מ-ה-מ-םםםםם
שימי המשך מאמי...!!
מוואה ענקיתתת
ההמשךך הזה יפהה כמו כל ההמשכיםם שלךך!!!המשךך דחוףף!
אוהבתת.חןן..
יאאאאאא
=[[
כבר הוא שכח אותה?
בן זונה!!!!! 😠
שימי המשךך..
בטח הוא שכב איתה..
מנניאקק..
המשך
בתאלוששש
יפות שליייייייייייי 😁
שיהיה לכן שבת שלוםםםםםם והנה ההמשך :]
פרק 16.
תקציר הפרק הקודם:
אייל יידע שאני לא אוהבת ששותים לידי אלכוהול.
אייל שתה וגם הילה שתתה איתו.
שמתי לב שהם הולכים ונעלמים, הם הלכו רחוק מאיתנו, ידעתי מה הוא עושה לה וגם ידעתי את המקום.
ביקשתי מידיד שלי שילווה אותי והלכתי לראות אם לשם הוא לקח אותה.
הוא לקח אותה ליד וראיתי כבר מה הם עשו...............
הלכתי מהמקום ועמית ראה את העיניים שלי אדומות ומבריקות.
"ניב!! מה קרה יפה שלי?!" "כלום.. באמת כלום.." "את לא חייבת לדבר מאמי, זה בסדר" אחרי שהוא הלך לאן שהלכתי והוא ראה.
הוא חיבק אותי והתקרבו למקום בו כולם היו.
בדרך חזרה למקום בו כולם היו אני ועמית וכתבנו על החול וצחקנו בלי סוף.
הוא הרים אותי על הגב שלו ורץ איתי עד שנפלנו שנינו. וואי היה כזה מצחיק והוא אכן ידיד טוב ((:
הגענו והאוכל היה מוכן, חיכה רק לנו!!
אכלנו וקלטתי את אייל בא עם הילה, חובה לציין שהם לא היו נראים כמו שהם באו.
הילה הייתה צריכה ללכת ואני, בל, דניאל וכל שאר הידידים והחברות נשארנו לישון בים.
אייל נשאר גם.
אייל לא הפסיק לשתות וכבר נלחצתי.
"אייל דיי, תפסיק לשתות" אמרתי לו אך הוא לא הקשיב לי.
פתאום חברה שלי באה ודיברה איתו ושמה לב מה עובר עליו.
היה לו ריח חזק של אלכוהול והיא ניצלה את ההזדמנות ושאלה אותו: "נכון אתה לא אוהב את הילה?" "נכון, אני איתה כדי לשכוח את ניב" הוא אמר ואני שמעתי.
אייל התקרב לכיוון שלי וחברה שלי תמכה בו שלא ייפול.
"ניב אני אוהב אותך!!" "אתה מדבר שטויות אייל, דיי".
הוא התחיל להקיא והתקשרתי לבן דוד שלו שיבוא לקחת אותו ולא להורים שלו כדאי שלא ידאגו.
במשך הלילה היה מצחיק, נכנסנו לים וכולם צחקנו ועשינו מרשמלו במדורה.
הגיע הבוקר, כולם קמו והתפזרו לאט לאט.
הגעתי הביתה ישר התקלחתי מכל החול ונכנסתי לישון שינה עמוקה.
בל התקשרה אליי והעירה אותי.
היא סיפרה לי שהיא דיברה עם אייל והוא נפרד מהילה.
"כן! דיברתי איתו ושאלתי למה והכל והוא אמר שמישהי סיפרה לה וזה בגלל שהוא אמר שהוא אוהב אותך".
"יופי לה, סתומה שכמותה" ואני ובל המשכנו לדבר.
"טוב ניבי, דנדן בא אליי, נדבר יותר מאוחר סבבה?" "גיסי בא?! תני לי לדבר איתוווו!!" אמרתי לה.
"דנדןןןןןןןןןןן" צעקתי לו דרך השפופרת.
