נייייבבב המשךך דחווףףף!!!!!!
אוהבתת,
חןןןןןןןןןןן.......
חחחחחחחחח נקרעתיייי
QUOTE טוב תשתקי כפרה.." אמר דניאל "בואנה!! תשתקי תגיד לחברה שלך לא לחברה שלי!!" אמר אייל.
"תשתקי" אמר דניאל לבל.
"בואנה! אל תעצבן אותי יא חמור. תשתקי תגיד לחברים הבנת?!" "תשתוק" אמר דניאל לאייל.
"טוב תשתקו כולכם וזהו!!" אמרתי.
חחחחחחח
סיפור מ-ה-מ-םםם
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתתת
חחח היה פרק מצחיק ומדדההיייםם!!
סיפור מושלםםם..!!!
המשך דחווווף!!!!!!!!!!
אוהבת המונים שלי!
וואי זה כ"כ יפהה שזסה פשוט מפחיז המשךך מאמי
יפות שלייייייייייייייייייייי =]]
יואוווו איזה מתוקות אתןןןן כמה תגובותת 😁
אוהבת אותך מלאאא מושלמות שליייי!!!
האייסיקיו שלי זה זה למי ששאלה 195400725
הנה ההמשך ((:
פרק 13.
תקציר הפרק הקודם:
"אני ובל הגענו הביתה, בל עשתה התנחלות קלה =]]
עשינו מי יגיע ראשון למקלחת ואני ניצחתי.
התקלחנו ונשפכנו על המיטה, היינו כ"כ עייפות.
"זה היה שישי שבת טוב" אמרתי לבל. "כן, היה אחלה!!" "לילה טוב דוגית שלי, אוהבת אותך" "גם אני אותך דוגי, לילה טוב".
נתנו נשיקה אחת לשנייה ונרדמנו.
~ב-ו-ק-ר~"
"בוקר טוב מתוקות" אמרה אימי ופתחה לנו את החלון.
"בוקר טוב אימא" עניתי בקול ישנוני.
"בוקר טוב איריס" אמר בל.
"בוקר טוב ישנוניות, לא חושבות לקום היום? קדימה, ביה"ס" אמרה אימי.
אני ובל קמנו, צחצחנו שיניים, התלבשנו, סידרנו את המיטה, ראינו שכל הספרים בתיק ויצאנו לנו לדרך.
"ביי אימא, יום טוב" אמרתי לאימי אחרי שהורידה אותנו בביה"ס.
הלכנו לכיוון ההסעות. אייל היה אמור להגיע בכל רגע.
אייל ירד מההסעה ועצמתי לו ת'עיניים.
"אשתי..." אמר אייל "אני מזהה כל חלק בגוף שלך כבר".
נתתי לו נשיקה קטנה והלכנו יד ביד בשלישיה,
אני ובלו'ש ליוונו את החיים שלי לכיוון השכבה שלו, נתתי לו נשיקה ואחרי בל והלכנו לכיוון השכבה שלנו.
*צלצול*
נכנסו לכיתה, שיעור ערבית.
"להוציא ספרים" אמרה אלונה שבמקרה היא גם המחנכת שלי.
היא קראה שמות והתחלנו בשיעור.
כל השיעור נזכרתי במה שהיה אתמול עם אייל וכמה שנהניתי איתו ושהוא האחד והיחיד בשבילי.
"ניב, על מה מדובר בקטע?" קטעה אותי המורה ממחשבותיי.
"הא? מה?" שאלתי. "על מה מדובר בקטע שקראנו עכשיו?" שאלה בשנית.
ידיד שלי שישב לידי עזר לי "על מלכת היופי החדשה".
"על מלכת היופי החדשה" אמרתי למורה. "יפה מאוד, תמשיכי לקרוא" אמרה המורה.
"אני לא כ"כ יודעת לקרוא בערבית" עניתי. "תנסי, אני אעזור לך".
קראתי משהו כמו 3 שורות (יותר מידי בשבילי), וכתבנו מחסן מילים מהקטע.
"שיעורי בית" אמרה המורה.
"לא, נו בבקשה אלונה, יש לנו מלא מבחנים ועבודות" צעקו כל הילדים.
"רק לתרגם קטע קטן. עמוד 62 בספר ולכתוב מילים חדשות" אמרה המורה.
