מ=ה=מ=םםםםםםם
שימי המשךך נשמה
מוואה ענקיתתת
איזה סיפור יפההההההה אמאאאאאאאא
קראתי הכל עכשיווווו
אין יש לך כישרון בטירוףףףף מאמיי
שימי המשךךך מהרררר
אוהבת אותך פולל מואההההההה ענקיתת
בת-אלוש =]]
עד שיום אחד...
המשךךךךךךךך
מאוהה חולה עלייךךךךךך 😍 😍 😍
QUOTE (Hermosa @ 14/03/2005) עד שיום אחד...
המשךךךךךךךך
מאוהה חולה עלייךךךךךך 😍 😍 😍
...
ניבו'שששששששש מלאכית שלי כפרה עלייך יפתי
מושלםם אבל גם עצוב רצח חלק מזה אני יודעת
כי סיפרת לי אבל הכי חשוב שזה עבר
והכל עכשיו טוב יפה שלי מתה עלייך
ותמשיכי פליזז בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
הנה ההמשך יפות שלי ((:
פרק 19.
תקציר הפרק הקודם:
כעבור חצי שנה
כבר שכחתי את אייל והיה לי חבר והיינו מאושרים.
היינו 3 חודשים ביחד ולא הפסיק להפתיע אותי.
כל יום היה מביא לי משהו אחר וכ"כ אהבתי אותו.
החלטנו יום אחד ללכת לים.
עד שיום אחד...............................................
עדי החליט שהוא צריך לדבר איתי (עדי זה השם של החבר החדש).
הגעתי אליו והוא אמר לי שאבא שלו קיבל עבודה בחו"ל והוא צריך לנסוע איתו.
"נו אז מה? אז אני יתגעגע חודש ותחזור!" וקפצתי עליו ונישקתי אותו.
"לא מאמי, זה לא חודש-חודשיים ואפילו לא שלוש" "אז לכמה זמן?" שאלתי.
"ל-3 שנים" "מה?! אתה נורמלי?! 3 שנים בלי לראות אותך?! אני לא מוכנה! אתה נשאר פה!!" אמרתי לו.
"הלוואי שהייתי יכול יפה שלי. גם רבתי עם ההורים שלי אבל אין, הם לא מרשים לי" אמר עדי.
"אז אני באה איתך!!" "באמת תעשי את זה בשבילי?" שאל עדי.
"בוודאי מושלם שלי! איתך עד סוף העולם!!" הוא נתן לי נשיקה ואז הייתי צריכה לחזור הביתה.
"אני אוהבת אותך מלא אהובי" "גם אני אותך..." הוא לחש לי ונתן לי עוד נשיקה.
"אני יידבר איתך כבר, ביי מושלם שלי" חיבקתי אותו והלכתי.
הגעתי הביתה.
"אימא, את מרשה לי לנסוע לארה"ב?" "עם מי?" "עם עדי" עניתי.
"למה מה קרה?" "הוא צריך לנסוע כי אבא שלו קיבל עבודה בחו"ל והוא נוסע" "לכמה זמן?" שאלה אימי.
"משהו כמו 3 שנים" "זה לא נושא לויכוח, קשה לי איתך ובלעדייך, את נשארת פה" אמרה אימא.
"אבל למה?! אני אוהבת אותו אימא! אני לא מוכנה שהנסיעה הזאתי שלו תפריד ביננו" התעצבנתי.
"יבוא מישהו אחר" אמרה אימא ופה החלטתי להתעצבן, כי מי היא שתגיד לי יבוא אחר? היא יודעת איזה סבל עברתי עם אייל? עד ששכחתי אותו?!
"אין מישהו אחר אימא! כל הזמן אותו הדבר! אני מתאהבת, מתאכזבת, אומרים לי יבוא אחר, שבא האחר את ההוא אני שוכחת ואז קורה משהו ואז שוב יבוא אחר?! לא! אני רוצה להיות איתו!!" אמרתי.
אני מבטיחה לך שאני יארגן לך כרטיס טיסה אליו בחופש הגדול" אמרה אימא.
"עד החופש הגדול?! אני ימותתתתת!!" הגבתי.
"יש אינטרנט היום, מצלמות, טלפון, מיקרופון, לא ייקרה כלום!" "ממש לא!!" אמרתי לאימא ועליתי לחדר.
התקשרתי לעדי וסיפרתי לו על השיחה עם אימא.
"אבל זה לא זה עדי, אני אוהבת אותך ועד ששכחתי מאייל הזה אני צריכה לשכוח גם ממך? דיי, שום דבר לא מצליח לי בחיים! רק פעם בחצי שנה אני יזכה לראות אותך?! זהו??? להרגיש אותך ולהריח אותך? פעם בחצי שנה?!"
"את חושבת שלי זה לא קשה נשמה שלי? את טועה! אני אוהב אותך ללא סוף! את לא יודעת כמה יהיה לי קשה בלעדייך" אמר עדי.
"אני אוהבת אותך" לחשתי לו בטלפון והדמעות התחילו לזלוג.
"דיי יפה שלי בבקשה אל תבכי, אני אוהב אותך הכי שבעולם חיים שלי" עודד אותי עדי.
"גם אני אבל מה האהבה הזו שווה אם לא נצליח לממש אותה?" שאלתי.
"אנחנו נתגבר חיים שלי" אמר עדי והמשכנו לדבר ואז ניתקנו.
הגיע יום הטיסה.
עדי עלה למטוס וליוותי אותו.
הוא כתב לי מכתב ואמר לי שרק שאני אגיע הביתה ואני ישמע את השיר שלנו: I Have nothing אני יקרא אותו.