"ניניייייייייייי חח החרשת אותי!!" "חח לא נורא, הכל מאהבה" ובל צעקה לשפופרת "או לא עושים בכלל" "חחח" "חחחח" אני ודניאל צחקנו ואמרתי לו שנדבר כבר ושילך לאשתי. הוא אמר סבבה וניתק.
נכנסתי לאייסיקיו, אייל היה מחובר וקראתי את האווי שלו: "עדי, יפה שלי אני אוהב אותך!!" וזה לא הכל...
למטה למטה היה רשום: "באהבת אמת רגש לעולם לא מת".
כנראה הכוונה הייתה אליי.
'לא נורא' אמרתי לעצמי. 'הוא רצה ככה, זה מה יש'.
אני כתבתי:
"גיסי ואשתי אני אוהבת אותכם מושלמים שלי! חמסה עליכם ושכל הקנאים ימותו!!
אתמול היה הכי כיף בארץ =]]
עמיתו'ש יא מסטול חח אני מקווה שהרוח לא מחקה את יצירת האומנות שלנו.
'באהבת אמת רגש לעולם לא מת' אוהבת את כולכם בה ביי".
עמית זה הידיד שאיתו כתבנו על החול.
איזה חמוד הוא!! =]]
אמרתי לעצמי 'כל יום הוא מחליף חברה?! מה נסגר איתו??'
הוא שלח הודעה: "ניב?" לא עניתי לו.
"מקליד" היה רשום בחלון של ההודעה.
"אני מצטער בקשר לאתמול, שתיתי יותר מידי. שתהיי פה תשלחי לי הודעה, ביי".
'מצטער תגיד ביום כיפור' אמרתי בקול רם.
"יפיופהההההההההההההההההההההההההה" בן כתב לי.
"בנו'שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש" השבתי.
"למה את צועקת יא קופה?!" "בגלל שלא התקלחת יא בואש!!" ושלחתי לו את הפרצוף שמוציא לשון.
"חחח מנייאקית. מה עושה היום?" "היומן ריק. יש לך מה להציע?" שאלתי.
"אני בא לפרדס חנה" כתב בן "וואלה?! ניפגש?????" שאלתי.
"מי אמר שאני רוצה לראות אותך?! חחח סתם מאמי אני יהיה איתך בקשר" "חח סבבה בואשון קטן. אני הולכת מאמי דבר איתי ביו'ש" כתבתי לו והלכתי לאכול משהו.
בן התקשר וקבענו להיפגש.
היה ממש מצחיק איתו וסיפרתי לו על אייל והוא הבין שזה חסר סיכוי איתו למרות שידעתי שאיתו אני לא ייפגע לעולם.
"יא הומו!! זה כאב!!" צעקתי לו והוא התחיל לרוץ.
"גם לי זה כאב! יש לך תחת דורש מה לעשות?!" אמר לי בן.
"ולך יש ז** קטן! מה לעשות?!" "קטן? את בטוחה?" "כן!" "סבבה" בן אמר והוריד את המכנס.
"אמממ לאאאאאאאאאא!! אני סומכת עליך!" "חחחחחחח" בן צחק עליי והרים את המכנס.
"יא כלב!" נתתי לו כאפה והוא תפס אותי.
"מזה היה?" הוא שאל אותי והתקרב "כאפה. רוצה בצד השני שיהיה שיוון?" שאלתי.
"אני יודע מה זה כאפה. אבל מזה היה אמור להיות?" "סתם... עצבנת אותי אז הגבתי" אמרתי לו.
"חחח סבבה. את תשלמי על זה!!" "חחח טוב" אמרתי לו והמשכנו לצחוק אחד על השני ודיברנו קצת.
הוא היה צריך ללכת אז אמרתי לו שאולי מחר אני יבוא עם שני לאור עקיבא (שני זו עוד חברה טובה).
יום למחרת בביה"ס ראיתי את אייל עם החברה החדשה שלו.
'ככה הוא החליט לשכוח אותי הא? להתגבר עליי? כל יום מחליף חברה זה נקרא להתגבר?' חשבתי לעצמי.
ככה במשך כמה חודשים טובים, משהו כמו 4-5 הוא החליף הרבה חברות.. המון!!
הכי כאב לי שהוא אמר למישהי אחרת שהיא אהבת חייו.
כאילו מה?! כולן אהבות חייך?! אתה בטוח שאתה יודע מזה אהבה?! התעצבנתי.
אייל ואני במשך הזמן הזה היינו ידידים לא הכי טובים אבל ידידים.
היינו דיי רבים אבל כרגיל... "אם אתם רבים סימן שאתם מאוהבים" ככה כתבה לי חברה שלי בשיעור ונזכרתי בזה.
באחד מהימים אייל ואני נפגשנו. זה היה יום שבת.
הוא סיפר לי שידידה טובה שלו באה אליו והיא התנשקה איתו בזמן שהייתה לו חברה אבל במילא הוא התכוון להיפרד ממנה והוא זרם עם זה.
אמרתי לו: "לפחות יש לה אומץ..." וגלגלתי עיניים.
הוא אמר לי: "ניב? יש לך משהו להגיד לי?" "לא חמוד, אני צריכה ללכת ביי" אמרתי וסגרתי את דלת ביתו.
שלחתי לו הודעה: "נדרתי נדר שכשלא תהיה לך חברה אני אנשק אותך, אבל אני מבינה שמישהי הקדימה אותי".
הוא ישר התקשר אליי "ניב בואי אליי עכשיו ודחוף!!!" הגעתי.
דיברנו והוא התקרב אליי.............................
תגיבווווו..
אוהבת'כן, ניבו'ש 😊
יווו אמא זה כזה מושלם!!!!
מאמי את חייבת להמשיךך!!!!!!!!
אוהבת פולים מיקה😊
ואיייי איזה מדהיייים...
יאללה שיחזרו...אמןןן
המשךךך ומהרררר
מואה..לילוש
גרררר
האייל הזה יקבל ממני כאפפהה!!
ממטומטם!!
בן חמודדדדד וגם עמייתתת =]]
למה באת אליו!?!
יאקק..
בתאלושששש
ניבו'שששששששש מלאכיתת שלי תמשיכי פליזז
מתה עלייך יפתיי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
יפות שליייי, תודה על התגובותתת!!
מחר אני אשים המשך.
אוהבת'כן מלא, ניבו'ש 😊
וואי עכשיו קראתי הכל...איזה מדהיםם
מחכה להמשך מהיר יאללה
ניבו'ששששששששש סיפור מ-ו-ש-ל-םםםם
שימי המשך מאמי ד=ח=ו=ףףףף
מוואה ענקיתתת
שלוםםםםםםםםםםםםםםם =]]
ממצב נשמות שלי??
הפרק הזה הוא אמיתי.. =/
הנה ההמשך ..
פרק 17.
תקציר הפרק הקודם:
אייל סיפר לי שידידה טובה שלו באה אליו והיא התנשקה איתו בזמן שהייתה לו חברה אבל במילא הוא התכוון להיפרד ממנה והוא זרם עם זה.
אמרתי לו: "לפחות יש לה אומץ..." וגלגלתי עיניים.
הוא אמר לי: "ניב? יש לך משהו להגיד לי?" "לא חמוד, אני צריכה ללכת ביי" אמרתי וסגרתי את דלת ביתו.
שלחתי לו הודעה: "נדרתי נדר שכשלא תהיה לך חברה אני אנשק אותך, אבל אני מבינה שמישהי הקדימה אותי".
הוא ישר התקשר אליי "ניב בואי אליי עכשיו ודחוף!!!" הגעתי.
דיברנו והוא התקרב אליי.............................
"תפסיק" אמרתי לאייל וקמתי.
"מה קרה?" "אתה עוד שואל?! אתה הולך ואומר לאחרות שהן אהבות חייך אחרי מה שאמרת לי?! כן?! אחרי שאמרת לי שאני אהבת חייך?! אתה יודע בכלל מזה אהבה?!" צעקתי עליו.
"ניב... אני התגברתי עלייך... אני מצטער..." אמר אייל.
"אהה עכשיו זה משנה את התמונה" אמרתי לו והלכתי.
"ניבבבבבבבב!! חכי שנייה!!" הוא תפס אותי אליו ואמר לי: "את רואה את הלשון הזאת? היא התגעגעה אלייך" והוא נישק אותי.
אח.. כמה התגעגעתי אליו...
"התגברת עליי אז למה עשית את זה?" "כי..." "כי...?" שאלתי.
"כי... כדאי להרגיע אותך" "אההה! רגיעון של אייל!! מזה?? שיטה חדשה?!" "בערך. היא פועלת בעיקר עלייך" אמר אייל.
"אהההההה!! אתה מנצל את הרגשות שלי או מה?! אני הייתי מוכנה עם האהבה שלנו! יודע מה היום?! היום היה אמור להיות לנו שנה וחצי!! היום!!" אמרתי לו.
"את חושבת ששכחתי? את חושבת?! אני בינתיים מנסה לשכוח אותך בתקווה שזה יצליח!! את לא מבינה? את היית ותישאר תמיד האחת בשבילי!! אני תמיד מנסה לשכנע את עצמי שזהו! ששכחתי ממך אבל זה חזק ממני!!!" אייל אמר לי.
"אני לא מאמינה לך! הרי החלפת חברות כמו גרביים! לא התייחסת אליי בכלל! אפילו ידידים כמו שצריך לא היינו!!" צעקתי עליו.
"ניב! נו תקשיבי לי!!" "רגע, אני לא רגועה, תנשק אותי" "נו ניב תפסיקי!!" "מה אתה רוצה ממני? הא?! נמאסת עליי אייל! נמאסת!! אתה שקרן ואני שונאת אותך! אל תדבר איתי יותר ואל תפנה אליי. אתה מבין?!" אמרתי לו והלכתי משם.
לא דיברנו משהו כמו חודשיים.
כאב לי אבל זה היה נכון. הוא חשב שהוא יעשה ממני צחוק אבל הוא טעה.
'הוא מנצל את הרגשות שלי וכשאין לו אף אחד הוא בא אליי כמו כלב?! שילך יז****!!' אמרתי לעצמי.
משהו כמו חודש אחרי שזה היה שלא דיברנו 3חודשים דודה שלי נפטרה.
לא הקשבתי לאף אחד, רק רציתי את דודה שלי בחזרה.
חברות שהתקשרו אליי, שמעו אותי בוכה. רצו לבוא והתחמקתי.
חוץ מה-בבד"ן שלנו. בת-חן, בל, דנה וניב (אני).
בת-חן היא בת דודה שלי ככה שהיינו כל היום ביחד כי זו דודה משותפת.
בל תמיד הייתה לצידי וראתה אותי במצבים כאלה וגם דנה.
אבל אחרות שהיו קרובות אליי למרות הכל לא נתתי להם להתקרב אליי.
רציתי ליהיות לבד, עם עצמי, לראות אולי יש דרך להחזיר את דודה שלי...
"אני כ"כ אוהבת אותה בל! למה הכל מגיע לי?! למה?! בהתחלה אייל, האהבה שלי ואז ה' לוקח ממני את דודה שלי? מה עשיתי רע שכל זה מגיע לי?" שאלתי אותה.
"דיי חיים שלי דיי.. אני מבינה אותך" "מה את מבינה?! מה?! מישהו נאבד לך?! מישהו שיכלת לדבר איתו הכל?! כן?! לא!! את מה את מבינה?!" צעקתי עלייה והיא ידעה שזה לא בכוונה.
התפרקתי קצת וביקשתי ממנה סליחה.
היא הלכה לאייל הוא כמה בתים לפני סבתא שלי.
"אייל.. שמעת מה קרה?" "כן.. לא יכולתי לבוא לראות את ניב ואת כל המשפחה שלה ככה.. אני יודע מה קרה אבל לא יכולתי" אמר אייל.
"אתה חייב. ניב שבורה, אתה היחיד שיכול לעודד אותה עכשיו" אמרה בל.
"נעשה ככה.. תוציאי אותה מהבית של סבתא שלה ואני יבוא "במפתיע" ואז אני יהיה איתה. סבבה?" "סבבה מאמי" "ביי מותק. עוד 10 דקות תצאו" "ביי מאמי".
בל הופיעה כמה דקות אחרי ואיכשהו הוציאה אותי מהבית, מכל הבכי, הצעקות, האבל...
אייל הופיע גם כן.
"ממצב בל?" אייל שאל ועשה את עצמו ממשיך בברוגז, כאילו שהוא לא ידע.
הוא קלט אותי בוכה לפתע.
"ניב??? מה קרה???" אייל התכופף אייל והרים לי את הפנים שהיו מלאות בדמעות.
"דודה שלי נפטרה..." השבתי והתחלתי לבכות.
"וואי נשמה שליי! אני מצטער!!" אייל חיבק אותי חזק, והיה איתי. ניגב לי את הדמעות ולא עזב אותי לרגע.
לפתע התקרבנו.
"ניב.. אני מצטער על כל מה שהיה.. בואי נפתח דף חדש בינינו" "אין לי עצבים לזה עכשיו אייל. דודה שלי נפטרה ותאמין לי שהראש שלי במקום אחר.." " את צודקת, אני מצטער".
אייל חיבק אותי ונישק אותי. ניגב לי כל דמעה ודמעה.
התחלתי לספר לאייל מה שקרה:
"כל הלילה לא ישנתי, ידעתי שקרה משהו אבל פחדתי לקום. משהו כמו 3 הפלאפון של אבא שלי צלצל.
הוא ירד למטה והוא אמר: "איפה אתה עכשיו? טוב אני בא" זה היה אח של אימא שלי שאמר לו שדודה שלי מצב קשה בביה"ח והוא רוצה שהוא יבוא איתו.
לפתע שמעתי מים.
אבא שלי נכנס להתקלח כי הוא התחיל להזיע וגם פחד. אגב, דודה שלי זו אחות של אימא שלי.
אימא שלי אמרה לו: "מי זה היה?" "זה היה פיטר הסוס ברח" אמר אבא שלי.
"אתה בטוח שזה פיטר ולא שמעון אחי?" "כן. חצי שעה אני בא" אמר אבא שלי והבטן שלי מערבל בטון.
פחדתי לקום לאימא שלי ואימא פחדה לקום בכלל.
החצי שעה חלפה ואבא שלי לא הגיע. אימא שלי ידעה שקרה משהו אבל לא חשבה על המוות.
בינתיים אבא שלי ודוד שלי הלכו ביחד לירושלים, הדסה עין כרם.
כשהם באו זה היה הסוף של דודה שלי.
20 דקות למוות זה היה בערך.
הבעיה שהייתה לדודה שלי זה שהיא עברה השתלת כבד לפני משהו כמו 11 שנה ומאז היא בטיפולים, התחתנה ויש לה ילד מדהים.
עד שאיזה יום אחד היא התחילה להקיא דם כמו פעם שאמרו לה שהיא צריכה לעבור השתלת כבד.
היא הייתה בין הראשונים ולא הייתה מודעות לזה כ"כ.
היא הקיאה והלכו לביה"ח. אמרו לה שזה קלקול קיבה אך ההקאות עם הדם המשיכו.
לאחר 3 ימים העבירו אותה להדסה, שם היה הרופא שטיפל בה לאורך כל הדרך.
היו לה דליות מתפוצצות וכתוצאה מכך היא הקיאה דם.
נתנו לנו מספר אפשרויות.
או לעשות השתלת כבד חדשה למרות שהסיכויים קלושים או להרדים אותה לשלושה ימים.
החלטנו בהרדמה ל-3 ימים.
כאמור, ה-3 ימים האלה הפכו לחמישה ימים והיא לא התעוררה.
הכבד לא תיפקד והכבד הרי מפריש את הרעלים החוצה ומפני שהוא לא תיפקד הרעלים נשארו בגוף ועלו למוח.
ה-5 ימים הפכו לשבוע ומשבוע ל-9 ימים.
במשך הימים האלה הרופאים אמרו לקוות.
התקשרנו לרב הראשי של ישראל ולמשפחה בבאר שבע שהם רבנים וככה לכל מי שהכרנו שיברך ויתפלל למענה.
ביום החמישי דודה שלי הגדולה החליטה שזהו.. שהיא חייבת להעיר אותה. כמובן זה היה לשווא.
היא דגדגה אותה בכף הרגל והיא לא אוהבת שעושים לה ככה.
היא גירדה לה בראש והיא לא אהבה שנוגעים לה בשיער.
היא צעקה לה: "קטי קומי!! תשמעי מה אור הכין לך!! (אור זה הבן שלה. הוא הקליט לה קלטת ובה הוא בירך אותה).
דודה שלי קטי פתחה עיניים...
הזילה דמעה, ניסתה להגיד משהו אך לפני כן כבר עצמה את עיניה שוב.
הגוף שלה התחיל להוציא מוגלות מכך שהכבד לא תפקד ולא הפריש את הרעלים החוצה.
ככה במשך 10 ימים היא הייתה בתרדמת שהיא לא התעוררה ממנה. שנת החורף!!
לפתע בבוקר, משהו כמו 6 וחצי בבוקר דופקים לנו בדלת. להזכירכם, אבא שלי ודוד שלי עדיין לא חזרו...
אימא שלי פתחה את החלון וראתה שזה אח של אבא שלי שבא עם אשתו.
אמא שלי ירדה למטה לפתוח את הדלת והיא כבר ידעה...
"בשביל מה באת?! להגיד לי שאחותי קטי נפטרה?!" והיא כבר התחילה לבכות ולהשתולל.
אני ואחותי ששמענו את הצעקות ירדנו למטה.
כשאני עוד בחדר שלי אני צועקת: "לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!"
ירדתי למטה, לא הפסקתי לבכות.
לקחו אותנו לבית של סבא וסבתא שלי.
סבתא שלי נכנסה והתחילה להרביץ לעצמה וצעקה במרוקאית.. לא הבנתי מה היא אומרת כ"כ אבל מעט הבנתי.
"קטי ילדה שלי לאן הלכת?! קטי? למה את לא עונה לי? קטי??" ככה היא אמרה כל הזמן ואמרה גם בעברית.
קטי? קטי בואי אליי. נו למה היא לא עונה לי?!" היא שאלה.
"דיי, אימא. קטי לא תחזור יותר" ושוב הבכי התחיל.
כל הדודים מנתניה, עטלית, באר שבע ועוד מקומות בארץ באו.
סבא שלי גם הרביץ לעצמו.
דודה שלי ז"ל הייתה הכי קטנה מהבנות.
היא הייתה בת 29 כשהיא נפטרה, השאירה אחריה בעל וילד בן 4 והוא לא חגג את היומולדת ה-4 שלו איתו. אלא למעלה, בשמיים, שמרה עליו.
אבא שלי בא לבית של סבתא שלי ואימא שלי צעקה עליו: "הסוס ברח הא?! למה לא לקחת אותי איתך?! למה?! למה לא לקחת אותי איתך לראות אותה לפחות ברגעים האחרונים שלך?!?" עצקה אימא שלי על אבא שלי.
"מה יכולת לראות?! איך היא מתה?! איך שמעון קורא עלייה קדיש?! זה רצית לראות?!" אמר לה אבא שלי ובפעם הראשונה ראיתי אותו בוכה.