*צלצול*
אני ובל יצאנו מהכיתה והתקדמנו לעבר השכבה של אייל.
נתקלנו בדנדי (דנה).
"דנדו'שההההההההההההה" צעקו לה אני ובל וקפצנו עלייה.
"מה קורה חולות נפש שלי?" "חח הכל טוב מאמי, מה איתך?" שאלתי.
"וואלה. לאן הולכות?" שאלה דנה "לראות את חבר של ניב" השיבה בל.
"חבר חדש ולא אמרת לי?! יאללה, הולכים אליו" אמרה דנה, שילבה את הידיים שלי ושל בל בשלה והתקדמנו.
אייל כבר היה בשכבה.
"יפה שלי!!" צעק לעברי אייל.
התנתקתי מדנה ובל ורצתי אליו.
נתתי לו נשיקה והבחנתי שמישהו מסתכל עלינו. זו הייתה קארין. לא ייחסתי אליה חשיבות והמשכתי לנשק אותו.
הלכנו לכיוון דנה ובל שצפו בנו.
"אייל תכיר, זו דנה" "שלום, אני אייל" "היי" אמרה דנה ואייל נתן לה נשיקה על הלחי.
"ממצב בלו'ש?" שאל אייל.
"בסיידר, מה איתך מתנחל?" "חח הכל טוב מתנחלת. איך היה לישון עם אישתי?" שאל אייל.
"אל תשאל!! כל הלילה התחרמנו.לעולם אנחנו לא נשכח את הלילה הזה" אמרה בל ואני ודנה התחלנו לצחוק.
"בגדת בי?!" שאל אייל בצחוק. "נו, מה אני יעשה? זה היה חזק ממני!" אמרתי לאייל.
"חחח כן... אני מבין אותך..." אמר אייל וקרץ לבל.
"איך הלך המבחן?" שאלתי את אייל "היה נחמד" השיב אייל.
"הבאתי לך משהו" אמרתי לו "במה זכיתי חוץ ממך?" "הנה קח, תקרא" אמרתי לו.
כתבתי לו שיר שתיאר את מה שאני מרגישה אליו.
"חיים שלי, אתמול היה היום הכי מאושר בחיי.
אתה לא יודע כמה אני אוהבת אותך.
השיר הזה מוקדש לך ותדע שאין סוף לאהבה שלי אלייך.
חושבת עליך, עובר לי היום,
דברים שלחשת הגעת פתאום.
שואפת תמיד לדעת יותר,
גם כשזה קורה לי בלילה אחר.
מילים שאמרת, עוברות בתוכי.
עיניים יפות מלטפות את גופי.
לחשת לי שיר, שיר ילדות ישן
מרגע לרגע תגיד לי לאן...
רגעים שחולפים מגלים לי אותך,
בשמיים כחולים אני עפה איתך.
כשתשוב גם מחר עוד תגיע פתאום...
נשקתי לך ואמרתי...
רגעים שחולפים מגלים לי אותך,
בשמיים כחולים אני עפה איתך.
כשתשוב גם מחר עוד תגיע פתאום...
נשקתי לך, ואמרתי שלום.
אני בתוך ים כמו בתוך סערה,
חיכיתי עוד לילה, גם לי זה קרה.
חיבוק שנשאר, אפילו יותר
מה שידעתי שלא יגמר...
רגעים שחולפים מגלים לי אותך,
בשמיים כחולים אני עפה איתך.
כשתשוב גם מחר עוד תגיע פתאום...
נשקתי לך ואמרתי...
רגעים שחולפים מגלים לי אותך,
בשמיים כחולים אני עפה איתך.
כשתשוב גם מחר עוד תגיע פתאום...
נשקתי לך, ואמרתי שלום.
אני לא קיימת בלעדיך, אתה הכל בשבילי.
אתה הקרן אור שבליבי, הקרן אור שתמיד בשבילי.
אתה החמצן שלי, החמצן שבלעדיו אני לא יכולה לחיות.
אני כ"כ אוהבת אותך שאין לי מילים לתאר כמה...
אני מקווה שנהיה ביחד לנצח, שננצור את אהבתנו לעד, שלעולם לא ניפרד.
אתה הכל בשבילי...
אתה המלאך ששומר עליי. איתך אני מרגישה מוגנת ובטוחה. איתך אני אף פעם לא דואגת ולא חוששת ממה שיקרה כי אני יודעת שאני ואתה זה לנצח, לעד...
אוהבת אותך ללא גבול, אשתך".
"אמרתי לך שאני אוהב אותך?" שאל אייל.
"אמ... אני לא יתנגד לשמוע שוב" עניתי.
"נייייייבבבבבבבב אני אוהבבבבבבב אותךךךךךךךךךךךךךךךךך חייים שליייייייייייי" אייל צעק וכל ביה"ס שמע.
"התנשאי לי?!" אייל שאל אותי.
"כן!" עניתי וחייכתי אליו.
אייל הרים אותי באוויר ונישק אותי מול כולם.
ככה עברה לה חצי שנה מאז היינו ביחד.
חצי שנה מלאת חוויות שתמיד אנצור בליבי.
היינו הולכים למסיבות ביחד, היינו ישנים אחד אצל השני ואפילו הכרנו בין ההורים שלנו.
ביומולדת שלי חגגנו את ה-5 חודשים והוא אמר לי שהוא אף פעם לא הרגיש מה שהוא מרגיש אליי לאף אחת אחרת ושאני אהבת חייו.
אייל השיג בחיים שלו תמיד מה שרצה.
יום אחד אייל בא אלי לכיתה ולא באתי לביה"ס כי יום לפני הייתי באילת ולא הרגשתי טוב כ"כ ולא אמרתי לו שאני לא אבוא.
"ניב?" אייל שלח הודעה לפלאפון שלי דרך האייסיקיו.
"נסיך שליייייי" החזרתי לו הודעה.
"למה לא באת היום לביה"ס? דאגתי לך" אמר אייל וחייגתי אליו.
דיברנו והוא אמר לי שהוא צריך לדבר איתי ומתי הוא יכול לבוא אליי בכדי שנדבר.
אמרתי לו שצובעים לנו את הבית ויש מלא בלאגן.
הוא אמר שהוא עושה היום ריצה ואני יחכה לו מחוץ לבית שלי.
אמרתי לו סבבה וניתקתי את השיחה.
הייתי דיי מופתעת, לא הבנתי על מה הוא רוצה שנדבר.
עד אותו הרגע שדיברנו חששתי מהשיחה שלנו.
היה טלפון בבית ועניתי, זו הייתה בל.
"ניבו'ש, בעל מושלם שלי, למה לא באת לביה"ס היום?" "לא הרגשתי טוב מאמי, בדרך חזרה הביתה נכנסו למסעדה וכל הלילה הקאתי וזה" עניתי לה.
דיברנו ושאלתי אותה מה היה חדש ואם היו שיעורים וסיפרתי לה על אייל.
מזה חצי שנה לא שמעתי את המשפט הזה : "ניב אנחנו צריכים לדבר".
'יכול להיות שזהו? הכל נגמר? שהוא לא אוהב אותי יותר?' חשבתי לעצמי.
הגיעה השעה 4, עליתי למעלה לחדר של אימא ואמרתי לה שאני עוד חצי שעה חוזרת.
יצאתי מהבית וחיכיתי לו.
הוא בא בריצה והוא היה דיי מותש.
"התחיל לעשות ספורט הילד אני רואה" צעקתי לעברו.
אייל התקרב אליי ונתן לי נשיקה בלחי לשם שינוי.
"ממצב מאמי?" "הכל טוב מה איתך?" שאל אייל. "אני בסדר" עניתי.
"קרה משהו?" שאלתי. "אמ... כן, אנחנו צריכים לדבר ניב" "אני מקשיבה" השבתי.
"תשמעי, בזמן שאת היית באילת אני חשבתי על זה והחלטתי ש..." "ש...?" שאלתי קצת חוששת.
"חשבתי שאנחנו צריכים לדבר ולסדר כמה עניינים" "בשביל זה אני כאן חיים שלי. תספר לי מה קרה אהובי" אמרתי לו.
הרגשתי את פעימות הלב שלי הולכות ומתגברות.
"בזמן שלא היית חשבתי עלייך" ,גם אני אלייך אהובי, אין יום, שעה, דקה, שנייה ומאייה שאני לא חושבת עלייך" אמרתי לאייל ונישקתי אותו.
בפעם הראשונה הוא התנגד, התנגד לנשיקה.
