם אני יכולה לתאר מעט ממה שהיה שם כי אין מילים למה שהוא עשה.
תדמיינו מלא בלונים ועוד כמה זרים קשורים על הכיסא ועל המיטה ועל הידיות של הארון ומלא נרות עם ריח מדהים ותאורה חלשה. ממש כמו בסרטים.
לא שמתי לב ועל הרצפה היה לי כמו עקבות דרך עם נצנצים והם הובילו לארון.
אחרי שלקחתי את הדובי התקדמתי לכיוון הארון, פתחתי אותו ועל דלת הארון הפנימית היה רשום:
"אני אוהב אותך לנצח. תלחצי על PLAY במערכת, השיר כבר מכוון ותשמעי את השיר שלנו. לאחר מכן תפתחי את המגירה שפיניתי רק בשבילך... אני מתגעגע".
פתחתי את המגירה, היו בה פרחים יבשים גם כן וגם קופסה, פתחתי את הקופסה והיה בה טבעת. טבעת מדהימה!!!
התחלתי לבכות.. דמעות של התרגשות וגעגועים וגם השיר הוסיף לדמעות.
"כמה אני אוהבת אותך..." לחשתי לעצמי ומשכתי מהארון שלו חולצה שהייתה תלויה שם. בודדה.
הרחתי את הריח שלו ונזכרתי "מה החולצה עושה פה?" שאלתי את עצמי.
פתחתי את החולצה כי קיפלתי אותה ועל החולצה היה הדפס עם התמונה של עדי ורשום עלייה:
"חולה מאהבה ומת מגעגועים. אני אוהב אותך נסיכה שלי!"
"אני אוהבת אותך יותר" דיברתי לעצמי.
הטבעת הזאתי הייתה כאילו אנחנו הולכים להתחתן.
אני לא אהבתי שהוא משקיע בי הרבה כסף. אף פעם לא אהבתי את זה.
נשכבתי על המיטה וחיבקתי את הדובי חזק אליי.
השיר עוד מתנגן לו...
לפתע השיר נעצר. עדי שר, הוא הקליט את עצמו!! חייכתי לעצמי (:
"תקחי איתך את הבלונים נסיכה שלי. עוד השבוע יבואו אנשים שהשכירו את הבית, אני רוצה שתקחי אלייך הכל".
"ככה להרוס את כל הדבר המדהים הזה שהוא עשה?!"
הייתה שקית באחת מהמגירות שלו ואספתי את הנרות ואת הבלונים אספתי לזר אחד גדול.
הדובי היה בחיקי והטבעת על היד והשרשרת על הצוואר.
פתאום היה טלפון בבית של עדי.
"טלפון? מה טלפון עכשיו?!" שאלתי את עצמי והיססתי אם לענות או לא לענות.
"הרי יודעים שהוא נסע... או שלא..." הרהרתי.
"הלו?" שאלתי ובצד השני של הטלפון שמעתי רק נשימות.
"הלו?!" שאלתי שוב ולא ענו לי.
ניתקתי. ולאחר מכן צלצלו שוב.
"לא ייתכן שעדי כבר הגיע! הלו?" ושוב.. לא עונים לי.
"הלווווווו?!?!?!?" צעקתי כי אולי מי שבצד השני חירש והתחלתי לחשוש.
"אולי טעות......" ניסיתי להרגיע את עצמי.
לפתע, הפלאפון שלי צלצל וגם שם לא ענו לי. התקשרו מחסום.
נלחצתי.
יצאתי מהחדר של עדי והתקדמתי לכיוון הבית של ידיד שלי.
הוא ייצא החוצה ושאל מה קרה וסיפרתי לו על השיחות טלפון והוא אמר שהוא יחכה לי מחוץ לחדר של עדי ונכנס איתי הביתה.
הבאתי איתי את כל הדברים, לקחתי איתי את המכתבים שהוא השאיר לי ואת הדיסק עם המערכת.
חבל שיקחו לו את זה. אני יביא לו שהוא יגיע, אם בכלל...
יצאתי מהחדר, הבטתי עוד קצת בחדר. התבוננתי לכל כיוון וסגרתי אחריי את הדלת.
יצאתי אל ידיד שלי והוא אמר לי: "את מכירה את האיש הזה?" "לא, למה?" שאלתי.
"הוא נכנס דרך השער וראה אותי וייצא" "אימאל'ה! לירן! אולי זה ההוא שהתקשר!! אני מפחדת!!" אמרתי לו וחיבקתי אותו חזק.
"אל תדאגי מותק, אני איתך הוא לא יפגע בך" לירן חיבק אותי בחזרה.
"אבל מאיפה הוא מכיר אותי? מאיפה לו הטלפון שלי?!" שאלתי.
"אני לא יודע מאמי. בואי, אני יילווה אותך הביתה אני לא ייתן לך ללכת בפחד" אמר לירן.
"תודה מאמי" נתתי לו נשיקה והוא הרים את השקית עם הדברים ואני החזקתי את הבלונים והדובי.
"מה? לאן עדי נסע?" שאל לירן.
"הציעו לאבא שלו עבודה בחו"ל וההורים שלו לא הסכימו לו להישאר פה..." וסיפרתי לו את כל הסיפור.
"אהה.. וכל זה הוא הכין בשבילך?" "כן! אני כ"כ אוהבת אותו אבל שום אהבה לא מצליחה לי!!" אמרתי ללירן.
"אל תדאגי. האהבה שלכם חזקה" עודד אותי לירן.
"כן.. אבל אני לא ייראה אותו. פעם בחצי שנה ואני ימות!!" "אל חשש! אני יעזור לך לממש את זה" אמר לירן וקרץ לי.
"חחח לירנו'ש איזה חמוד אתה היום... יש משהו שאני צריכה לדעת?" "חחח לא יא מעבולה" "חחח בטוח?!" שאלתי והרמתי גבה.
"100 אחוז!" "אוקיי...." גילגלתי עיניים, דיברנו קצת והגענו הביתה.
"בוא תכנס!" הצעתי ללירן.
"לא מאמי תודה אני הולך למכון כושר" "לפתח עוד קצת את השרירים?" "חחח" לירן קרץ לי.
"תודה על הכל מאמי" אמרתי ללירן ונתתי לו נשיקה.
עליתי לחדרי סידרתי את הדברים והתבוננתי בתמונה של עדי.
חיבקתי את הדובי חזק אליי והחולצה... הריח שלו עוד עלייה.
"אני מתגעגעת אליו, אל עדי. למה הכל לא יכול להיות כמו שאני רוצה? למה הכל מתישהו נגמר?" חשבתי לעצמי.
הגעתי למסקנה... שכל דבר טוב נגמר מתישהו, אבל השמחה והכיף של ההתחלה לא שווים את הכאב של הסוף, בכלל לא שווים.
עד שהתאהבתי שוב, ששכחתי מאייל עדי היה צריך לנסוע.
"למה אבא שלו היה צריך לנסוע?! למה?! שייסע לבד! למה הוא הפריד ביני לבין אהבת חיי?!" התעצבנתי וזרקתי את הפלאפון על הרצפה.
"אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!" התעצבנתי.
נרדמתי קצת עד שדפיקות הדלת קטעו את שנתי...................................
תגיבו יפות שליייי..
אני מקווה שאם מחר אני לא אהיה עייפה אני ישים המשך כי אני יחזור בסביבות 6-7 ככה.
מקסימום אני ישים מחרתיים המשך ארוך =]]
אני שמה המשכים ארוכים בזה אני פריייית!! =]]
אוהבת'כןן, מואההה :]]
ניבו'ש 😊
ניבו'ששש יפה שלי קודם כל תהני הכי הכי בעולםם
מתה עלייך יפתיי
המשך מושלם אבל עצוב ומרגשש חבל"ז
איזה יפהה מה שעדי עשהה
מאמי זה גם אמיתי?
ותמשיכי לנו פליזז
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
סיפור פשוט מושלם!!!!!
מאמי תמשיכיי
אוהבת המוניםםם😊
סיפור פשוט מושלם!!!!
מאמי תמשיכיי
אוהבת המונים😊😊
וואי איזה חמוד עדיי=)))
סיפור מושלם!!!
תמשיכייי
אוהבת*-*אולוש*-*
כמו כל ההמשכים...המשך מאוד יפה!
שימי המשך דחוף.
אוהבת,
חן.
יווווו איזה מושלם,מהמם,הורססססססס
הלוואי עליי.... חיחי
המשך ודחווווף!!!!!
מאמי המשךךך פליז עכשיו!!!!!!!! 😁
מושלם כמו תמיד!!
חחח
המשךך נישמתיי 😊 😊 😍 😍
ניבו'שש תמשיכי פליזז נשמה שלי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אתר האהבה הישראלי