רצתי אליו וחיבקתי אותו.
הגענו להלוויה, אבא שלי כהן ואסור לו להיכנס לבית הקברות.
הוא לא נתן לי ללכת, נשארתי איתו ורק חיבקתי אותו ובכיתי, אני זוכרת... בכיתי בלי סוף!!
כולם באו אליי ונישקו אותי, החברים שלו ושאלו אותו אם הוא רוצה שהם ייקחו אותי.
זו הייתה הפעם הראשונה שלי בבית הקברות.
אחר"כ ראיתי את דוד שלי אורי עם חולצה קרועה.
"אבא למה אורי קרע את החולצה?" שאלתי אותו והתחלתי לבכות.
"ככה זה מאמה, דיי, תשטפי את הפנים".
ככה עבר עליי היום הזה אמרתי לאייל שהקשיב לי וכשבכיתי כשסיפרתי לו הוא חיבק אותי אליו.
"למה אייל? למה ה' לקח אותה?? למה?! היא לא עשתה רע לאף אחד! היא הייתה מלאך! פרח!!".
"ניבו'ש מאמי, ה' רצה אותה אליו. ה' לוקח רק את הטובים" אמר לי אייל.
חיבקתי אותו כ"כ חזק.
לא אכלתי מ-6 וחצי כשהודיעו לי שדודה שלי נפטרה עד למחרת ואייל הכריח אותי לשתות לפחות כוס מים ואם לא כוס אז חצי.
אייל הכריח אותי לשתות ושתיתי פחות מחצי.
ככה אייל בא אליי לסבתא שלי והיה איתי כל הזמן וכמובן גם בל ודנה.
הוא בא אליי איזה צהריים אחד הביתה והיה איתי.
הייתי שפוכה והאזור של העיניים שלי היה אדום והעור כזה היה נראה כאילו הוא השתפשף מרוב שבכיתי וניגבתי.
שמתי את הראש על אייל, הוא ליטף לי את השיער ונרדמתי בדיוק אחרי 5 דקות.
הוא הרים אותי על המיטה שלי, כיסה אותי והתיישב לידי במשך כל אותם השעתיים שישנתי.
כשהתעוררתי התנצלתי שנרדמתי והוא אמר שזה בסדר.
הוא היה לצידי כל הזמן הזה וממש הערכתי אותו.
"רק בזמן אמת מגלים מי הם החברים האמיתיים שלך".
ביום החמישי אחרי שדודה שלי נפטרה באתי לביה"ס ויועצת באה אליי ודיברה איתו ובלה בלה וכאלה וסיפרתי לה וקצת בכיתי.
אייל בא אליי בהפסקה הגדולה והיה איתי כל היום.
מידי פעם לא היה לי חשק להיות בשיעור כל חשבתי רק על דודה שלי ויצאתי וראיתי שאייל היה בשיעור חופשי והיינו ביחד.
דיברנו והוא ממש ידיד טוב.
הוא התקרב אליי בשביל לנשק אותי והרחקתי אותו ממני.
"אני מצטערת, זה לא הזמן" "סליחה" אמר אייל ושמתי על רגליו את ראשי.
אח.. כמה אני אוהבת אותו.
בקיצור חזרנו להיות ידידים טובים והייתי בעדיפות ראשונה אצלו.
אחרי חודשיים הייתה לו מישהי אחרת ששינתה את כל התמונה ומאז שהיא באה היה שטן............................ (!!!!)
תגיבוווווווווווווווו
אוהבת מלאאאא, ניבו'ש 😊
איזה מניוקית החברה שלו
אלוהים זה כ"כ עצוב
שימי המשך דחוף
ניב כל הפרק אמיתי?? 😢
וואי איזה עצובב דייי..... 😢 😢 😢
אבל איזה חמודד אייל שהיה איתה כ-ל הזמןןןןן !!! 😊
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתתת
אתר האהבה הישראלי