"אייל, דבר, אני מקשיבה" אמרתי לו והרגשתי את הדמעות שהן כבר חונקות אותי.
"אני חשבתי עלייך, עלינו ועל מה שהיה ואני חושב שזהו" "מה זהו?!" "אני לא יודע ניב. אני אוהב אותך ואני מפחד" אמר אייל.
"מפחד ממה? מהאהבה?" "מפחד להתאהב בך יותר מידי" אמר אייל.
"אני גם חושב שזהו. כאילו... אני אוהב אותך והכל אבל אני חושב שדיי, אנחנו צריכים לסיים את הקשר" אמר אייל.
"אבל למה אייל? למה? ביומולדת שלי אמרת לי שאני אהבת חייך!! מה קרה? מה השתנה מאז?" שאלתי.
"אני לא יודע ניב, באמת שלו" אייל שם עליי את ידו והוזזתי אותו ממני.
"יש לך מישהי חדשה? זו הבעיה? אני מעדיפה את האמת אייל. בבקשה אל תשקר אותי" אמרתי והדמעות שברו את המחסום".
"ניב, בבקשה אל תבכי. כואב לי לראות אותך ככה" אייל אמר.
"כואב לי הלב. אני מרגישה איך הוא מתפורר. חתיכה אחר חתיכה. זהו, הקרן אור שלי והשמחת חיים שהייתה בי נעלמה, מתה" אמרתי ועזבתי אותו שם.
"ניב!!" אייל צעק לכיווני ורץ אחרי.
הוא חיבק אותי חזק וביקש סליחה. הסתכלתי לו בעיניים והוא הסתכל לתוך העיניים שלי.
החזקתי את עצמי שלא לנשק אותו.
והוא פתאום התקרב אליי.
'הוא התחרט?' שאלתי את עצמי...
תגיבוווווו יפות שליייי
אוהבת'כן מלאאא, ניבו'ש 😊
ניבו'ששששש כמה כמה כישרון יש בךךךךך יואווווו
סיפור מ=ו=ש=ל=םםםםם
שימי המשך נשמתי
מוואה ענקיתתת
דייייי איזה יפהההה... איזה מרגשששש
רק שלא יפרדוווו
המשךךך ומהרררררר
סיפורר מעלףףףףףףף
המשךך דחוףף
אוהבתת מלאא מלאא חןן...
QUOTE (L-I-T-A-L @ 09/03/2005) דייייי איזה יפהההה... איזה מרגשששש
רק שלא יפרדוווו
המשךךך ומהרררררר
!!!!!!!!!!
אמא זה כזה מושלם!!!!!!
מאמי תמשיכי סיפור מהמםםם
אוהבת המונים מיקה😊
ואיייי זה מדהים!!
תודה על האיסיקיו הוספתי אותך (:
ו... אין הסיפור פשוט מושלם
צ'לוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם 😁
מה איתך יפות שלי?! =]]
הנה ההמשך ותודה לכל מי שהגיב למרות שיש כאלה שנכנסים וקשה להם משום מה 😊
פרק 14.
תקציר הפרק הקודם:
"אני חשבתי עלייך, עלינו ועל מה שהיה ואני חושב שזהו" "מה זהו?!" "אני לא יודע ניב. אני אוהב אותך ואני מפחד" אמר אייל.
"ניב, בבקשה אל תבכי. כואב לי לראות אותך ככה" אמר אייל.
"כואב לי הלב. אני מרגישה איך הוא מתפורר. חתיכה אחר חתיכה. זהו, הקרן אור שלי והשמחת חיים שהייתה בי נעלמה, מתה" אמרתי ועזבתי אותו שם.
"ניב!!" אייל צעק לכיווני ורץ אחרי.
הוא חיבק אותי חזק וביקש סליחה. הסתכלתי לו בעיניים והוא הסתכל לתוך העיניים שלי.
החזקתי את עצמי שלא לנשק אותו.
והוא פתאום התקרב אליי.
'הוא התחרט?' שאלתי את עצמי...
אולי כן ואולי לא.
אני? השפלתי את מבטי.
לא יכולתי להסתכל לו בעיניים האלה, העיניים שכ"כ אהבתי, העיניים שהיו נוגעות לי בנשמה.
וגם הידיים שלו, הורדתי אותן ממני. אותן ידיים שחבקו וליטפו.
הלכתי ממנו.
הסתובבתי וראיתי שהוא מסתכל עליי, הוא כאילו שמר עליי עד שאני יגיע הביתה.
נכנסתי לחדר מחשב ורשמתי באווי: "באהבת אמת רגש לעולם לא מת".
בל התקשרה אליי אחרי שקראה את האווי וסיפרתי לה מה קרה.
היא באה אליי ועודדה אותי, הייתה אוזן קשבת ועזרה לי כמה שרק יכלה.
שאלתי אותה מה עם דניאל והיא סיפרה לי וממש שמחתי בשבילה.
בל אמרה לי לבוא לישון אצלה כדי שאני לא יהיה לבד עם כל מה שהולך לי בראש.
הכנתי תיק עם בגדים ומערכת למחר והלכתי אלייה.
למרות שצחקנו ושמחנו והכל לא שכחתי את מה שהיה עם אייל אפילו לרגע אחד.
הלכתי לישון דיי מוקדם, משהו כמו 9 וחצי זה היה.
ביקשתי מבל סליחה והיא הבינה אותי.
נתתי לה נשיקה וחיבוק ואמרתי לה תודה על הכל.
נרדמתי אולי מכל הלילה בקושי שעה.
כל הלילה חשבתי על אייל ועל איך ייראו החיים שלי בלעדיו וכמה הם ריקים.
"בוקר טוב יפהפייה נרדמת שלי" אמרה בל ונתנה לי נשיקה.
"בוקר טוב אישתי" השבתי לה.
"יאללה קומי מאמי, אנחנו נאחר" אמרה בל.
צחצחנו שיניים, הלבשנו, דיברנו קצת והלכנו לביה"ס ברגל כי רצינו לדבר.
בתור מנהג קבוע במשך חצי שנה שלחכות לאייל בהסעות עם נשיקה וגעגועים ואז ללוות אותו ולהיכנס לשיעור, לא עוד.
זה לא יהיה עוד.
הלכנו כרגיל להסעות מתוך הרגל ואז אמרתי לבל: "מה אנחנו עושות פה? בואי, לא באים לפה יותר. משנים מנהג" אמרתי לבל.
הלכנו לשכבה שלנו ונכנסנו לשיעור.
לא הייתי מרוכזת בכלל, כרגיל, חשבתי על אייל.
"צאו להפסקה" אמרה המורה למדעים.
יצאנו להפסקה וראיתי את אייל.
אני ובל ישבנו על הדשא כל אותו היום שהיה אחרי הפרידה והגעגועים שלי התגברו.
מידי פעם הסתכלתי מסביבי, אולי אייל יבוא, אולי כל הסיוט הזה ייגמר אך זה היה לשווא.
אחרי סיום הלימודים אני ובל הלכנו לקניות.
בל ידעה איך לגרום לי לשמוח אבל גם זה לא עבד.
החלטתי שאני צריכה לפתוח דף חדש בחיים שלי למרות הקושי.
טיילנו בקניון למרות שאייל לא יצא לי מהראש אפילו לשנייה אבל רציתי להראות לבל שאני חזקה ולא רציתי לבאס אותה.
טיילנו וצחקנו על אנשים.
אם היה נדמה לי שהנה, אני מתחילה לשכוח שוב הייתי נזכרת בו.
הצצתי בפלאפון לקוות להודעה שיהיה רשום בה: "נוני שלי, אני מתגעגע...".
פתחתי את הטלפון "האם ברצונך למחוק את כל ההודעות הכתובות?" "כן" לחצתי על OK ומיד לא היה שום זכר להודעות.
אני ובל קנינו 2 חולצות וג'ינס.
החלטנו לחזור הביתה.
אמרתי לבל תודה על הכל אחרי שהגענו והלכתי הביתה.
הייתי צריכה קצת לחשוב עם עצמי.
לאחר שבוע שעדיין אייל לא ייצא מהראש אמרתי לבל בהפסקה הגדולה "בלו'ש, מזל-טוב לך ולדניאל".
היה להם 7 חודשים ביחד בלי עין הרע טפו טפו טפו.
זכרתי את התאריך כי אני ואייל היינו יומיים אחרי.
דניאל הכין לבל הפתעה ואני עזרתי לו.
ארוחת ערב רומנטית עם נרות וקטורת עם ריח טוב ופרחים מפוזרים על השולחן ובקיצור?
אחלה של ערב היה להם.
בל הראתה לי את כל המתנות וסיפרה לי כמה שהיא נהנתה.
אחרי יומיים היה ה-7 חודשים שלי ושל אייל.
באחת מההפסקות ראיתי את אייל בא לשכבה שלי.
הרגשתי את הלב שלי פועם חזק חזק.
הוא התקרב לכיוון שלי והלחץ דם שלי עלה והרגשתי שאני עומדת להתעלף.
"בל בואי שנייה" אייל קרא לבל.
הם דיברו איזה 5 דקות והוא הביא לה מעטפה בצבע ורוד.
בל עזבה אותו ובאה אליי.
"קחי ניבו'ש" אמרה בל. "על מה דיברתם?" שאלתי אותה בעודי מסתכלת על המעטפה שבל הביאה לי ועל מה שהיה כתוב על המעטפה.
"לאהבת חיי" ככה היה כתוב.
בעט שחור ולמטה היה כתוב: "שלך, אייל".
פתחתי את המעטפה והידיים שלי רעדו.
פתחתי את הדף והתחלתי לקרוא:
"אהובת ליבי...
עבר כמעט חודש מאז הפרידה ואני מבין את הטעות שעשיתי,
הטעות הגדולה והמרה.
אני לא יודע מה חשבתי שעשיתי את זה אבל כעת אני מבין.
אני לא מבקש שתסלחי לי כי אני יודע שזה אבוד.
אני אף פעם לא אשכח אותך נסיכה שלי, לעולם.
אני חושב שזה היה הטוב ביותר בשביל שנינו, הרי לכל התחלה יש סוף שמראש הוא נקבע ויהי מה.
אני אוהב אותך, ואני יודע שיהיה לי קשה לראות אותך עם אחרים אבל בשביל שתהיי שמחה אני מוכן לראות אותך עם כולם.
את בטח אומרת לעצמך: 'אני לא יהיה שמחה בלעדייך'.
אני בטוח...
אני מוכן למות בשבילך ואת יודעת את זה טוב מאוד.
ככה עדיף לשנינו, לי ולך, האהבה הזאתי תהיה כואבת מידי.
היום אחרי 7 חודש בלעדייך אני מבין כמה אהבתי אותך וכמה את חשובה לי.
תמיד ידעתי אבל עכשיו אני בטוח במה שאני מרגיש.
תמצאי לך אהבה אחרת נשמה יפה שלי ותדעי שאני אוהב אותך לנצח.
אני יודע שזה יפגע בך אבל...
אני מצאתי מישהי אחרת, לא בגלל שאני לא אוהב אותך אלא בשביל לנסות לשכוח אותך, להתגבר עלייך למרות שאני יודע שזה אבוד.
אוהב אותך לנצח, אייל."
"כך נגמר סיפור האהבה הזה" אמרתי לבל ורצתי לשירותים.
מיד התפרצתי בבכי וידעתי שאסור.
בל ישר באה אליי וחיבקה אותי. הייתי צריכה את זה.
בסיום הלימודים הגעתי להסעות משם אני מחכה לאימא שלי שתבוא לקחת אותי הביתה.
ראיתי את אייל ועוד מישהי מתנשקים.
הוא קלט אותי והפסיק. כ"כ כאב לי, הרגשתי שמישהו לוקח סכין ודוקר אותי. אותי ואת הלב שלי מבפנים.
הפסקתי להסתכל עליהם ואימא שלי הגיעה.
הגעתי הביתה, אכלתי והלכתי לנוח.
המכתב היה ביד שלי, קירבתי אותו אליי וככה נרדמתי יחד עם התמונה שלו שהייתה מונחת על השידה שלי.
אחרי שקמתי נכנסתי לאייסיקיו וקיבלתי הודעה מאייל...
תגיבוווווווווווווווווווווווווווו =]]
אוהבת מלאאא, ניבו'ש 😊
מושלם כמו כל שאר הפרקים...
המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך
אוהבת המווווונים,
קרין. 😁
יאא איזה מדהיייים... כמעט בכיתי.. בקטע של המכתב...
ניכנסתי לזה חזקקק
המשךךך ומהררררררררררר!!!!!!!
אתר האהבה הישראלי