אמרתי לו בסדר.
התנשקנו משהו כמו איזה 10 דקות. לא יכולתי להתנתק ממנו.
"אח... כמה אני אוהב אותך... אין לך מושגגגגגגגגגגג!!!!" אמר לי עדי ונישק אותי שוב.
"גם אני אוהבת אותך יפה שלי, אני יתגעגע אלייך המוןןןןן!!!!" והתחלתי לבכות.
"דיי יפה שלי, אל תבכי. אני מבטיח להתקשר שאני אגיע! נשבעעעע!! אחרי שאני יסתדר אני ייתקשר!"
"זה לא שווה בלי להריח אותך ולהרגיש אותך" אמרתי לו ונסחפנו לעוד נשיקה ולחיבוק ענק.
"דיי חיים שלי" הוא ניגב לי את הדמעות ונתן לי נשיקה במצח וחיבק אותי חזק חזק שוב.
"אני צריך ללכת, ביי נסיכה יפה שלי, אל תשכחי שאני אוהב אותך" אמר לי עדי והוציא מהכיס קופסה קטנה.
"אל תפתחי, בסוף השיר ושתסיימי לקרוא את המכתב תפתחי" "טוב אהובי" אמר לעדי.
"משפחת פרץ..." קראו ברמקול.
"יאללה ביי אהובתי אני אוהב אותך מלאאאאאאא!!" עדי השאיר אותי שם ולפני שהוא הגיע למטוס רצתי אליו.
ניסו לעצור אותי אבל זה היה לשווא.
הוא רץ לקראתי.
התנשקנו.. מול המטוס והרוח הקרירה שנשבה.
הפסקתי את הנשיקה, לא רציתי שיטוס אבל לא רציתי שיפספס את המטוס.
"לך אהובי, קוראים לך" "אני אוהב אותך, אין לך מושג כמה" אמר לי עדי ונישק לי את היד.
"גם אותך, לךךך כבר!!" "חח ביי נסיכה שלי" אמר עדי ונתן לי נשיקה קטנה בשפתיים ועלה.
הזמנתי מונית וחזרתי הביתה.
ישר הפעלתי את המחשב, נכנסתי לתקייה של עדי באייסיקיו, שמתי את השיר ופתחתי את המכתב.
"אהובה שלי, קודם כל, אני מתגעגע אלייך המון, ואת יודעת שאין גבול לאהבה שלי אלייך, והגבול הוא אפילו לא השמים כי אני עכשיו בשמיים ומבין שהשמיים הם אפילו לא הגבול לתאר את האהבה שלי אלייך.
אני אוהב אותך המון אבל אני רוצה שתדעי משהו חשוב...
אל תפסיקי בגללי את החיים, אני רוצה שתלחמי למען אהוב ליבך אייל ותהיו ביחד, ככה אני אדע שאת מאושרת.
בבקשה אהובתי, אני אתגבר עלייך אבל תעשי את זה.
יהיה לי כואב, אבל בפנים אני יהיה שמח שאת מאושרת.
אל תשכחי לעולם שאני ואת זה גוף אחד, תמיד נהיה ביחד בלב, נהיה תאומים סיאמיים (הוא הדביק תמונה של שתי תינוקות עם ראש משותף. סיאמיים בקיצור) חייכתי.
את לא יודעת עוד משהו...
המפתח שלי הביתה נמצא בקופסה הקטנה שהבאתי לך, תכנסי לחדר שלי, שם מחכה לך הפתעה.
ולפני כן, תדעי שאת החיים שלי, החיים בלעדייך לא שווים.
אני מבטיח שאני אבוא לבקר ולנסות לצלצל אלייך כמה שיותר. לפחות פעמיים בשבוע.
שלך לנצח, עדי"
יצאתי מהבית והלכתי לכיוון הבית של עדי.
פתחתי את הדלת ונכנסתי לחדר שלו.
שם חיכתה לי הפתעה..........................
תגיבוווווווווווווו
אוהבת מלא, ניבו'ש 😊
נחמדד ביותרר!
שיש המשך שלחיי לי קישור...
חןן.
אמאאאאאאאאאאאאא ניבבבב את נורמליתתת?!?!
את יודעתת באיזה מתח אני חח כפרה עלייך יפתיי
המשך דחוףף פליזז אני נואשתת כפרה עלייך בבקשהההה
וזה אמיתי מאמיי?
איזה עצובב אני בוכהה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אמא הסיפור הזה כול כך מושלם!!!!!!!!!!!!!
מאמי תמשיכי!!!!
אוהבת המוניםםםם
וואי מה הייתה ההפתה?
מהמם!!!
תמשיכייי
אוהבת*-*אולוש*-*
המשךךך זה מהמםםםםםםםםם
אוףף אני בוכה על זה שהוא עזבבבבב
תמשיכי!!
אוהבת אותך מלא מלאא
😍 😍 😍 😍
יא מעניין מה ההפתעה.!!
המשך דחוווףףף!!
סיפור מושלם!!
אוהבת המונים שלי..😊
דייי איזה סיפור מושלם!!!!
וכזה עצוב....😢 וואי בכיתי... אמא...!!!
את חייבת לכתוב המשך ועכשיווווו
הפרק עם דודה שלך היה כ"כ עצוב..
אני בכיתי..
בלאט.
והפרק הזה שיווו גם פרק עצוב, למה כל הפרקים צריכים להיות עצובים?!
(:
~ראיתי את ניבבב ראיתי את נייייב ואתן לאאאאאא~
ואפילו קיבלתי ממנה חיבוק.. 😁
(: